מחול - השמש האחרת של אסנת וישינסקי

במופע מוזיקלי חדש מתמודדת אסנת וישינסקי עם מציאות השכול שנכפתה עליה לפני כשנה, כשאיבדה את בנה בפעילות מבצעית.

"החכמה היא לחפש את השמחה"

קשה לתפוס את אסנת וישינסקי בימים אלו. לו"ז החזרות שלה צפוף לקראת עליית המופע החדש "שמש אחרת". רק לפנות ערב, כשהיא עושה את דרכה ברכב לכיוון הבית בקיסריה אפשר לתפוס אתה רגע של שקט. היא נשמעת שונה מאוד ממה שדימיינתי. הקול שלה חלש יותר מממה שזכרתי מההופעות שלה על הבמה ובטלוויזיה. אבל יש בקול שלה עוצמה שיש רק למי שאיבד את היקר לו מכל והצליח לאסוף את עצמו מחדש.

במאי ,2004 בשעת פעילות מבצעית ברפיח, נפל ליאור, בנם של אסנת וישינסקי ובעלה לשעבר השחקן שלמה וישינסקי. מתוך הכאב הצליחה אסנת וישינסקי לכתוב מופע שבו היא מנסה להבליט את המשותף שיש לכולנו בארץ הזו. "מול מציאות כל כך קשה, הדרך היחידה שהייתה לי לבטא את הכאב ואת הדברים שעוברים עלי היא באמצעות הכתיבה" היא אומרת.

"כתבתי המון בשנה האחרונה. כשהרגשתי שאני מוכנה לחזור לבמה, יצקתי את הדברים למבנה של ערב מוזיקלי. מהמקום שהייתי בו מאוד קל לשקוע בדיכאונות, אבל החכמה היא לחפש את השמחה, ליהנות מהדברים הקטנים ולנצל כל רגע. כמובן שיש משברים קטנים, כי הרי בכל פעם שהמילים נאמרות זה כאילו הן נאמרות בפעם הראשונה. כל פעם זה מרגש מחדש".

"אני לא שופטת אנשים אחרים"

לידתו של המופע -במקרה. אסנת וישינסקי ובן זוגה מוטי גלעדי נפגשו עם המפיק שלמה צח, שהציע להם לשחק ביחד בקומדיה. באמצע הפגישה היא הוציאה קלסר, והקריאה לצח כמה קטעים שכתבה. הוא התאהב בחומרים, והמופע החל לקרום עור וגידים.

"מדובר במופע נשמה מוזיקלי", היא אומרת. "אני נמצאת על הבמה יחד עם ארבעה זמרים וחמישה מלווים, ויחד אנחנו מבצעים שירים מוכרים בעיבודים חדשים. בין השירים יש טקסטים שכתבתי, שכל מי שחי במציאות הישראלית יוכל להתחבר אליהם. אספנו למופע אנשים טובים מאוד ששומרים ומגוננים עלי", מספרת וישינסקי.

כשוישינסקי מדברת על הצוות שמקיף אותה, אני שואלת אותה אם העבר של יובל זמיר, הבמאי שבחרה לעבוד אתו לא הפריע לה. זמיר הורשע לפני חמש שנים בביצוע מעשים מגונים ומעשה סדום בתלמידים שלו לתיאטרון בתיכון בתל-אביב. "אני לא שופטת אנשים אחרים. אני מכירה את יובל מנקודת זמן אחרת. אני מכירה איש רגיש, מקסים ומוכשר כמו שד. אני בוטחת בו וסומכת עליו בעיניים עצומות, למרות שבדרך כלל מאוד קשה לי לסמוך על אחרים. הוא ריצה את העונש שלו, וככלל אני מאמינה שלאנשים מגיעה הזדמנות שנייה".

"רגש מהול בבכאב"

- ספרי עוד על המופע

"המופע מחולק לשלושה חלקים. החלק הראשון עוסק בקשר בין אדם לעצמו, החלק השני בקשר שבין האדם להוריו ולמדינה והחלק השלישי עוסק בליאור, בחיי הנישואין עם מוטי ובכל מיני קטעים מהחיים. אני לוקחת, למשל, את ההפטרה של ליאור מבר המצווה שלו, ומציגה אותה בקטע הומוריסטי בתור אמא שלו שבקושי מצליחה לעמוד בקצב ההתבגרות ובשינויים שלו".

אני מקשיבה לה ומחפשת בין המילים את הקומיקאית שבעבר הפילה אותי מצחוק. מדי פעם אני שומעת בקול שלה את הניצוץ המצחיקני, אבל הוא ממש נחבא. וישינסקי מודע לפער שבין הדימוי שלה בעבר לבין מה שהיא מביאה אתה היום לבמה - " גם אם היום סוג המופע שונה ממה שבקהל היה רגיל לקבל ממני, הוא מקבל ערכים אחרים של רגש מהול בכאב, של שירה וטקסטים שמתארים את מה שכל אחד מאיתנו חווה פה ברמה יום-יומית. אני מאמינה שקהל בכל גיל מתחבר לאמת".

"אני קודם כל הולכת עם מה שבא לי מהבטן. אם גם הקהל יתחבר לזה, אני אהיה מאוד מאושרת. זו תהיה מעין הגשמת חלום עבורי. כשכתבתי את המופע ראיתי בדמיון איך זה ייראה, איך הקטעים יישמעו, איך יהיו המעברים. מטבע הדברים, העבודה על המופע לא פשוטה בכלל, והיא סוחטת המון כוחות רגשיים".

"הדמעות שלי עושות מה שמתחשק להן"

כשאני מבקשת ממנה דוגמה מתוך המופע היא מספרת לי שהשיר הפותח את הוא "חלקת אלוהים" ומדקלמת לי את מילותיו- "מי זה ייקח אותי אל אותה השלווה שידעתי, אל הדממה, אל חלקת הקמה, אל ערש ילדותי". האופן שבו היא מטעימה כל הברה, גורם למילים לקבל אצלי משמעות לגמרי אחרת, אישית יותר, מדויקת יותר. "באחד הקטעים", היא מוסיפה לספר, " אני מדברת על ההורים שלי, שתמיד שם בשבילי עם חיבוק ענק, שמלווים אותי בחושך, בקור ובכל דרך. מיד אחר כך אני שרה את `מילה טובה` – `אפילו בשרב הכי כבד, חיכיתי שהגשם עוד ירד, ....לא פעם זה קשה אבל לרוב מילה טובה מיד עושה לי טוב.."

אני מרגישה שהדמעות מתחילות לזרום לי במורד הלחיים, כשאסנת מספרת על שני שירים לועזיים שהיא תרגמה בעצמה לכבוד המופע. אחד מהם הוא ”Do You Know Where You Going To” של דיאנה רוס. וכשהיא מדקלמת לי את הבית הראשון של השיר בעברית אני מנצלת את הזמן כדי להסדיר נשימה, אבל לא כל כך מצליחה. כשהא מסיימת היא נשמעת מחוזקת יותר, כאילו המילים נותנות לה כוח להמשיך.

- את לא פוחדת לבכות על הבמה? (אני שואלת, ומנסה לבלום את הדמעות שלי)

"אני בדרך-כלל מאוד בשליטה כשאני על הבמה, אני לא אוהבת לבכות מול אנשים. אבל בשנה האחרונה התברר לי שהדמעות שלי עושות מה שמתחשק להן, ולפעמים הן פורצות במקום הכי לא צפוי. אם זה יקרה, זה יקרה. אני אמשיך הלאה".

במחלף קיסריה נגמרות לי השאלות. אני נפרדת מאסנת וישינסקי, ומרגישה כאילו שאבתי כוח מהשיחה בינינו. ואולי זו המהות של "שמש אחרת". להבין שלמרות שאור גדול אחד כבה, יש מקורות אחרים, ששולחים קרניים חמות שמאפשרות לקום בבוקר ולמרות הכאב, לשמוע את ציוץ הציפורים.

המופע של אסנת וישינסקי יעלה בבכורה ביום חמישי, ה- 23 ביוני, ב- 21:00, בהיכל התרבות פתח תקווה .לפרטים נוספים