"פרנקנוויני" (ארה"ב 2012)
 
אנימציה. סרטו של טים ברטון. ויקטור פרנקנשטיין הוא ילד שכלבו האהוב ספארקי נדרס למוות על ידי מכונית, בעת שרץ לכביש כדי לתפוס כדור בייסבול שהתגלגל לשם.
 
ספארקי נקבר, אך ויקטור מחליט, בעקבות ניסוי בחשמל בכיתה של המורה שלו למדע, לנסות להחיות את כלבו האהוב. הוא מוציא אותו מהקבר ובעליית הגג שלו, בלי ידיעת הוריו וחבריו, הוא מחבר לו אלקטרודות חשמל ומוציא אותו לגג כדי לחשוף אותו למכת ברק.
 
אפקט מכת החשמל המשולבת עובד והכלב קם לתחייה, וכך נפתחת מסכת של הילד והכלב שבגלגולו החדש מתפקד רק בזכות טעינה חשמלית וכשכמה מאיבריו מחוברים זה לזה בברגים וגופו מלא תפרים. קולות לדמויות המצוירות העניקו, בין היתר, מרטין שורט, ווינונה ריידר וקתרין אוהרה 87 דקות.
 
מחווה חביבה לסרטי האימה של שנות ה-30 במאה שעברה, בעיקר פרנקנשטיין, אם כי זוהי אגדת אימה לייט בלי הרבה שאר רוח. מברטון אפשר היה לצפות להרבה יותר. 

"האחות של אחותך" (ארה"ב 2012)
 
 דרמה. סרטה של לין שלטון. שנה לאחר מות אחיו מקבל ג'ק (מארק דופלס) את הצעתה של חברתו הטובה, אייריס (אמילי בלנט), לצאת לשבוע של התבודדות והתנקות באי המרוחק של הוריה.
 
בהגיעו לשם הוא מגלה שאחותה של אייריס, האנה (רוזמרי דוויט), שוהה במקום, גם היא בדיוק לאותה מטרה - של התבודדות וחיפוש אחר שקט, בעקבות פרידה מכאיבה מבת זוגה עמה חייתה שמונה שנים.
 
השניים מעבירים יחד ערב שמתחיל במבוכה הדדית, אבל איכשהו, בהשפעת כמויות האלכוהול שהם לוגמים, מתפתח להרבה יותר מזה, ושקט זה הדבר האחרון שהם חווים. אייריס מגיעה בבוקר המחרת ללא הודעה מוקדמת, וכשמתברר לה הקשר שהתהווה בן לילה בין האנה וג'ק, מתפתח קונפליקט מתוח בין שלוש הנפשות הפועלות. 90 דקות.
 
סרט שמנסה לשדר אותנטיות ורגישות, אבל עומס הדיבורים בו והסיטואציות השבלוניות והלא מפתיעות במיוחד שבהתנהלות עלילתו הופכים אותו לסתמי וחסר ערך מוסף. מתאים למשבצת דרמת טלוויזיה של אחר הצהריים.