בספטמבר הקרוב ייכנס דן אטינגר לתפקיד המנהל המוזיקלי החדש של התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון . שיחה על ניצוח, על ניהול מוזיקלי ועל המייסטר דניאל ברנבוים.
תזמורת משלו בגיל 34
הקריירה של דן אטינגר כמנצח היא בת שש שנים בסך הכל. אבל כשאתה רק בן 34, כלומר שהתחלת בגיל 28 בלבד זה בכלל לא רע. זה נשמע אפילו טוב יותר כשזוכרים כשאטינגר רשם את הצלחותיו למרות שלא למד ניצוח באקדמיה בצורה מסודרת.
לדבריו, רכישת הידע המקצועי הזה, היא תוצאה ישירה של הסקרנות שלו מיום שעמד על הבמה והיה קשור בתהליכי העשייה האמנותית והעמיק לבדוק אותם מכל כיוון. זה היה בית הספר שלו. בנוסף, ועל כך עוד ידובר בהמשך, הוא שוהה בצילו של אחד מענקי המנצחים בדורנו, דניאל ברנבוים, וגם עבודה לצד ברנבוים היא מבחינות רבות בית-ספר.
כיום, כעבור שש שנים מאז הנפת השרביט הראשונה ("זה היה אירוע טראומטי, ושלא יספרו לך שזה לא טראומטי, כי ככה זה אצל כולם"), הוא מקבל לידיו "צעצוע", תזמורת משלו, שהוא מחליט מה היא תנגן ומי יהיו סולניה. זו בהחלט יותר מהגשמת חלום.
"זמר הוא אדם אגוצנטרי, ומנהל מוזיקלי צריך להסתכל החוצה"
"אני משחק בשרביטים מגיל צעיר. כשהייתי בן שש כבר היו לי שרביטים ועמדתי מול הראי וניצחתי", מספר אטינגר. אבל מאותם נפנופי ילדות לא פורחת קריירת ניצוח. מוזיקה כן. מוזיקה מילאה את יומו משלב מוקדם. אטינגר היה זמר מקהלה ואחר -כך זמר סולן. למד בבית-הספר התיכון על-שם תלמה ילין ושנה אחת באקדמיה למוזיקה בתל-אביב. כזמר פעיל שר כמה תפקידים מוצלחים באופרה הישראלית ועם תזמורות אחרות בישראל בכללן התזמורת הפילהרמונית הישראלית.
היום הוא שר רק בנסיבות מיוחדות. בפסטיבל כפר בלום האחרון שר אטינגר "שירים ידועים ופחות ידועים של מרדכי זעירא" בהם "לילה לילה", "מה אומרות עיניך", "שירת הנודד". כזמר ממש, הוא שר ברסיטלים ובקונצרטים, לא באופרות. אטינגר הוא גם פסנתרן וניגן באופרה ובשתי האקדמיות למוזיקה (בירושלים ובתל-אביב). התמחותו היא לא רק כפסנתרן בקונצרטים, אלא כפסנתרן שעובד עם זמרים, עיסוק שהביטוי העברי הקרוב אליו הוא אימון, אבל המילה הזאת היא נטולת אסוציאציות מוזיקליות ולכן הביטוי הרווח הוא המקבילה האנגלית - coach.
מתחילת ספטמבר יכהן דן אטינגר כמנהל מוזיקלי של תזמורת בכירה בישראל, התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון. והמשמעות עבורו? "מנהל מוזיקלי משמעותו, להתחיל בתהליך התבגרות. להסתכל בגדול, לא רק במעגל קטן שאני אחראי לו, הופעה אחת, קונצרט אחד, אלא מעגל רחב, כלומר התעסקות גם בפוליטיקות נעימות יותר ונעימות פחות. מנהל מוזיקלי צריך לדעת שכל החלטה שלו משפיעה על אנשים ברובד פרטי וברובד מקצועי. במעבר מזמר למנצח זה בולט ביותר כי זמר הוא, מהגדרתו, אדם אגוצנטרי. וכאן צריך להסתכל החוצה. בניסוח אחר סיפוק מיידי כבר אין בו די, אני כבר רוצה את הבייבי שלי ואת ההשפעה עליו".
"חשוב לי לשבור דפוסי חשיבה מקובעים"
- כבר ניצחת על התזמורת הזאת גם בביתה בראשון לציון וגם כתזמורת האופרה, לאחרונה גם במופע "שמשון ודלילה" בפארק הירקון, מה מוסיף הניהול?
"כמנהל מוזיקלי אתה שומע את התזמורת אחרת. מנצח אורח, בא לביקור, מתמקד בעשייה המיידית. הוא עובד למרחקים קצרים. כל שמטריד אותו זה הקונצרט או הקונצרטים שיתקיימו שלושה ארבעה ימים אחרי שהוא החל בחזרות. מנהל מוזיקלי, לא יכול להיעלם לאחר הקונצרט, הוא כאן, למספר שנים. וכל פעולותיו נובעות מן המעמד הזה".
- מה הם תפקידי הניהול שלך?
"הדבר הראשון בניית תכנית לשנה וליותר משנה אחת. וכבר כאן הדברים אינם פשוטים. צריך לחשוב על הפופולריות של כל תכנית, במלים אחרות על הכוח של המוזיקה למשוך קהל. ובמקביל צריך לחשוב מה הן היצירות שתתרומנה לשיפור נגינת התזמורת.
"הקהל אוהב דברים מוכרים, אבל התזמורת לעצמה, כגוף חי ומתקדם, צריכה לנגן גם יצירות אחרות. יש כאן שאלה של מינון, כמה מוצרט וכמה היידן, שניהם מצוינים לשיפור רמת התזמורת. כמה מלחינים מן הרפרטואר הרומנטי שהתזמורת מרבה לנגן ממילא, כתזמורת בית האופרה. אני יודע שמצפים ממני שאסייע להביא את התזמורת לסיורי קונצרטים בחו"ל ולהשתמש בקשרים שלי להביא אמנים נוספים שיתאחר על במת התזמורת וליד כל אלה גם להטביע חותם במבחר היצירות שאני מעוניין בהן".
- למשל?
"כזמר, וכמי שמנצח על אופרות רבות, חשוב לי להעשיר את הרפרטואר הווקאלי של התזמורת. דבר נוסף שחשוב לי הוא לנסות ולשבור דפוסי חשיבה מקובעים, כמו למשל את המבנה המקובל, ויש מי שיאמרו שחוק, של פתיחה (או יצירה קצרה), קונצ`רטו וסימפוניה. כבר השנה, מתקיימים חלק מהחידושים, כשבקונצרט אחד הקהל ישמע גם מוזיקה קאמרית וגם מוזיקה סימפונית, קונצרט אחר יוקדש כולו ליצירות ווקאליות. בעתיד אני מקווה ללוות זמר במחזור שירים בתוך קונצרט תזמורתי ועוד".
"לומד מן המייסטר"
במקביל לעבודתו בישראל דן אטינגר הוא מנצח בבית האופרה הממלכתית בברלין, הוא מתגורר בברלין ועובד לצדו של דניאל ברנבוים.
על העבודה עם ברנבוים מרחיב אטינגר: "חשוב להתחיל מזה שברנבוים אינו מתייחס למנצחים האחרים בבית האופרה, כאל עוזריו, או כאל מי שבא להתמחות. מרגע שאתה עובד בבית האופרה, אתה עמית, קולגה למקצוע. זה היחס אלי כמנצח וזה היחס לנגנים. אני כמנצח עם ניסיון מועט יחסית, לומד מן המייסטר, מן האמן הגדול וההשראה הוא משרה על הסביבה היא הרבה מעבר לניצוח. יש כאן נדיבות, יש דיבורים שיחות והגעה למסקנות משותפות. דברים אלה בוודאי יושמו בעבודה שלי עם התזמורת".
- ברנבוים הגיע לניצוח מן הפסנתר או פחות או יותר במקביל, אתה מגיע לניצוח מן הזמרה, מה מקנה הניסיון שלך בעבודת הניצוח?
"אני יכול לשיר לנגנים בדיוק את מה שאני רוצה, כשאני מבקש שינוי, בעזרת הדגמה קל להביא לחשיבה משותפת. כזמר שממילא משתמש הרבה בגופו ולא רק בידיו, קל לי לדבר אל הנגנים בשפת גוף".
- ומה על עבודת הקבוצות השונות?
"זה הוא חלק מן העבודה שלי ופה אני מתכוון להנחיל נורמות עבודה של מוזיקה קאמרית. מה גם שבנוסף לניצוח אני אופיע עם חלק מהנגנים בסדרת הקונצרטים הקאמריים בימי שישי".
- מהי המטרה האישית שלך ,מתי תחוש שעשית את חפצך?
"כשהתזמורת תתחיל להישמע כמו הפסנתר שלי. וזה אני מקווה יקרה תוך שנה".
- לאחר שתזמורת כבר יש לך, אתה מנצח אורח באירופה, אסיה וארצות הברית, מהו היעד הבא?
"למצוא לעצמי בית אופרה שאוכל לנהל".
עונה חדשה בסימפונית ראשון לציון
תכנית הקונצרטים המלאה של התזמורת
17/08/2005
:תאריך יצירה
|