בית-הספר ללימודים רב-תחומיים של האוניברסיטה הפתוחה אסכולות פותח את עונת הלימודים החדשה במבחר קורסים בתחומי לימוד שונים ובנושאים מגוונים.

אחד הקורסים המסקרנים שיחלו בסמסטר הקרוב, "בטיפול: מבט אל תוך חדר הטיפולים", עוסק במתרחש בחדרי החדרים של הטיפול הנפשי, ויועבר על-ידי הפסיכיאטר והפסיכואנליטיקאי פרופ' יורם יובל.

הקורס יכלול שישה מפגשים: "מה הוא טיפול נפשי", "בתוך גבולות המסגרת", "אני לא אמא שלך", "זה הכל בגלל האהבה", "מעבר לפרויד – מאז ועד היום" ו"אנחנו חייבים לסיים".

יובל, העומד בראש מכון המוח לחקר הרגשות באוניברסיטת חיפה, הוא מרצה פופולרי ומבוקש, מנחה תוכנית הראיונות הטלוויזיונית מרובת העונות "שיחת נפש", ומחבר רבי-המכר "סערת נפש" ו"מה זאת אהבה", שבהם הציג, באמצעות תיאורי מקרים, את הישגי השנים האחרונות בפסיכולוגיה, פסיכיאטריה ומדעי המוח.

"רציתי שהקורס יציג בפני מי שלא היו בטיפול, וגם בפני מי שכן, את הטיפול הנפשי, כלומר, את הדרמה המתרחשת בתוך חדר הטיפולים – מנקודת מבטו של המטפל", אומר יובל. "מן הרצון הזה נגזרים הנושאים שבהם עוסק הקורס. רציתי להציג את השאלה 'מה זה טיפול נפשי?', אבל כדי לענות על השאלה הזאת צריך לענות על השאלות 'מה הופך סתם שיחה בין שני אנשים לטיפול נפשי? איך בכלל התפתח רעיון כזה, שאפשר לטפל בבעיות נפשיות בעזרת מלים? ואיך זה בעצם מתנהל, איך זה עובד?'".

       פרופ' יורם יובל (צילום: יח"צ)

לא רק זירת התנגשות בין מגדר לסמכות

אתה נוגע בהיסטוריה של התפתחות הטיפול הנפשי?

"הקורס מתחיל לענות על השאלות שציינתי מן המקום שבו ההיסטוריה והתיאוריה נפגשות: ממפנה המאה ה-19 במערב ובמרכז אירופה. בתקופת הדמדומים הזאת, שקראה לעצמה fin de siecle (סוף המאה), החלה התרבות האירופית הוויקטוריאנית, השלווה והנאורה בעיני עצמה, לגלוש במורד המדרון שהוביל אותה בסופו של דבר לזוועה של שתי מלחמות עולם.

"בתקופה ההיא של קדמה וחששות החלו מדענים ורופאים, כולם גברים כמובן, להפנות את תשומת לבם לתופעות נפשיות שקודם לכן לא זכו להתייחסות מדעית רצינית: התקפים היסטריים, חלומות, פחדים וחרדות. הניסיון להבין את התופעות האלה ולטפל במי שסבלו מהן – בראש וראשונה נשים צעירות – הביא ללידתה של הפסיכואנליזה. זאת היתה לא רק שיטה של טיפול נפשי, ולא רק זירת התנגשות בין מגדר לסמכות, אלא גם תיאוריה חדשה על מבנה נפש האדם והתפקוד שלה, בבריאות ובחולי".

מה זאת אומרת?

"הפסיכואנליזה הניחה שרוב מה שקורה בתוך נפשנו הוא לא מודע לנו, ושבתוך הלא-מודע הזה מסתתרים מאוויים, תשוקות ופחדים מסמרי שיער. היא הניחה שהילדות שלנו חשובה מאוד, ושילד אינו מבוגר קטן, וגם אינו גור אילם, אלא יצור חושב ומרגיש עם חיי נפש עשירים ורגישויות יוצאות דופן. והיא הניחה שנפש האדם נתונה מעצם טבעה בקונפליקט – בהתנגשות מתמדת בין תחושות, יצרים, מחשבות ורגשות סותרים. מכאן מתחיל מסע של 100 שנה, שמוביל מפריז של שרקו לניו-יורק של וודי אלן, ומווינה של פרויד לתל אביב של ראובן דגן – ולמסע הזה אני רוצה לקחת את משתתפי הקורס.

"אני עושה זאת בעזרת סיפורים מן החיים – מחדר הטיפולים שלי ושל אחרים, ומן הקליניקה של ראובן דגן, הפסיכולוג האגדי של הסדרה 'בטיפול'. אבל מעבר לסיפורים ובאמצעותם, אני מנסה להסביר מושגי יסוד כגון מסגרת טיפולית, גבולות ופריצת גבולות, העברה והעברה נגדית, פירוש והתנגדות ועוד.

"הקורס עוסק גם בהתחלות קשות, בסיומים עוד יותר קשים ובדרכי הטיפול האחרות שהתפתחו והתווכחו עם הפסיכואנליזה מבית-מדרשו של פרויד במהלך 100 השנים האחרונות".

הסדרה הטלוויזיונית "בטיפול" מייצגת נאמנה בעיניך את מה שקורה בחדר הטיפול?

"דבר ראשון, זאת סדרה גאונית. הבמאי ויוצר הסדרה חגי לוי הצליח לעשות את הבלתי אפשרי כמעט – הוא הצליח לקחת את המציאות המבולבלת של חדר הטיפולים ולעשות ממנה דרמה גדולה. והוא עשה את זה בלי שום עזרים ופעלולים – רק שחקנים נהדרים ותסריט מרתק. זה הישג טלוויזיוני חסר תקדים, ולא נותר לי אלא להצטער שלא הייתי חלק ממנו. חגי הציע לי בשעתו להיות היועץ המדעי לסדרה, ואני, באחת ההחלטות שאני מצטער עליהן עד היום, סירבתי, בטענה שאני עסוק מדי.

"אבל את שאלת אם הסדרה מייצגת נאמנה את מה שקורה בחדר הטיפולים. התשובה היא כן ולא. היא מייצגת נאמנה לא רק את מה שקורה, אלא גם את מה שאסור שיקרה בחדר הטיפולים, ומכאן באים הכוח והקסם שלה כדרמה טלוויזיונית. אני רוצה לקוות שרוב הטיפולים האמיתיים של רוב המטפלים האמיתיים, ובהם אני, מסתבכים קצת פחות מאשר הטיפולים של ראובן דגן, אבל אפילו כשהוא מסתבך, אולי בייחוד כשהוא מסתבך, ראובן של אסי דיין נשאר אנושי מאוד וטיפולי מאוד, ואולי לכן הרבה מטפלים אוהבים – כמוני – את הסדרה הזאת".