הבמאי אלכסנדר מורפוב ותאטרון גשר חוגגים תאוות במה צבעונית ומצחיקה מאוד
מחזה בנוסח צ'פלין
המחזאי הרוסי ניקולאי ארדמן החל את חיי היצירה שלו בשנה המשמעותית של מות לנין, מנהיגה של ברית המועצות הצעירה בעלת הסוציאליזם-בולשביזם המדמם. בעקבות הצלחת המחזה הראשון שלו, "המנדט", הוזמן לכתוב מחזה לתיאטרון וכטנגוב.
כאשר הגיש לאנשי התיאטרון את המחזה, "המתאבד", הם נרתעו, ויתרו, והמחזה עבר לידי הבמאי וסחולד מאיירהולד, שלאחר לבטים נוספים החליט לביים אותו. אלא שהימים היו ימים קשים, בעקבות השתלטותו של סטלין, ומיד לאחר החזרה הכללית ניתנה ההוראה מגבוה לגנוז את המחזה.
בהמשך הוגלה לסיביר לשלוש שנים, וחזר ועסק בכתיבה, ובעיקר של תסריטים, תחת השגחתה של העין הפקוחה ואפילו זכה בפרס סטלין ב-1941 על התסריט לקומדיה "וולגה וולגה".
אבל גם אחרי שראש המשטרה החשאית לברנטי בריה פרש עליו את חסותו, וגם במהלך הפרסטרויקה של גורבצ'וב, הצלחתו הראשונה לא שוחזרה, והוא מת ב-1970 מבלי שזכה לראות את "המתאבד" על הבמה. רק ב-1990 הצליח הבמאי יורי לובימוב להעלותו בתאטרון טגנקה.
"המתאבד" הוא מחזה צ'פליני במהותו. האנטי-גיבור שלו הוא סמיון, מובטל שאשתו מפרנסת אותו, וחמותו מעצבנת אותו. סמיון מאמין שאם ילמד לנגן בטובה, יוכל להופיע בקונצרטים וירוויח כסף רב. שכניו וידידיו רוכשים למענו טובה, אך אחרי שהוא מנסה שעה קלה ללמוד לנגן באמצעות ספר וכושל, הוא נעשה מדוכדך ומתכנן להתאבד.
פיניטו לה קומדיה, מקור: אתר תיאטרון גשר
השמועה על כוונתו מביאה אליו את נציג האינטליגנציה, שמחזק את רוח ההתאבדות שלו, ובעקבותיו באים נציגות האהבה והמין, נציגים של עולם העסקים, האמנויות, הפועלים, הרומנטיקה ובכוחות משותפים מארגנים עבורו את מסיבת הפרידה, וכמובן את ההלוויה. ובבית מחכות לו אשתו וחמותו. מה יעשה סמיון?
ממילוא עד מורפוב
המחזה של ארדמן זכה לכמה הפקות בישראל, הראשונה ב-1971 בתאטרון חיפה ובבימויו של יוסף מילוא, עם פזמונים של דן אלמגור ועם יעקב בודו, רות סגל ודבורה קידר. ב-1986 ביים מיכה לבינסון את המחזה בתאטרון באר שבע, עם דב רייזר, עפרון אטקין, ליאת גורן ורוזינה קמבוס.
לפני 13 שנים העלה בית ליסין את גרסתו הישראלית של אילן חצור והמתאבד הפך להיות ז'קו בגילומו של משה איבגי. עשר שנים אחר כך חזר המחזה המקורי והפעם לאנסמבל הרצליה בבימויו של אורי פסטר ובכיכובו של איצ'ו אביטל. ואשתקד העלתה קבוצת הצעירים של תאטרון חיפה את המחזה בגרסתה של מוירה רופיני ובעיבודו-בימויו של עירד רובינשטיין.
פיניטו לה קומדיה, מקור: אתר תיאטרון גשר
לשרשרת מרתקת זו של הפקות מצטרפת עתה הפקת תאטרון גשר, "פיניטה לה קומדיה", שהיא כנראה הגרסה הכי קרובה למקור, בעיבודו ובבימויו של אלכסנדר מורפוב מבולגריה, החוזר לביים כאן אחרי שכבר זכה בהצלחות עם "דון ז'ואן" ו"פרימה דונה". הסגנון שלו פרוע, הקצב מטורף, ועל הבמה מתרחשת אורגיה סוערת של רעיונותיו.
רועי חן תרגם לעברית תוססת עם הצצה קלילה לימינו, ניקולה טואומנוב הגיע מבולגריה ובנה תפאורה לתפארת שיש בה כל מה שצריך, ממיטה זוגית ועד חבלי כביסה עם סדינים, ואפילו ברגע הנכון מסך-אבל יפהפה היורד משמיים לקבל את פני המתאבד. ניקה ולגז'נינובה מרוסיה עיצבה תלבושות, איגור קפוסטין מאסטוניה עיצב תאורה ואבי בנימין שלנו חזר ועשה ניהול מוזיקלי לרעיונותיו של מורפוב.
הישג חדש של אלון פרידמן
להקת הכישרונות של גשר מונה 20 שחקניות ושחקנים שמלעיטים את הקהל במשחק משוחרר ומשוכלל עם תנועה, שעיצבה מוריה זרחיה. בראשם, בתפקיד סמיון, אלון פרידמן, וירטואוז מקסים של ייאוש, אומלל כתלמיד נחשל של נגינה בטובה, ואנושי כל כך עם האקדח שמגלה לו שיש גם טעם בחיים.
משחקו של פרידמן הוא הישג חדש ברשימת הצלחותיו, ולצידו בהתאמה, ובהברקות מצחיקות ללא הרף, במינון מטורף ממש, נטע שפיגלמן כאשתו, ונטשה מנור כחמותו. שתיהן יוצרות דמויות חיות, אנושיות מאוד ויחד עם פרידמן הן צוות מושלם.
פיניטו לה קומדיה, מקור: אתר תיאטרון גשר
ההצגה נשענת על כתפיהם בסיועם הנמרץ של ויטלי פוקס ונועה קולר כזוג השכנים הנאמנים, יובל ינאי כנציג האינטליגנציה במשחק של מלאך מוות מפיסטופלי, רות רסיוק כחולת אהבה, קארין סרויה כנערה לכל דורש, ניקולאי טוברובסקי גדל גוף ומרשים ככומר, ולוסי דובינצ'יק כנער פדיה החרש אילם, שלו המילה האחרונה.
את המוזיקה החיה מביאה להקת "תזיזי ת'עכוז" – בוריס פורטנוי, פסנתר, הנרי דוד בקונטרבס, איליה מיחקיך בגיטרה, יובל ינאי בבנג'ו ופבל דוידוביץ' בתופים, ואת השמחה הגדולה משלימים שיר שנער, בר שדה, סבטלנה דמידוב, דוד זיסלזון ומקסים רוזנברג.
לסיכום, "פיניטה לה קומדיה" של תאטרון גשר היא מעדן בימתי שמותיר אחריו טעם של עוד. לא תתאכזבו.
27/11/2013
:תאריך יצירה
|