במסיבת עיתונאים במועדון הג'אז שבלול פרשו דובי לנץ ואלי דג'יברי, המנהלים את פסטיבל ג'אז בים האדום זו השנה השנייה, את התוכנית האמנותית של ואת השינויים הרבים בפריסתו של האירוע בעיר אילת.

התאריך שבו חל הפסטיבל בשנה שעברה, חודש יולי, לא הוכיח את עצמו, ולכן חוזרים לאוגוסט, אך לא בשבוע האחרון של אוגוסט (בגלל הקדמתו של מועד פתיחת שנת הלימודים), אלא בשבוע השלישי.

בכלל, ניכרת מגמה ללכת לקראת הנוער: החידוש העיקרי הוא הקמת כפר פסטיבל, מתחם מסודר בחוף הדקל הצמוד לנמל, עם אוהלים, מקלחות, שירותים וכו' – במחיר סמלי. בני נוער שלא יכלו לעמוד במחירים המפלצתיים של מלונאי אילת בתקופת הפסטיבל והסתכנו בשינה על החוף זוכים הפעם למתחם שבתוכו תוקם במת הג'מים.

 גם זה חידוש, אולם הוא עלול לעלות לפסטיבל בנוכחות מופחתת של אמני ג'אז אורחים, שנהגו לחזור למלון הממוזג, לנוח ולרדת לתרום מכשרונם לטובת הג'ם. האם יעשו את זה גם הפעם? נחיה ונראה. מכל מקום, המתחם סגור למגורים למעט השוהים בו, אך במת הג'ם תהיה פתוחה לכל.

המחירים יירדו בלמעלה מ-10%

מופעי הפסטיבל יתקיימו גם השנה בשלושה אולמות ששמם מייצג את מייסדי הג'אז הישראלי: פיאמנטה, קמינסקי וגוטפריד, אך מופעי ג'אז יהיו פזורים ברחבי העיר, בהשתתפות הרכבים שעברו תהליכי אודישן לא קלים.

הפסטיבל עושה מאמץ עצום להסתדר עם תקציב זהה לשנה שעברה (3.7 מיליון שקל), בעוד שכל העלויות ממריאות. אשר על כן בחר הפסטיבל חברת שיווק בשם אורטל לחבילות ולקומבינות המוזילות את העול הכספי. לפי המארגנים, המחירים יירדו בלמעלה מ-10% לעומת השנה שעברה.

התוכנית האמנותית בנויה על שלושה עוגנים מוכרים היטב, על הרכבים אורחים באמצע הדרך (פחות ידועים, אבל מסומנים כבעלי קבלות מפסטיבלים אחרים) ועל ישראלים שהצליחו בצורה ברורה בישראל ובחו"ל.

הקו מגוון: ג'אז, לטיני, פיוז'ן לכיוון רוקיסטי ומעט מוזיקה אוונגרדית, כאשר לנץ מביא את הידע הלטיני ודג'יברי תורם מהיכרותו עם הסצינה הניו יורקית שמות חדשים.

בסך-הכל פסטיבל מסקרן ומגרה, אך ללא הפתעות מרעישות. כשנשאל המנהל האמנותי על הצורך בהבאת כוכבי ענק, סיפר על פסטיבל הים הצפוני בהולנד, שבו יום אחד עם צ'יק קוריאה והרבי הנקוק יכול לחסל את כל התקציב של אילת להבאת אמנים. כך הולכים בין הטיפות: לא מוותרים על מוניטין ואתגר, אבל חרב ההפסד בקופות תמיד על הצוואר.



אלי דג'יברי, דובי לנץ (יח"צ)

ברנפורד מרסליס, אל פוסטר, ז'ואאו בוסקו

העוגן המרכזי של הפסטיבל הוא ברנפורד מרסליס, בן למשפחת מרסליס המפורסמת: אבא אליס הקים את בית הספר הראשון בניו אורלינס, האח וינטון הוא החצוצרן שזכה בפרסי גראמי רבים ופרשן ידוע, ושני אחים צעירים הם נגנים ידועי שם. וינטון וברנפורד החלו את הקריירה עם שליחי הג'אז של ארט בלייקי והמריאו גבוה אל פסגות המוזיקה האמריקאית –הן קלאסית, ג'אז ורוק והן כאישיויות טלוויזיוניות (ברנפורד היה שנים רבות המנהל המוזיקלי של ג'יי לנו). את מרסליס ילווה הפסנתרן ג'ואי קלדארזו.
 
העוגן השני הוא המתופף אל פוסטר, אגדה מהלכת בת 70 המתפרעת כנער צעיר. פוסטר ראה בילדותו את המתופף מקס רוץ' והפך לנגן מבוקש בגיל צעיר. החשוב מבין האמנים שאיתו ניגן היה מיילס דייוויס, בהרכבי פיוז'ן של שנות ה-70 ותחילת ה-80. ב-20 השנים האחרונות הוא מנהל הרכבים משלו, בהצלחה גדולה. לארץ בא פעמים רבות ואף הופיע בערב בלתי נשכח עם דג'יברי בתל אביב.

איתו מופיע חצוצרן חשוב מאוד, ואלאס רוני, תלמידו של דייוויס ש"החליף" אותו בקוינטט המהולל של ויין שורטר והרבי הנקוק, שהופיע בארץ בשם  A Tribute to Miles וזכה בגראמי על תקליט באותו שם. חצוצרן ענק.

 
אל פוסטר (צילום: דויד סוסה)ברנפורד מרסליס (צילום: פלמה קולנסקי)
 
העוגן השלישי, המתאים לחיבתו של לנץ למוזיקה לטינית, הוא ז'ואאו בוסקו, בן 67, זמר, מלחין, גיטריסט ומעבד. כל מעריצי הזמרת הענקית אליס רז'ינה, ואני ביניהם, זוכרים את השירים שכתב לה בראשית דרכו. מעניין יהיה לראות כיצד תשתלב הזמרת אחינועם ניני, המתארחת במופע. 

ז'ואאו בוסקו (יח"צ), אחינועם ניני (צילום: רונן אקרמן)

אורחים נוספים בפסטיבל

ניקולס פייטון, וירטואוז חצוצרה נהדר שלזכותו נרשמו יותר מ-120 אלבומים בתפקידים שונים. איש ניו אורלינס ותיק, המזכיר את וינטון מרסלילס בפילוסופיית הבחירה שלו, המתכתבת עם העבר הקרוב והרחוק של הג'אז.
 
מאט סקופילד, גיטריסט בלוז בריטי צעיר יחסית (36), יענה על הצורך במשבצת בלוז. מעניינת בחירתו באורגן ההאמונד המיתולוגי כחבר בטריו ללא בס, כאשר הפדלים באורגן מספקים בסאב א-לה ג'ימי סמית.

מאט סקופילד, צילום: יח"צ
 
אלברט בגר הישראלי, בעל קריירה בינלאומית, מוותיקי הפסטיבל, מייצג את הג'אז החופשי החדש ותמיד תענוג לשמוע אותו. בשנים האחרונות הוא מתון יותר, מלודי יותר ומשלב מוזיקת עולם. הוא מופיע בטריו, והבסיסט שלו, אסף חכימי, הוא מטובי הבסיסטים ששמעתי בשנים האחרונות. 

מי שמחפש מוזיקה עם גרוב יכול לרקוד ולפרק מתחים עם הזמרת אסתר רדא. רדא חיה את מוזיקת הנשמה השחורה, משופעת באנשי קצב מצוינים ובהפקה מקצועית. דווקא בפסטיבל הג'אז בסינמטק, כשהתרכזה בשיריה של נינה סימון, לא השתגעתי אחריה, אך ברגע שהיא באלמנט שלה – היא מלכה.

אסתר רדא, צילום: דין אבישר 
 

במקום כריס דייב שביטל את הופעתו בפסטיבל יגיע המתופף אנטוניו סאנצ'ז עם ההרכב שלו Antonio SanchezMigration. סאנצ'ז ניגן בין השאר עם צ'יק קוריאה ופט מת'יני.  

אותי מסקרן הרכב האקורדיונים הפולני Motion Trio , הפועלים זה 17 שנה, וירטואוזים המנגנים גם מוזיקה קלאסית עם מייקל נימן (המוזיקאי הקבוע של פיטר גרינוויי) וגם ג'אז חם בסגנון צרפתי.

Motion Trio, צילום: יח"צ

ויש גם מוזיקאים ישראלים, ביניהם הגיטריסט יותם זילברשטיין, המשתמש גם הוא באורגן ההאמונד בנוסחה הקלאסית של אורגן טריו; אבישי כהן, החצוצרן שעליו כל מלה מיותרת, ולצדו הבסיסט המלווה אותו מתחילת הדרך עומר אביטל, ועוד.

ההרכב הפולני מזכיר לי את שיתופי של הפסטיבל עם להקות אוונגרדיות משיקגו, פריז ועוד. הפעם השת"פ הוא עם גוף מכובד מאוד – המכון על-שם תלוניוס מונק, הידוע בתחרות הבינלאומית שלו, המקדמת צעירים מכל העולם, אך הוא עוסק גם בלימוד והשתפרות. לפסטיבל הוא מביא את הזמרת ג'יין מונהייט, עם שמונה נגנים.

אני מאמין שהפסטיבל עושה הכל כדי להנגיש את המופעים ואת אילת גם לקהל שאינו אמון על ג'אז וגם לקהל שהפרוטה אינה מצויה בכיסו. וזה, כך נראה לי, לא על חשבון חסידי הג'אז השפוטים שיגיעו בכל מקרה, ואני בתוכם. 
 
פסטיבל ג'אז בים האדום יתקיים בתאריכים 21-18 באוגוסט 2013 באולמות אילת. חבילות כרטיסים למופעי הפסטיבל: 1100-450 ₪. מחירים מיוחדים לסטודנטים/ אזרחים ותיקים. הכניסה לילדים עד גיל 10 בליווי מבוגר ללא תשלום. כרטיסים בודדים: 180-120 ₪, כיתת אמן: 70 ₪, לבעלי PASS רחב, PASS צעיר, PASS סטודנט או אזרח ותיק ותושבי אילת: 30 ₪. מחירים מוזלים לתושבי אילת רכישת הכרטיסים והכניסה למופעים מותנים בהצגת תעודת תושב אילת בתוקף. לשיווק חבילות האירוח: "אורטל- תיירות ונופש", טל' : 9991*. רכישת כרטיסים בטל' 08-6370004.

*** לעדכונים, הנחות, מבצעים ועוד בקרו אותנו ב- פייסבוק  ופרגנו בלייק