אמנם מועד הפתיחה הרשמי של פסטיבל סרטי הסטודנטים הבינלאומי ה-15 הוא 19 ביוני 2013, אבל כבר ממחר מתחיל לפעול אוטובוס הסרטים, מיזם מיוחד מטעם הפסטיבל.

האוטובוס יוצא ליעדים שונים בפריפריה, בדרום ובצפון הארץ, ומביא לשם את התוצרת הקולנועית המקומית, הסטודנטיאלית אבל לא רק, כפעילות קהילתית וגם כזו שנועדה להביא את בשורת הקולנוע לכל רחבי הארץ, ולא רק לערים הגדולות.

האוטובוס יגיע לערד, ירוחם, נתיב העשרה, מועצת חוף אשקלון, קריית היובל בירושלים, רמלה, נצרת וקריית שמונה. הכניסה לאירועים תהיה חופשית, ובין היתר ייטלו בהם חלק, נוסף לקולנוענים הסטודנטים ולסרטיהם, יוצרים מוכרים ובהם דורון צברי ("המדריך למהפכה"), שיחזור עם סרטו לעירו ערד, וירון שני ("עג'מי"), שיקרין את הסרט שיצר עם סכנדר קובטי ברמלה.

לא רק סרטי סטודנטים

"השנה כבר פנו אלינו מכל מיני מועצות ועיריות ששמעו על הפרויקט משנה שעברה", אומר אלעד גולדמן, המנהל את הפסטיבל יחד עם ארז ברנהולץ. "היתה הצלחה מסחררת, בסדרי גודל שלנו. זה לא למלא את קיסריה, אבל מבחינתנו להוציא 300–400 איש באום אל-פחם ובכרמיאל זו הצלחה מאוד גדולה, בטח כשמדובר בסרטי סטודנטים, ובוודאי כשאלה סרטי סטודנטים לא רק ישראליים, אלא גם זרים.

"כלקח מהשנה שעברה כיוונו הפעם את המיזם שיהיה אירוע משפחתי, המותאם גם לילדים ונוער. כלומר, הפעם לא יהיו לנו בהקרנות האוטובוס סרטים עם סצינות אונס או אלימות קיצונית, שהתפלקו לנו בשנה שעברה מדי פעם. הפעם זה הרבה יותר מאורגן ומכוון".

כלומר, הפנייה היא בפירוש לקהל ולמכנה המשותף הרחב ביותר, ולא לחובבי קולנוע הארד-קור.

"ממש לא קולנוע הארד-קור. יש איזו מיני-תפיסה של קולנוע כמשהו אמנותי מדי, ובהרבה מקרים יש אפילו צדק בראייה הזו. ראיתי קרוב ל-500 או 600 סרטי סטודנטים בשנתיים האחרונות, ומבחינת סדרי גודל זה אכן כך, אבל יש סרטים רבים מעולים, שהם גם נגישים וגם עוסקים בנושאים מאוד מעניינים ורחבים.

"מבחינתי זו הצלחה גדולה שאנשים מוותרים על עוד פרק ב'האח הגדול', או 'הישרדות' לצורך העניין, ויוצאים החוצה, לאיזו חוויה קהילתית. מתאספים כולם תחת כיפת השמים, צופים בשלושה-ארבעה סרטים שהבמאים שלהם נמצאים שם ואפשר לדבר איתם אחר-כך. אני חושב שזו חוויה מאוד מיוחדת".


אוטובוס הסרטים, צילום: יח"צ

איפה בעצם מוקרנים הסרטים, בכיכרות מועצות מקומיות?

"החוק הראשון שקבענו לעצמנו הוא לא לעשות הקרנות פנים, אלא רק חוץ. פותחים מסך בכיכר המרכזית או במקומות אחרים, בהתאם להחלטת הערים או המועצות שאליהן אנו מגיעים. אנחנו נותנים להם לבחור, כי הם יודעים יותר טוב מאיתנו מהם המקומות המתאימים, ושם זה קורה".

וזו זירה להקרנות לא רק של סרטים קצרים בדרך כלל של סטודנטים, אלא גם של פיצ'רים.

"חשוב לציין שאת הפעילות הזאת של פרויקט האוטובוס מממנת בעיקר קרן רבינוביץ', ויחד איתה האיחוד האירופי, הקרן החדשה לישראל ואגד, שנותנים לנו את האוטובוס עצמו. הם תומכים בנו כבר בפעם השנייה ומאפשרים לדבר הזה לקרות. ולכן, כחלק מהחבילה אנחנו מקרינים גם את הסרטים של הקרן, שאלה כמובן פיצ'רים.

"מתוך שמונת הסרטים באורך מלא שיוקרנו, שבעה הם של הקרן. אני רואה חשיבות בכך שאתה מביא את הסרטים אליהם, במקום למשוך אותם אלינו, לסינמטק או לאיזה בית קולנוע, שבדרך כלל הוא גם לא קרוב. מעל חיפה, למשל, קשה כבר למצוא בתי קולנוע מסודרים".

הפסטיבל יותר גדול ממי שמנהל אותו

מהי בדיוק ההגדרה של סרט סטודנטים? זה חייב להיות סרט קצר או יכול להיות גם ארוך? האם מדובר בסרטים שנעשו על ידי סטודנטים בזמן לימודיהם בבתי ספר לקולנוע, או גם לאחר שהם כבר בוגרים?
"מבחינתנו סרט סטודנטים הוא סרט שנעשה במסגרת אקדמית, בארץ או בחו"ל. כך אומר התקנון של התחרות הישראלית והבינלאומית לאורך השנים. מדובר אמנם בסרטים קצרים בדרך כלל, על אף שסרט סטודנטים יכול גם להיות סרט ארוך. זה קורה בשנים האחרונות. נמצא אצלנו בתחרות הפיצ'ר 'בשר תותחים', של איתן גפני, שהוא למעשה סרט הגמר שלו באוניברסיטה. אבל הוא לא ישתתף בתחרות, אלא מוקרן מחוצה לה".

אבל יש לכם גם קטיגוריה חדשה של סרטים לא סטודנטיאליים.

"נכון. התחלנו השנה גם בתחרות 'הסרט הישראלי הקצר העצמאי', כאשר כאן ישנה אבחנה ברורה שהסרטים המשתתפים בה לא נעשו, בהגדרה, במסגרת אקדמית כלשהי. סרטים של אנשים צעירים או מבוגרים, מהתעשייה או מחוצה לה – זה כבר לא משנה. קיבלנו סרטים ממש יפים, בכמות שהפתיעה אותנו. לא ידענו שנעשים כל כך הרבה סרטים עצמאיים בשנה.

"הרעיון הוא שמבין כל הסרטים שיוקרנו במסגרת זו, צוות השופטים יבחר את הסרטים שיתמודדו על פרס אופיר בקטיגוריה החדשה 'הסרט העלילתי הקצר'. נציג מכל בית ספר לקולנוע ונציג מכל איגוד מקצועי בוחרים את הסרטים, ובתום התהליך הסרטים נכנסים לפסטיבל. מדובר בכ-60 סרטים שמהם תיבחר הרשימה הקצרה של 10–15 סרטים, שיוצגו לשיפוטם של חברי האקדמיה. אלה יבחרו בשלב הראשון את חמשת הפינליסטים, ובשלב השני את הסרט הזוכה".


אלעד גולדמן וארז ברנהולץ, צילום: יח"צ

עושה רושם שפסטיבל סרטי הסטודנטים תפס תאוצה בזמן האחרון.

"ארז ואני הבנו בשלב מאוד מוקדם שהפסטיבל יותר גדול ממי שמנהל אותו. אני חושב שזה מה שמיוחד בפסטיבל הזה. הוא ממשיך מסורת ארוכה, שהחלה בחוג לקולנוע של אוניברסיטת תל אביב, שנרשמו במהלכה מנהלים מתחלפים, ראשי חוג מתחלפים, והפסטיבל מצליח לשמור על המסורת הזו.

"אז מה שהיה חשוב לנו הוא לשמר ולקדם את ההכרה בקולנוע הסטודנטים ובקולנוע הקצר. אחת הפעולות האסטרטגיות שלנו השנה היתה שהפסטיבל ייקח על עצמו את הדבר הזה. עצם העובדה שהפסטיבל מתקיים בשנה אי-זוגית שכזו זה כבר חידוש, הרי הוא נערך עד עתה כל שנתיים, וכעת אנחנו בשאיפה לקיים אותו מדי שנה".

במאית שאין דברים כאלה

אני מבין שגם לך יש סרט שיוקרן בפסטיבל.

"זה סרט שעשיתי עם שותף, אורי בן-יוסף, שאיתו עשיתי גם סרט דוקומנטרי בשנה ג' שלנו. הסרט 'הנוכחי נקרא 'הפקח', והוא נעשה במסגרת פרויקט שניתן לנו באוניברסיטה, כמחווה לקולנוע הישראלי. כל סטודנט בחר סרט ישראלי קלאסי שמדבר אליו או חשוב לו, ויצר בעקבותיו איזו מחווה עדכנית.

"זה לא היה אמור להיות אחד לאחד. אין שום חוק, למעט העובדה שהוא צריך להתייחס לסרט המקורי. אנחנו בחרנו את 'השוטר אזולאי', ו'הפקח' היה מחווה לו, בעוד שסטודנטים אחרים יצרו מחוות ל'אסקימו לימון', 'חתונה מאוחרת', 'נגוע' של עמוס גוטמן ואפילו 'השמלה' של ג'אד נאמן.

"בסך הכל נעשו שמונה סרטים במסגרת הפרויקט הזה. מבחינתי זה סוג של צירוף מקרים, כי הפקתי את הסרט לפני קרוב לשנתיים, עוד לפני שהתחלתי לנהל את הפסטיבל, ובגלל שיצא לנו השנה פסטיבל נוסף, הוחלט בחוג שהפרויקט הזה יוקרן במסגרת הפסטיבל. אז כך יצא שהסרט שלי מוקרן במסגרת הפסטיבל שאני מנהל, ועוד בהקרנת בכורה במסגרת הפרויקט 'קצר ארוך' (סרט קצר בעקבות סרט ארוך), שזה בכלל מרגש".

הפסטיבל יהיה גם משופע באורחים בינלאומיים, כשבראש חבר השופטים של התחרות הישראלית תעמוד הבמאית הצרפתייה קתרין ברייה ("אנטומיה של גיהנום"). "היא כבר היתה כאן בפסטיבל הקודם", מזכיר גולדמן. "היא במאית שאין דברים כאלה. אני כיוצר מאוד מושפע ממנה, וכך גם הרבה סטודנטים אחרים. יש בה משהו כל כך אמיץ ומחוספס. אנחנו מאוד שמחים לארח אותה שוב. גם נביל עיוש, במאי מרוקאי מרתק, יגיע ויהיה בצוות השיפוט הזה, ועוד רבים אחרים".


קתרין ברייה, צילום: יח"צ

ויש לכם גם מסגרות של סרטים פלסטיניים וים-תיכוניים.

"יש שתי מסגרות. האחת פרויקט שיזמה ומנהלת יעל פרלוב. היא החלה אותו ב-2010, ולשמחתנו הוא הפך למסורת של שיתוף פעולה קולנועי ישראלי-פלסטיני, שהפך להצלחה מסחררת ופתח את מסגרת המבקרים של פסטיבל ונציה, וכמה סרטים בנפרד זכו בהצלחה עולמית. אנו רואים במסגרת הזו השראה לקחת את הפסטיבל למקום שבו אנו חיים, לא רק להתבונן לעבר מדינות אירופיות כמו צרפת וגרמניה. זה מאוד נחמד, אבל יש לנו שכנים שחיים ממש לידנו, וגם משם יוצאות יצירות מרתקות.

"המסגרת השנייה היא התחרות הים-תיכונית, יוזמה של הפסטיבל, שמאגדת 20 סרטים, חמישה ישראליים, חמישה פלסטיניים, ועוד עשרה ממה שאנחנו קוראים אגן הים התיכון והמזרח התיכון. בשנה שעברה היו לנו סרטים מאיראן, והשנה הגיעו יצירות מעיראק, וגם מיוון, מצרים ועוד. מדובר בסרטים מדהימים, שהיה קשה להגיע אליהם".

הפסטיבל הבינלאומי לסרטי סטודנטים ייערך בימים רביעי עד שני, 19–24 ביוני 2013, בסינמטק תל אביב וברחבי הארץ.

לוח הזמנים של אוטובוס הסרטים: 11 ביוני 2013, אוניברסיטת תל אביב; 12 ביוני 2013, ערד; 13 ביוני 2013, ירוחם; 14 ביוני 2013, נתיב העשרה, מועצת חוף אשקלון; 15 ביוני 2013, קריית היובל, ירושלים; 16 ביוני 2013, רמלה; 17 ביוני 2013, נצרת; 18 ביוני 2013, קריית שמונה.

*** לעדכונים, הנחות, מבצעים ועוד בקרו אותנו ב- פייסבוק ופרגנו בלייק