מחול - עולים השבוע: "ברקיע החמישי" ועוד

"ברקיע החמישי" של דינה צבי-ריקליס יומרני מדי, "אורנג'ס" לא יותר מסיפור פרברים פלקטי

"ברקיע החמישי" (ישראל 2012)

דרמה. סרטה של דינה צבי-ריקליס ("שלוש אמהות"), על-פי ספרה של רחל איתן. קיץ 1944. פלשתינה תחת שלטון המנדט הבריטי, והדי מלחמת העולם השנייה מגיעים גם אליה. למעון לילדות עזובות ויתומות בשולי תל-אביב מגיעה מאיה (עמית מושקוביץ'), בת 13, שאמה נטשה אותה. אביה, שנישא שנית, מתקשה לגדלה.

מנהל המעון, דב (יחקאל לזרוב), מופתע מבואה למוסד שבניהולו: הוא מכיר את הוריה ואף חווה בעבר אהבה מאכזבת ומיוסרת לאמה. מאיה נאבקת על מקומה בחברת הבנות ומתאהבת בארוס (גיא אדלר) של אחת העובדות במקום, חבר לח"י בן 25. בתוך כך נפרשת מסכת חייה של הנערה, על רקע ההתרחשויות המקומיות במעון, הקטנות התוססות, והאירועים הלאומיים, הגדולים והסוערים. 103 דקות.

עבודה יומרנית ושאפתנית מדי. העלילה המרכזית וסיפורי המשנה לא מצליחים להתרומם וליצור אחדות קונספטואלית ואמירה משמעותית. הסרט נשאר מינורי ולא מעורר ריגוש.

"אורנג'ס" (ארה"ב 2011)

דרמה-קומית. סרטו של ג'וליאן פרינו. ברחוב אורנג' בפרבר טיפוסי של ניו-ג'רסי חיות שתי משפחות, זו מול זו. דייוויד (יו לורי, גיבור הסדרה "האוס"), פייג' (קתרין קינר, "להיות ג'ון מלקוביץ'"), טרי (אוליבר פלאט, שחקן בסדרה "מזל סרטן") וקרול (אליסון ג'אני, המוכרת מהסדרה "הבית הלבן") הם לא רק שכנים, אלא גם החברים הכי טובים. הם מבלים יחד, עורכים ארוחות חגים משותפות, מגדלים את המשפחות שלהם יחד, דייוויד וטרי עושים ג'וגינג ביחד וחייהם זה בצד זה נוחים ושלווים.

את השלווה מפרה נינה (לייטון מיסטר), בתם חסרת המנוחה של טרי וקרול, שחוזרת הביתה לחגים אחרי פרידה קשה מארוסה שבגד בה. שתי המשפחות מקוות שנינה תגלה עניין רומנטי בבנם המוצלח של דייוויד ופייג', טובי (אדם ברודי), אלא שדווקא דייוויד הוא זה שאליו היא נמשכת. 90 דקות.

סיפור פרברים שגרתי, כמעט פלקטי, הדומה ללא מעטים בסוגו. הבעיה היא שגם התפנית הדרמטית בעלילה לא הופכת אותו למשהו אחר.

"לא מוכנות לוותר" (ארה"ב 2012)

דרמה. סרטו של דניאל ברנז, המבוסס על אירועים אמיתיים. ג'יימי (מגי ג'ילנהול) ונונה (ויולה דייוויס) מגלמות שתי אמהות עיקשות ונחושות, המוכנות לעשות הכל כדי לשנות את שיטת החינוך הכושלת הנהוגה בבית-הספר שבו לומדים ילדיהן. אלא שמולן ניצבת מערכת ביורוקרטית כבדה, מיושנת ומסואבת. עם הולי האנטר. 120 דקות.

"תלמיד מס' 1" (ארה"ב-אנגליה-קניה 2010)

דרמה. סרטו של ג'סטין צ'דוויק, על-פי מאורעות אמיתיים. בכפר קטן בקניה מצטופפים מאות ילדים בכניסה לבית-ספר יסודי. כולם רוצים לנצל את חוק חינוך החינם שזה עתה נחקק. תלמיד אחד מעורר הרמת גבות כאשר הוא מתייצב יחד עם הילדים הרבים: מארוגה (אוליבר ליטונדו), לוחם מאו-מאו בן 84, שהחליט שגם לו מגיע לדעת לקרוא ולכתוב. הסרט עוקב אחר מסעו מעורר ההשראה, תוך שהוא עוקב אחר הפצעים שנותרו בקניה מאז קיבלה עצמאות מבריטניה, בראשית שנות ה-60. 103 דקות.

"באמת אני לא משקר" (צרפת 2012)

קומדיה של תומס ג'ילו. אדי, דב, איבן וחברים אחרים נוטשים את סנטייר, שכונה בפריז שבה ריכוז גבוה של יהודים, ועוברים לשכונת אוברוויל היוקרתית, כדי להחיות שם את עסקי הסיטונאות בענף הביגוד. הסרט שואב השראה מהסנטייר, אזור המסחר והתעשייה הישן בפריז, שבו עובדים בצוותא יהודים, סינים ונוצרים, וכולם מנסים לרמות את כולם. התוצאה: החיים, האהבות והחברויות הופכים לבדיחה מתמשכת, פרועה וחסרת רסן. סרט שלישי בסדרה של שוברי קופות בצרפת, אך הראשון המוקרן אצלנו. עם רישאר אנקונינה, חוזה גרסייה, ברונו סולו, וינסן אלבז, גילבר מלכי, אור אתיקה. 120 דקות.