כמו פסטיבלים גדולים בעולם
 
גם השנה אחד הפסטיבלים המרכזיים בחול המועד פסח הוא פסטיבל הצגות הילדים הבינלאומי של חיפה, כשהשנה, לצד הצגות התחרות וההצגות האורחות בתשלום,  מושם דגש נרחב על  מופעי תיאטרון רחוב לכל המשפחה בניהולם של ינון צפריר ואבי גיבסון בראל, אנשי קבוצת תיאטרון "אורתו-דה"

"במקביל למתחם תיאטרון הרחוב של פסטיבל חיפה אותו אנו מנהלים אמנותית, ייסגר גם רחוב נורדאו המקביל  ובו יתקיים  הפנינג ירוק אשר לצד דוכנים בנושא יתקיימו גם פעילות אמנותית חופשית" מפרט ינון צפריר, "כך שאנשים שיגיעו לפסטיבל חיפה הבינלאומי יוכלו להישאר בו יותר מיום אחד ואפילו שלושה ימים, אם ירצו ליהנות מכל השפע שהוא מציע. בל נשכח את שפע הצגות הפנים המשובחות שיוצגו לכל אורך היממה, וזאת בדומה לפסטיבלים מאוד גדולים בעולם".

זו פעם ראשונה שאתם עובדים עם פסטיבל חיפה? הם פנו אליכם?

"בשנת 2004 ניהלנו עבור פסטיבל חיפה מתחם מצומצם של תיאטרון רחוב באוויר הפתוח, זה היה בדיוק אחרי הפיגוע בחיפה שהשבית את הפסטיבל שנה לפני כן, השנה פנו אלינו שוב צביה הוברמן  וניצה בן צבי, שבע שנים אחרי".

מה הנחה אתכם בבחירת ההצגות? קבעתם קו אמנותי מאפיין?

"כאמנים שמאחוריהם ולפניהם עשייה רבה בתחום תיאטרון הרחוב ומופעים בינלאומיים, בחרנו ביצירות אשר נולדו ויועדו למדיום המיוחד הזה של תיאטרון רחוב באוויר הפתוח, ובאמנים שעבורם תחום זה הוא דרך חיים שלמה. אמנים שהמרחב הציבורי הוא ביתם ולקהל שלהם הם רוחשים כבוד כמו לאורחים רצויים. בנוסף, בשונה מפסטיבלים אחרים שבהם ניהלנו אמנותית את תחום תיאטרון  הרחוב הפעם בחרנו בשיתוף פעולה עם צביה וניצה לעבוד על רעיון מרכזי שכל משותף שכל היצירות מתכתבות אתו.

"פגשנו  את כל היוצרים וביקשנו מהם להתייחס לנושא הזמן בכל הצורות האפשריות הפשוטות ביותר  וגם הפילוסופיות. זמן, במיוחד במאה ה-21, הוא דבר מאוד חמקמק, לפעמים הוא מהיר כברק, ולעיתים איטי כמו צב על ערש דווי, הכי בנאלי והכי אמיתי וצורב, זה הממד רביעי שעוטף אותנו ופועם בתוכנו כמו שעון לכל אורך החיים".



קבוצת איירוויש (צילום: ג'רלד וובר)


שוטי הרחוב וקרקס הפרעושים

כל ההצגות מתאימות לכל המשפחה? אפשר בכלל לעשות אבחנה בתיאטרון רחוב בין הצגות מבוגרים לילדים?
"כל ההצגות נפלאות לכל המשפחה ולכולן מקוריות וייחוד משל עצמן, כשכל גיל יכול להתמוגג מהבטים אחרים, זה הכוח של המדיום הזה המופעים הם ללא תשלום מהשעה 10:30 בבוקר עד 18:00 אחר הצהריים ברצף בלתי פוסק...

"יוצגו 14 פרויקטים  שנבחרו בקפידה, מתוכן שש יצירות בינלאומיות מאיטליה ספרד,אוסטריה, סין,אוסטרליה וצרפת. ועוד שמונה פרויקטים מהארץ. בין האמנים שנבחרו נמצאים מהוותיקים ביותר בתחום זה בארץ ובעולם, למשל אברהם דנא שנחשב לאבי תיאטרון הרחוב בישראל שיגיע עם קרקס פרעושים משובח ויצית את הדמיון, ועד קבוצות תיאטרון רחוב כמו קבוצת 'אייריש' מאוסטריה שמומחים באילתור ואימפרוביזציה בסגנון של שוטי רחוב שעושים בלגן מסודר, ואמנים מבריקים ומיומנים בפנטומימה ותאטרון ויזואלי כמו דניאל זעפרני מצרפת.

"בעניין אבחנה בתיאטרון רחוב בין מבוגרים לילדים, בדרך כלל אין אבחנה כזאת כשפועלים במרחב הציבורי שלא במסגרת פסטיבל וללא ציפיות בין קהל לאמנים. אבל ברגע שקהל מגיע לפסטיבל ומתפרסמת תוכנייה, הקהל מגיע עם מערכת ציפיות מסוימות והוא מצפה לפסטיבל של הצגות ילדים לכל המשפחה כי זו המסגרת, כך שאמני הרחוב שעוסקים בסגנון יותר בוטה יצטרכו לחכות למסגרת של פסטיבל חדש שאולי נייסד בעתיד".

מה צפוי לבאים? תוכל להרחיב על הצגות בולטות השנה?

"כל ההצגות בולטות ומשובחות ואני ממליץ על כולן, אני יכול כך סתם לציין את קבוצת 'לה טל' הספרדית אשר  יוצרת מופע עדין מאוד על שעון גדול ודמויות שיוצאות ממנו, מופע ויזואלי שיוצר אווירה וניחוח מאוד מיוחדים, זו אחת הקבוצות הייחודיות בספרד בתחום זה, והילדים ישתגעו על זה.

"גם הקבוצה האיטלקית 'פייב קוורטט טריו' מיוחדת מאוד בשילוב בין תיאטרון אבסורד קלסי לאקרובטיקה ועבודת דמויות ברחוב זה מחזה על שלושה תמהונים שמחכים לאוטובוס. דניאל זעפרני הוא פנטומימאי ייחודי שייתן פסיפס וירטואוזי ומהפנט.

"מישראל, מיכל סבירוני, שמופיעה בכל העולם, יצרה אדפטציה מיוחדת לפסטיבל של מופע 'השכונה'  שזוהי יצירה אינטימית ובנתה במיוחד ארבעה בתים מיניאטוריים נפרדים שאל כל אחד מהם מוזמנים הילדים וההורים להכניס ראש, להתנתק מהמולת ההמון ואת השאר לא אספר כי זאת הפתעה...

" אני ממליץ גם על 'להצית את הדמיון' עם כריס לארטיסט המהפנט, 'מה קורה עם שבתאי' של תיאטרון קליפה ועל קרקס ריאקשין שיבנה מופע קרקס היתולי חדש".

הבחירה ב"מה קורה עם שבתאי", הצגה של תיאטרון קליפה,  כהצגת חוצות מפתיעה- נערכו שינויים כדי להתאים אותה לרחוב?

"ההצגה נבחרה להציג בחוץ כיון שהיא משלבת מדיום של מחול ותנועה עם מדיום התיאטרון ולכן אפקטיבית יותר באוויר הפתוח שאוהב ומחבק ג'סטות גדולות, בנוסף גם מיקמנו אותה באזור אינטימי ושקט בפסטיבל ובודאי שנעשו בה גם התאמות למקום המיוחד".



קבוצת לה טל (תמונת יח"צ)


לרגע אחד להיות ביחד, ברחוב

יש תחושה שבשנים האחרונות נוצרות עוד ועוד במות לתיאטרון רחוב גם בפסטיבלים וגם באירועים עירוניים, ושזה מלווה בהתמקצעות של האמנים, אתה יכול להרחיב מנקודת מבטך?

"התחום הזה של תיאטרון הרחוב הוא באמת תחום חדש בתיאטרון, שנוצר בערך בשנות השישים של המאה העשרים. זהו תחום מאוד חשוב בהקטנת הניכור בין בני האדם שהולך וגדל ככל שאנו מתפתחים טכנולוגית, בישראל הוא אף יותר חשוב מכל מקום אחר בגלל המצב הבטחוני הרופף שמורט לקהל את העצבים.

"תיאטרון רחוב, בהיותו בלתי שפוי, מחזיר לאנשים את השפיות, אני חושב שבישראל העיריות הבינו שאם הרחוב לא חי ובועט, המתח, הדיכאון והניכור הקפיטליסטי ישליכו אותנו מהגג, המחאה החברתית בקיץ 2011 הייתה פסטיבל רחוב מעולה או יותר נכון הפנינג בלתי נגמר שבאמת שינה תודע. האדם הוא חיה חברתית ועם כל החשיבות לתאטרון הרגיל באולם, תיאטרון רחוב הוא מקום בו הקהל משוחרר מכבלי התנהגות ונימוס אשר לרוב כובלים את רוחו,  ובעל בחירה חופשית: להיפגש עם האמנים, ליצור איתם קשר, לשחק איתם, וגם לעזוב אותם באמצע הצגה, בלי לספוג ביקורת חברתית משאר הקהל.

"יש משהו הרבה יותר מאתגר בקונפליקט הזה כי האמן נמצא במצב של חיים ומוות באמת ולא ב 'כאילו' על במה מוגן מאחורי אור הפנסים וקהל מנויים שבאיזה שהוא מקום נמצא שם ממילא. במדינה כמו ישראל לרחוב גם חשיבות בחיבור בין כל הפלגים השונים לכדי קהל אחד שמסוגל לרגע אחד להיות ביחד".

יש מאפיינים ייחודיים לתיאטרון הרחוב הישראלי? הקהל הישראלי מגיב באופן שונה מקהל בחו"ל?

"כעיקרון קשה לעשות הכללה ולהציב את ישראל מול שאר העולם כי כל קהל בכל מדינה מגיב קצת אחרת לאותם דברים,אני יכול אפילו להגיד לך שיש ניואנסים והבדלים קטנים בין קהל ברחוב הירושלמי לזה התל אביבי, השאלה לאיזה  רזולוציה נכנסים.

"כשהופענו עם  המופע 'אבנים', שיצרתי וביימתי במשך 6 שנים, (אשר זכה בתואר אחד מעשר היצירות הטובות בעולם) בגרמניה, הקהל הגרמני לא זז במשך כל המופע, בהולנד, לעומת זאת, הם צחקו בלי סוף. כשהופענו בסין הם היו מלאי סקרנות ושמנו לב שבאמת הסינים מאוד מאוד סקרנים, תמימים ושקטים ושקטים.

"אם אני צריך לאפיין את הקהל הישראלי ולהסתכן בהכללה, אז הייתי אומר שהיתרונות שלו שהוא מאוד חם, לא מנוכר, אכפתי, חכם ונדיב, מצד שני יש לו ביקורת עצמית והוא חושב על עצמו דברים שליליים מה שקצת סוגר אותו והופך אותו לפעמים למהול וטיפה אגרסיבי כלפי דברים חדשים.

"כשאני מופיע בישראל ברחוב ביציאות יזומות לאקספרימנטים עם קבוצת 'אורתו-דה' אני חש צורך להרגיע את האנשים מהאטרף בו הם נמצאים בניגוד לאירופה שם הם יותר רגועים ונותנים בקלות מרחב. יחס הקהל קשור גם במסורת ובהכרות של הקהל הישראלי עם המדיום הזה. זה עדיין חדש יחסית והמסורת רק התחילה, כך שטבעי שתהיה חשדנות".



דניאל זעפרני (תמונת יח"צ)



אופרה רדיואקטיבית

הפקתם את מופעי החוצות בפסטיבל "בציר חדש" ביבנה, עכשיו בפסטיבל חיפה. מה עוד מתוכנן, יש מופע חדש של הקבוצה באופק?

"בטח המון, אנו עומדים להעלות אופרה רדיואקטיבית גרעינית בסגנון מוזיקלי רב גוני, שכותבות יפעת זנדני צפריר (אשתו של ינון – ה. א. ב.) וציפי גלעד על ספינה טרופה, הנמלטת מזוועות של מלחמה גדולה, ועושה את דרכה האינסופית בתוך ים רדיואקטיבי, אל עבר חופי הזהב המובטחים. בנוסף אנחנו ממשיכים לפתח את המופע הויזואלי הרב-חושי 'מאנקי ביזנס' שמביא  את השיח הטכנולוגי אל קדמת הבמה בצורה חוויתית ויפהפייה  וגם מופע רחוב אידיוטי ביותר של שלושה שוטים שנרדמו בשמירה על העולם".

עם קשר או בלי קשר לפסטיבל חשבתם באורתו-דה על הצגות לילדים?

"בוודאי. יפעת זנדני צפריר שייסדה איתי את קבוצת אורתו-דה, היא מחזאית ובמאית מושחזת של הצגות לילדים ונוער אשר זוכות לפרסים והערכה רבה בתחום ביניהן:  'צו הלב' סיפורה הלא מוכר של הצנחנית חביבה רייך, 'חלומות של פח' על פי ספרו של סמי מיכאל, 'ליפול ברשת' ו'המצחיקה עם העגילים'. ממש ברגעים אלה מתבשלת הצגה חדשה".

פסטיבל חיפה הבינלאומי  להצגות ילדים 2013 יתקיים בחול-המועד פסח, בימים רביעי–שישי, 27–29 במרץ ‏2013, במתחם התיאטרון העירוני חיפה ובמתחם האודיטוריום במרכז הכרמל. כרטיסים: 44–110 שקל. מופעי החוצות בכניסה חופשית. לפרטים: 04-8600555 .