שיחה עם שוקי בן פורת, המפיק שהצליח להחזיר את אורי זוהר לכמה תכניות טלוויזיה למרות האיסור של הרב ש"ך, לרגל מחווה לסרטיו של זוהר בפסטיבל קולנוע דרום ובסינמטקים
מלוחמי גולני ועד לאריה דרעי
אורי זוהר הוא לא רק "מציצים" ו"עיניים גדולות", שני סרטי הקאלט הבלתי מעורערים שלו. מאחורי היוצר הוותיק, כבר בן 77, מסכת גדולה של עשייה קולנועית וטלוויזיונית, כשהמאסה המכריעה שלה נוצרה עד שהחל בתהליך החזרה בתשובה, ב-1977.
בפסטיבל קולנוע דרום הנפתח היום (ראשון, 2 ביוני), תיערך לו מחווה רטרוספקטיבית מקיפה, שתכלול בין היתר סרטי הסברה נדירים שהוקרנו בזמנו בערוץ הראשון ומאז איש לא צפה בהם.
מבין סרטיו באורך מלא יוקרנו בפסטיבל הסרט הדוקומנטרי, הראשון בו ניסה כוחו בבימוי, "עץ או פלסטיין" (1962), בו שיתף פעולה עם נתן אקסלרוד ויואל זילברג, "מוישה ונטילטור" (1966), "כל ממזר מלך" (1968), "התרנגול" (1971) ו"עיניים גדולות" (1974).
אבל הפיקנטריה נעוצה דווקא בסרטים הקצרים. ברשימה: "הקרב על היעד" (1963), סרט למרכז ההסברה, המעלה על נס את לוחמי גולני, אותו יצר יחד עם חיים חפר; "שבת שלום" (1973), המורכב מקטעי ארכיון הלקוחים ממגרשי הכדורגל בארץ בשנות ה-60; "הצד השני" (1973), יצירה אבסורדית-סוריאליסטית על בטיחות בדרכים בשורה התחתונה, שהייתה יכולה להשתלב במערכוני "לול" שנעשו באותן שנים, בכיכוב זאב רווח ובהשתתפות רבים אחרים, בהם חנן גולדבלט, צבי שיסל, חברי "הגשש החיוור", גבי עמרני, דבורה דותן, אמיר אוריין, אורנה שירן-בנאי ועוד; "תרגיל בסמלים פשוטים" (1973), יצירה ניסיונית מעניינת, בהשראת רעיון של הסופר הגרמני היינריך פון קלייסט, העוסקת בזיקה בין מפעיל המריונטה לבובה עצמה, כאלגוריה לקשר שבין היוצר ויצירתו ו"אני מאשים" (2000), מסמך תמיכה באריה דרעי כשנגזר דינו לרצות מאסר בפועל בכלא, הפונה לציבור ומנסה להוכיח את חפותו.
הרב ש"ך גזר 20 שנות שתיקה
בערך בפאזה הזו, של התקופה שלאחר חזרתו בתשובה, בתפר שבין שנות ה-90 וה-2000, התחבר אליו איש העסקים שוקי בן פורת, שנעשה גם כותב לקולנוע (חתום כתסריטאי על "גולאג", סרטו של רוג'ר יאנג, ו"קשר האורניום", של ג'יאנפרנקו באלדנלו ומנחם גולן) ומפיק, ויזם את החזרתו של זוהר לטלוויזיה.
דבריו שופכים אור על מורכבות אישיותו של היוצר המוכשר, גם לאחר שהתרחק לחלוטין מעולם התקשורת והקולנוע.
"הכרתי את אורי רק לאחר שהתחלתי לעשות סרטים", הוא משחזר. "זה התחיל אצלי מסרט מסע בר מצווה, שזה היה חיבור שלי להתחלת ההתקרבות שלי ליהדות. עבדתי עליו עם הצלם אמנון סלומון. זה היה סרט שבו רב יוצא עם שלושה חבר'ה בני 13 לטיול בארץ, בעקבות אבותינו. עלינו על הר סיני, קיבלנו את התורה, חצינו את הירדן עם חבלים, טבענו, חולצנו בהליקופטרים. חוויה מאוד יפה. כל מה שאני עושה מאז שחזרתי בתשובה היה להמשיך את חיידק ההפצה של סרטים. לקהל דתי דברים על עצמם ולקהל חילוני דברים על דת.
"כל ממזר מלך", צילום: יח"צ
"בשלב מסוים האמנתי שאם אצליח להגיע לאורי זוהר ואעשה איתו תוכנית אירוח סטייל ג'יי לנו, אז הדברים ישתנו. אורי זוהר היה אז עמוק בתוך תהליך החזרה בתשובה שלו והוא גזר על עצמו שתיקה של 20 שנה מלאות, שבהן הוא לא התראיין לשום ערוץ תקשורת, אם זה רדיו, טלוויזיה. שום דבר. גם לא לעיתונות החרדית. הוא לא דיבר ולא היה מוכן להוציא הגה מהפה, גם לקהל שלו, הציבור החרדי. הוא גזר על עצמו שתיקה מוחלטת. ניסיתי להגיע אליו אבל לא התייחסו אליי ברצינות.
"באתי אליהם הביתה, דפקתי בדלת ואליה לא רצתה לפתוח לי בכלל. היא אמרה: 'אין יותר תקשורת, אין יותר סרטים, אין שום דבר'. שמתי רגל בדלת והסברתי להם למה זה חשוב. אז הם אמרו לי, 'תלך תשאל את הרב ש"ך'. שאלנו אותו והוא לא אישר את זה. אז הלכתי לרב שטיינמן בבני ברק, עם חבורה של עשרה רבנים שעבדו בתקשורת, רבנים מאוד ידועים אצל הליטאים, כדי שינסו לשנות את רוע הגזירה של הרב ש"ך בנוגע לזוהר.
"ובאמת כך היה והרב שיימן אמר שחשוב לעשות את התוכנית. הצלחתי לשכנע גם את אורי שזה צו השעה. אז הוא אמר, 'בוא נעשה תוכנית אחת ונראה מה יהיה'. עשינו תוכנית ב'קשת', לאחר שאורי שנער קפץ על זה ואמר: 'תעשה מה שאתה מבין'.
"כמובן שהזמנתי לתוכנית את כל האנשים מתקופת 'גוטה', כל האמנים מפעם שרצו לפגוש את אורי מחדש. עשינו חגיגה של שעתיים, תחת הכותרת אורי זוהר חוזר. 'אורי זוהר 1' היה החזרה של אורי ועשינו רייטינג של 43 אחוז. הכי גבוה שהיה אי-פעם לתוכנית טלוויזיה.
"בעקבות מחלוקת שהייתה לי בהמשך עם 'קשת', פניתי למוטי קירשנבאום בערוץ 1, ושם עשינו תוכנית כל חג. זה היה בדיוק לפני החגים, ראש השנה, יום כיפור, סוכות, חנוכה. גם אלה היו תוכניות אירוח, בהתבסס על אלה של ג'יי לנו. במקרה הזה ממש ישבנו וראינו תוכניות שלו, ואורי רשם לעצמו והעתיק. לקחנו כל מיני רעיונות משם, וגם הרכבנו את התפאורה על פי זה. להפתעתי, אורי היה קל להפקה וממש הקשיב. לקחתי גם את בעלי המקצוע הכי גדולים שיש, כדי לגבות אותו. את נחושתן אוקון ("חמש עם רפי רשף"), ועשינו תוכניות שזכו אף הן ברייטינג מאוד גבוה, עד שבשלב מסוים הגיעה הוראה מהרבנים להפסיק, ומאז הכל היסטוריה.
"האמנתי שנוכל לעשות מזה תוכנית אירוח שבועית קבועה, גם בגלל שהיה כיף לעבוד איתו, והוא ידע להיכנס לכל תפקיד בדקה וחצי, גם לעשות מערכונים וגם דברים רציניים, וגם ידע לראיין טוב. היינו צריכים רק לתמרן בין השעות שבהן הוא עסק באופן קבוע בלימודי תורה ולא הסכים לבטל אותם, אבל בלילות למזלי הוא לא למד, אז ניצלנו אותם לעריכה".
פרפקציוניסט
בתקופה שעבדת איתו, איזה אורי אתה הכרת?
"בראש ובראשונה יוצר פרפקציוניסט. כשנכנסנו לחדרי עריכה, פתאום מצאנו את עצמנו ישנים בחדר העריכה בערוץ 1, וב-12 בלילה מתקשרים למוטי קירשנבאום הביתה כדי להחליף עורך, כי זה שעבדנו איתו לא מצא חן בעיני אורי.
"גם כשערכנו ב'וידיאו-סוניק' את התוכנית ל'קשת', עשינו אייטם כזה של משאל רחוב בן שלוש דקות, כמו בג'יי לנו. שאלנו שאלות מטעות, טריקיות כאלה, שחלק מהן אורי שאל וחלק עשינו גם בלעדיו. כשהבאנו את החומר, לקחנו את ארבעת העורכים הכי טובים שהיו, כי זו הייתה הפעם הראשונה ורצינו שזה יצליח ויהפוך לאייטם קבוע.
"הצד השני", צילום: יח"צ
"נתנו להם את כל הראשס ואמרנו להם תעשו מזה שלוש דקות, עם דברים מצחיקים. אורי בא, הסתכל על זה ואמר: 'לא טוב'. כל אחד מהעורכים לקח 12-10 משתתפים ונתן לכל אחד חצי דקה, בעריכת שרשרת מהירה.
"ואורי צפה בזה ומייד קלט אחד מבין אלה שענו וביקש את כל הראשס שלו. לאחר שישב ליד העורך ואמר לו מה לעשות הם עשו בחצי שעה קטע ערוך של שלוש דקות רק על אדם אחד. וזאת לאחר שהעיף את כל המרואיינים שהיו לנו, וזו הייתה חתיכת עבודה, של יום צילומים שלם.
"והאדם הזה שאת הקטעים המצולמים שלו הוא ערך, בחור מפיצוצייה, הפך להיות זה שמופיע בכל תוכנית ובכל פעם שואלים אותו משהו אחר. והוא היה עד כדי כך מוצלח, שאורי הזמין אותו באחת התוכניות להיות מרואיין.
"הדוגמה הזו מעידה על טביעת העין הייחודית שהייתה לאורי. זה היה משהו מדהים לראות אותו עובד. או במקרה של הראיון שהוא ערך עם גנדי ז"ל. אורכו היה כאורך הגלות ואורי קיצר אותו וידע לחבר את הקטעים המעניינים באופן מאוד מוצלח".
הסרט של הקדוש ברוך הוא
היו גם אנקדוטות מצחיקות בתוכניות האלה?
"בוודאי. אי אפשר אצל אורי בלי הומור. בתחילת כל תוכנית הוא היה נכנס ומשליך את המגבעת שלו על מתלה, עד שהכובע היה נתלה עליו. כשהוא ראיין את פנינה רוזנבלום והיא סיפרה לו על הג'קוזי שיש לה בבית, הוא שאל אותה: מי זה האיטלקי הזה ג'קוזי שנמצא אצלך?
כשהוא ראיין את קירשנבאום, הוא אמר לו: 'מה, אתה בא לספר לי סיפורים, רואים שחיידק הבמה נשאר אצלך. אתה לא רוצה לחזור לקולנוע?' אז אורי ענה לו: 'כן, אני רוצה לחזור לקולנוע אבל החרדים אוסרים אותי בשלשלאות ולא נותנים לי ללכת. הם שמים אותי במרתפי אינקוויזיציה ומענים אותי. הם לא רוצים שאני אהיה אמן. אני רוצה להיות אמן, אני רוצה לחזור להיות אורי זוהר המפורסם!'. היו לו את היציאות שלו, הוא הבין בדיוק לאן אנחנו רוצים להגיע והלך איתנו בהפוך על הפוך עד הקצה".
אתה אישית השקעת בתוכניות האלה.
"כן. השקעתי הרבה מאוד כסף, מכיוון שהאמנתי שתהייה תוכנית שבועית, גם מבחינת היצירתיות וגם מבחינת קירוב הלבבות והרצון ליצור גשר בין חלקי העם. בין היתר הייתה השקעה בתפאורה, שהייתה מאוד יקרה, יוצאת דופן, שלא יועדה רק לחמש תוכניות, אלא לחמישים. הפסדתי הרבה כסף בתוכניות האלה, כי השקעתי לטווח הארוך ולא לקחתי בחשבון שהרבנים יכולים לבוא בוקר אחד ולהפסיק את ההפקה. ההסכם שלי עם אורי היה שכל עוד הרבנים מסכימים ונתנו אישור, אז הוא בא. ואם יסירו את האישור, אז הוא הולך. הוא אמר את זה מהתחלה.
"עיניים גדולות", צילום: יח"צ
"בהמשך הבנתי שגם אם הם לא היו מסירים את ההסכמה הוא היה נשבר. אפילו כשרציתי להראות לו את הסרט שעשיתי במקביל, על החזרה שלו, וקבענו יום שבו ניפגש באיזה בית עם די.וי.די, יום לפני זה הוא אמר, אני לא רוצה לראות את זה. אמרתי לו, למה אתה לא רוצה? זה מה שעשית? אתה מופיע, אתה שם הכוכב.
"אז הוא אמר, אני לא שום כוכב, חבל לי לעשות ביטול לימוד תורה. וזה רק בשביל שעה אחת של הקרנה. אבל הוא בשלו, היה קשה איתו בדברים האלה. אבל אורי אמיתי ואני אוהב אותו אהבת נפש בגלל זה. הוא היה אמיתי כשהוא עשה את הסרטים שלו, הוא הלך עם האמת של אז ולכן זה הצליח, והאמת הזו יצאה החוצה גם ב'לול'. והוא הולך עם האמת שלו בדת עד הסוף. בשבילו עכשיו כל העולם הוא סרט אחד גדול שהקדוש ברוך הוא מביים אותו".
מחווה לסרטי אורי זוהר תתקיים במסגרת פסטיבל קולנוע דרום (6-2 ביוני 2013 ) בסינמטק שדרות.
רטרוספקטיבה מסרטי אורי זוהר בסינמטקים של תל אביב, ירושלים וחיפה תתקיים בתאריכים 29-5 ביוני. אוצר: אריאל שוויצר.
*** לעדכונים, הנחות, מבצעים ועוד בקרו אותנו ב- פייסבוק ופרגנו בלייק