ההתחלה לא היתה פשוטה. הדעתן הקטן סירב בתוקף ללכת להצגה באותו בוקר. למזלה של אמו,  השילוב של שתי מלות קסם רבות עוצמה – "קניון" ו"צעצועים" – שיכנע אותו חיש קל שמדובר באירוע שלא כדאי להחמיץ.
 
ואכן, גם כשההורים אינם עכברי קניונים, עבור קטנים המקום הוא אטרקציה נחשקת. ובדיוק שם  שחר מרום החליט למקם  את אתר ההתרחשות של ההצגה "קורדרוי", על-פי ספרו של דון פרימן (הוצאת צלטנר-ספרים).

מתרה בחביבות ממרום קומתו

עוד בטרם החלה ההצגה מתייצב מרום במדי השומר לצד הכניסה לאולם ומשגיח ממרום קומתו על הנכנסים וגם מתרה בחביבות וללא מלים במי שמנסים להתקרב לתפאורה.
 
במקום לעמוד במטלות המשמימות שמטיל עליו מפקדו במכשיר הקשר ("לא לזוז מעמדת השמירה" למשל), מעדיף השומר לשחק בצעצועים. הוא מחליט לסייע לדוב קורדרוי לאתר כפתור זהב חסר בבגדו, כדי שימצא חן בעיני אמה של ילדה שהתאהבה בו.

 
"קורדרוי", צילום: דפי ספונר

הבחירה להפוך את דמות השומר לגיבור העלילה היא מעניינת (בספר תפקידו משני). תמיד טוב להסב את תשומת לבם של הילדים לאנשים השקופים במקדשי הצרכנות. דמותו של שחר מרום עדינה, מופנמת ומאופקת, וגם לבחירה בתכונות האלה יש משמעות, שהיא חינוכית בלי להיות דידקטית.

רובים מהבהבים הופכים לפרפר

אולם אין ספק שעיקר קסמה של ההצגה באמצעים האמנותיים שלה. התפאורה מורכבת משני דוכנים ניידים המתפקדים גם כחלונות ראווה וגם כמעין דוכני קסמים עם מדפים נשלפים ומתהפכים ורבי המצאות.

כנהוג בתיאטרון חפצים, שגיבוריו הם חפצים מן המוכן, כאן נעשה שימוש בצעצועים "מהחנות", רובם צעצועי פלסטיק פשוטים המונפשים על-ידי מרום, ומקצתם אף עוברים מטמורפוזות מקסימות: זוג רובים מהבהבים הופכים לפרפר, מגדל טבעות הופך לנחש ובימבה הופכת למנחה בקרקס.

רבים משיאי ההצגה נטענים רגשית הודות למוזיקה ולשירים מקוריים ויפהפיים של רותם דרור ("הג'ירפות"), שנעים בין קרקס, קברט, אלקטרוני ושירי ערש.

בן הרבע לשלוש ישב על ברכי מרותק מתחילת ההצגה ועד סופה. ילדים מבוגרים יותר איבדו מעט סבלנות לקראת הסוף (איפה שאר השחקנים, שאלה עלמה בת חמש לצדי).

עם זאת, למרות האווירה החמימה באולם התיבה והאינטימיות של ההצגה, שרר ריחוק מסוים בין היוצר המבצע לבין הילדים, ריחוק שבלעדיו, נדמה לי, היו הילדים מתחברים עוד יותר לממלכתו הקסומה של שומר הקניון.

"קורדרוי", 29 בדצמבר 2012, אולם התיבה, יפו. הפקה: תיאטרון הקרון. עיבוד, משחק, עיצוב והפעלה: שחר מרום. בימוי: יולנה צימרמן. עיצוב תלבושות: חגית ארז מזרחי. מוזיקה: רותם דרור. קולות אורחים: ג'ק שווילי, הילה. עיצוב תאורה: עומר שיזף. עיצוב אביזרי בד: אמנון ליפקין. בניית מנגנונים: עוז מלול, איתן כהנא, משה חקק. ההצגה הופקה במסגרת פסטיבל חיפה הבינלאומי להצגות ילדים 2012.