מחול - "בית לחם" לקח את כל הקופה

"בית לחם", סרטו של יובל אדלר, שזכה בשישה פרסי אופיר, ייצג את ישראל במוקדמות האוסקר

יש משהו משמים בטקס חלוקת פרסי אופיר, כמו גם בטקסים אחרים מסוגו. במשך שנים ארוכות הפורמט שלו נשאר קבוע ובלתי משתנה, להוציא חילופי מנחים, מועמדים וזוכים.

האמת היא שקשה לדעת כיצד ניתן לרענן את הנוסחה, אבל בוודאי לא בצמצום זמנם של נאומי הניצחון של הזוכים, עד שהמוזיקה קוטעת אותם. ניכר ברובם המכריע שהם היו כל-כך מבוהלים מפני הישמע הצלילים שיקטעו את נאומם, שהם מיהרו לשחרר את התודות שלהם ולרדת מהבמה עם הפסלונים במקום לחשוב על משהו מיוחד ואוריגינלי לומר.

גם אם היה לאחר מהם דבר יותר משמעותי לומר מאשר רשימת תודות לכל העולם, בחלל הזמן המוקצב שניתן להם זה היה בלתי אפשרי. דווקא דברי התודה של ליאורה ריבלין, זוכת פרס שחקנית המשנה עבור "ההיא שחוזרת הביתה", היו יותר מרשימת תודות. היא הודתה שהתיאטרון אהוב עליה הרבה יותר מאשר הקולנוע, ורק נחישותה של הבמאית מיה דרייפוס גרמה לה להשתתף בפרויקט.

הסיפתח-הקדמה של ירון ברובינסקי, מנחה הטקס, היה מיותר לחלוטין. ברובינסקי העלה על נס את שיטת ההצבעה החדשה של חברי האקדמיה, תוך שימוש באינטרנט, והודיע על התקנות החדשות בדבר הזמן המצומצם שבו יתאפשר לזוכים לשאת דברים. כל אלה הם עניינים פנימיים של האקדמיה לקולנוע, ולא עניינו של הקהל בבית שזיפזפ לעבר ערוץ 10 כדי לראות בשידור ישיר (תופעה נדירה בשנים האחרונות) את הטקס.

"בית לחם": הופרכה תיאוריית הבחירה המשוחדת

ולגופו של עניין: "בית לחם", סרטו המבריק והמרענן של יובל אדלר, עשה את מה שהיה צפוי ממנו והפך בעצם לזוכה הגדול של הערב, וזאת יומיים לאחר שזכה בפרס הסרט העלילתי הטוב ביותר בפסטיבל חיפה.

כסרט שהוביל לפני פתיחת הערב עם 12 מועמדויות, העובדה שנפלו בחיקו הפרסים הראשיים אינה צריכה להפתיע. "בית לחם" זכה בפרס הסרט הטוב, וייצג את ישראל במוקדמות אוסקר הסרט הזר. פרט לכך הוא גרף את פרס הבימוי (אדלר), התסריט (עלי ואקד ואדלר), שחקן משנה (צחי הלוי), עריכה (רון עומר) וליהוק (לירון זוהר ונעמה זלצמן).

צוות-הסרט-בית-לחם-שי-מהלאל.jpg

צוות הסרט "בית לחם" (צילום: שי מהלאל)

מעניין כיצד יתמודד הסרט בהוליווד בשנה שבה נערך שינוי בתקנון וכל חברי האקדמיה האמריקאית, ולא רק ועדה מצומצמת, בוחרים את הסרט מבין החמישייה שתעלה לגמר. אבל קודם לכן יהיה עליו לצלוח את "הרשימה הקצרה" של תשע עבודות קולנוע שנבחרת מבין יותר מ-60 סרטים מכל העולם.

אבל "בית לחם" הוא בכל זאת סוג של הפתעה. לא בגלל הזכייה, אלא משום שהבמאי אדלר, שזהו סרטו הארוך הראשון, אינו איש התעשייה, לא כל-כך מוכר כאן, חי בעיקר בניו יורק ולא מחובר ומוברג לקליקת חברי אקדמיה כלשהי. כך שהפרגון של החברים לסרטו ראוי להערכה, במיוחד כשמדי שנה יש דיבורים על כך שנרקמות קואליציות בין הפקות שונות ושהבחירה היא פונקציה של סיכומים מוקדמים ואינטרסים.

במקרה הזה בחרו חברי האקדמיה עניינית בסרט הטוב ביותר מבין אלה שהתמודדו, ואין בחירה ראויה ממנו. בכך הופרכה תיאוריית הבחירה המשוחדת, והוכח פעם נוספת שהחברים מצביעים באחריות, לפי נטיית הלב, בהתאם ליצירה האיכותית ביותר שהם רואים.

חברי האקדמיה פירגנו לבנו של עמיתם

אחרי "בית לחם" צועד "מי מפחד מהזאב הרע", שהיה מועמד ב-11 קטיגוריות וזכה לבסוף בחמישה פסלונים של פרסים במשבצות הטכניות: צילום, סאונד, פסקול, עיצוב אמנותי ואיפור. שאר הפרסים התחלקו בין מועמדי סרטים אחרים.

בפרס השחקנית הראשית זכתה סיון לוי, עבור "שש פעמים", סרטו המצוין אך טורד השלווה של יונתן גורפינקל, בנו של הצלם הוותיק דוד גורפינקל. ההערכה היתה מעבר לאיכויותיו של הסרט. חברי האקדמיה פירגנו לבנו של עמיתם והעניקו לו פרסים בקטיגוריות נוספות.

סיון-לוי-שי-מהלאל.jpg

סיון לוי (צילום: שי מהלאל)

לוי, שאותתה על יכולותיה כבר ב"ג'ו + בל", התרגשה מאוד מהזכייה, ובדברי התודה שלה אמרה שלא האמינה שתקבל אהבה רבה כל-כך מכל-כך הרבה אנשים שהיא אוהבת. לעניין תפקידה בסרט, של נערה חסרת ביטחון העוברת לתיכון חדש וכדי להיות מקובלת על הבנים שם מקיימת עם כמה מהם סקס בדרכים שונות, אמרה שהסרט לימד אותה עד כמה הנוחות יכולה לשתף פעולה עם ניצול ועל המקום שבו יש לשים גבולות.

פרס השחקן הראשי הוענק למכרם חורי על תפקידו ב"הבן של אלוהים". בדבריו הוא שיתף בזכייה את זוהר שטראוס, שגילם את בנו בסרטם של ארז תדמור וגיא נתיב, על אודות גבר מזדקן ממוצא יווני ובנו, שמתחברים ביניהם לאחר נתק ארוך בעת מסע משותף ליוון.

פרס הסרט התיעודי הוענק ל"שומרי הסף", סרטו של דרור מורה, שכזכור התמודד בטקס האוסקר האחרון, בפברואר השנה, על פרס האוסקר בקטיגוריה הדוקומנטרית, יחד עם "חמש מצלמות שבורות" של גיא דוידי.

מכרם חורי (צילום: שי מהלאל)

"לכן אולי אלוהים לקח אותו לעצמו"

רגע מיוחד נרשם כאשר הוענק פרס מפעל החיים לשלישיית הגשש החיוור. בדברי התודה שנשא שייקה לוי הוא הודה לאמרגן השלישייה המיתולוגי אברהם דשא פשנל וכן לשייקה אופיר וליוסי בנאי ז"ל, מהבמאים וכותבי התוכניות שלהם, וכן לבמאי הקולנוע שאיתם עבדו בכמה סרטים, אורי זוהר, אסי דיין ואפרים קישון.

על עמיתם המנוח ישראל (פולי)פוליאקוב אמר לוי: "הוא היה קומיקאי בחסד אלוהי, לכן אולי אלוהים לקח אותו לעצמו". בשם אביה הודתה יעל פוליאקוב ובדבריה הביעה את תקוותה שהמורשת שהעניקו השלושה לעם תימשך ותעבור גם לדורות הבאים.

רשימת הפרסים המקוצרת

הסרט: "בית לחם"
הבמאי: יובל אדלר
תסריט: עלי ואקד ויובל אדלר ("בית לחם")
שחקן ראשי: מכרם חורי ("הבן של אלוהים")
שחקנית ראשית: סיון לוי ("שש פעמים")
שחקן משנה: צחי הלוי ("בית לחם")
שחקנית משנה: ליאורה ריבלין ("ההיא שחוזרת הביתה")
סרט תיעודי: "שומרי הסף"
סרט קצר: "איה"
צילום: גיורא ביח ("מי מפחד מהזאב הרע")
עריכה: רון עומר ("בית לחם")
סאונד: רונן נגל ("מי מפחד מהזאב הרע")
איפור: אלינור גיגי אדוני, דקלה שרעבי ("מי מפחד מהזאב הרע")
פסקול: פרנק חיים אילפמן ("מי מפחד מהזאב הרע")
ליהוק: לירון זוהר ונעמה זלצמן ("בית לחם")
עיצוב אמנותי: ערד שוואט ("מי מפחד מהזאב הרע")
עיצוב תלבושות: לי אלמביק ("מפריח היונים")

צחי-הלוי-שי-מהלאל.jpg

צחי הלוי (צילום: שי מהלאל)

*** לעדכונים, הנחות, מבצעים ועוד בקרו אותנו ב- פייסבוק ופרגנו בלייק