המנהל עודד קוטלר השיב לחיים את התיאטרון וגייס לעונה הבאה את עודד תאומי, לאורה ריבלין ואקי אבני
איום הסגירה הוסר
המולת הפגנת משפחות האוטיסטים נגד מצבן הקשה מול בית סוקולוב הגיעה אתמול לפני הצהריים אל הקומה השנייה של הבניין.
שם ניצב עודד קוטלר במסיבת עיתונאים וכמו קוסם, השולף שפנים מהכובע, הוכיח שאפשר להשיג הישגים גם בלי הפגנות.
עובדה: תיאטרון אנסמבל הרצליה, שהוא מנהל מזה כשנה וחודשיים וכמעט קרס כלכלית, זכה לתחייה מפתיעה והוא אפילו בא לבשר על הרפרטואר שלו לשנת 2013.
"עמדנו בפני מצב בלתי אפשרי – חובות בסך 1.2 מיליון שקל מול תקציב של 5.5 מיליון, מצב קשה מנשוא", סיפר. "היה לנו מובן שאו שמפרקים את העסק, או שמוצאים דרך להחזיר את החובות".
בגיל 75, הבנאי הגדול של התיאטרון הישראלי, שבנה גופי תרבות יותר מכל אחד אחר במדינה הזאת וראה כמעט הכל בתחומו חוץ מפרס ישראל שמשום מה טרם התנתב אליו, לא שש לפרק.
ראשית, השעה את משכורתו לשלושה חודשים, עד סוף דצמבר כשעמו יצאו כל עובדי התיאטרון לחל"ת (לחופשה ללא תשלום) בתקופה זו, אבל זה לא הספיק. גם לא הזינוק המרשים במספר המנויים מ-200 ל-1,800. אז הוא נכנס לשיחת-נפש עם ראשת העיר הרצליה, יעל גרמן. רגע לפני שתעבור לכנסת כשלישית ברשימת "יש עתיד", זו הכניסה את היד עמוק לכיס, כדבריו. באנסמבל נשמו לרווחה. איום הסגירה הוסר מסדר היום.
עודד קוטלר (צילום: גדי דגון)
רפרטואר נגיש לקהל
לגבי הרפרטואר, הציג קוטלר את האני מאמין שלו. "אנחנו לא באים להמציא את הגלגל", הבהיר. "הכוונה שלנו היא לרפרטואר נגיש לקהל. לפיכך אנחנו לא תיאטרון של אקספרימנטים, מה גם שתיאטרון עירוני לא יכול להיות כזה. עליו להיות סלקטיבי ולהקפיד על האיכות, אבל גם להשתדל לדבר לכולם".
קוטלר איננו נרתע מלהעלות מחזות שהתגלגלו בתיאטראות אחרים ולא זכו לראות במה. "אפשר לקרוא לי אוכל השיירים של התיאטרון הישראלי", העיר. "בהקשר הזה לא נעים לי לדבר בגנות החברים שלי שנמנעים עקרונית להציג הצגות שמראש לא מבטיחות הכנסה ופופולריות".
כדרכו, הוא המאיץ המבורך של המחזאות המקורית. כמו את העונה החולפת בחר לפתוח במחזה משלנו – "צרים" מאת יעקב איילי. להצגה, על שיפוצניקים בווילה, שהחזרות עליה עמדו לצאת לדרך השבוע, מתלווית דרמה בלתי צפויה. גיל פרנק, שחקן הקאמרי, ז'בוטינסקי בהצגת "הילכו שניים יחדיו", שאמור היה לככב בהצגה החדשה עם נטלי עטיה, בבימויו של עודד קוטלר, שבר את רגלו ויזדקק לניתוח. קוטלר מחפש בדחיפות מחליף הראוי והאמירה של שבירת רגל כסימן למזל לא מנחמת אותו.
עטיה כוכבת המסך בתיאטרון רפרטוארי? – את מנהל האנסמבל ההרצלייני זה לא מפתיע. לפני שבע שנים הוא ביים אותה בתיאטרון שניסה להקים בגבעתיים ומאז הבטיחו לחזור זה אל זו.
ההצגה הבאה ברפרטואר, "לילה טוב, אמא", מאת מרשה נורמן, בתרגום רבקה משולח ובבימוי איציק ויינגרטן, תועלה בשיתוף עם תיאטרון חיפה.
בעבר ההצגה הוצגה פעמיים בקאמרי – זהרירה חריפאי ותיקי דיין כאם וכבתה ותיקי דיין וקרן מור כאם ובתה. הפעם ישחקו יחד אם ובתה במציאות – לאורה ריבלין, אשתו בעבר של קוטלר ובתם, נינה קוטלר.
את ההצגה הבאה, "פרוסט וניקסון", מאת פיטר מורגן ובתרגום בן בר-שביט, כבר שקלו להעלות בתיאטראות אחרים, אבל נרתעו. קוטלר, שיביים, הרים את הכפפה ויעשה זאת בשיתוף הקאמרי, ששניים מכוכביו, עודד תאומי ואקי אבני, שנכחו במסיבת העיתונאים, יככבו בו בדמותם של ריצ'רד ניקסון, הנשיא הכושל של ארצות הברית ושל מראיין העל דייויד פרוסט שבראיון נוקב הצליח לחלץ ממנו הודאה מהדהדת ב"פרשת ווטרגייט".
לא להאמין כיצד קוטלר מצליח למגנט לתיאטרון הקטן שהוא מנהל כיום את גדולי הבמה בארץ. שיתוף הפעולה שלו עם תאומי מרגש את שניהם. הם, המכירים מנעוריהם, הופיעו יחד בלהקת פיקוד המרכז.
קוטלר, שדומה כי ביים כמעט את כל מי שזז בתיאטרון, לא ביים את חברו הוותיק מאז טבילת האש שלו כבמאי, בהצגת "ציפס עם כל דבר", על במת הקאמרי, לפני כמעט יובל שנים. והקשר לאבני, מכוכבי "קברט" כיום? – "הוא הבן הלא נודע שלי", סח בהומור קוטלר שבסדרת הטלוויזיה "חסמבה דור 3" משחק את אביו של אבני.
עונת 2013 תיחתם בהרצליה בהצגת "ההודאה" של מוטי לרנר, מחברם של מחזות מצליחים כמו "קסטנר" ו"פולארד", בבימוי סיני פתר. אצל לרנר כמו אצל לרנר תחגוג גם הפעם נפיצות פוליטית. כעת, יביא את סיפורן של משפחה יהודית ומשפחה ערבית, הלכודות באירוע מחריד מהעבר, שאיננו מרפה מהם והופך את חייהם לסיוט.
עודד תאומי (צילום: ז'ראר אלון)
הפקות אורחות ומתוכננות
לבד מארבע ההצגות האמורות, יארח תיאטרון אנסמבל הרצליה בעונה הקרובה שתי הפקות צעירות. אחת מהן היא "סורגים 2012", מאת חיים מרין ואיציק ויינגרטן, שקוטלר ביים ב-80' בתיאטרון חיפה ובשנה האחרונה חזר לביים אותה עם בוגרי המגמה לתיאטרון בסמינר הקיבוצים.
ההצגה האורחת השנייה היא "שרול", מחזמר מאת שי להב ויוני זיכהולץ, עם מוזיקה מאת יוני רכטר, בבימויו של משה קפטן. ההצגה שהוצגה לראשונה בסטודיו למשחק יורם לוינשטיין והייתה אמורה להמשיך את מירוצה בקאמרי מועברת להרצליה עקב תפוסת-יתר באולמות התיאטרון התל-אביבי. זאת, כחלק משיתוף הפעולה בין שני התיאטראות.
לקינוח – הצצה אל העונות הבאות באנסמבל ההרצלייני. "ישראל מחר" הוא קברט סאטירי חדש, שיועלה בשיתוף פעולה עם המפיק אלי מנטבר, מבית היוצר של שלושה מאבות תוכנית "ניקוי ראש" המיתולוגית – ב. מיכאל, אפרים סידון ומוטי קירשנבאום. הצגת "המרמרים", מאת עופר קניספל, תביא את סיפורה של קבוצת תסריטאים בהפקה של סדרת טלוויזיה קומית. כמו כן יוצג מחזה נוסף של עודד ליפשיץ, החתום על "קיגלר", הצגה שרצה בהרצליה.
קוטלר פתח את מסיבת העיתונאים בדברים לזכרו של אברהם מור, שהסתלק בימים אלה לעולמו. "שנינו גדלנו באותה שכונה בתל-אביב והתחלנו בנעורינו לשחק יחד בהצגת "דונה גרציה" בתיאטרון 'אהל'", סיפר. "אברמ'לה שיחק שם את משרת א' ואני – את משרת ב', דבר שהיינו נזכרים בו במהלך השנים. אברמ'לה, שלא היה מהנדחפים ואף פעם לא היה כוכב, ייזכר כשחקן מקצועי וכאיש נעים שיחה".