שיחה עם המלחין הצעיר עמית גילוץ שיצירתו תבוצע בקונצרט הקרוב של אנסמבל סולני תל אביב
מרחב כתיבה לשני אנשים
בתכנית הנוכחית של אנסמבל סולני תל אביב נפגשות יצירות של צ'ייקובסקי "זכרונות מפירנצה" ו"אנדנטה קנטבילה" הרומנטיות מאוד, עם "ארבעה טמפרמנטים" יצירה שחיבר הינדמית להזמנתו של הכוריאוגרף הגיאורגי (שחי אז בארה"ב) ג'ורג' באלאנשין.
עוד בתכנית - יצירה חדשה של המלחין הצעיר עמית גילוץ, שגם היא, על פי שמה לפחות, מרמזת על מחול - "בשעה שרקדנו"- קונצ'רטו לחליל ולתזמורת.
אבל משיחה עם המלחין עולה כי החידוש הגדול בה על פי דבריו הוא דרך יצירתה. "החלילן רואי אמוץ פנה אלי שאחבר לו יצירה חדשה. שמחתי על ההזמנה, כי כבר עבדנו בעבר ביחד (ביצירות לאנסמבל מיתר), אבל הפעם, בשונה מהתנסויותיי הקודמות, עבדנו ביחד. כתבנו את היצירה במה שהייתי מכנה 'כתיבה דיאלוגית'".
רואי אמוץ, צילום: מירב קדישבס
מה טוב כל כך בכתיבה דיאלוגית ?
"זה נהדר. תהליך הכתיבה המשותפת גואל אותך מן הבדידות של לשבת לבד. נוצר מרחב בין שני אנשים. זה סיפור לגמרי אחר. אבל היה כאן עוד משהו. "שנינו קראנו את ספרה של נעמי קליין "דוקטרינת ההלם – עלייתו של הקפיטליזם של האסון" (בהוצאת אנדלוס- י. ש.) הטענה המרכזית שלה בספר היא שבעקבות התמזגות תאגידים בינלאומיים דמוקרטיות קורסות.
"היצירה מציעה מודל דמוקרטי בהרכב הנגנים. היא כתובה לחליל ולתזמורת כלי קשת, אך השינוי הבולט הוא במיקום. כל הקשת הגדולים, הקונטרבסים שבדרך כלל ממוקמים במעמקי הבמה, יקודמו לחזית, למרכז. הכינורות שמצויים בדרך בחזית התזמורת, מעתיקים את מקומם על שולי הבמה".
זה בעיניך ביטוי להליך דמוקרטי?
"לדעתי יש בשינוי המיקום יש הליך דמוקרטי, אבל זה לא רק המיקום, ההליך הדמוקרטי בא לידי ביטוי בהזמנת הקהל לקחת חלק בביצוע היצירה".
כלומר?
"הקהל יקבל דפים ובהם טקסטים של נעמי קליין וכשיגיע סימן מהבמה, הטקסט של נעמי קליין יהפוך לחלק מן היצירה".
יש משהו מג'ון קייג' בצורת החשיבה הזאת...
"כן אבל לא רק הוא. אם כבר הזכרת את קייג', כלי המיתר המשתתפים ביצירה הם ממותקנים. (יש בהם חלקי מתכת שגורמים לכלים להפיק מעצמם קולות אחרים – י. ש.) ובכלל, ניתן לדבר בקונצרט כולו גם ביצירות האחרות, על סאונד פחות תעשייתי".
עמית גילוץ לומד ומתגורר כבר כמה שנים במחלקה למוזיקה באוניברסיטת קורנל באיתקה שבמדינת ניו יורק. הוא נמצא בשלב האחרון של כתיבת העבודה לקבלת תואר דוקטור.
"הנושא שבו אני עוסק הם היצירות של המלחין הקנדי קלוד ויווייה. ויוייה חי בצרפת ושם נרצח כשהיה בן 35 בסך הכל. את המלחין ואת יצירותיו הכיר לי מורה בארץ, המלחין ראובן סרוסי. אחד הדברים שגליתי הוא למשל שוויווייה חזה את מוו, במוזיקה שלו.."
אדוארד סעיד ודליה רביקוביץ'
אתה מתקיים בקורנל ממלגה?
"הבסיס הוא מלגה אבל העיקר הם לימודים שנעשים בתנאים מאוד נוחים. אפילו אם נדבר על נגישות לחמרים שבארץ כמעט ואין להשיג. לרשות התלמיד עומדים הרכבי מוזיקה, ולמעשה במקביל ללימודים יש גם עיסוק, אני מנצח על מקהלה קאמרית - 20 סטודנטים שאני מחליט מה הם ישירו.
"העובדה שאני שם מאפשרת למלחינים ישראלים להיות מושרים בקורנל. כך אנחנו עובדים על יצירה של גלעד רבינוביץ. רפרטואר אחר שאני בוחר, מוזיקה עתיקה כמו אורלנדו די לאסו ודה-לאלאנד ובמקביל גם יצירה, המבוססת על שירי פעוטות של המלחין הצ'כי ליאוש יאנאצ'ק, שאותו אנחנו כמובן שרים בשפת המקור.
"אם לחזור לתחילת השאלה שלך. יש כמובן הנאה גדולה שלא צריך לחלק את הזמן בין לימודים לבין עבודות מזדמנות. לא מתרוצצים. המלגאי כאן ממומן בנדיבות. אם וכאשר אני צריך 'אקשן', ניו יורק לא רחוקה.
"היתרונות מצויים גם בכך שאני מלחין מה שאני אוהב ולמרבה המזל, גם מזמינים אצלי יצירות שאני אוהב לחבר. ביצירות האלה אני מחפש את השילובים. אפשר לדבר על דיאלוגים מסוגים שונים.
"אחת היצירות הבאות שתושמע בפסטיבל גאודאמוס בהולנד נכתבה בהשראת טקסט של אדוארד סעיד ( פילוסוף, מחבר הספר 'האוריינטליזם' ושותפו של דניאל ברנבוים בהקמת תזמורת דיוואן-מזרח מערב- י. ש.). החידוש ביצירה הזאת הוא שילוב של רביעיית כלי רשת ממותקנת עם שלשה נגני גאמלאן (מוזיקה מאינדונזיה או מבאלי שיש בה הרבה מוזיקה לכלי הקשה).
אנסמבל סולני תל אביב, צילום: יח"צ
הישראליות שלך מוצאת את ביטויה ביצירה שלך?
"ניתן לשמוע ישראליות במוזיקה שלי. אבל זה לא שילוב של שירי עם או יצירות שמוסכם על כולם שהן בקונצנזוס. ישראליותי נובעת במישור הצר מעצם הידיעה שאני בעל אזרחות ישראלית. ישראליות, לדעתי היא עניין לאוזניו של המאזין.
"ישראליות באה לידי ביטוי למשל בשירי דליה רביקוביץ' שהלחנתי. בהכנסת יסודות פוליטיים שמזוהים כישראלים. למשל 'מרש צה"ל' (שחיבר המנצח יואב תלמי, כשהיה חייל בסדיר - י.ש.) שפורק ובוקע מרמקולים ביצירה שלי. גם ביצירה החדשה 'בזמן שרקדנו' תוכל לקרוא ישראליות. בייחוד ישראליות של הקיץ שעבר – ישראליות של מחאה".
הקונצרט של אנסמבל סולני תל אביב לזכרה של אסתר בלשה ז"ל יתקיים ביום שבת, 22 בדצמבר 2012,, באודיטוריום רפפורט, חיפה; ביום ראשון, 23 בדצמבר 2012, באודיטוריום הקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה, תל-אביב; וביום שני, 24 בדצמבר 2012, באודיטוריום וייל, כפר-שמריהו. לפרטים: 03-9011168.