|
|
|
 העיקרון המנחה אותי בבחירת יצירות הוא יצירות סימפוניות גדולות מתוך הספרות המוזיקלית הענפה של המאה ה-19, לא לפני כן, ובהחלט לא יצירות שנויות במחלוקת. יש כאן בפירוש הליכה על בטוח. גם בתוך המגוון הזה יש היצע גדול ביותר, ואני יכול לומר שבעשר השנים שהסדרה קיימת, למעט סימפוניה או שתיים של בטהובן, צ'ייקובסקי או דבוז'ק, לא חזרנו על יצירות פעמיים"
|
|
|
|
|
איש העסקים והמנצח עמוס טלמון, ראש עמותת מלאכי-המוזיקה, מספר על העונה הקרובה בספטמבר הקרוב תיפתח "הסדרה הסימפונית הגדולה", סדרת הקונצרטים של עמותת מלאכי-המוזיקה, שבראשה עומד המנצח עמוס טלמון. הסדרה תיערך רק בהיכל אמנויות הבמה בהרצליה.
הסדרה הייחודית מתקיימת זה העשור השני. יותר משהיא מעידה על מייסדה ועל רצונו ליצור נקודת ציון אישית במפת המוזיקה בישראל, היא מעידה על צורך שקיים באזור זה של ישראל, נקרא לו לצורך הדיון "הרצליה הגדולה".
במהלך השיחה ידבר טלמון על "הקהל שמגיע מתל אביב רבתי ועד לחדרה וצפונה ממנה וכלל יישובי השרון. אנשים שהתאכזבו מן הפילהרמונית, אנשים מבוגרים בדרך כלל, וגם, למרבה השמחה, גם אנשים צעירים יותר, בני 40–50".
"בבית המוזיקה היתה פריט קבוע בחיי היומיום"
"הסדרה הסימפונית הגדולה" היא חיה יוצאת דופן בנוף. היא נולדה מרצונו של טלמון, חובב מוזיקה במובן המלא והטוב של המלה, להפוך מחובב למוזיקאי פעיל. לא נגן או זמר – אלא מנצח, מי שאחראי אישית לאיכות המוצר המשווק, כלומר הקונצרט.
טלמון עצמו הוא איש עסקים, בעל זכיונות ייבוא בתעשיות הנייר. "גדלתי בבית שבו המוזיקה היתה פריט קבוע בחיי היומיום", הוא מספר. "תמיד רציתי להגיע למוזיקה. היום, כאשר העברתי את ניהול העסקים לבני בכורי אשר אהבתי, יש לי יותר זמן למוזיקה".
טלמון למד את מלאכת הניצוח בעבודה עם מנצחים שונים בישראל. הוא מזמין מנצחים מחו"ל ובמקביל מוזמן בעצמו לנצח בארצות שונות. עם השנים הופיע באולמות יוקרתיים באירופה, בצפון אמריקה ובסין. למעשה טלמון הוא המנצח הישראלי היחיד בסדרה, למעט נעם שריף וגל אלתרוביץ', שניצחו בה גם הם לאורך השנים.
לפעילות עמותת מלאכי-המוזיקה חשיבות נוספת בכך שהיא מעניקה לישראלים צעירים רבים הזדמנות להופעה סולנית. הצצה בתוכנית הסדרה הסימפונית חושפת עשרה סולנים ישראלים, רובים צעירים. בין השאר נמצאים שם נגן הסקסופון אורן גרוס-טאהלר, הפסנתרן עילם קשת והכנרים מיה ודניאל לורנצן, שיופיעו יחד עם אביהם, הכנר אקרט לורנצן (נגן ראשי בתזמורת הסימפונית ראשון לציון) בקונצ'רטו לשלושה כינורות של באך.
"לקונצרטים שלי אני מוכר 764 כרטיסים"
"הסדרה הסימפונית הגדולה" שונה מסדרות קונצרטים אחרות בכמה מובנים. ברוב סדרות הקונצרטים, הגוף המנגן מגנן בראש וראשונה בביתו, באולם הבית, ואחר-כך יוצא להופיע במקומות אחרים. בהרצליה אין מה לדבר על אולם בית של תזמורת.
עמוס טלמון (צילום: יח"צ)
בדיוק לפני שנה, באוגוסט 2012, פסקה פעילותה של התזמורת הקאמרית הרצליה – תזמורת שגדלה עם השנים והיתה מזוהה לחלוטין עם העיר, תזמורת שפעלה כ-30 שנה ושירתה קהל נאמן של כ-1,000 מאזינים בכל תוכנית. עם פרישתו של מנהלה המוזיקלי, הרווי בורדוביץ', הודיעה העירייה שלא הצליחה למצוא מחליף למנצח. בדיעבד התברר שלא התפרסם כל מכרז.
בינתיים, החל מקיץ זה, ואפילו עוד קודם לקיץ, מציעה עיריית הרצליה בילוי קלאסי חינמי לתושבי העיר ולאורחיהם – סדרת קונצרטים בפארק העירוני, שעליה מופקד המוזיקאי הפעיל גיל שוחט. אלה קונצרטים שבהם מנגנות תזמורות שמוקמות לצורך ביצועים חד-פעמיים.
"נראה לי שהקהל שמגיע לפארק העירוני שונה מקהל אולמי הקונצרטים", אומר טלמון. "דבר אחד אני יודע: לקונצרטים שלי אני מוכר 764 כרטיסים. המספר אינו מקרי כמובן: זהו מספר המושבים באולם הבית של הסדרה, היכל אמנויות הבמה הרצליה. אני יודע שרובם הגדול של המאזינים מאוד נהנים ממה שהם שומעים".
איך אתה יודע?
"לפני כל קונצרט אני מקיים שיחת מבוא. במפגשים האלה אנשים מאוד פעילים, יש השואלים שאלות, ישנם המשיבים, ממשיכים לתקשר איתנו באמצעות הדואר האלקטרוני, במכתבים או בהודעות טלפונית. הקהל מרגיש חופשי לשאול מה פתאום נבחרה יצירה שהוא לא אוהב או לא שולבה יצירה שהוא מאוד אוהב. מאזינים מגיבים על איכות סולן זה או אחר. צריך לזכור גם שלסדרה הזאת אין משרד יחסי-ציבור. הצוות היחיד שפועל הוא למעשה צוות השיווק של היכל אמנויות הבמה בהרצליה. זה הצוות ששומר על קשר קבוע עם הקהל, אבל להיכל עצמו אין קשר לעצם בניית תוכנית הקונצרטים".
"אם יש חורים תקציביים, אני מכסה את ההוצאות"
ייחוד נוסף של "הסדרה הסימפוניה הגדולה" הוא שמנגנות בה תזמורות סימפוניות מערים אחרות. "בעונה הקרובה יתקיימו תשעה קונצרטים סימפוניים, בחמישה מהם תנגן תזמורת סימפונית ירושלים, בשלושה סימפונית ישראלית ראשון לציון", מספר טלמון. "שתי התזמורות האלה הן למעשה עמוד השדרה של כל המפעל המוזיקלי הזה. קונצרט אחר בסדרה ינוגן על-ידי התזמורת הסימפונית חיפה".
חידוש אחר הוא סדרת הקונצרטים "הווקאלית הגדולה" – שלושה קונצרטים בהשתתפות זמרים ומקהלות. בשניים מהם תנגן תזמורת ראשון לציון ובשלישי תזמורת ירושלים. טלמון עצמו מנצח על חמישה קונצרטים בסדרה הסימפונית ועל שלושת הקונצרטים החדשים המקהלתיים.
אם כך, כל תוכנית היא חד-פעמית?
"לא בדיוק. תזמורת ירושלים מנגנת את הקונצרטים גם בסדרת המנויים שלה בירושלים".
איך אתה בונה תוכנית?
"העיקרון המנחה אותי בבחירת יצירות הוא יצירות סימפוניות גדולות מתוך הספרות המוזיקלית הענפה של המאה ה-19, לא לפני כן, ובהחלט לא יצירות שנויות במחלוקת. יש כאן בפירוש הליכה על בטוח. גם בתוך המגוון הזה יש היצע גדול ביותר, ואני יכול לומר שבעשר השנים שהסדרה קיימת, למעט סימפוניה או שתיים של בטהובן, צ'ייקובסקי או דבוז'ק, לא חזרנו על יצירות פעמיים.
"אני יכול להצביע על חריגים פה ושם, יצירה של שימנובסקי הפולני, סימפוניה רביעית של ברוקנר, שלמרות שהיא רומנטיקה מובהקת, היא נחשבת בעיני צרכני הסדרה כחריגה, סימפוניה ראשונה של שוסטקוביץ' או הקונצ'רטו השלישי של פרוקופייב, וגם 'מטמורפוזות' של ריכרד שטראוס או הסימפוניה הרביעית של המלחין האסטוני ארווֹ פארט. גם השנה יש בחירות נועזות, כמו למשל הקונצ'רטו לצ'לו של בנימין יוסופוב, יצירה שנכתבה לצ'לן מישה מאייסקי. כאן ינגן אותה סולן מהונגריה".
אני רואה בתוכנית השנתית שלך לעונה הבאה כמה יצירות שמקפיצות בבת אחת את עלות ההפקה: מצד אחד יצירות של מלחינים שהסוכנים שלהם בארץ גובים דמי שימוש גבוהים במיוחד, ומצד שני יצירות שדורשות להגדיל את מספר הנגנים ולהוסיף כלים שבדרך כלל אין בתזמורת הסימפונית, כמו כלי נשיפה ייחודיים, כלי הקשה.
"בעיות כאלו מעולם לא היו שיקול בבחירת היצירות. אין ספק שפה ושם יש חורים תקציביים בבניית תוכניות, אבל אני מכסה את ההוצאות הנוספות. כך גם בעיבודים מיוחדים שמוזמנים לביצוע בסדרה. למשל, בסוף העונה הקרובה יש שני קונצרטים של מוזיקה קלה יותר. באחד תנגן מיכל אדלר במפוחית פה עיבוד של 'איסלמיי', יצירתו המאתגרת לפסנתר של מיליי בלקירב. עיבוד נוסף הוא מחזור של קטעים מתוך פסקולים של מערבונים ידועים, ובהם 'ריו בראוו', 'שבעת המופלאים' ועוד, שכותב דורון טויסטר".
"גיליתי שקהל הקונצרטים בארץ אוהב מוזיקה ווקאלית"
הבחירה היא שלך בלבד, ללא שיתופם של המנצחים שמתארחים כאן?
"למעשה כן. אני בונה את התוכנית ומציע אותה בשלמותה למנצחים האורחים, והם מקבלים את התוכנית ומגיעים לכאן, מקיימים את החזרות באולמות הבית של התזמורות, כלומר בראשון לציון, בירושלים או בחיפה, והקונצרט מתקיים בהרצליה.
עמוס טלמון (צילום: יח"צ)
"במצב דברים כזה, כשרוב התוכניות מנוגנות רק פעם אחת, ההשקעה במנצחים אורחים היא השקעה גדולה: הטסה, אירוח וכמובן גם העלויות הכרוכות בחזרות. נראה לי שמספר החזרות לתוכניות בסדרה דומה למקובל בתזמורות אחרות. יש לכל תוכנית בין שלושה לארבעה ימי חזרות".
היו מקרים שנאלצת להחליף יצירה או שמנצח שהזמנת פישל?
"נראה לי שהיו לי פעמיים של נפילות עם מנצחים. זה מספר סביר בעשר שנות פעילות".
מעבר לרצון הטבעי שלך לנצח, יש סיבה להוספת סדרה חדשה לסדרה הסימפונית?
"בהחלט. גיליתי שקהל הקונצרטים בארץ אוהב מוזיקה ווקאלית. אני לא מתכונן להתחרות במפעלי מוזיקה קולית מובהקים כמו אבו-גוש או בסדרות ליטורגיות אחרות, לכן הבחירה היא בעיקר של יצירות שנכתבו מראש לאולמות, ולא לכנסייה או לשימוש ליטורגי.
"כאן נכנס יסוד נוסף של בחירת זמרים, ויותר מכך – הכנתם להופעה. הופעת זמר, בשונה מעבודה עם סולן בתזמורת, כרוכה בכך שאחד משלבי החזרות הוא עבודה של הזמרים עם פסנתרן ומנצח, ורק אחריה הם מצטרפים לחזרה. כאן שותפים לעבודה מנצחי המקהלות שישתתפו בסדרה.
"אנחנו זקוקים למקהלה של 90 זמרים בכל קונצרט (מספר זמרי המקהלה נובע מהיחס שבין עוצמת הקול של המקהלה לבין הצליל של התזמורת הסימפונית. במקרה זה מדובר בהפקת קול שאינה מוגברת במערכת רמקולים; י"ש). יש לנו שישה זמרים ישראלים סולנים, ובעבודה איתם ישותפו ענת מורג, מנצחת מקהלות מעיין ובת קול; שמעון לב-טוב, מנצחן של מקהלות יואב ועמק חפר; ואהרן חרל"פ, מנצחה של מקהלת כפר סבא".
לאור כל האילוצים, מה נשמע בתוכניות?
"שתי יצירות גדולות, 'מיסה די גלוריה' של פוצ'יני ו'סטאבט מאטר' של רוסיני בתחילת העונה ובסיומה, וקונצרט אחד שכולו להיטים אופראיים של פוצ'יני, ורדי, מסקני ועוד יצירות ווקאליות של ביזה ושל מנדלסון".
13/08/2013
:תאריך יצירה
|