מחול - הגרוב הילדותי של הגרובטרון

"סליחה, ילדים, אבל גם אנחנו ילדים". דרור אהבה-רומם מספר על המופע "הגרובטרון לילדים", שיעלה בפסטיבל "לילות קיץ" בתיאטרון ירושלים

לאחר עשור שהגרובטרון מזוהה כלהקה שעיסוקה המרכזי הוא פרשנויות מוזיקליות חדשות לשירים ישראליים ותיקים, ורגע לפני שהם מתחילים לשחרר שירים מהאלבום השלישי שלהם, הראשון המציג חומרים מקוריים פרי עטם – עושה הלהקה פנייה קטנה לעולם הילדים.

בימים אלה מעלה הלהקה את המופע "הגרובטרון לילדים", שיזם פסטיבל החוצות הרב-תחומי בירושלים. זוהי אחת משלוש הפקות מקור המיוחדות לפסטיבל, המתקיים זו השנה השביעית.

במופע יציגו חברי הלהקה מסע מוזיקלי בין שירים ישראליים מוכרים בעיבודים חדשים, מלווים בקטעי אנימציה.

"זו להקה לכל המשפחה כבר מזמן"

"במופע הזה אנחנו בעצם באים לילדים ואומרים להם, 'שלום, גם אנחנו ילדים'. כמו שאנחנו מתבקשים ורוצים להיות ילדים בבית עם הילדים שלנו, עכשיו אנחנו מתבקשים ורוצים להיות ילדים גם במופע הזה", אומר דרור אהבה-רומם (43), זמר הלהקה.

אהבה-רומם?

"זה שם שהוספנו גם אני וגם אמה של בתי כדי לאחד את שמות כל המשפחה. לאחר שנים נותר השם רק כסממן על הבמה, ובאורח פלא הוא כבר נשמע כמו איזו סיסמת בחירות".

ספר עוד על המופע.

"הוספנו לרפרטואר שלנו שירים שמוגדרים כשירי ילדים, כמו 'היפו היפו', 'ד"ר דוליטל', 'אמא שלי' של אריק איינשטיין, 'לטיול יצאנו', 'ואלס להגנת הטבע', 'אצלנו בחצר', שירים שמוגדרים כשירי ילדים, אבל 'אצלנו בחצר', למשל, בכלל מופיע באלבום של הגשש שרים נעמי שמר, וזה אלבום למבוגרים".

ופה אתה נוגע בדיוק בנקודה שעליה מדברים תמיד בהקשר של שירי הילדים של פעם לעומת אלה של היום.

"כתבנו בכותרת, 'הגרובטרון לילדים', ותחת הכותרת הזו הוספנו, 'קלאסיקות ישראליות לכל המשפחה', עם הדגש על כל המשפחה, ולא ברמה המסחרית, אלא ברמה של מה שהגרובטרון עושים. זו להקה לכל המשפחה כבר מזמן. ילדים, ולא רק הילדים שלי, מאוד אוהבים את האלבום הראשון שלנו, שיש בו הרבה מאוד להיטים ישראליים.

"כשהייתי ילד יכולתי לשמוע את אריאל זילבר וזה התאים לי. 'רוצי שמוליק' הוא שיר שמתאים גם לילדים. המון שירים של אריק איינשטיין מתאימים גם לילדים, כוורת כמובן, משינה, יש הרבה מאוד כאלה. מובן ש'רוץ בן סוסי', או האלבום לילדים של נעמי שמר, הם מאוד מובחנים לילדים, ויש בהם שירים מעולים בדרך כלל. אז יש פה גם מזה וגם מזה.

"הקטע היפה הוא שככל שהילדים שלי גדלו, קירבתי אליהם את הקלאסיקות שהיו בימים שלי, נגיד את 'היפופוטם' של מייק בורשטיין, אני כל פעם שמח לחזור לזה שוב. או 'אלוהים שלי', שיצא לנו לנגן כמה פעמים לאורך השנים עם הגרובטרון, אלה שירים שאני שמח לפגוש אותם שוב. יש כמה וכמה כאלה לאורך הפסטיבלים. 'אבא בא סבא בא' של שלמה ניצן, או 'יש לי מסיבה' של אלי גורנשטיין, שירים חבל על הזמן, נהדרים. כיף לשמוע אותם בכל מקרה. זה המקום הזה של הכאילו אחריות שהיתה פעם על האמנים, לספק את כל המשפחה".

בניגוד לפסטיגלים של היום.

"שמאוד פונים לפלח מסוים. אני חייב להגיד שבגרובטרון אנחנו באיזושהי מידה מנסים לעשות את זה. אם אנחנו מצליחים אני לא רוצה פה להגיד, אבל גם במופע הרגיל של שירי ארץ ישראל זה העניין, שאנחנו באים ואומרים, 'שלום, השירים האלה הם לא פרות קדושות, הם שירים, והם מגניבים, ואפשר לעשות איתם מה שרוצים'. אפשר לעשות את 'לו יהי' ברגאיי. או 'צרות טובות' של השלושרים שחנן יובל שר ענוג, ואנחנו מסתכלים על הטקסט ורואים שהוא מאוד סליזי ובא לנו לעשות אותו קאנטרי ווסטרן, אז אנחנו עושים את זה. וזה איזשהו פאן ששייך לעובדה שגם אנחנו ילדים".

הגרובטרון-ענקית-02.jpg

"הגרובטרון" (צילום: רענן טל)

"כל סגנון מוזיקלי, חוץ משירי רועים קזאחיים"

שמונה מוזיקאים חברים בגרובטרון, הכוללת גיטרה, בס, תופים, קלידים ושלישיית נשפנים (טרומבון, חצוצרה וסקסופון). ההרכב הכלי הזה מאפשר אפיונים מוזיקליים מזוהים המאחדים את הקו העיבודי האקלקטי של הלהקה.

"מבחינה מוזיקלית אני חושב שמה שמאפיין אותנו זה הרב-סגנוניות", אומר אהבה-רומם. "יש בהרכב נגנים מצוינים, וזה הרכב כלי שמאפיין ומייצר צבעים מסוימים, ומצד שני נע בערך בכל סגנון מוזיקלי חוץ משירי רועים קזאחיים. יש Fאנק וג'ז ודיסקו ורוק, וכל מיני בלקניים וקאנטרי, המון המון רגאיי, זה הולך לכל מיני סגנונות מוזיקליים. אני חושב שזה המאפיין המרכזי, החיבורים שאנחנו עושים בתוך מגוון הסגנונות האקלקטיים".

איך הדבר הזה יבוא לידי ביטוי בהופעה לילדים?

"אז זה קודם כל השירים המגניבים שאנחנו הולכים להוסיף, ואם אנחנו פותחים עם שיר מקורי של הגרובטרון, 'הורה הופעה', שבו אנחנו קמים בבוקר, יוצאים להופעה וקוטפים בדרך שירים, אז אנחנו מוסיפים לזה את 'לטיול יצאנו' ו'ואלס להגנת הצומח', ופתאום אנחנו מביאים אותו בסגנון מאוד אלביסי כזה. הוא פתאום נהיה כזה עם כל מיני קולות 'שה לה לה' כאלה.

"דווקא את 'היפופוטם' אנחנו בוחרים לעשות אחד לאחד. למה? כי זו ההזדמנות היחידה של אדם לשמוע את זה עם חטיבת הבראס שלנו כמו שהוא מכיר את זה במקור. אני מנסה להביא את האיכויות האלה שם אחד לאחד, אין מה לגעת בזה. את 'יום יום חג' אנחנו עושים אחד לאחד, עם איזה אדפטיישן להגשה שלנו, אבל לא משהו רחוק מדי מהמקור.

"בבחירות שלנו יש כל מיני דברים שהם מרחיקי לכת, וכמה דברים שנשארים נאמנים למקור בגלל האפשרות לשמוע דברים כמו שלא שמענו אותם כבר הרבה שנים. אני לא אוציא ב'אלוהים שלי' את השירה האופראית או העוצמתית של דרור, אלא אביא יותר את עוזי חיטמן, לייבק כזה. זה עוד מאפיין אמנותי בתוך המופע הזה.

"יהיו ניואנסים מכל מיני עולמות שהתערבבו להם לחגיגה הזאת, עם סיפור ששזור בתוך הדבר הזה. בגלל שאנחנו מתחילים מנקודת אפס כזו, שהיא מעין פרפרזה על הסיפור התנ"כי. מתוהו ובוהו לעם, מסיפור ציוני להורה, יש איזשהו מהלך כזה גם במופע. מכלום, לכל מיני מפגשים, מהורה, להכרזה על מדינה, עם כל השאיפה לשלום ושוויון וקטעים שאני בוחר לצטט מתוך מגילת העצמאות".

"באמת להגיד, 'זה הפולק שלנו'"

בזמן קיום מופע הילדים יחגגו חברי ההרכב, שכמה מהם התחלפו לאורך השנים, עשור ל"פרויקט העברי", כפי שמכנה אותו אהבה-רומם, רגע לפני שהם נפנים לראשונה לאלבום שירים מקוריים.

"הגרובטרון התחילה בתור להקת Fאנק בעמק לפני איזה 16 שנה", הוא מספר. "בשש השנים הראשונות שלה שרו שירים באנגלית באולפנה למוזיקה בקיבוץ מזרע שבעמק יזרעאל. כשאני הצטרפתי, אחרי איזה שנה ששרתי שם באנגלית, העליתי את הרעיון הזה של לקחת את שירי ארץ ישראל ולעשות להם עיבודים, ומזה נהיה הגרובטרון כפי שהוא מוכר, ולזה אני קורה 'הפרויקט העברי'.

"אנחנו תמיד חוגגים אותו בתאריך העברי, וזה יוצא בראש השנה. כל העניין של העיסוק בזמר העברי, לבוא ולשים אותו על ראש שמחתנו בגאון, ולא באיזה התנצלות או ציניות. באמת להגיד, 'זה הפולק שלנו, גדלנו בעמק יזרעאל, אנחנו מאוד אוהבים ומכבדים את מה ששמענו, ואנחנו עושים את הפיוז'ן של זה עם הרוק והסגנונות האחרים שגדלנו עליהם. החיבור הוא טבעי מבחינתנו, וזה הכי בא לידי ביטוי בהופעה.

"הוצאנו שני אלבומי ארץ ישראל בעיבודים שלנו, וממש בשבועות הקרובים יוצא אלבום מקורי ראשון שממשיך ומתקשר ומנהל דיאלוג עם מה שעשינו לפני זה, אבל עם חומר מקורי. שבוע אחרי המופע לילדים נשיק את האלבום, ב-6 בספטמבר בבארבי".

שזה מהלך מתבקש כיוצרים שמבקשים להתפתח ולפתוח דלת גם לביטוי האישי שלהם, ולא רק לביצוע שירים קיימים.

"על האלבום הראשון שהוצאנו כמה מהביקורות אמרו, 'מעניין מה יהיה כשהם יעשו חומר מקורי'. השבוע היינו ב'לונדון וקירשנבאום', שישר התחילו, 'מה פתאום אתם עושים חומרים מקוריים אחרי שעשיתם קאברים כל-כך טוב?'. אז מה שאתה לא עושה רוצים ההפך. אני, הדבר שאני הכי אוהב זה לשיר באמבטיה, משם זה מתחיל, וזה עובר לזה שאני אוהב מאוד לשיר שירים של אחרים, ועובר לזה שאני אוהב גם להמציא שירים. כל פעם נפתח לו עוד חלון".

הגרובטרון-לילדים-רענן-טל.jpg

הגרובטרון, צילום: רענן טל

"בתוך המניפה הזאת יש הרבה כיף"

זו התרגשות אחרת להוציא אלבום חומרים מקוריים.

"זו התרגשות אחרת, והאמת שעכשיו, בזמן הזה שהאלבום מתחיל לצאת, ההתרגשות מתחלפת. כי מאוד אהבתי את ההתרגשות של היצירה, ואז מגיע כל הקטע הזה של איזה שיר להוציא, והאותיות של התיקונים, וזה שלב כזה שהוא גם מתיש וגם מוסיף חששות חדשים עם המפגש של כמה מהחומרים החדשים, אז מאוד מגוון כל העניין הזה מבחינת מניפת הרגשות. אם כי גם בתוך המניפה הזאת יש הרבה כיף כמובן, ותודה, וברכה, והתרגשות".

"אני חייב לספר שהאלבום הזה הוא הראשון שלא הפקנו בעצמנו", מספר אהבה-רומם. "עבדנו בשנתיים וחצי האחרונות עם קובי אוז, שזאת היתה חוויה גדולה להכניס מישהו כזה לחיים שלנו, וזה לקח את זה להמון כיוונים שבחיים לא הייתי חושב עליהם. מאוד מעניין. עוד איזה משהו גדול שקרה לי אישית בחיים".

הגרובטרון-גדול-01.jpg

"הגרובטרון" (צילום: רענן טל)

איך מתפקדת להקה בסדר גודל של שמונה אנשים? הרי מישהו חייב להוביל.

"אז איתמר (גרוס, הקלידן) ואני מובילים. אנחנו בסימביוזה מאוד מוצלחת, גם עם שאר האנשים, ובכלל, משהו שצריך להגיד על הגרובטרון זה שמאוד כיף כל הסיפור הזה. זה להקה שהיא פאן. זה כמו מ-חנה כזה של ילדים. בגלל זה, כשאנשים מתחלפים, ונגנים שהיו קבועים חוזרים להחליף, יש מעט מאוד ענייני אגו בגדול. זה הדבר הכי קרוב שאני מכיר למחנה ילדים, ובהקשר הזה קל לנו להגיד במופע, 'סליחה, ילדים, אבל גם אנחנו ילדים".

המופע יתקיים במסגרת פסטיבל סוף הקיץ בירושלים, בימים שלישי עד חמישי, 22–20 באוגוסט 2013, ברחבת תיאטרון ירושלים.לפרטים: 02-5605755.

*** לעדכונים, הנחות, מבצעים ועוד בקרו אותנו ב-פייסבוק ופרגנו בלייק