מחול - תזמורת ויימאר-ירושלים עושה תיקון

אלמר פולדה מביה"ס למוזיקה ע"ש ליסט בגרמניה מספר על השת"פ עם תלמידי האקדמיה בי-ם

הערב במוזיאון תל אביב תפתח תזמורת ויימאר-ירושלים את מסע ההופעות שלה בישראל. התזמורת, שחבריה הם סטודנטים מבית-הספר הגבוה למוזיקה על-שם ליסט בוויימאר ומהאקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים, תחתום כאן את מסעה שהחל בחודש יולי, בגרמניה.

התזמורת, שמתכנסת פעם בשנתיים, היא למעשה תוצר של קשר בין שני בתי-הספר למוזיקה לאחר שבארכיון בוויימאר התגלה אוצר: אוסף יצירות שנוגנו בעיר ויימאר, בפסטיבל למוזיקה שהתקיים בעיר במשך עשרות שנים.

העניין המיוחד של אנשי ירושלים באוסף התעורר לאחר שבארכיון נמצאו יצירות רבות של מלחינים יהודים או יהודים שהמירו את דתם, אבל בעיני המשטר הנאצי נחשבו ליהודים, ולכן יצירותיהם היו אסורות להשמעה בגרמניה במשך כ-12 שנה, מ-1933, מועד עליית הנאצים לשלטון, ועד 1945, סיום מלחמת העולם השנייה וחיסול השלטון הנציונל-סוציאליסטי בגרמניה.

לומדים על העבר האפל שלנו

"הקשר בין האקדמיות החל לפני שלוש שנים", מספר פרופ' אֶלמָר פוּלדָה, סגן נשיא בית-הספר למוזיקה על-שם ליסט, העומד בראש הקבוצה הגרמנית שנחתה אמש בישראל. "הקשר נוצר בין נשיאו הקודם של בית-הספר לבין אילן שול, ראש האקדמיה. חוויית הנגינה המשותפת היא תמיד חוויה מעוררת ומסקרנת.
"במקרה הספציפי שלנו יש במפגש הרבה ערכים מוספים. ויימאר היא הרבה יותר מעיר גרמנית. זו העיר של גיתה, מי שנחשב לגדול המשוררים הגרמנים, עיר קטנה ויפהפייה גם היום, עיר שמהותה היא התרבות הגרמנית ההיסטורית.

"מסיבה זו גם התקיים בה במשך שנים פסטיבל למוזיקה, ששימש במה גם למלחינים יהודים מגרמניה. במרחק דקות נסיעה מוויימאר נמצא מחנה הריכוז בוכנוואלד. גם הוא סמל לתרבות גרמנית – תרבות של שנות שלטון החושך במחצית הראשונה של המאה ה-20. הקרבה בין העיר למחנה המוות אינה עובדה שהגרמנים מנסים להדחיק.

"אנחנו בגרמניה לומדים על העבר האפל שלנו. המפגש עם צעירים מישראל, שכמה מהם צאצאים של קורבנות מעשי הגרמנים, והעבודה המשותפת של ישראלים וגרמנים על יצירות של מלחינים יהודים או יצירות שקשורות בדרך זו אחרת להיסטוריה של העשייה המוזיקלית בוויימאר, היא לדעתנו מפעל חשוב, שהצעירים בשני המוסדות נתרמים ממנו".

אלמר-פולדה-01.jpg

אלמר פולדה (יח"צ)

השנה עומד בראש התזמורת המנצח מיכאל זנדרלינג, בנו של מנצח יהודי מפורסם שנאלץ לברוח מגרמניה הנאצית. איך נוצר הקשר?

"מיכאל זנדרלינג הוא אכן בנו של קורט זנדרלינג. אבא קורט היה אחד מחשובי המנצחים עוד לפני עליית הנאצים לשלטון. הוא עצמו נולד בפולין והתחנך בגרמניה. כשעמדה בפניו השאלה לאן להימלט מן הנאצים, הוא בחר לברוח למוסקבה, ובמשך שנים חי ברוסיה הסובייטית וניצח על תזמורת סנט פטרבורג, שנקראה אז לנינגרד".

זנדרלינג האב שב לגרמניה לאחר נפילת השלטון הקומוניסטי, ובין היתר ניצח על התזמורת הפילהרמונית הישראלית הצעירה, בשנים שהיתה תזמורת הבית של פסטיבל המוזיקה בוורביה, שווייץ. לפני שנתיים הלך לעולמו והוא בן 99.

ויימאר-ירושלים.jpg

תזמורת ויימאר-ירושלים (צילום: Maik Schuck)

"כל שלושת בניו של קורט זנדרלינג הם מנצחים", מעיר פולדה. "מיכאל זנדרלינג, בנו הצעיר, הוא צ'לן ידוע המלמד במשך השנה בשטוטגרט. מדי קיץ הוא מגיע לוויימאר ומלמד אצלנו בכיתות אמן. אחת ההתמחויות של מיכאל זנדרלינג היא בעבודה עם תזמורות צעירים. הוא מצטיין בעבודה עם תזמורות נוער ותזמורות סטודנטים, ולכן היה לנו די טבעי לבקש דווקא ממנו לעמוד בראש התזמורת המאוחדת.

"צריך כאן להוסיף שבשנים האחרונות דרך כוכבו של זנדרלינג הצעיר כמנצח, והיום לוח-הזמנים שלו צפוף ביותר. נחתנו הערב וישר מן המטוס הגענו לחזרה באקדמיה למוזיקה בירושלים. ביום שלישי כבר מתקיים הקונצרט הראשון שלנו".

מרץ שלא מבייש גם צעירים

מה יפגוש הקהל?

"הוא יפגוש תזמורת צעירים, שהיא תמיד מחזה מרנין, אלא שכאן צמדי הנגנים בכל הכלים, כמקובל בתזמורת סימפונית, הם הפעם משתי האקדמיות. כלומר, מאחורי כל עמוד תווים יושבים נגן ישראלי ונגן גרמני. הסולנים, כנר וזמר, שניהם ישראלים, והמנצח גרמני, בנו של מנצח גרמני יהודי".

כשאתה חושב על תוכנית לקונצרט אתה חושב על מלחינים שנגינתם נאסרה בזמן המשטר הנאצי, אבל כאן יש אפילו יצירה של שוסטקוביץ'. איך נבחרו היצירות?

"את עיקר הבחירה עשה מיכאל זנדרלינג, ויש קשרים סמויים וגלויים בין היצירות. הקונצרט נפתח ביצירה של ברתהולד גולדשמידט, שהיה מלחין פעיל בגרמניה בשנות ה-20 של המאה שעברה. הוא נודע כמחבר אופרות. הוא יצא מגרמניה בזמן השלטון הנאצי, וחי באנגליה ולמעשה חדל לחבר יצירות. רק בשנותיו האחרונות, כששבו לנגן את יצירותיו, התעורר בו מחדש הלהט לעשות, והוא שב להלחין במרץ שלא מבייש גם צעירים.

"גולדשמידט חי ופעל עד מותו לפני שבע שנים. ה'פסקליה' שחיבר לפני עשרות שנים זיכתה אותו בוויימאר בפרס מנדלסון, והנה הקשר הראשון בין שניים מן המלחינים. מנדלסון מלחין ממוצא יהודי, שהמוזיקה שלו נאסרה בגרמניה הנאצית. אנחנו לא צריכים כל הצדקה להשמעתו, ולא כל שכן הקונצ'רטו שלו לכינור, אחת היצירות היפות והחשובות בתולדות המוזיקה – קונצ'רטו שבו הכנר אינו רק סולן בולט, אלא משתף פעולה בחלקים שווים עם התזמורת. כאן ינגן אותה הכנר יובל הרץ.

"גוסטב מאהלר גם הוא מלחין שנגינת יצירותיו נאסרה. מחזור השירים 'קרן הפלאים של הנער', מעבר לחשיבותו ביצירה המאהלרית כשלעצמה, מתחבר לטקסט מכונן בהיסטוריה של המוזיקה הגרמנית. כאן יבצע אותה גיא פלץ (כוכב במות הקונצרטים בישראל בשנתיים האחרונות; י"ש)".

גיא-פלץ-גדול.jpg

גיא פלץ (צילום: דן פורגס)

ואיך מתחבר שוסטקוביץ' לסיפור הגרמני-ישראלי?

"הקשר כאן הוא קשר אישי. קורט זנדרלינג, אביו של המנצח הערב, היה בשנים שחי ברוסיה לידיד קרוב של המלחין הרוסי הגדול, ולכבודו החליט מיכאל זנדרלינג לכלול יצירה משלו. הסימפוניה השישית היא יצירה שלפי כוונת מחברה 'מעבירה תחושות של אביב, נעורים ושמחה', ומה יותר טוב מלקנח באלה קונצרט של צעירים".

קורט זנדרלניג (יח"צ)

"זה מזעזע וזה אידיוטי באותה המידה"

איך אתם בגרמניה, בייחוד לאחר גילוי האוצרות המוזיקליים מן העבר, רואים את האיסור להשמיע מוזיקה של מלחינים יהודים?

"זה מזעזע וזה אידיוטי באותה המידה. קשה להאמין. זה כאילו מישהו היה מחליט לא להשמיע או לאסור לקרוא ספרים של יוצרים שצבע שערם שחור או חום. במקרה שלנו זה עוד יותר גרוע, כיוון שהמעורבות של היהודים בחיי היצירה הגרמנית והיצירה המוזיקלית לא כל שכן היתה יסוד מוסד בתרבות. אני רוצה להאמין שהגילוי מחדש של היצירות מחבר בין מסורות תרבות שונות".

התזמורת הופיעה ביולי בארבע ערים בגרמניה. איך התקבלו הקונצרטים?

"בוויימאר כיבד את הקונצרט בנוכחותו נשיא גרמניה גאוק, שאמר לפני הנגינה: 'לצד הבושה הגדולה על מה שאירע לנו, לפושעים ולקורבנות, על הצל הגדול של מחנה בוכנוואלד, הנמצא בקרבת מקום, אני גם רוצה להביט קדימה ולומר לכל האנשים הצעירים שעל הבמה: כמה טוב שאינכם חווים את רוח הזמן המרושע שחוויתי כשהייתי בגילכם. כמה טוב שאתם חיים בדור שבו ניתן לזקוף ראש. כמה טוב שניתן לנגן, כאן בוויימאר, את מיטב המוזיקה שנאסרה לנגינה על-ידי הדורות הקודמים, ובכך להחזיר, ולו משהו, מכל מה שאבד לנו'. הדברים מדברים עד עצמם.

"בקונצרטים בברלין היה לנו קהל מכל הגילים שחגג עם המוזיקה. בדרזדן הופענו בכנסייה הגדולה של העיר, וגם שם היה קהל מאוד מגוון. בביירוית, עירו של וגנר, הופענו לפני קהל קטן יותר, כ-350 איש בערך, רובם מבוגרים תושבי העיר והסביבה. תיירים מגיעים לביירוית כדי לצפות באופרות של וגנר, אבל ההקשר היה מעניין ומרגש. בעיר מוצגת השנה תערוכה של כל האמנים, המנצחים והזמרים היהודים שלקחו חלק בעשיית המוזיקה של וגנר בביירוית לאורך השנים, ובהקשר הזה החוויה הגרמנו-יהודית נראית בשיאה".

אתה עצמך מורה לדרמה לסטודנטים שלומדים אופרה בוויימאר. האם אתה כולל יצירות של המלחינים שהמוזיקה שלהם נאסרה בתוכניות העבודה שלך?

"למען האמת לא. הסיבה היא טכנית חינוכית, אם תרצה. היצירות האופראיות של מלחיני תחילת המאה ה-20 תובעות קולות גדולים. אני מעדיף לחנך את הזמרים הצעירים ביצירות שתובעות מהם הבנה מוזיקלית ושלא ישקיעו בתחום שממילא יידרשו אליו בעתיד. לכן המלחינים שאני עוסק בהם הם מוצרט ואפילו מלחינים שקדמו לו, כמו הנדל, קונטי, סקרלטי וקייזר, שהיה המורה של הנדל.

"מבחינה היסטורית אני עושה שירות חינוכי באמצעות הרפרטואר הזה לסביבה שבה פועל בית-הספר שלנו. אנחנו שייכים למדינת טורינגיה בגרמניה, ורב המלחינים שהזכרתי, לרבות הנדל וקייזר, פעלו בסביבה הזאת. כך אנחנו משמרים את המסורות המקומיות".

הקונצרט יתקיים ביום שלישי, 1 באוקטובר 2013, בשעה 20:00 במוזיאון ת"א, ביום רביעי, 2 באוקטובר 2013, בשעה 20:30 במרכז רפפורט חיפה וכן ביום חמישי, 3 באוקטובר 2013 בשעה 20:00 בתיאטרון ירושלים לאומנויות ירושלים. כרטיסים: 30-70 ש"ח. לפרטים: תל אביב 9066*, חיפה: 04-8338888, ירושלים: 02-5605755, האקדמיה למוזיקה: 054-9293405.

*** לעדכונים, הנחות, מבצעים ועוד בקרו אותנו ב- פייסבוק ופרגנו בלייק