מחר, יום שני, ינצח המלחין קז'ישטוף פנדרצקי בחיפה על יצירתו "רקוויאם פולני" כשמולו על הבמה ארבעה סולנים, המקהלה על שם גארי ברתיני והתזמורת הפילהרמונית הישראלית.

"רקוויאם פולני" היא ללא ספק אחת מיצירותיו החשובות של פנדרצקי, שציין לפני כמה חודשים את יום-הולדתו ה-80 בסדרת אירועים בינלאומית שבשיאן פסטיבל חסר תקדים בהיקפו בוורשה.

פנדרצקי, ששב לישראל לאחר הפסקה ארוכה יחסית, פקד את הארץ בעשורים הקודמים כמה וכמה פעמים. הוא ניצח על התזמורת הפילהרמונית הישראלית, על התזמורת הסימפונית ירושלים ועל הסימפונית הישראלית ראשון לציון והשתתף בכנסים שונים.

ב-1997 חיבר את יצירתו "שבעת שערי ירושלים", שהוזמנה לחגיגות 3,000 שנה לעיר. הטקסטים לשבעת פרקי היצירה הם ציטוטים מן התנ"ך – "תהילים", "ישעיהו", "דניאל" והפרק המרשים ביותר, חזון העצמות היבשות מ"יחזקאל".

בביקור הנוכחי ינצח על יצירתו שבע פעמים (בחיפה, בתל אביב ובירושלים) וכן יתארח בשתי האקדמיות למוזיקה, הירושלמית והתל אביבית (בית-הספר בוכמן-מהטה). בשני המוסדות המובילים יעביר כיתות אמן. 

חשק בצליל הצורם, הזועק

"קר אצלכם בלילה", הוא אומר בתחילת השיחה, שעות לא רבות לאחר שנחת כאן. "חשבתי שאחרי הקור האירופי, כאן יהיה חם יותר".

בהמשך השיחה השתאה כשהזכרתי לו שניצח על אותה תזמורת ועל אותה יצירה לפני יותר מ-27 שנה. "המון זמן", אמר לאחר הרהור קצר.

פנדרצקי, אחד החשובים במלחיני הדורות האחרונים, פרץ לתודעה כאשר נודעו תוצאות תחרות מלחינים כלל-ארצית שהתקיימה במולדתו פולין בשנת 1959. היצירות מוגשות בעילום שם, וחבר השופטים שבחר בשלוש היצירות הזוכות גילה להפתעתו שאת כולן חיבר מלחין בן 26, קז'ישטוף פנדרצקי.

שנה אחר-כך הדהים פנדרצקי את העולם כשחיבר "קינה לזכרם של קורבנות הירושימה", יצירה לתזמורת כלי מיתר, כשהנגנים מנגנים על חלק המיתר הקרוב לגוף המנגן, החלק הקצר שעליו אין מנגנים, כי הצלילים צורמים.

פנדרצקי אז, בחשיבה אוונגרדית, דווקא חשק בצליל הצורם, הזועק. באותן שנים חיפש אחר מקורות צליל שונים. כך למשל חיבר יצירה שבה צורפו לתזמורת הרגילה אוקרינות (כלי נגינה עממי שאינו מופיע לרוב בתזמורות) בצלילן המיוחד. כמו כן חיבר יצירות למקהלה שזמריהן הפיקו קולות יוצאי דופן, בגבהים שונים, בין צעקה לשירה.

בישראל, למיטב זכרוני, היצירה שהעלתה את שמו לראשונה בקרב הקהל היתה "לוקס פסיון" מ-1966, טקסט מהברית החדשה שטופל באמצעיים אוונגרדיים: הפקות קול בלתי צפויות וא-טונאליות, שהתקבלו כאן בציפייה רבה עוד לפני שביקר בישראל.

בחלוף כ-15 שנה מאז, פנדרצקי חש שמיצה את החיפושים ושב ליסודות המוכרים של הרמוניה, מלודיה ודומיהן והחל להישען על מסורות רומנטיות. פרסום מכיוון אחר בא לפנדרצקי כשהמוזיקה שלו שירתה את הפסקולים של סרטים נודעים כמו "הניצוץ" של סטנלי קובריק, "מגרש השדים", סרטים של דייוויד לינץ' ופיטר ויר ועוד.

קז'ישטוף פנדרצקי, צילום: יח"צ

עדיין מסתובב עם ניירות ועפרונות

פנדרצקי לא נח גם כיום ומחבר יצירות חדשות כל הזמן. "אני תמיד רושם", הוא מספר, "סקיצה, רעיון, ובהמשך הסקיצה הופכת ליצירה. אני עדיין מסתובב עם ניירות ועפרונות. לא התחברתי למחשב ככלי עבודה, בשונה כמובן מנכדתי. אני רושם רעיונות, פונה אליהם בהמשך, ובכמה מן המקרים גם מוחק חלק גדול מהסקיצות שרשמתי.

"'רקוויאם פולני' לא החל את דרכו כרקוויאם", הוא מספר, "אלא כהיענות שלי להזמנת יצירה שתלווה את טקס הסרת הלוט מעל אנדרטה לזכרם של קורבנות תנועת סולידריות. ההזמנה באה ממנהיג התנועה לך ולנסה (לימים נשיא פולין).

"באותם ימים ניצחתי על הרקוויאם של ורדי וחשבתי שאחד הפרקים, 'לקרימוזה', יתאים למעמד הסרת הלוט מעל האנדרטה. זה היה בשנת 1980. במשך ארבע שנים הוזמנתי או התבקשתי לחבר מוזיקה לציון אנשים ואירועים בתולדות פולין החדשה, ושבתי ונדרשתי לפרקים במיסה למתים, הלא היא ה'רקוויאם'.

"כך פרק אחד הוקדש לכומר מקסימיליאן קולבה, שהציל פולנים רבים, נוצרים ויהודים, מן הנאצים, ובסוף היה אסיר באושוויץ ושם התנדב והחליף פולני שעמד להיות מוצא להורג. הוא הוצא להורג במקומו.

"פרק אחר מוקדש לקרדינל וישינסקי, דמות הרואית במאבק נגד השלטון הטוטליטרי, הוא המרד הגדול של הוורשאים נגד הנאצים. פרק אחר הוקדש לטבח הנורא שטבחו הרוסים בפולנים ביער קטין, טבח שהוסתר במשך שנים ובין קורבנותיו היו דוד שלי ואביו".

עימותים עם שלטונות הכנסייה

את ביצוע הבכורה הפקדת בידי מנצח אחר, מסטיסלב רסטרופוביץ'. האם אתה חושש לנצח על יצירותיך החדשות?

"לא מדובר כאן על חשש, אלא על כך שיש סיכוי שמנצח אחר, פחות מעורב ממני, יגלה ביצירה דברים שאני לא שמתי לב אליהם, וכך אמנם קרה. אני למדתי ממנו, ומאז אני מנצח על היצירה בהרבה מקומות בעולם. זו היצירה המנוגנת ביותר שלי. אני מנצח על 'רקוויאם פולני' כעשר פעמים בכל שנה".

אתה חווה תגובות שונות ליצירה במקומות שונים?

"בסך-הכל במערב, כלומר באירופה ובאמריקה, התגובות זהות. ביפן התגובה היא יותר מנומסת ופחות מעורבת".

יש שוני ביצירה מאז הביצוע הקודם כאן בישראל?

"כן, במשך השנים הוספתי ליצירה שני פרקים. סנקטוס (קדוש קדוש) הוספתי לקראת ביצוע בשטוקהולם בתחילת העשור הקודם, וכשנודע על מות האפיפיור יוחנן פאולוס השני (האפיפיור הפולני) חיברתי פרק נוסף, שאקון, שאותו מנגנים כלי הקשת. הקהל בישראל ישמע בביצוע חי את הנוסח החדש לראשונה".

התזמורת הפילהרמונית הישראלית, צילום: יח"צ

אתה אדם קתולי מאמין. היצירה נכתבה כמיסה דתית?

"כלל וכלל לא. אני יכול לומר לך שלאורך הקריירה המוזיקלית שלי היו פעמים שהיו לי עימותים עם שלטונות הכנסייה, שלא אהבו את הדרך שבה טיפלתי באירועים שבהם הממסד הכנסייתי לא טיפל בדרך נכונה.

"באשר ל'רקוויאם', ניצוץ ההשראה הראשון היה 'רקוויאם' של ורדי, יצירה שנכתבה ללא קשר לדת, אלא כהערכה של המלחין לדמות נערצת עליו. היצירה מצד אחד אינה דתית ואינה אמורה להיות מושרת בכנסייה בעת הלוויה. מצד שני, למרות האזכורים של האירועים השונים, היצירה אינה יצירה פוליטית.

"אני לא מאמין במוזיקה שנכתבת לצרכים פוליטיים. זו מוזיקה קצרת מועד. מוזיקה שמתכוונת לשרוד אינה פוליטית. אני גם מקווה שלא יראו ברקוויאם מעין מסמך מוזיקלי-עיתונאי שמתעד תקופה. הרקוויאם מתייחס לאדם ולתקווה שלי בזמן הכתיבה לראות את פולין מתחדשת, מתנערת".

ואתה רואה פולין חדשה בשנים האחרונות?

"ללא ספק, לפולין של היום תדמית חדשה, היא מדינה חופשית, מצליחה כלכלית. שומרת על עצמה, מדינה שלא הכרתי בילדותי וגם בבחרותי".

"כיוצר אני חייב להיות מראה"

ובכל זאת יש יצירות שמחברות אותך לנקודות מפתח בתולדות פולין. ביצירות עצמן אתה מתייחס למסורת פולנית, למשל ב"רקוויאם" יש ציטוט ש ל המזמור "אלוהים קדוש", שמושר בכנסיות פולין, וציטוטים או אזכורים דומים ביצירות אחרות.

"תראה, אני מאמין שכיוצר אני חייב להיות מראה, אספקלריה לאירועים שהתרחשו בימי חיי. לא יודע מה היו קורה אילו נולדתי בפינה אחרת של העולם, בניו-זילנד למשל. אני נולדתי וחייתי בפולין, והיצירה משקפת את מה שפולין היא עבורי.

"אנשים שואלים אותי כשהם מקשיבים לרקוויאם או לאורטוריה לזכר קורבנות אושוויץ אם אני זוכר את התקופה. אני מוכרח להודות שאני זוכר שיהודים שגרו בשכנותנו רוכזו וסולקו, אבל פרטים של ממש מן הילדות שלי קשה לי לזכור.

"ועם זאת, נדרשתי לנושאים האלה והתרשמתי ממסמכים שונים מן התקופה. כך למשל 'קדיש', שזו, אגב, היצירה שחשבתי שירצו לבצע כאן, נכתבה להזמנת עיריית לודג' לציון 65 שנה לחיסול הגטו הגדול בעיר. בגטו נהרגו או מתו במיתות שונות קרוב ל-200 אלף יהודים מ-210 אלף שחיו או שהו בגטו.

"את היצירה חיברתי למלים מתוך שירים שחיבר ילד בשם אברמק ציטרין, שכתב בגיל צעיר מאד שירים על המוות, בציטוטים מספר 'איכה' ומספר 'דניאל' וציטוט תפילת ה'קדיש' על-פי נוסחים שונים שהכרתי בעזרתו של בוריס כרמלי.

"מאוד התרשמתי מכך שתפילת 'קדיש' או 'קדיש יתום' שבן-מצווה אומר על אביו היא תפילה בשבח אלוהים ואין בה מלה על מוות. ולכן היא לא צריכה להיות מולחנת כמוזיקת אבל. את ה'קדיש' שר החזן אלברטו מזרחי בביצוע בכורה".

לפני זמן קצר חיברת יצירה שכולה מוזיקה לטקסטים של משוררים פולנים, ובהם מיצקביץ' הקלאסיקון והרברט בן המאה שעברה, שמוכרים בישראל, ורבים אחרים שפחות מוכרים כאן.

"למרבה ההפתעה אפילו שלי עצמי, זו הפעם הראשונה שחיברתי מוזיקה לשירה פולנית". 

עם המטען הגדול הזה של יצירות שהן כדבריך עדויות לאירועים שונים שפקדו את פולין, אתה רואה בעצמך מלחין לאומי?

"אני מאוד מקווה שאני מלחין בינלאומי!".

הקונצרט יתקיים באודיטוריום חיפה, בימים שני ושלישי, 10–11 בפברואר 2014 , ב -20:30 ; בהיכל התרבות, תל אביב, ביום שישי, 14 בפברואר 2014 , ב- 14:00 ; במוצ " ש, 15 בפברואר 2014 , ב 20:30- , וביום שלישי, 18 בפברואר 2014 , ב-20:30; ובבנייני האומה, ירושלים, ביום שני, 17 בפברואר 2014, ב-20:30. לפרטים והזמנות: 1700-70-30-30 .