סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
מחול
לוח האירועים 2024 נובמבר 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
ריאיון
 
מאת: יוסי שיפמן תופעת עדן פרטוש היתה יחידה במינה
 

 
 
הוא לא התעכב על עניינים טכניים. כל תלמידיו למדו ראשית כל מוזיקה קאמרית. כפדגוג הוא לא היה איש קל ולא איש פשוט. הוא היה עסוק בעצמו כמוזיקאי ואתה התלמיד נכחת שם. השיעורים שלו גם לא נמדדו ביחידות זמן מסודרות. אשתו דינה פרטוש, היתה זאת שהזכירה לו מדי פעם גם לסיים את השיעור. הוא היה אדם עם יכולות ועם ידע ואם תלמיד בא אליו הוא ידע שהוא חייב לבוא מוכן, לדעת היטב את החומר שאם לא כן הוא עשוי 'לחטוף'!"
הוויולנית רבקה גולני, תלמידתו של עדן פרטוש, תבצע אחת מיצירותיו בחג המוזיקה הישראלית. שיחה על פדגוג מחמיר, שגם עבור מי שלמדה  אצל גלן גולד וויליאם פרימרוז,היה פרטוש המורה המשפיע בה"א הידיעה


אחת המטרות של "חג המוזיקה הישראלית" ולמעשה גם של "המכון למוזיקה ישראלית" היא להעמיק  את ההיכרות של קהל המאזינים בישראל עם חשובי המלחינים בישראל, בעיקר עם הראשונים שבהם, מי שהניחו את המסד למוזיקה האמנותית במדינה המתחדשת, ולימים גם מי שהעמידו דורות של תלמידים שהיו בעצמם למלחינים ולנגנים וכמובן גם למורים.

בחג המוזיקה שמתקיים השבוע, עומדת במרכז דמותו של עדן פרטוש, מלחין, כנר, ויולן ומורה שעמד במשך שנים רבות בראש האקדמיה למוזיקה באוניברסיטת תל-אביב (היום בית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה).

חיפש את הצבעים המקומיים

התחנות בחייו של פרטוש מהוות תמרורים בדרכה של האמנות בישראל. הוא עלה לישראל בשנות ה-30 של המאה שעברה, החל לפעול במסגרת חוגי מוזיקה קאמרית, הצטרף כנגן ויולה לתזמורת הפילהרמונית הישראלית, עימה יצא לחו"ל וניגן כסולן את היצירות שלו לוויולה ולתזמורת. במקביל יצא כמלחין וכנגן להופעות ולהוראה בכיתות אמן באירופה.

כאמור, עמד פרטוש בראש האקדמיה למוזיקה והיה מנהלה הראשון בבית שבו היא שוכנת עד היום, בקמפוס אוניברסיטת תל-אביב. פרטוש התלהב מן העשייה המוזיקלית בתנועה הקיבוצית, הוא הופיע בפסטיבל עין גב ולימד בקורסים בקיבוץ עין השופט. הוא נמנה עם קבוצת המלחינים המייסדים שחיפשו את הקשר בין התרבות המוזיקלית שהביאו מארצות מוצאם השונות באירופה לבין המוזיקה של ה"כאן והעכשיו" המזרח תיכוני.

בדומה לעשייה של מורו הגדול, זולטן קודאי, העדיף פרטוש להקשיב לביצועים אותנטיים של מוזיקה מקומית ולרשום אותם בעצמו, על מנת לחוש את ה"יש", מעבר לתווים עצמם. כך נפגש בתקופות שונות עם הזמרת ברכה צפירה (אמו של אריאל זילבר) ועם המלחין עובדיה טוביה שקירבו  אותו לצבעים המקומיים, צבעים שמצאו את דרכם ליצירותיו.הוא היה המלחין הראשון שזכה ב"פרס ישראל" וזאת על יצירתו "עין גב" שנכתבה בהשראת ביקוריו בקיבוץ.

   

פרטוש חבר גם לעשייה הקולנועית בארץ כשחיבר מוזיקה לכמה מסרטיו של דוד פרלוב. כאמור, כמי שעמד בראש האקדמיה וגם כמורה, העמיד דורות של מוזיקאים, נגנים, זמרים, מלחינים, תיאורטיקנים פעילים שנמנו ונמנים עם צמרת העשייה המוזיקלית בארץ. 
 
את קיבוץ עין השופט זיכה ביצירה משלו. היכרותו עם מזכיר הקיבוץ יהושע לייבנר, הניבה פעילות חינוכית וגם הניבה את הקונצ'רטו מס' 2 לוויולה ולתזמורת, יצירה שניגן עם התזמורת הקיבוצית בניצוח יהלי וגמן ובהמשך גם עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית בניצוח אייזלר סולומון. היה עוד ביצוע אחד ליצירה הזאת בהולנד.

"אלו היו הביצועים היחידים. הקונצ'רטו מס' 2 נשאר בצד", אומרת הוויולנית רבקה גולני, תלמידתו של עדן פרטוש שתנגן את הקונצ'רטו הזה השבוע ביום רביעי בניצוחו של גיא פדר עם התזמורת הסימפונית ירושלים רשות השידור.

"הביצועים היו בין השנים 1957, כשמלאו 40 לקיבוץ עין השופט ושנה אחר כך בפילהרמונית ושוב ביצוע נוסף. זהו. מאז דממה. אני לא יודעת להסביר את הסיבה. אבל כאשר פנו אלי החלטתי שזו היצירה שאני רוצה לנגן ולהחזיר אותה למרכז ההתעניינות. לדעתי זו יצירה נהדרת שפשוט אינה מוכרת!".

ברשותה של רבקה גולני, הנמנית עם תלמידיו הרבים של פרטוש, נמצא כתב היד המקורי של היצירה כשעליו כתובים בעיפרון תיקונים שונים והגהות שעשה פרטוש ליצירה שלו. "זהו נייר שעבר ימים רבים ותחנות רבות והוא די מתפורר. כשביקשתי מן המכון למוזיקה לשלוח לי את התווים את התפקיד הסולני שאני עתידה לנגן, קיבלתי למעשה צילום של הדף שיש לי".

גולני למדה אצל פרטוש ברציפות במשך שבע שנים, בין השנים 1972-1965. "אבל הקשר נמשך שנים  אחר כך", היא אומרת.

מה מיוחד ביצירה הזאת?

"כאמור לדעתי זו יצירה מרתקת, היא שייכת פחות לתקופה שבה הוא חיפש את האקזוטיות ואת הצבעוניות המזרח-תיכונית. היצירה מתחברת יותר למוזיקה האירופית על הדיסוננטיות שלה. היא ממוקמת בין הצבעוניות המקומית לגוון המזרח אירופי שבולט ב'יזכור' המוכר של פרטוש".

עדן-פרטוש-01.jpg
    עדן פרטוש (יח"צ)

"הוא לא ניגן את אותו משפט פעמיים"

עדן פרטוש בשבילך הוא...

"איש מרתק, בן אדם במובן הרחב של המילה וכמוזיקאי היה משכמו ומעלה. אם נפרק את מכלול התכונות אולי נמצא מורים טובים ממנו. באסכולה שממנה יצא, אסכולת המוזיקאים היהודים ההונגרים (שכללה את עמיתיו לנגינה בשנים הראשונות הכנרים לורנד ועליזה פניבש,הפסנתרנית אילונה וינצה והצ'לן לסלו קראוס) היתה גם אילונה פהר, מורה לכינור שידעה 'לייצר' כוכבים כמו צוקרמן, מינץ ואחרים. 

"אני לא יודעת להצביע על 'כוכבים' מבין תלמידיו של פרטוש אבל מוזיקאים גדולים וחשובים -   כאלה היו רבים. בארץ הוא היה המוזיקאי בעל ההשפעה הרבה ביותר עלי, בקנדה (לשם הגיעה גולני בהמשך דרכה) היה זה הפסנתרן גלן גולד שאיתו עבדתי וניגנתי.  אבל גם בין שניהם פרטוש הוא המשפיע בה"א הידיעה. כוויולנית, למדתי גם טכניקות נגינה מבית מדרשו של ויליאם פרימרוז, שוב אחד הגדולים והחשובים בוויולני המאה העשרים, אבל תופעת פרטוש היתה יחידה במינה.

"הוא לא התעכב על עניינים טכניים. כל תלמידיו למדו ראשית כל מוזיקה קאמרית. כפדגוג הוא לא היה איש קל ולא איש פשוט. הוא היה עסוק בעצמו כמוזיקאי ואתה התלמיד נכחת שם. השיעורים שלו גם לא נמדדו ביחידות זמן מסודרות. אשתו דינה פרטוש, היתה זאת שהזכירה לו מדי פעם גם לסיים את השיעור.  הוא היה אדם עם יכולות ועם ידע ואם תלמיד בא אליו הוא ידע שהוא חייב לבוא מוכן, לדעת היטב את החומר שאם לא כן הוא עשוי 'לחטוף'!"

זה דפוס שהיה קיים גם בפילהרמונית?

"ללא ספק, בשנים שבהן הוא נמנה על הנגנים והיה ראש קבוצה היה מסוגל 'להוריד כסאות' על ראשי עמיתיו. איש של טמפרמנט, איש של קפריזות ובה בעת היה מסוגל לגשת לאותו משפט, לאותה פראזה מוזיקלית בדרכים שונות. סגנונית הוא כמובן שמר על איכות המשפט המנוגן, אבל למעשה הוא לא ניגן את אותו משפט פעמיים. זה לא פשוט פדגוגית אבל בדיעבד, העושר החוויתי שלי כתלמידה גדול הרבה יותר".

איך הגעת אליו?

"למען האמת התפלאתי כשהוא לקח אותי ללמוד אצלו. הוא נחשב למורה 'בלתי מושג'. וחלק גדול מן הפעמים הייתי באה לשעורים, מנגנת, יוצאת ובוכה. בכיתת הוויולנים במחזור שלי באקדמיה למדו איתו אורי מאיר (מנצח ישראלי שחי בקנדה), יובל קמינקובסקי (ויולן חבר הפילהרמונית), תמי ליפשיץ, שזמן קצר אחרי הלימודים יצאה את הארץ ואני. אלה לא היו לימודים פשוטים".

פינה חמה למוזיקאים יוצאי ארצו

את מציירת קשרים לא פשוטים, אם להתבטא בעדינות לא מדובר כאן על שיחה בין שווים?

"נכון. הוא בהחלט לא ראה בתלמידיו שווים. אבל התוצאה הסופית היא החשובה. לא העזתי לדבר על דברים שאינם קשורים ישירות למוזיקה בשיעורים. התביישתי ופחדתי. כך למשל במקביל למוזיקה  גם ציירתי כבר אז וכשהצגתי תערוכה הוא הגיע ולפתע נוצרו דפוסי שיחה חדשים. הוא דיבר על התמונות. על מה שהוא ראה. בממד החזותי ובממד המשמעותי. הנושאים החדשים שהעמיקו ושימרו את הקשר בינינו עד מותו. במקביל, היתה לו תמיד פינה חמה למוזיקאים יוצאי ארצו. כך למשל כשהכיר את אוטו ארדש (מוזיקאי ובונה כלי קשת, לימים בעלה של גולני), הם התיידדו מן הפגישה הראשונה".

נחזור ליצירה שתנגני כאן השבוע, יצירה שכאמור לא נוגנה כבר עשרות שנים...

"לקראת ההופעה, ביקשתי לשמוע הקלטות של היצירה בנגינתו. קשה לומר שהביצוע ששמעתי הוא אידיאלי, שיש בו שאיפה לפרפקציוניזם. מן הסתם הוויולנים של השנים האחרונות, אם וכאשר יבצעו  יחפשו את השלמות הביצועית הטובה.

"מה שאני ארצה לתת לקהל הוא תחושת הקסם שאני מרגישה ביצירה. יצירה מופלאה שטוב שהיא חוזרת לבמה וכמובן שטוב לי כמי שגדלה עם מחברה של היצירה, להביא אותה לקהל ובעיקר כאן בארץ ובעיר שהוא אהב".
       
בקונצרט הסיום החגיגי של "חג המוזיקה הישראלית" (11-8 בספטמבר 2013 בבאר שבע, תל אביב חיפה וירושלים), "ירושלים" עם הסימפונית ירושלים רשות השידור בניצוחו של גיא פדר תבצע רבקה גולני את הקונצ'רטו לוויולה מס' 2 של עדן פרטוש. עוד בתכנית: קארל וולניאנסקי - אדג'יו לירושלים; יוסף ברדנשווילי, סימפוניה מס' 2. בפתיחת הקונצרט יתקיים טקס חגיגי להענקת פרסי ראש הממשלה לקומפוזיטורים בנוכחות מכובדי משרד התרבות והספורט. הקונצרט יתקיים ביום רביעי, 11 בספטמבר 2013, ב-19:30, בתיאטרון ירושלים, אולם הנרי קראון.


למועדי מופעים >

08/09/2013   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע