מכירים את הסיפור על הבחורה היפה ביותר בשכונה (במחזור, בכיתה, בפלוגה, בעבודה), שהכל מעריצים בסתר לבם אך חוששים להתחיל איתה מפאת יופייה המסנוור, והיא, המסכנה, יפה ככל שתהיה, יושבת ספונה בבית, מתוסכלת?

שימו במקומה, עם ההתאמות וההטעמות הנכונות, את רבקה זהר. ללא ספק אחת הזמרות המרהיבות בזמר העברי ובפופ הישראלי מאז ומעולם. מה היה צריך בשביל להוציא אותה מהבית ולהחזיר אותה למקומה הטבעי, על הבמה, אל חיק מעריציה המושבעים, אוהבי השירה ותאבי הריגוש? העזה של מחזר נלהב ובטוח בעצמו. לירון לב.

לב? כן. דווקא הוא. הילד שגילו פחות ממחצית שנותיה (היא ילידת 1948, הוא נולד ב-1982). הילד שנברא לנו בעונה השנייה של "כוכב נולד" לפני כעשור, שבה סיים במקום הרביעי, ומאז דיבב, שיחק ושר (בעיקר במחזות זמר ובטלוויזיה), הקליט, חי והתפרנס, אבל לא באמת מימש את ההבטחה שב"כוכבותו". עד שנקרתה דרכו בזו של זהר, במופע המחווה למלחין אריה לבנון בתיאטרון הקאמרי, באחד מימי ששי של דצמבר האחרון.

מהמורות והתנסויות שגזלו את שנותיה היפות

החיזור הקצר שיכנע. זהר, שבדיעבד כמהה היתה לילדים-שירים חדשים, התפתתה והשתכנעה. "תיקון כללי", שיר שכתב והלחין לב, כבש אותה, והעבודה עליו שיחררה מעצור אצלה בדרך ליצירת עוד שבעה שירים משותפים – היא המלים (לראשונה בעוצמה שכזאת), הוא הלחנים. והאלבום המשותף, בייעוצו המוזיקלי של משה לוי, כבר נראה בהישג יד. ראשון שלו, אלבום אולפן חמישי בסך-הכל שלה (להוציא עוד כמה של הפקות במה בהשתתפותה), תולדה של חיים מלאי מהמורות והתנסויות שגזלו ממנה ומאיתנו את שנותיה היפות ביותר כזמרת.

עכשיו, דומה, שלב הפיצוי. אחרי עשרות שנים שלא הופיעה באופן סדיר בפני קוני כרטיסים (להוציא גיחותיה לפסטיגל בשלהי שנות ה-80 וסדרה של קונצרטים בעקבות מופע ההצדעה "חלקת אלוהים" בפסטיבל ראשון לציון לפני שש שנים), רבקה זהר בעצם חוזרת לבמה, במופע משותף עם לירון לב. שיתוף הפעולה הדומה היחיד שעולה בדעתי נוכח פער הגילים בין השניים הוא של ישראל גוריון ואסף אמדורסקי, "שרים הדודאים". לא זכור לי שהיוזמה של ג'וזי כץ וגלעד שגב האריכה ימים מלבד כגימיק. כבוד!



רבקה זהר ולירון לב (צילום: גיא הכט)


ההרגשה היא, גם בשל מבנה הערב וגם בשל התנהלותו וקטעי הקישור השזורים לאורכו, שהמופע הוא מחווה של לב לקריירה של זהר. הדגש הוא על "ההרגשה". אמנם משתלבים בו שמונה שירים משותפים של שניהם, אך כמעט כל האחרים (חמישה משבעה) מזוהים איתה. הוא כמו מוחל על אישיותו (שעדיין איננו מכירים) ומתאים את עצמו אליה בהרמוניות, בחיבור הקולי, ומשמש לה אפילו שטיח קולי.

ועם כל הלבביות, הנחמדות והחום שהיא מרעיפה עליו לאורך המופע (במחוות התרפקות ילדותיות, נאיביות וכל-כך מרגשות), זה הוא ששר כמו מי שזכה בפרס הראשון בלוטו, מתקשה (לתפארת המליצה) להכיל את גודל הכבוד שנפל בחלקו.

הפתיחה, כאמור, היא של לב, שליווה את עצמו בגיטרה חשמלית. "מוזיקה", לצלילי גרוב ג'אזי-פאנקי, הוא סוג של אקספוזיציה, פרולוג, וידוי שלו על חשיבות המוזיקה בעיניו. פלטפורמת הקצב קצת בעייתית לטעמי בשלב זה של המופע (וגם "זמר שלוש התשובות" נפגע לטעמי מעיבוד לאס-וגאסי מלוקק מדי), אם כי היא פורשת וחושפת מיד את הכישרון והיכולת של ששת נגני הליווי – שם חממי בגיטרה, בוזוקי וקולות, גל דהן בסקסופון וקלרינט, אמיר קובלסקי בקלידים, דניאל דוב בבס, רועי חלד בתופים ונדב גיימן בכלי הקשה. הרכב בשרני ומעשיר.

שרה בחצי מאמץ , עם מצערת סגורה למחצה

כשזהר מצטרפת – לבושה בשמלה-גלימה מרובדת השכבות, חסרת ההדר והחן, שכמו נועדה לטשטש את קווי גופה, אך לא את יפי קולה ויפעת שירתה – היא עושה זאת תחילה עם שיר לא-לה, "חורשת האקליפטוס" של נעמי שמר. הגיטרה האקוסטית והקול הרך שלו מהווים ליווי מושלם לשירתה עזת הביטוי בהתמודדות עם אחד הזכים, הצלולים והטהורים שבשירי הארץ.

ומיד היא קופצת לתוך הסיפור הפרטי שלה, עם "הדרך אל הכפר", השיר (נורית הירש ויורם טהר-לב) שהחזיר אותה ב-1985 מן הכפור האמנותי אל הלהט המקומי והלב החם והיוצא לקראתה של הציבור הישראלי. בחלקו הראשון של השיר היא על רקע הגיטרה שלו, לקראת סופו הסקסופון והבוזוקי סוגרים עליהם בצבעים ים-תיכוניים.

בהמשך הם ישירו את "אוריאנה" (אלתרמן ויאיר רוזנבלום, מתוך "צץ וצצה"), יווני ואטי יותר מאי-פעם, היא את הבתים, הוא את המעברים שביניהם; את "גדליה רבע איש" (אלתרמן ווילנסקי), שחודש על-ידיה עבור "צץ וצצה" בזמנה וחודש עתה שוב על-ידי שניהם. זה החיבור שלה לשורשיה התימניים העתיקים (משפחת זנאתי), על אף שהיא שרה ישראלית לגמרי, ללא הטעמה תימנית; את "על כפיו יביא" (טהרלב ורוזנבלום) בביצוע משוחרר, מותאים לשירת רבים, עד כמה שניתן להתמודד עם הגבוהים שלה. והיא שרה הפעם בחצי מאמץ, עם מצערת סגורה למחצה, אולי כדי לא לעוף על עצמה...

וגם את "כלת מלך" (של שלמה קאלו, אישהּ), מהסינגלים המאוחרים שלה, כשבמפתיע לב מתחיל והיא מצטרפת, רק לצלילי גיטרה אקוסטית, בוזוקי, סקסופון והקשה. אנפלאגד אתני ים-תיכוני; ואת "מאח מאח", שיר בהפתעה, במרוקאית, כשהוא מוביל בטמפרמנט זוקף גבה והיא מלווה.