כושר גופני מצוין

ותיקי היישוב היו שם. ראיתי את יהורם גאון, דן כנר ואפילו את השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ'. כולנו, מתברר, גדלנו עליו ועל היריבות הפיקטיבית שהמציאו לו עם אלביס פרסלי. רק בארץ, אגב.

השניים אף פעם לא נפגשו וקליף ריצ'רד הבריטי טוען בתוקף שהוא היה מעריץ של אלביס מפצח בקריירה המוזיקלית שלו בהשפעת ובהשראת מה ששמע ממנו, שהגיע לאירופה מהיבשת האמריקנית.

ריצ'רד מגיע כבר בפעם השלישית בארץ, והפעם לשתי הופעות בהיכל נוקיה. הראשונה התקיימה אתמול. אלפים רבים של אנשים, בני 50 פלוס ומעלה ברובם המכריע, אם כי פה ושם נראו צעירים יותר, גדשו את ההיכל, כדי לראות את אליל נעוריהם, שהיה פעם צעיר כמותם והיום הוא כבר בן 72. אבל מה? לא רואים עליו. הוא עדיין מצויד באותה גזרה נערית דקיקה, שיער מלא, פנים צעירים ואנרגיות שלא היו מביישות בני 20 ו-30.

עם לוק הפיטר פן שלו הוא עולה לבמה, עטוף בג'קט נצנצים ומתחתיו חולצה לבנה, עניבה לא מהודקת, מכנסיים שחורים צמודים מבריקים ונעלי ספורט, אף הם עם נצנצים. את האקט שלו הוא בוחר לפתוח בקטע רוק'נ'רול, My Kinda Life.

קליף מפגין יכולת תנועה וריקוד פנומנליים. כאילו להמחיש שהוא עוד כאן עם הרוק'נ'רול הישן והטוב והכושר הגופני המצוין. לאחר ההפסקה הוא יחליף סט ביגוד ויעבור לג'קט אדום שמתחתיו חולצה שחורה, מכנסי ג'ינס עם פס אדום ונעלי ספורט אדומות. מתברר שגם הקול הנעים והצלול שלו השתמר פחות או יותר כפי שהכרנו, לא החליד ולא ירד במנעד.

קליף ריצ'רד (צילום: נח שחר)

אחרי הקטע הפותח הוא מבצע את Dreaming, משירי שנות ה-80 שלו. ואז מגיע הלהיט הקלאסי הגדול השני ששם אותו על המפה כאמן לוהט, Living Doll (זה שקדם לו היה  Move It). והקהל מתעורר ומבטא את התלהבותו מהשיר שבו החליט קליף, ב-1959, לרכך את הרוק הקשיח שלו - פועל יוצא ישיר של ההשפעה וההשראה מאלביס כאמור -  ולנסות לפנות לקהלים מיינסטרימיים רחבים ובוגרים יותר. הקהל מגיב לשיר בתשואות ופוצח בשירה בציבור יחד עם האמן.

קליף, המגובה בחבורת נגנים מקצועית, זמרת ליווי, והפקה  מוקפדת ומלוטשת על כל מרכיביה, בעיקר סאונד ותאורה, מתקשר נהדר עם הקהל. הוא צוחק על חשבון גילו, מגולל בין השירים סיפורים שונים, ממסעותיו ברחבי עולם ובכלל, וכריזמת הבמה שלו כובשת ומרתקת אליו את כולם.

השירים שהוא בחר לשבץ בליין-אפ מספרים על הפאזות השונות בקריירה הארוכה והמפותלת שלו. Dream Lover מספר קליף, הוא שיר של בובי דארין במקור, שהוא מבצע באלבום חדש שהקליט בנאשוויל, טנסי, העומד לצאת בסוף השנה ויכלול קאברים לקלאסיקות רוק.

קליף ריצ'רד (צילום: נח שחר)

תוסס, ססגוני ורלוונטי

קשה להאמין שמדובר באמן שפועל מאז 1958 ובעצם סוגר 55 שנה של הקלטות והופעות. הוא בוחר לבצע דוגמיות מכל חמשת העשורים, אבל באופן טבעי מתמקד בקראוד-פליזרים המתבקשים, שעושים את זה לקהל.

הוא מבצע בין היתר את Twelth of Never, בלדה משנות ה-60, ואחריה מגיע Miss You Nights, להיט ענק משנות ה-70, בהן שינה קליף פוזה בקריירה, עשה מעין קאמבק גדול לאחר כמעט עשור של דעיכה מסוימת, בעקבות הפרדה מלהקת הליווי המיתולוגית שלו "הצלליות", והוציא אלבום שהחזיר אותו למרכז הבמה, Nearly Famous, בהפקת איש "הצלליות" ברוס וולש.

ואז מגיעים שני שירים מ"חופשת קיץ", אחד הסרטים המצליחים בהם כיכב קליף, שאלפי הצופים מתחברים אליהם בגדול. שיר הנושא ו-The Next Time. כחלק מהדינמיקה עם הקהל הוא מספר שההפקה מהארץ ביקשה ממנו רשימת שירים והוא שלח, אבל אז הגיעה בקשה מנומסת לשיר נוסף. קליף השיב שכבר שנים הוא לא מבצע אותו ולא עושה עליו חזרות עם להקתו. אלא שאז הגיעה בקשה תקיפה לבצע את השיר, ויהיה מה! מדובר ב-Lucky Lips", קלאסיקה מ-1963, שמוציאה את הקהל מדעתו.

לתמהיל נכנס גם What Car, שיר משנות ה-2000 כבר. בעוד שיחה עם הקהל הוא מדווח שידוע לו ששלושה שירים ישראליים זכו באירוויזיון ואילו הוא התמודד פעמיים במסגרת התחרות האירופית ולא הצליח לזכות. וזו הייתה הקדמה ל-Congretulations, אחד משירי האירוויזיון שלו, שהגיע בתחרות רק למקום השני, אבל הפך להיט ענק. הקהל מקבל אותו בחום ובהתלהבות.


קליף ריצ'רד (צילום: נח שחר)

בין השירים הנוספים שצדים את תשומת הלב בביצועיהם ובתגובת הקהל אליהם, Devil Woman, אף הוא מהאלבום Nearly Famous, משנות ה-70, ו-The Young Ones, שיר הנושא של הסרט "הצעירים" מ-1962, בכיכובו. והוא גם לא פוסח על פאזת חידוש שיתוף הפעולה עם "הצלליות" ב-2008, אז הם הוציאו את השיר Singing The Blue. 

קליף מתגלה כאמן תוסס, ססגוני ורלוונטי, שאמנם כוחו בנוסטלגיה שהוא מעורר, אבל עדיין, לשמוע פופ במיטבו ורוק'נ'רול משובח בטעם של פעם - לא כל אחד יכול להציע. הוא מסיים את ההופעה הגדושה שלו, בת השעתיים, במחרוזת להיטים, בהם In The Country ו-40 Days. היה תענוג לחזור במנהרת הזמן לחומרים האלה, שעדיין עובדים כמו פעם.

קליף ריצ'רד בהופעה, 11 ביולי 2013, היכל נוקיה.