מחול - "איילנד" – מתקפת המשובטים

יואן מקגרגור ממשיך להתמסר לבלוקבסטרים מסחריים והנוכחי שלו הוא "איילנד", מותחן אקשן בדיוני מהנה ומענג שביים מייקל ביי. לצדו סקרלט ג`והנסון וגם נועה תשבי, שרושמת כאן הופעה קטנה. ויש גם סקירת סרטים חדשים שעולים השבוע.

אקס אידאולוג אידאליסט

את יואן מקגרגור פגשתי לפני שלוש שנים בלונדון, במסגרת מפגשי התקשורת הבינלאומיים שנערכו שם עם צאת הסרט "בלאק הוק דאון". סקוטי חתיך עם עיניים כחולות מהפנטות וכריזמה כובשת. הוא מדבר איתך בגובה העין, יוצר דיאלוג בלתי אמצעי, ואתה מרגיש שלמרות "ההצגה"- כלומר שיש לך חצי שעה לנסות להוציא ממנו כותרת, ושהוא בעצם היה מעדיף לוותר על הפרומושן הבזוי הזה, עם חוקי המשחק המאוד ברורים לשני הצדדים – הוא דווקא נותן מעצמו מעל ומעבר.

פעמיים במהלך הריאיון עלו לו הפיוזים. בראשונה, כששאלתי אותו אם הוא לא מתבאס כשהוא פותח את הטבלואידים ומגלה שהדביקו לו רומן עם ניקול קידמן (כששניהם שיחקו יחד ב"מולאן רוז`"). "אתה בעצם רוצה לשאול אם היה לי רומן עם ניקול קידמן ואתה מסווה את זה בשאלה על תחושותיי כשאני פותח את הצהובונים. זאת מניפולציה זולה", תקף. בשנייה, הוא פתח במתקפה ארסית, שלוחת רסן, על הקולנוע הבריטי העכשווי, שמעדיף להמר על קומדיות רומנטיות רדודות אבל בעלות סיכוי מסחרי גבוה, מאשר להשקיע בסרטי אמנות (פרויקט כזה, שבו היה אמור ליטול חלק, בוטל, משום שהמשקיעים חשבו שאין מצב לרווח, והאולפנים ויתרו).

בתחילת דרכו הקולנועית, מקגרגור, 34, אכן היה אידיאולוג אידיאליסט, בחר רק ביצירות בהן גילה, מעבר למרכיב המסחרי, ערך אמנותי גבוה. כאלה היו סרטי דני בויל "חברים לרצח" ובעיקר "טריינספוטינג", הסרט שעשה אותו כוכב. אחר כך היה גם "כתוב בעור" הנפלא של פיטר גרינאוויי ואפילו "ולווט גודלמיין". אז ראיתי בו מעין יורש של מלקולם מקדואל, שפרץ 20 שנה לפניו עם יצירת מופת כמו "התפוז המכני" וסרטים ראויים נוספים כמו "והיה אם" ו"בר מזל". אבל החשיפה של מקגרגור לאפשרויות הבלתי מוגבלות של הוליווד (דווקא באמצעות בויל, שביים באמריקה את "חיים לא רגילים", בכיכוב מקגרגור לצד קמרון דיאז), גרמה לו כנראה לנסח מחדש את עמדתו: אמנות זה נחמד, אבל כסף הוליוודי גדול, שבצידו פרסום בינלאומי מאסיבי - עוד יותר.

וכך הוא גלש בטבעיות לתפקיד אביר הג`די אובי ואן קנובי בטרילוגיה השנייה של "מלחמת הכוכבים", או כיכב לצד רנה זלווגר ב"לגמור עם האהבה". אבל יחד עם זאת עדיין ניסה לשמור על הגחלת בסרטים שמנסים להביא את המשהו הנוסף, כמו "סיפורי דגים" ו"הזר". אבל בסך הכל אין לי הרבה טענות למקגרגור, הוא עדיין נתפס בעיני כשחקן איכותי, עם יכולות מגוונות שבאות, ועוד יבואו, לידי ביטוי בקולנוע.

שיבוט כפוליסת ביטוח

עכשיו מקגרגור מוביל, יחד עם הכוכבת העולה המקסימה סקרלט ג`והנסון, את "איילנד", מותחן אקשן בדיוני מלהיב, מהנה וקולח, שביים מקצוען סרטי הראווה עתירי התקציב מייקל ביי ("ארמגדון", "פרל הרבור") על פי תסריט של קספיאן טרדוול-אואן.

הסיפור: מאות דיירים מאכלסים מתקן עתידני-חללי אטום ומוגן מהעולם החיצון. מספרים להם שהם היחידים ששרדו קרינה רדיואקטיבית קטלנית, שכילתה את כל כדור הארץ, והם מכירים רק את צורת הקיום העכשווית שלהם, עם זיכרונות מינימליים מהעבר. מנהלי המתקן דואגים שהם ישמרו על כושר גופני גבוה, שתסופק להם תזונה בריאה ומחזקת, ושגופם יהיה במצב אופטימלי. כדי לספק להם איזו מטרה בחיים המונוטוניים וכדי לטעת בהם תקווה, נערכות מדי שבוע הגרלות שהזוכים בהם יוצאים ל"אי" – המקום היחיד על פני כדור הארץ שנותר נקי לאחר הזיהום האקולוגי.

לינקולן אקו-6 (מקגרגור) סובל מסיוטים ועקב כך מרגיש שמשהו לא תקין מתרחש במקום. הוא מתחיל לפקפק באורח החיים שנכפה עליו, בבגדים הלבנים שהוא מאולץ לעטות על עצמו כל הזמן, ואפילו באחד מחוקי המקום הנוקשים, שאוסר עליו לגעת בבחורה אליה נקשר ריגשית, ג`ורדן דלתא-2 (ג`והנסון).

מעקב חשאי שמנהל לינקולן מגלה שהאנשים שיוצאים ל"אי" בעצם מומתים, לאחר שנלקחים מגופם איברים חיוניים. נורת האזהרה נדלקת, לינקולן מאתר את ג`ורדן ושניהם פותחים במסע בריחה מהמתקן. כשהם מצליחים לצאת מהחממה הסוגרת יתברר להם שיש עולם שלם בחוץ, ושהם בעצם שיבוטים של אנשים החיים בעולם האמיתי. המשובטים מהווים "פוליסות ביטוח", כלומר, שכשבריאותם של האנשים המקוריים (עשירים שהשקיעו מיליוני דולרים ביצירת ובשימור משובטיהם) תיפגע, יילקחו האיברים הגנטיים התואמים מהמשובטים שלהם ויצילו את חייהם.

מתפתח מרדף מסחרר אחר לינקולן ודלתא, כדי להחזירם למתקן, בעוד הם מנסים להגיע אל האנשים המקוריים, מהם שובטו. אגב, מקגרגור זוכה בסרט גם לקריצה פרטית על חשבון אחד מתחביביו: כשהוא וג`והנסון בורחים לציוויליזציה הרגילה, הם רואים לראשונה בחייהם אופנוע, עליו רוכב מישהו. "מה זה", שואלת ג`והנסון. "אני לא יודע", אומר מקגרגור וחיוכו מתרחב. "אבל הייתי שמח אם היה לי אחד כזה". בהמשך הוא כבר יזכה לטוס על אופנוע משוכלל ברחובות לוס אנג`לס. למי שלא יודע, הבחור חובב אופנועים מושבע, עולה עליהם בכל רגע פנוי ואף משתתף במירוצים בכלי הרכב המסוכן הזה.

סקרלט ונועה

הסרט, שבו מככבים גם שון בין, סטיב בושמי, דג`ימון הונסו ומייקל קלארק דאנקן ונועה תשבי, הוא מוצר הוליוודי מענג. למרות תחושת הדה ז`ה וו, שבסרט הזה כבר היינו, מדובר במוצר בעל לוק וארט משכנעים, מרדפים עוצרי נשימה ברחובות לוס אנג`לס, שמצד אחד מבהירים לך שאתה בסוג של פנטזיה מאוד לא מציאותית, ומהצד השני מרתקים אותך לכיסא, מגרים לך את כל החושים ומספקים לך תמורה מלאה לכרטיס. לא ברור לי איך הסרט המושקע הזה (שנעשה בתקציב של 112 מיליון דולר) התדרדר בסוף השבוע האחרון רק למקום העשירי בטבלת גורפי הקופות עם 30.9 מיליון דולר הכנסות בסך הכל.

כמה מילים על סקרלט ג`והנסון. עוד לא בת 21 וכבר נתפסת כ"גרייס קלי החדשה". אין ספק שבחירות הסרטים של הבחורה הצעירה ובעלת הנוכחות החזקה, מרשימות. היא כבר הובילה סרטים נחשבים כ"אבודים בטוקיו", "נערה עם עגיל פנינה", "בחברה טובה" וקודם לכן, עוד לפני הפריצה הגדולה, הופיעה ב"האיש שלא היה שם" של האחים כהן וב"הלוחש לסוסים". אין ספק שג`והנסון תיתן את הטון בשנים הקרובות בקולנוע האמריקאי.

ועוד כמה מילים על נועה תשבי. היא מגלמת בסרט את המכריזה על הזוכים בהגרלות לאי, כלומר דיירי המתקן רואים את פניה היפים על מסך גדול ויש לה הופעה של אולי דקה, במקרה הטוב, אבל בסדרת קלוז-אפים מרשימה. ואת הטקסט שלה היא מבצעת ללא דופי. אני לא מאלה שיעבירו ביקורת על הופעה קולנועית שכזו (הרי ברור שלפחות שתי מיליון אמריקאיות היו מתאבדות בשביל חשיפה כזו וגם אזכור מכובד בקרדיטים של הסרט). גם לא על תפקידה כמשתרללת-לרגע ג`וליאן מקמהון בסדרה "ניפ/טאק". תשבי עושה את הדרך הארוכה והקשה להכרה הוליוודית, ואם תמשיך כך ותתמיד (ובתקווה שלא יפילו עליה תפקידי ליילה חאלד, או טרוריסטיות אחרות מהמזרח התיכון) היא עשויה למצוא לעצמה נישה נאה בתעשיית הקולנוע והטלוויזיה האמריקאית.

עוד סרטים חדשים שעולים השבוע

"נ.ב. – אוהב אותך" (ארה"ב 2004)

דרמה. חייה של לואיס (לורה ליני), גרושה בת 39, שרושמת סטודנטים למחלקה לאמנות באוניברסיטת קולומביה משתנים כשהיא פוגשת סטודנט מוכשר לציור (טופר גרייס) שכתב ידו, ציוריו ושמו, סקוט פ. פיינהסט, זהים לאלה של החבר הראשון שלה. בעלה לשעבר פיטר (גבריאל ביירן) עדיין מעורב בחייה, אבל היא יוזמת רומן עם הסטודנט הצעיר, למגינת לב חברתה מיסי (מרשה גיי הארדן), ש"גנבה" ללואיס את אותו בחור בנעוריהן המשותפים. העסק מסתבך כשסקוט מגלה שהוא מהווה מימוש מחודש של פנטזיית עבר. עם פול ראד, לואי סמית. בימוי: דילן קיד. 100 דקות.

"המסור" (ארה"ב 2004)

אימה. ד"ר לורנס גורדון (קארי אלווס) ואדם (לי וואנל), שני אנשים הזרים זה לזה, מתעוררים כבולים לצינור בחדר שירותים מטונף. במרכז החדר המעופש הם מגלים לחרדתם גופת אדם. השניים נתונים בהיסטריה מוחלטת, משום שאינם יודעים כיצד הגיעו למצב הנואש הזה. מתברר שהם קורבנותיו של רוצח פסיכופת שכינויו ג`יגסו, הגורם לקורבנותיו להשתגע ולחסל זה את זה. השניים ינסו כמוצא אחרון להתאחד ולנסות לגבור על שובם המטורף, שאף מחזיק בבני משפחתו של לורנס כבני ערובה. עם דני גלובר, מוניקה פוטר. בימוי: ג`יימס וואן. 102 דקות.

"סמנתה" (ארה"ב 2005)

קומדיה. ג`ק (וויל פארל), כוכב קולנוע דועך, מנסה לשקם את הקריירה דרך העלאתה מחדש של הסדרה "מעשה קסמים", משנות ה-60. הוא מחפש אישה שתדמה לסמנתה המקורית (אליזבת מונטגומרי), שהוא יגלם את בעלה, ומעוניין באלמונית, שלא תאפיל עליו. הוא מאתר את איזבל (ניקול קידמן), שמסוגלת לנענע את אפה כפי שמונטגומרי עשתה, אך מתברר שהיא מכשפה אמיתית, שקצה בחיים העל טבעיים ונמנעת מביצוע קסמים. אלא שהחיים הקשים מאלצים אותה שלא לוותר לגמרי על ההוקוס פוקוס. עם שירלי מקליין (כאמה של איזבל) ומייקל קיין (כאביה). בימוי: נורה אפרון. 102 דקות.