פסטיבל הסרטים הבינלאומי ה-29 בחיפה יתקיים כבכל שנה בחול המועד, ייפתח ב-19 בספטמבר 2013  בהקרנת "כנס העתידנים", של ארי פולמן, ויסתיים ב-28 בספטמבר, כש"כוח משיכה", של אלפונסו קוארון נועל אותו.
 
בין לבין יוקרנו במסגרתו כ-200 סרטים, רובם חדשים, ממיטב התוצרת הקולנועית הבינלאומית של השנה האחרונה. לפניכם זרקור על עשרה סרטים שיוקרנו במהלך האירוע.
  
"בית לחם" (ישראל 2013)
 
סרט הביכורים של יובל אדלר, שאת תסריטו כתב יחד עם העיתונאי עלי ואקד. הסרט זכה בפרס הראשון במסגרת "ימי ונציה", בפסטיבל ונציה, ומוביל את מועמדי טקס חלוקת פרסי אופיר, עם נציגים ב-12 קטגוריות.
 
רזי (צחי הלוי), רכז נפת בית לחם של השב"כ, מפעיל במסגרת פעילותו משת"פ צעיר, בן 17, שכינויו סנפור (שאדי מרעי). מאחר שאחיו הגדול איברהים (הישאם סלימאן) משמש כמפקד חללי גדודי אל אקצא בבית לחם, ומוציא פיגועים נגד ישראל, סנפור חש שהוא לא ממש נחשב ומקומו במשפחתו ובקרב חבריו והפלסטינים בבית לחם נחות.
 
הקשר עם רזי, שגידל אותו והשקיע בו הרבה זמן ותשומת לב, מפצה אותו במעט על כך והוא פוסח על שני הסעיפים והנאמנות שלו כפולה, פעם לזה ופעם לאחר. כאשר מתברר לרזי שאברהים, המבוקש על ידי שלטונות ישראל, נעזר באחיו סנפור כדי להעביר כסף למימון פעילות הטרור ומתעתד לדרוש ממנו לבצע את השליחות פעם נוספת, הוא הוגה תוכנית ללכידתו, שעלולה להרוס את המרקם העדין שנוצר בין המפעיל והמודיע שלו.      
 
ללא ספק הסרט הטוב ביותר שנראה כאן השנה ובכלל בשנים האחרונות. כתוב מעולה, משוחק ומבוים באופן מרשים ומעורר השראה.
 
"סוכריות" (ישראל 2013)
 
סרטו של יוסף פיצ'חדזה ("שנת אפס", "בסמה מוצ'ו", "לנגד עיניים מערביות"). סלאח (מכרם חורי), איש עסקים ערבי-ישראלי, יוזם פתיחת רשת של חנויות ממתקים במגזר הערבי. אלא שתאגיד הממתקים הישראלי המוביל "החברה", שבראשו קלאוזנר (שמואל וילוז'ני), יעשה הכל כדי לסכל את המזימה. בין היתר משום שסלאח ואנשיו הצליחו להשתלט עוד קודם על שוק הקפה השחור המקומי.
 
קלאוזנר מאמין שמדובר ממש בהתנגשות תרבויות ושפעילותו של סלאח מאיימת על המפעל הציוני. לא פחות. את סלאח מקיפים אשתו הרוסייה, גיסו הצרפתי ושותפו הגרמני, שלו אהובה צרפתייה. המאבק בין סאלח וקלאוזנר הולך ומסלים וזה רק עניין של זמן עד שהעניינים ייצאו מכלל שליטה והאלימות תיכנס לתמונה, ובגדול. עם מוני מושונוב, מנשה נוי, שרה אדלר, דני גבע.
 
פרודיה מסוגננת של פיצ'חדזה, בעלת הומור שחור ונרטיב פרוע על המציאות הכלכלית-חברתית שלנו כאן, שמאפשרת מרחב ביטוי לשורה של שחקנים מוכשרים. 
 

"סוכריות", צילום: יח"צ


"הבן של אלוהים" (ישראל 2013)
 
סרטם של ארז תדמור ("סיפור גדול", עם שרון מימון) וגיא נתיב ("מבול"). אב ובן כמעט זרים כבר זה לזה, נקלעים למסע משותף.
 
הבן יהודה (זהר שטראוס) הוא מוזיקאי שחזר בתשובה, התחרד והפך חסיד ברסלב. האב אברהם (מכרם חורי) הוא ניצול שואה בן 78 יליד יוון שנשלח על ידי ראש המועצה המקומית בה הוא מתגורר לחתום על ברית ערים תאומות עם עיר קטנה ביוון. הוא מנצל את ההזדמנות כדי לנסות לאתר את האיש שהציל את חייו בתקופת מלחמת העולם השנייה.
 
הבן מתבקש להתלוות למסע עם האב המבוגר כדי לפקח על צעדיו, אבל הניכור ביניהם גדול וייקח להם זמן להתחבר שוב מחדש. זאת על רקע יוון ששרויה במשבר כלכלי עמוק ושונה לחלוטין ממה שהאב זכר ותהליך התפכחות שהוא חווה מטלטל אותו. עם אריאן לבד.   
 
תדמור ונתיב המיומנים ובעלי הקבלות הרכיבו סרט מסע שיש בו לא מעט רגעים מרגשים. עם זאת, כמה מהבחירות שלהם, הן בקאסט והן בתסריט ובהתפתחות העלילה, תמוהות, והקפדה רבה יותר הייתה מניבה סרט הרבה יותר מוצלח.   


"הבן של אלוהים", צילום: יח"צ
 
"כנס העתידנים" (ישראל-גרמניה-פולין-לוקסמבורג-צרפת-בלגיה 2013)
 
סרטו של ארי פולמן, שיפתח את פסטיבל חיפה ה-29. הוקרן בפסטיבל קאן במסגרת "השבועיים של הבמאים". עיבוד חופשי לספרו מ-1971 של סטניסלב לם הפולני - עבודת קולנוע שיש בה שילוב של לייב אקשן ואנימציה.
 
השחקנית רובין רייט, המגלמת את עצמה, מקבלת הצעה לחוזה אחרון מג'ף (דני יוסטון), מנהל האולפן שבו היא עובדת. היא תפסיק להצטלם לסרטים חדשים אך תיכנס לסורק מיוחד שיצלם מכל זווית אפשרית את גופה, רגשותיה ואפילו מחשבותיה. לאחר מכן היא תפרוש אבל תמשיך להופיע בסרטים כשדמותה הסרוקה עושה את העבודה במקומה.
 
רובין מהססת אבל סוכנה האישי, אל (הארווי קייטל), לוחץ עליה לקבל את ההצעה, ולו רק כדי שתוכל להבטיח את עתידו של בנה ארון (קודי סמית-מקפי), הסובל מתסמונת אשר שעלולה להותירו עיוור וחירש. מטפל בו ד"ר ברקר (פול ג'יאמטי). יש לרובין גם בת מתבגרת מורדת, שרה (סמי גייל). היא מקבלת את ההצעה. כעבור 20 שנה רובין, שהחוזה שלה הסתיים והיא אישה באמצע שנות השישים שלה, חוזרת לסיבוב בעולם האשליות הקולנועי. היא מגיעה לדיסנילנד העתידנית, בעיר אברהמה, שם תסניף אמפולה ותהפוך לדמות מצוירת - מסרט, מהחיים, מהחלומות - בדיוק כמו שאר אזרחי העולם. ההרפתקה וההזיה הנרקוטית אליה תיכנס תגרום לה להתגעגע לצד השני, לעולם האמיתי, כדי לברר מה עלה בגורל בנה.
 
סרט מורכב, יפה ומיוחד, שבו משתמש פולמן באנימציה במיומנות שרכש בתחום ב"ואלס עם באשיר", אם כי הסגנון כאן שונה לגמרי. חלק הלייב-אקשן של הסרט פנטסטי, אם כי החלק של האנימציה ארוך מדי ומשאיר תחושה של גודש מוגזם מדי.   
 


"כנס העתידנים", צילום: יח"צ


"תשוקה" (ארה"ב 2012)
 
סרטו של בריאן דה פלמה ("פני צלקת", "הבלתי משוחדים", "לבוש לרצח"). כריסטין (רייצ'ל מקאדמס) היא מנהלת אסרטיבית בחברת פרסום גדולה ומצליחה בגרמניה.
 
העוזרת שלה איזבל (נומי ראפאס) יוזמת סרטון פרסום שזוכה לאהדת מנהלי החברה.
כריסטין לוקחת את הקרדיט על הרעיון לעצמה, מקודמת ואמורה להישלח לניו-יורק. אלא שאיזבל נפגעת עמוקות מהמהלך שלה ומפתה את החבר של כריסטין, דירק (פול אנדרסון). אחר כך, בעזרת העוזרת הנאמנה שלה, דני (קרוליין הרפורת), המאוהבת בה נואשות, מורידה איזבל את הסרטון ליו-טיוב. בעקבות אלפי צפיות מבין הבוס הגדול שהיא אחראית לרעיון המצליח והוא מבטל את העברתה של כריסטין לניו-יורק ומחליט לשלוח לשם את איזבל.
 
מכאן מתחילה מסכת של תגמול ונקמה, עם אינטריגות ומניפולציות, בין שתי הנשים, כשגם קרוליין בוחשת בעניינים במרץ.
 
דה פלמה חוזר לענג ולהתענג בסרט בעל אופי קאמפי-פולחני, כשהחומרים שלו מתכתבים גם עם סגנונו ברבים מסרטי העבר המצוינים שלו, גם עם היצ'קוק, שנחשב להשפעה הכי גדולה שלו, וגם עם קלישאות מותחנים וסרטי אימה, ז'אנרים בהם פעל בעבר.    
     


"תשוקה", צילום: יח"צ


"כידון" (ישראל 2013)
 
סרטו של עמנואל נקש ("חומר למחשבה"). כשמתפרסמים בעיתונות שמותיהם ותמונותיהם של אנשי המוסד לכאורה שחיסלו את מוחמד אל מבחוח בדובאיי, מופתעים מכך בכירי המוסד, שכן אין הם מכירים את אלה המוצגים כאנשי מוסד, ואותם סוכנים בכלל לא עבדו בשבילם.
 
התעלומה גדלה עוד יותר כאשר נעצרת חוליית החיסול הקטנה, המורכבת מישראלים-צרפתים, ואלה טוענים שהם חלק מ"תא כידון", יחידת החיסול המיוחדת ובעלת המוניטין של הארגון. כעת צריך לברר מי האנשים האלה? מי שלח אותם למשימה? ובכלל, האם מה שנראה הוא באמת מה שהוא.
 
עם: תומר סיסלי, אלודי אם, ששון גבאי, ריימונד אמסלם, שי אביבי, בר רפאלי, עמוס תמם, מנשה נוי, היפוליט ג'יררדו, קב אדמס וליונל אבלונסקי.
 
מהתלה על הפרשה שהסעירה את העולם. יש בסרט לא מעט רגעים משעשעים, אבל למרות הפוטנציאל, הוא לא מתעלה לקומדיה סוחפת, וחבל. 
 


"כידון", צילום: יח"צ


"Like Father, Like Son" (יפן 2013)
 
סרטו של הירוקאזו קורה-אדה ("המשאלה", "החיים שאחרי") שזכה בפרס חבר השופטים בפסטיבל קאן האחרון. במרכז העלילה ריוטה (פוקויומה מסהארו), אדריכל בורגני שחייו מתוכננים ומתוכנתים עד הפרט האחרון. הוא חי בבית עשיר ומרווח עם אשתו מידורי (אונו מאצ'וקו) ובנם בן השש קייטה, שהתפתחותו איטית במקצת, למגינת לבו של אביו.
 
לפתע נופלת עליהם, בשיחת טלפון מבית החולים שבו נולד בנם, בשורה שהם מתקשים לעכל. מתברר שקייטה אינו בנם הביולוגי, שכן הוא הוחלף בטעות לאחר לידתו עם תינוק אחר. בני הזוג יוצרים קשר עם המשפחה לה שייך הילד, המגדלת כבנה את פרי בטנם.
 
מתברר להם שאבי המשפחה הוא חנווני פשוט אך אוהב בריות ובעל לב חם, המנהל חיים ספונטניים תוססים עם רעייתו ובנם, שהוא בעצם ילדם הביולוגי של ריוטה ומידורי. מערכת יחסים מורכבת מתפתחת בין שתי המשפחות, לאור הסוגיה הבלתי אפשרית להכרעה חד-משמעית: האם ילד שגידלת במשך שש שנים ואינו ילדך הביולוגי הוא בנך, ואולי קשר הדי.אן.איי הוא המחייב.
 
שתי המשפחות מתלבטות האם להחליף בין הילדים, והסיטואציה גורמת לריוטה גם לבחון מחדש את חייו, את תפקודו כאב וכאיש משפחה.
 
עבודת קולנוע מעולה. סרט מאופק, רגיש ומרגש, שבוחן דילמות מוסר, פערים בהתנהלות משפחות ממעמדות סוציו-אקונומיים שונים וקודים מסורתיים מול מודרניים - כפי שהם באים לידי ביטוי ביפן העכשווית.       



"Like Father, Like Son", צילום: יח"צ


"מעל הגבעה" (ישראל 2013)
 
סרטו של רפאל נדג'ארי ("אבנים", "תהילים"). שאול (אורי פפר) הוא גבר גרוש שבדידותו מקשה עליו והוא חש מצוקה נפשית הולכת וגוברת. בהחלטה של רגע הוא יוצא לחיפה, כדי לבקר את אביו (מוני מושונוב), שאיתו לא היה בקשר שנים.
 
 במפגש בין השניים מתנגשים העולמות השונים בהם הם חיים ומתפקדים. שאול מאשים את אביו במצוקותיו ובבעיות המשפחתיות והרגשיות שפקדו אותו. באינטראקציה החדשה שנוצרת בשטח, מחליטים אביו ובת זוגו, בטי (מיכאלה עשת), לנסות להציע לשאול טיפול אלטרנטיבי לא שגרתי, באבנים, מאגיות ושמנים.
 
עליות וירידות ביחסי האב והבן ממשיכים לאפיין את הקשר הטעון ביניהם, אבל שאול מתחיל להתאזן, לאט אבל בטוח, ומפגש בבית חולים מציע לו גם אופציה לתקווה רומנטית חדשה.       
 
נדג'ארי הוא יוצר הבוחן את היומיומי, הטריוויאלי, את רצף החיים השוטף והשפעתו על גיבוריו. סרט שנוגע בניואנסים ובפרטים הקיומיים הקטנים. משחקו של פפר מעולה.      
 


"מעל הגבעה", צילום: יח"צ


"רק האוהבים שורדים" (ארה"ב 2013)
 
סרטו של ג'ים ג'רמוש ("גוסט דוג: דרכו של סמוראי", "פרחים שבורים"). על רקע מניפת נופים גיאוגרפיים, רגשות ותקופות, הנפרשת בין דטרויט, עיר כמעט נטושה אך אפופת רומנטיקה, וטנג'יר האקזוטית והאפלולית, נפרש סיפור אהבתם האינסופי של מוזיקאי מחתרת אקסצנטרי, אדם (טום הידלסטון) ואהובתו המסתורית, חסרת הגיל, אווה (טילדה סווינטון).
 
הרגש החזק המאחד בין שני האאוטסיידרים האלה פועם כבר מאות שנים בשוליים, בפרופיל נמוך, מאחר שאדם ואווה חייבים להיות ניזונים מדם אדם כדי לשרוד. אבל כניסתה הלא צפויה לחייהם של אחותה של אווה, אבה (מיה ואסיקובסקה) לחייהם ולעולמם של השניים, מסכנת אותם ועלולה לחשוף את סודם. עם ג'ון הארט, אנטון ילצין.    
 
מעשיית ערפדים שונה מכל מה שהכרתם. כדרכו מרכיב ג'רמוש סרט מעוצב ומסוגנן, בעל אסתטיקה יוצאת דופן, המתנהל בקצב משלו, לא כל כך קומוניקטיבי לצופה הסטנדרטי, אבל עבודת קולנוע שמן הסתם תהפוך עם השנים לפולחנית.   
 


"רק האוהבים שורדים", צילום: יח"צ

"לונדון: בבל החדשה" (בריטניה 2012)
 
סרטו של ג'וליאן טמפל ("תרמית הרוקנרול הגדול", "התחלות ראשונות"). סרט דוקומנטרי המציג בדרך שונה ומיוחדת את ההיסטוריה של לונדון מראשית המאה ה-20 ועד ימינו אלה.
 
פרופיל ססגוני ותוסס הנפתח בסיפורם של המהגרים המתיישבים בלונדון והופכים לחלק בלתי נפרד מהמרקם האנושי שלה, עובר לתיאור הבוהמיינים, המוזיקאים, הסופרים, האמנים, אנשי הצווארון הכחול, המפגינים, ממציאי האופנות. תוך שימוש בקטעי ארכיון ייחודיים וראיונות עם תושבים רבים, מהם ותיקים מאוד שמפשפשים בזיכרונותיהם עתיקי היומין, משרטט טמפל פרופיל ססגוני של עירו, תוך שימוש מושכל במוזיקה ובאימאג'ים ויזואליים היוצרים פסיפס מרהיב. 
 
טמפל יצר למעשה – בין היתר בזכות בקיאותו ומיומנותו במוזיקה - קליפ ארוך על לונדון. דינמי, קצבי, תוסס. עבודה דוקומנטרית מרתקת, שלא מחויבת לאמת היסטורית דידקטית מדויקת, אבל מציגה פרופיל צבעוני וססגוני של העיר.     

"לונדון: בבל החדשה", צילום: יח"צ

הפסטיבל יתקיים בימים חמישי עד שבת, 19–28 בספטמבר 2013, בחיפה. לפרטים: 04-8103471 . למידע נוסף באתר הפסטיבל . קופות הפסטיבל: 04-8338888.

*** לעדכונים, הנחות, מבצעים ועוד בקרו אותנו ב- פייסבוק ופרגנו בלייק