מחול - ביקורת מופע: אביב ונינט על חוף ניצנים

מיכל בן דוד ירדה לחוף ניצנים לבדוק את מופע הפתיחה של פסטיבל קוקה קולה שקיבץ לערב אחד את מוניקה סקס, אביב גפן ונינט טייב.

שחר אבן צור טופ-לס

אתמול נפתח כנראה בפעם האחרונה פסטיבל המוזיקה הכי שווה שמוצע בחודשי הקיץ. השינויים הפוליטיים והמדיניים מאיימים להפוך את עשרת ימי המוזיקה בחוף לנחלת העבר, לפחות מבחינת המיקום. אולי לכן הגיעו אתמול עשרות אלפי האנשים לחוף כבר בשעות בין הערביים.

החום המתיש והלחות הבלתי נסבלת לא היו הדברים היחידים איתם התמודדו באי הפסטיבל. כמעט שעה חלפה בין הרגע שהחניתי את הרכב ועד לרגע שבפועל נכנסתי למתחם כפר המוזיקה. שורה של בדיקות מייגעות ותורים אינסופיים הפכו את שלב הפתיחה למעייף במיוחד.

כמיטב המסורת מדי ערב עולים על במת האצטדיון המאולתר אמנים מהשורה הראשונה. פתחו את הערב אתמול להקת מוניקה סקס שנתנו הופעה מצוינת, שכללה ביצועים ללהיטים שלהם וגם פרגון לכל חברי הלהקה שהוציאו חומרים עצמאיים. מי שגנב את ההצגה היה שחר אבן צור, ששנייה לפני שהוא שר את "עירומים" הוריד את החולצה, ובמשך כל השיר איים להוריד גם את המכנסיים.

חמוש במשקפיים

במופע המרכזי אירח אביב גפן את נינט. גפן, שהבמה מניצנים ממש לא זרה לו, עלה לבמה לבוש במדי קצין של מדינה שאת זהותה לא הצלחתי לקבוע, והוסיף לזה גם כובע ומשקפיים. מי שחשב שימי השואו והאיפור חלפו- יכול להירגע. אביב אמנם בן 32, אבל זה לא מפריע לו לפתוח את המופע בסדרת שירי דיכאון, שגרמה לי לתהות האם במופע של אבי ביטר עסקינן.

אחרי שהוא מסיים להתלונן על הפוליטיקה, על המצב החברתי ועל עוד כל מיני תחלואים שהיינו שמחים לשים בצד לערב אחד, הוא מחייך חיוך ענקי ומבשר - "זהו, מספיק דיכאון לערב אחד". ההצהרה הזו מחזיקה מעמד שיר אחד בדיוק, ולאחריו פונה שוב גפן למיקרופון ואומר: "ועכשיו השיר הכי שמח שלי. קוראים לו `התאבדות`"..

במהלך המופע נפטר גפן אט אט מהבגדים ומהאביזרים. כשהוא מזמין את נינט טייב לבמה הוא כבר במצב של גופיה בלבד. היא מקבלת ממנו חיבוק ענקי, ויחד הם מתחילים לשיר את "אתה פה חסר לי", שאביב כתב לו את המילים והלחן, ומיד אחר כך את "יומן מסע". הסאונד שלא היטיב עם הקול של נינט לא הצליח לפגום בקסם שהיא פיזרה על הבמה. גפן שליווה אותה על הפסנתר לא הזיז ממנה את העיניים, ונראה כמו אב גאה. אם בשירים השקטים השילוב בין נינט וגפן היה מוצלח ביותר, דווקא ב"השיר שלנו" היו המון חריקות. אין מה לעשות, צדק מי שאמר שאת השירים של אביב גפן רק אביב גפן יכול לשיר. משהו בטונים, משהו באופן ההגשה של נינט הפך את השיר לקיטשי מדי, למלוקק מדי ולהרבה פחות טוב ממה שהוא באמת.

מחווה לאייטיז

בתום שלושה שירים ירדה המאמי מהבמה, אביב נפטר גם מהגופייה, ופצח במונולוג על זה שכולנו מזדקנים, ועל הסלואו הראשון שלו בגיל 14. כמחווה לאייטיז הוא ביצע את "פוראבר יאנג", שמבחינתו הוא שיר האהבה הכי קלאסי שיש. מה אני אגיד, למרות בלאקפילד והאנגלית שמציג אביב גפן עם סטיבן וויליאמס, הביצוע הזה דווקא לא היה מההיי-לייטים במופע.

את המופע חתם אביב עם "סוף העולם". אחת המעריצות שלו שעמדה לידי ובמשך כל המופע התחננה לילד, לבשה ארשת מלנכולית משהו והבטיחה לאביב שזה לא סוף העולם, שהיא תאהב אותו לתמיד.

הקהל משולהב ושר עם אביב את כל המילים. הוא מצדו נותן את כל כולו על הבמה (כולל כמה אמירות לגבי כמה הגברים טיפשים לעומת הנשים), ומוכיח שלמרות כל האנטגוניזם שהוא יכול לייצר הוא עדיין אחד הפרפורמרים הכי טובים שיש לנו. איזה באסה ששנה הבאה אולי אי אפשר יהיה לשיר את "מיליארד טועים" ולשמוע את הגלים מתנפצים אל החוף...

לפרטים נוספים