זירת ההתרחשות של המחזה המוזיקלי שכתב אלי ביז'אווי בעקבות ספרה של מישל קנודסן, "אריה הספריה", היא כמובן הספרייה.

הספרייה מעוצבת בגוונים פסטליים ואיורי קיר חמימים המזכירים מאוד את האיורים של קווין הוקס לספר הנפלא. עד כדי כך כובש לב העיצוב, שעוד בטרם כבו האורות שאל הדעתן בן ה-4 אם יזמינו את הילדים לבמה (לא הזמינו).
 
כבר משיר הפתיחה של מי שהפך לדמות הראשית ולמספר של ההצגה, הספרן העגמומי והקפדן מר נקדי, קשה שלא להבחין בגיבורה נוספת של ההצגה הזו: השפה. מיד ניכר כי מי שלח ידו במלאכת העיבוד לבמה הוא חרזן מצטיין ואמן של עברית.

התגלמות הפלא והנס

הסיפור המקורי מצטיין במיעוט גיבורים: הספרן מר נקדי, גברת דפני, מנהלת הספרייה, והאריה. אחד מן המאפיינים היותר נפלאים של הספר הזה הוא ששני הגיבורים האנושיים שלו הם מבוגרים נוקדניים למדי בכל הקשור לכללים הנהוגים בספרייה, ובהשפעת האריה, המגיע יום אחד ללא הסבר לספרייה והופך לחלק בלתי נפרד מהצוות, עוברים שינוי מרנין לב.

ברקע הסיפור נמצאים גם הילדים המבקרים בספרייה ומספרת הסיפורים (שמאופיינים בעיקר באמצעות האיורים ופחות בטקסט). בהצגה, מטבע הדברים, עוברות דמויות אלה עיבוי דרמטי נמרץ.

אל הספרייה מגיעים לראשונה הילדים יעל ואסף, בעקבות מטלת בית-ספר. הם מתוודעים לכללים, למרחב החדש ולשני הספרנים ולמספרת הסיפורים שלומית (שזוכה בתפקיד הקומי המצטיין של ההצגה). במהלך כל אלה מגיע לספרייה אורח חדש: האריה, שהוא מעין התגלמות הפלא והנס של החשיפה לעולמות הדמיון של הספרים.
 
האריה נכנס לספרייה בצעדים רכים, בלוויית מה שיתגלה כנעימת נושא מצודדת, ובקהל עוברת מעין אוושה של התמוגגות כללית, כי כמה ענוג הוא האריה הזה.

את האריה מגלם ללא מלים יגאל ברנר, ותנועתו מתמזגת בשלמות בבובה בעיצובה של רויטל אריאלי: הפנים הטובות שמזמינות חיבוק, הגוף הענק, הרגליים המלכותיות והישבן החתולי העצום שבמרכזו זנב רב-תכליתי (המאבק אנציקלופדיות לעת מצוא), המוצא פעם אחר פעם את מקומו על הפופים כשהאריה מצטרף לילדים בשעת הסיפור. זהו לא פחות מהאריה המופלא מהחלומות. 

"אריה הספריה", צילום: בני גם זו לטובה
 
מרחב מוגן של שקט, דמיון וספרים

אחת המעלות הגדולות של ההצגה הזו היא הניסיון להחזיר למרכז ההתרחשות הילדית העכשווית, הממוסכת מאי-פעם, את הספרייה, עם כל הנימוקים הרלבנטיים: מרחב מוגן של שקט, דמיון וספרים. מבחינה זו אין ספק שתיאטרון המדיטק הצמוד לספרייה הוא חלל הולם מאין כמותו להצגה זו.

חלק נוסף מהעושר הרעיוני שמציע העיבוד של ביז'אווי לבמה הוא ההחלטה הדרמטית היפה להעצים את השינוי שעובר מר נקדי, בהשראת האריה, והפיכתו מאיש של שגרה לאדם יוצר.

"אריה הספריה", צילום: בני גם זו לטובה

"אריה הספריה" מביאה אם כן לבמה תיאטרון עשיר מבחינה ויזואלית, תוכנית ולשונית, והתנועה והמוזיקה מעלות גם הן תרומה מכריעה להתרחשות הכללית.

עם זאת, דבר אחד פגם בשלמות הפוטנציאלית של ההצגה הזו: האופן שבו רוב השחקנים גילמו את דמויותיהם היה לטעמי קצת צעקני מדי. בין אם לייחס זאת להתרגשות של הפרמיירה או לכוונון הדרוש עוד להצגה, הצעקנות הזו עמדה בניגוד גמור לכמה סצינות נטולות מלים, שהצליחו פעם אחר פעם להביא אותי לדמעות התרגשות. עד כדי כך. 

היוצרים מייעדים את ההצגה לבני חמש ומעלה, אך בן הארבע, שהכיר את הספר עוד מהבית, היה מאושר בהצגה הזו לכל אורכה, והתאהב במיוחד באריה ובמר נקדי. 
 
"אריה הספריה", 1 בפברואר 2014,   תיאטרון המדיטק, חולון. מחזה על-פי ספרה של מישל קנודסן: אלי ביז'אווי. בימוי: רוני פינקוביץ'. מוזיקה: רן בגנו. כוריאוגרפיה: עוז מורג. עיצוב תפאורה: לילי בן-נחשון. עיצוב תלבושות: לילי בן-נחשון ורוני שלזינגר. עיצוב בובת אריה: רויטל אריאלי. עיצוב תאורה: קרן גרנק. קורפטיטורית: שחר גלזר. שחקנים: אור אילן, נעמה אמית, יגאל ברנר, אופיר וייל, מאיה מדג'ר, דן קיזלר.