המנצח היווני אנדרס פילרינוס ינצח על חאריס אלקסיו והפילהרמונית הישראלית. שיחה
ביום שלישי הבא ינצח אנדרס פילרינוס על התזמורת הפילהרמונית הישראלית, לידו במרכז הבמה תעמוד חאריס אלקסיו, אחת הזמרות הגדולות של יוון כיום.
אלקסיו, אהובה מאוד בישראל ובשנים האחרונות מרבה להופיע כאן. לאחר שמילאה את קיסריה מספר פעמים, הופיעה עם הפילהרמונית לפני חדשים ספורים והנה היא שוב כאן עם הפילהרמונית והמנצח אנדרס פילרינוס, עד לא מזמן המנהל האמנותי של תזמורת רשות השידור אתונה שנסגרה בקיץ האחרון.
מנצח על קו התפר
"אני חייב להגיד לך שהמחווה של התזמורת הפילהרמונית הישראלית, ששלחה את ברכתה לעמיתיה המוזיקאים באתונה, היתה מרגשת ונצפתה על ידי רבים מאוד", אומר פילרינוס בפתח שיחתנו. "זה היה רגע קשה. תזמורת שפועלת בבירת יוון כבר עשרות שנים והמקהלה שפועלת לידה נסגרות. מוזיקאים נשלחים הביתה הכאב היה עצום. ובמקרה שלי מדובר בכאב אישי.... זו התזמורת שלי".
בסופו של דבר לסגור תזמורת זה עניין של כסף וביוון יש לכם בעיה עם המצרך הזה?
"אני חושב שהכסף אינו חזות הכל, יש מאחור איזשהו חוסר הבנה למשמעות המוזיקה, במקרה שלנו המוזיקה הקלאסית ולתפקודה בחיי בני האדם. ודווקא אצלנו".
למה דווקא אצלכם, הרי הקהל של השירים זה לא הקהל של הקונצרטים?
"אולי אצלכם, בעצם אני יודע שבישראל אין זהות בין הקהל של אולמי הקונצרטים לקהל של חאריס אלקסיו. ביוון זה בפירוש אותו הקהל. ייתכן שיש שוני במספר המאזינים.
"זמרים יווניים מופיעים בכל רחבי יוון וקפריסין וכמובן במקומות שיש אהדה ואהבה לשירים היווניים, ואילו כשאתה מדבר על תזמורות סימפוניות אתה מדבר על שתי ערים בלבד: אתונה וסלוניקי. אני חושב שאני חי את השניות הזאת, כי אני מנצח על קו התפר אני מייצג את ה-crossover, כבר חצי יובל שנים.
"אני פוגש את אותם אנשים בקונצרטי הפופ ובקונצרטים הקלאסיים. הסגנון המשלב הוא חדש יחסית, כי הוא יצא מן המקום של ה'בלתי אפשרי' , מן המקום שאי אפשר להשיא את מוזיקת ה'פופ' למוזיקה הקלאסית".
אתה חושב אחרת?
"אני חושב אחרת והיו לי די אילנות גבוהים להיתלות בהם. אחד המורים שלי היה ליאונרד ברנשטיין. מי שהמליץ לי להגיע אליו היה המנצח היווני דימיטרי מיטרופולוס, שהיה המנהל המוזיקלי של הפילהרמונית של ניו יורק לפני ברנשטיין. ברנשטיין חשב על הקהל שלו ונגע בכל סוגי המוזיקה וכזו היתה גם המלצתו".
אנדרס פילרינוסוחאריס אלקסיו (תמונת יח"צ)
פופ יווני, מאהלר וסטרווינסקי
הדרך של פילרינוס אל הניצוח מתחילה מגיל צעיר מאוד. בגיל 13 הוא כבר זוכה במלגת לימודים וזה בעקבות ניצוח על "האהבה לשלושה תפוזים" של פרוקופייב. הוא נשלח למחנה מוזיקאים בינלאומי במישיגן ומשם ממשיך לקונסרבטוריון ניו-אינגלנד המפורסם בבוסטון.
פילרינוס מנגן בטרומבון, שר כזמר מקצועי (יש לו קול בריטון), למד ניצוח והלחנה. אחת המדריכות החשובות שלו בתחום האופראי היא המנצחת שרה קולדוול שניהלה את בית האופרה בבוסטון ונחשבה לאחת האושיות המובילות את תחום האופרה בארה"ב בשעתה (קולדוול היתה שותפה לתהליכי ההקמה של "האופרה הישראלית החדשה" ובין היתר הזמינה גם את הישראלים מיכה לבינסון וחנן שניר לביים אופרות בבוסטון. י.ש.)
"בבוסטון ניתנה לי הזדמנות ליישם ולממש את הכיוונים שלי. ניצחתי שם על ה'בוסטון פופס' ( למעשה תזמורת בוסטון הנודעת שמשתמשת בשם מותג שונה כדי להיות מזוהה עם מוזיקה קלה יותר י.ש.). אחרי השהות בארצות הברית המשכתי בלימודים באוסטריה בווינה ובעיקר באוניברסיטה של גראץ. לאופרה של בוסטון אני שב מדי פעם כמנצח".
אתה מגיע אל הניצוח מן הטרומבון?
"נכון והיו גם קונצרטים שבהם ניגנתי בכלי כסולן וניצחתי על התזמורת ביצירות – המעטות שיש – לטרומבון ולתזמורת. היום אני בעיקר מנצח ואם יש צורך מנגן בפסנתר".
מתי חזרת לפעול ביוון?
"באמצע שנות השמונים חזרתי לאתונה וכאן הייתי מעורב בחיי המוזיקה עם תזמורות שונות. משנת 1999 ניהלתי את תזמורת רשות השידור, כמעט 14 שנים שהסתיימו באירוע המעציב של פיטורי הנגנים וזמרי המקהלה".
כמנצח על תזמורת סימפונית יש מלחין שמדבר אליך יותר מאחרים?
"כן בשבילי זה מאהלר, אני חושב שהאהבה למוזיקה שלו ניטעה בי בימי בניו יורק בהדרכתם של מיטרופולוס ואחריו ברנשטיין, שניהם היו פרשני מאהלר מובהקים ואני הלכתי שבי אחריהם.
"בשבילי מאהלר ידע כבר אז, בתחילת המאה שעברה, לחשוב על מוזיקת העתיד. ובנוסף לכך הוא תמיד נחשב לאחד המנצחים הגדולים בכל התקופות. בגדול נראה לי שאני אוהב את השילובים שנופלים בחלקי לנצח על הרבה קונצרטים של מוזיקת פופ יוונית ומולם לחגוג עם המוזיקה של סטרווינסקי".
חאריס אלקסיו (תמונת יח"צ)
בוזוקי בכל תזמור
נחזור להופעה הקרובה שלך כאן. עד כמה אם בכלל אתה מעורב בתזמור השירים של אלקסיו?
"אני לא מעורב. את התזמורים הכין קוסטה פאפאדוקס, המנהל המוזיקלי הקבוע של אלקסיו בשנים האחרונות. הוא מוכר לישראלים מביקוריו הקודמים בישראל וגם מעבודתו המוזיקלית עם אלקיסטיס פרוטופסאלטי, דימיטרה גלאני, אלפתריה ארווניטאקי. בעניין אחד המסלולים שלנו דומים, כמו שאני עשיתי שנים רבות בארצות הברית ומשם חזרתי ליוון, פאפאדוקס למד בצרפת ובהמשך בארה"ב ועד היום הוא מחלק את זמנו בין צרפת ליוון. אני מנצח הרבה בארצות הברית לצד העבודה ביוון".
עם מי מהזמרים היוונים הופעתָ כמנצח על תזמורת גדולה?
"אלקסיו כאמור וגם יורגו דלאראס וגליקריה...כן כן אני יודע שהיא מופיעה הרבה מאוד בישראל".
אנדרס פילרינוס
וחאריס אלקסיו (תמונת יח"צ)
בהרכבים שעל במות הפופ יש בדרך כלל בוזוקי, גיטרות, בס, קלידים, כינור לעתים וכלי נשיפה אחד. כשלרשות המעבד עומד גוף תזמורתי כמו הפילהרמונית או תזמורות סימפוניות אחרות הוא עשוי להטביע את השיר בצליל הענק....
"באופן טבעי זה לא יקרה. נכון שהפיתוי להשתמש בעושר הצלילי של התזמורת הגדולה קיים. אבל התזמורת לא לבדה על הבמה, היא שותפה להופעה או מלווה של זמר או זמרת. הקהל בא לשמוע את הזמר גם כאשר התזמורת שעל הבמה היא תזמורת סימפונית כמו הפילהרמונית הישראלית.
"אבל כבר בשלב כתיבת העיבודים, המעבדים ערים לממדים החדשים, כשם שהם יודעים היטב שהקהל ביוון בא למופעים האלה במועדונים או על במת ה'מגארון', אולם הקונצרטים הגדול של אתונה, לא רק לשמוע זמר אהוב, אלא גם ובעיקר לשמוע את המלים. לקהל ביוון כל שיר הוא קודם כל טקסט פיוטי. הקהל, שלעתים לא מעטות מצטרף לשירת הסולן, בא בשביל המלים. מחברי המלים ביוון הם משוררים. אם אתה זוכר את הכללים האלה דרך הטיפול שלך בעיבודים תהיה אמינה יותר.
"כדי לחזק את הגוון היווני, הרי שבכל העיבודים לתזמורת סימפונית הבוזוקי, אחד הסמלים של המוזיקה היוונית, תמיד נשאר והוא צובע את התיזמור, כל תיזמור".
הקונצרט ייערך ביום שלישי, 26 בנובמבר 2013, ב-20:30, בהיכל התרבות בתל אביב. כרטיסים: 200–450 שקל. לפרטים: *9066, 03-5111777
*** לעדכונים נוספים: היכנסו לדף הפייסבוק שלנו ופרגנו בלייק