בוקר של שבת גשומה והאולם מסביר הפנים של תיאטרון קליפה בדרום תל אביב מלא עד אפס מקום.

המולה שמחה של הורים וילדים. כולם מתארגנים לישיבה באמפי הקטן ועל הרצפה, סביב לעצי היער המרכיבים את התפאורה (כמה תפוחים! מתפעל הילד במפתיע מן התפוחים הספורים על העצים).

ואז מגיח מבין העצים שדון ירוק ופרחוני שפותח את ההכרות עמנו בקטע תנועה מלהיב ללא מילים המלווה בקטע של מוזיקה קלאסית, כמוהו יהיו שזורים עוד קטעים כאלה במהלך ההצגה.

הבעה ממזרית ורוח תזזית

העלילה של "סיפורי היער הקסום" פשוטה למדי ומחורזת ברמה משתנה של הצלחה.

רובי השדון הזמין את כל חבריו ביער למסיבה אך שכח  להזמין את איזבל המכשפה. זו נוקמת בו בהפכה את חיות היער לפסלים. בעזרתו של הינשוף, רובי צריך להתגבר על פחדיו ולצאת למסע אל המכשף הלבן. רק הוא יוכל להסיר את הקללה מעל חבריו.

עודד צדוק, יוצר "סיפורי היער הקסום", כתב, ביים ומשחק את שלוש הדמויות ומתפעל את בובת הינשוף. הוא גם עיצב את ההצגה.

כבר מהרגע הראשון נהדר לראות איך צדוק משתולל עם הפיזיות של הדמויות. זה מתחיל בעיצוב הייחודי והגרוטסקי של השדון, המכשפה והקוסם וממשיך בקטעי התנועה שמקצינים עוד יותר את הנתונים הגופניים שלהן.

השדון רובי למשל. הרי לכם דמות שאינה מתוקה  ואינה בובתית.  נדמה שכולו כפות רגליים, רגליים, הבעה ממזרית ורוח תזזית ובזכות זאת הוא מצליח לרתק את הקהל הצעיר (והמבוגר).

כשמלווים בילד צפייה בהצגה מלווה תמיד בקו חרדתי קל: האם יצליח להתרכז, למצוא את עצמו בחוויה, או אולי (והגרוע מכל..) יעדיף לפרוש באמצע. דווקא משום כך, הקטעים שבהם הילדים משתתפים בהצגה הופכים את החוויה לבלתי נשכחת באמת להורה.

במבחן הזה עומד צדוק בהצלחה יתרה, בקטעים שבהם הוא מזמין את הילדים לקחת חלק בסיפור ובקטעי תנועה שבהם הוא יורד לקהל וגם בסופה של ההצגה, כשהוא מתיישב ברחבת הכניסה של קליפה, ויוצר קשר בלתי אמצעי עם הילדים, הנוהרים אליו בשמחה.

גם הדעתן בן השנתיים ושלושת רבעי (ההצגה מיועדת לילדים בני 6-3) נהר אליו להחלקת כף וכן שיתף אותו בפרטים חיוניים מעולמו. הצפייה הוכתרה בהצלחה רבתי.

הצגה מומלצת בכל לב. 
 
 
"סיפורי היער הקסום",  10 בנובמבר 2012, תיאטרון קליפה.  יצירה, כתיבה, עיצוב וביצוע: עודד צדוק, ליווי אמנותי: עידית הרמן, מוזיקה מקורית ועריכה מוזיקלית: יואב טלמור, בובת ינשוף: לי מאיר. לגילאי 6-3, 50 דקות.