פוגי בחסדי הסקייפ

הקיץ זה יקרה. "כוורת" חוזרת וזו עובדה. במלאת 40 שנה לצאתה לאור עם "סיפורי פוגי", היא שבה ומתאחדת לשתי הופעות בבריכת הסולטן, בירושלים, ב-19 וב-20 ביוני, כגולת הכותרת של פסטיבל ישראל, השנה.

לאור ההתנפלות על הכרטיסים, עם פתיחת הקופות, לא מן הנמנע שיהיו הופעות נוספות. אולי גם בקיסריה.

בלי פוזות מיותרות התייצבו אתמול שישה מחברי הלהקה, דמויות-מפתח בזמר העברי, למסיבת עיתונאים במלון "הרודס", בתל-אביב.

"אנחנו שמחים ונרגשים על שהצלחנו להביא שוב לאיחוד הלהקה האהובה", הכריז האמרגן יהודה טלית והצביע על דני סנדרסון, גידי גוב, אלון אולארצ'יק, יצחק קלפטר, יוני רכטר ואפרים שמיר.

השביעי למניין, מאיר פניגשטיין, שלנצח ייזכר כ"פוגי", הועלה באוב ממקום שבתו בלוס-אנג'לס בחסדי הסקייפ והניסיון העקר לתקשר איתו נראה היה כמערכון מפעם.

"כוורת", להקה שהייתה מבוססת על יוצאי להקת הנח"ל, בתגבור יוני רכטר מלהקת התותחנים ויצחק קלפטר, יוצא להקת השריון וצוות הווי סיני, הוקמה ב-73', לפני מלחמת יום הכיפורים והפכה עד מהרה ללהקה של המדינה. רשמית, זו פעלה עד סוף 76'. מאזנה כלל שלושה תקליטים, ייצוג ישראל באירוויזיון 74' וסיבוב הופעות ממושך בארצות הברית. מאז קיימה "כוורת" מופעי איחוד ב-84', ב-90' וב-98', במלאת לה חצי יובל.

"אין יום בחיים שלי שבו לא נשאלתי על-ידי מישהו ברחוב אם אנחנו הולכים להתאחד", סיפר אולארצ'יק. "ציון 40 שנה ללהקה זה זמן טוב למימוש האיחוד הזה", אמר סנדרסון שהיה ונשאר הדובר הראשי של "כוורת". "נראה לי שזה זמן מתאים בעודנו יכולים לתת הופעה טובה, למרות גילנו המופלג (שבעתם חצו את ה-60 – י. ב-א). כששואלים למה התפרקנו אז, אנחנו נאלצים להודות שאנחנו מתחילים להתפרק על אמת".


להקת כוורת (צילום: יעקב בר-און)

"זה כנראה יהיה האיחוד האחרון של 'כוורת'", הוסיף סנדרסון למגינת לבם של מעריצי הלהקה. "הרי אם ינסו לקרוא לנו שוב בעוד 15 שנה, כבר נהיה בגיל הזהב".

את טבילת האש לקראת האיחוד ערכו חברי הלהקה כשהגיעו לנישואיה של טסה, בתו של אולארצ'יק, שבהם ביצעו חמישה משירי הלהקה. "היו לנו מספר פגישות של נגינה ושירה, שבהם נוכחנו שזה עובד", העיד גוב, שהגיע לאירוע כשהוא נשען על קב, לאחר פגיעה בקרסולו. "עבר מספיק זמן מהאיחוד הקודם כדי שהעניין לא יימאס עלינו. כל עוד לא מבקשים מאיתנו סיבוב הופעות, אנחנו מוכנים לוואלס האחרון".

ולא סתם "ואלס אחרון". סנדרסון ביקש לא לערוך השוואות עם ה"חטיארים" של הרולינג סטונס הישישים שממשיכים לבעוט ולהתחדש. "אנחנו להקה שהייתה", הדגיש. "את השירים שלה, ששרנו לפני שנים, נשתדל להביא בצורה הכי טובה והכי מרגשת. זה יהיה ערב נוסטלגי טהור ובכך הכיף שלו".

כשהיה מי שניסה לעקוץ בשאלה אם יגיעו לערב הזה כרוקרים מזדקנים, מיהר גוב להרגיעו: "אצלנו זה אף פעם לא היה רוק. כמה רוק אפשר להביא בשיר על המגפיים של ברוך? ובגילנו? – נו, באמת. באחד מהסרטים שלנו רואים אותי קופץ על כיסא. את זה שוב לא נוכל לעשות. אנחנו זזים פחות..."

גוב, אל לשכוח, הוא כיום משופטי "כוכב נולד". "אני לא רואה אותנו מתקבלים לתוכניות כאלה", אמר בכנות. "אני לא יודע אם היינו זוכרים את המילים", העיר אולארצ'יק.

כוורת חוזרת 2013, צילום: אילן בשור

טוב שיש עבודה

אנשי "כוורת" אינם הולכים להמציא את הגלגל מחדש. "לא יהיו שירים חדשים ונשתדל לבצע את השירים כמה שאפשר יותר קרוב למקור", הודיע שמיר. "כשביצענו אותם, עם שאיפות של בני עשרים, העיבודים היו מורכבים ולא ידענו שאנחנו כאלה מיוחדים. כעת, מהמקום שלנו, אנחנו מסתכלים על 'כוורת' כעל משהו גדול מאיתנו".

"הכוונה היא לשחזר את העיבודים מאז, כשזה אולי מה שהאנשים רוצים, כנראה מתוך געגוע", סיפר רכטר. "אבל במפגש המחודש, בתור מוזיקאים יצירתיים, אני מקווה שנהיה עדכניים ועשויים לקרות דברים שאין לדעת אותם מראש. מה שיקרה, אללה יודע".

"האיחוד זה משהו שהיה כל הזמן על הפרק, אבל לא קל להוציא לפועל דבר כזה", אמר שמיר. מדוע? – הקשיתי. "שבעה אנשים עסוקים לארגן אותם למצב של הופעות יחד, זה לא כל כך פשוט", ענה. "הדבר מאוד-מאוד מורכב מבחינה לוגיסטית, גם דורש מימון מסוים שלא קל להשיג אותו".


להקת כוורת (צילום: יעקב בר-און)

תמיד הייתי בעד מופעי האיחוד של 'כוורת, תמיד אני חיובי'", ציין רכטר. "הרי זו להקה שהכוח שלה הוא במפגש עם האנשים. בשבילי, לצד הפעילות השוטפת שלי, 'כוורת' מעשירה את האהבה שלי למוזיקה".

מי שלא יצליח לקפוץ ל"בריכה", בירושלים, יוכל להתנחם במארז של שישה תקליטורים, שעתיד להופיע לקראת האיחוד ובו יהיו, בין השאר, חומרים נדירים של "כוורת", שטרם ראו אור. "אולי יתווסף גם די.וי.די מההופעות", גוב העלה את מפלס הציפיות.

במהלך מסיבת העיתונאים ישב יצחק קלפטר דומם בקצה השולחן. קלפטר, נגן הגיטרה המדהים שסבל מבעיות בריאות, איננו מהמרבים במילים. ניכר בו שאיננו מסתחרר מהאיחוד. "טוב שיש עבודה", אמר כשניגשתי אליו. והשירים? – שאלתי. "זאת עבודה לעשות אותה", השיב.

לסיום, גילוי נאות. אני אוהב את מופלאי "כוורת". ולא רק הודות לתרומתם האדירה לתרבות הישראלית, אלא גם הודות לאישיותו של כל אחד מהם. בעידן עמוס בכוכבני קרטון ופלסטיק מתנשאים, המוקפים בחומה בצורה של מלחכי פנכה, מרגש להיווכח שכגודל הישגיהם של השבעה, כן נותרה מופלגת צניעותם.