מחול - "אל הארץ היפה" – יצירה מקסימה ומאופקת

מסעו הקשה והמיוסר לאמריקה של צעיר, בן לאם וייטנאמית ולאב אמריקאי, משורטט ביד אמן על ידי הבמאי הנורבגי האנס פיטר מולאנד, שיצר סרט מהפנט ומרגש.

סיפורם של הנחותים המנודים

"פחות מעפר", כך מכונים בוייטנאם הילדים שאבותיהם אמריקאים ואמהותיהן וייטנאמיות, והם תוצאה של מערכות יחסים שניהלו החיילים מארה"ב בזמן מלחמת וייטנאם (1975-1954) עם נשים מקומיות. לאחר נסיגת האמריקאים ונפילת דרום וייטנאם, וייטנאמים רבים, בעיקר נשים שנולדו להן ילדים מחיילים אמריקאים, נשלחו למחנות ל"חינוך מחדש". ילדיהן של נשים אלו, בני תערובת, שמספרם מוערך בין 12 ל-18 אלף, נחשבים עד היום לנחותים, והם מנודים בכל שטחי החיים ומשמשים כשרתים, חוטבי עצים ושואבי מים.

בין השנים 1975 ל-1982 נרשמה הגירת "אנשי האוניות" – בריחת כחצי מיליון דרום אסייתים (רובם וייטנאמים שנמלטו מהמשטר הקומוניסטי) בעיקר להונג קונג ולמלזיה. התופעה דעכה בתחילת שנות ה-90.זהו הרקע להתרחשות עלילת הסרט הטעון והאפקטיבי "אל הארץ היפה".

תלאות בדרך ל"ארץ המובטחת"

בין (דמיאן נגויין), בן לאם וייטנאמית, נולד כתוצאה מיחסיה עם אמריקאי. הוא נותק מאמו וגודל בכפר מרוחק על ידי משפחה מאמצת שהתייחסה אליו כאל עבד. תמונה דהויה של אמו, אביו ושלו עצמו כתינוק, מעודדת את בין לברוח מהכפר לסייגון, שם הוא מצליח לאתר את אמו, מאי (ת`י קים קסואן). היא עובדת כשרתת בבית עשירים והוא מתחיל לסייע לה בעבודתה זו, אלא שבעקבות תקרית טרגית של בין עם הגבירה שאצלה עבד, הוא נאלץ לברוח, כשאמו מספקת לו את כל הכסף שחסכה, שאמור לסייע לו להפליג לאמריקה, כדי לחפש את אביו. הוא גם לוקח איתו את אחיו הקטן, בנה של אמו מיחסים כפויים עם אחד מבני המשפחה שאצלה היא עובדת.

הספינה שעליה הוא עולה עוגנת במלזיה ושם השניים נתפסים ונכלאים במחנה עבודה. בין מתוודע ללינג (באי לינג, אותה ראינו ב"סקיי קפטן"), צעירה סינית יפה שעוסקת בזנות, והקשר ביניהם מוביל לבריחה משותפת מהמחנה ולעלייה לספינה שצוותה עוסק בסחר בבני אדם ומפקד עליה קפטן הו (טים רות`).

אחרי הפלגה ארוכה, מיוסרת ומלאת תלאות (רעב, מחלות, סופות עזות) וטראומות (אחיו הקטן של בין לא שורד את המסע המפרך ומת) עוגנת הספינה לחופי ניו יורק, שם נאלץ בין להעביר את רוב זמנו בעבודות קשות בצ`יינה טאון, כשהוא שבוי בידי הבוסים שהביאו אותו ל"ארץ המובטחת", ודורשים תגמול מלא על השירות.

לינג חוזרת להיות פרוצה, אבל משדרגת במעט את מעמדה (היא גם מתפקדת כזמרת קריוקי וכנערת ליווי של קליינטים עשירים). האהבה של בין אליה לא יכולה, כמובן, להיות ממומשת עד הסוף. בשלב מסוים בורח בין ממעבידיו ועשה דרכו לטקסס, כשהוא מצויד בכתובת לא מעודכנת של אביו (ניק נולטי) כדי לנסות ולאתר אותו ולברר אחת ולתמיד את כל העובדות בדבר סיפור האהבה שניהל עם אמו ומדוע נעלם לפתע מחייהם בוייטנאם.

גדל על סקורסזה וקופולה

"אל הארץ היפה" היא הפקה אמריקאית-נורבגית, שביים הנורבגי האנס פיטר מולאנד. כבר בגיל 16 הוא הגיע לראשונה לארה"ב, במסגרת משלחת חילופי סטודנטים, ובהמשך למד בבוסטון קולג` ואף התגורר כמה שנים בניו יורק עם אשתו, ממוצא אמריקאי-קולומביאני. היום הוא חי באוסלו וחברת הפקת הסרטים שלו היא הגדולה והמצליחה בנורבגיה. "התבגרתי בארה"ב בימי הזוהר של הקולנוע האמריקאי, והערצתי את הבמאים טרנס מאליק (שחבר אליו עתה להפקת `אל הארץ היפה`), מרטין סקורסזה ופרנסיס פורד קופולה, שהיו אז בשיאם", הוא מספר. "ספגתי שכבות של תרבות שלא הכרתי ובעצם רק כשחזרתי לנורבגיה, התוודעתי לקולנוע האירופי".

ומה אומר הבמאי על השחקן הראשי שלו, דמיאן נגויין, המגלם את גיבור הסרט בין, ונושא את כל נטל הסרט על שכמו, מול כמה שחקנים אמריקאים מוכרים ומנוסים ממנו? "דמיאן הוא כישרון לא רגיל, למרות שיש לו מעט ניסיון מקצועי".

בסיפורו של נגויין, יש כמה אלמנטים שכאילו נלקחו מהתסריט, ולדברי השחקן סייעו לו להיכנס לתפקיד. הוא נולד ב-71` למשפחה בת שבעה אחים בדרום וייטנאם. ב-74` אביו החליט להבריח את משפחתו מהמדינה והעלה אותם על ספינה קטנה, ואחרי מסע ימי מסוכן בן שלושה ימים הם הגיעו לפיליפינים. שם הם שהו חודש במחנה פליטים, עד שקיבלו אישור לטוס לארה"ב. באמצעות "אל הארץ היפה" התאחד ווין מחדש עם מולדתו ועם בני משפחה שאותם לא ראה שנים רבות. הם נסעו אל סט הצילומים מסייגון, מהלך של 12 שעות, כדי לחוות פגישה מרגשת אתו.

"למרות שלא היה דבר שיכין אותו לסחוב סרט שלם על כתפיו, ועוד בתפקיד כל כך כבד וטעון, הוא עמד באתגרים שהוצבו בפניו באופן מעורר כבוד והערכה" אומר מולאנד ומוסיף – "סייעה לו העובדה שהוא חווה בריחה בספינה מוייטנאם, חיים במחנה פליטים וההתמודדות עם הלם התרבות שבהגירה ובמפגש עם החברה האמריקאית. דמיאן אמנם איננו חצי אמריקאי, וגם אינו מכוער (כמו שהדמות מוצגת בסרט, כחלק ממסע ההשפלה שאותו נאלצים לחוות בני התערובת), אבל על המסך הוא הצליח לגלם אאוטסיידר שכל חייו ספג העלבות והשפלות".

בלי גלוריפיקציה סטייל הוליווד

אמנם חווינו במשך שנים ארוכות מתקפה של סרטי וייטנאם, שעסקו בנושא המלחמה הארורה ההיא ישירות ובעקיפין, באופן בוטה ובצורה מרומזת. אבל למרות עשרות היצירות בנושא ובתוצאותיו, "אל הארץ היפה" מביא את האישיו מזווית שונה, מקורית ומיוחדת, שלא הכרנו.

זהו סרט יפהפה, יצירה מקסימה ומאופקת, ולמרות שהיא עוסקת בסוג של אקסודוס – לפחות לגבי מהגרים אסייתים שמנסים להגיע לארץ האפשרויות – היא מנוטרלת לחלוטין מגלוריפיקציה נוצצת, סטייל הוליווד. החוויה הנוקבת של תחושת התלישות וחוסר השייכות של הגיבור, המסע הקשה והמיוסר שלו ואפילו המפגש עם האב, שבקלות יכולים היו לגלוש לרגשנות סוחט דמעות, מוגשים בצורה מרוסנת נטולת פיקים מלודרמטיים מיותרים.

הבעיה היחידה שהייתה לי עם הסרט הזה היא מעבר מהיר מדי מהשפה הוייטנאמית לאנגלית שוטפת. בין, שגדל בכפר וייטנאמי נידח, ואפילו לינג הסינית, קלטו במהירות מופרזת את השפה האנגלית, וכבר במחנה הפליטים ובספינה שמובילה אותם לאמריקה, הם מפגינים שליטה מעוררת השתאות בשפה. אבל הפרט הזה פוגם רק מעט במכלול המהפנט, המרגש והנוגע.