מחול - עולים השבוע: "2046" ועוד

"2046" של הבמאי וונג קאר וואי ("מצב רוח לאהבה") הוא יצירה פיוטית מפעימה ומרגשת, המציגה תמונות מתודעתו של עיתונאי המחבר רומן בדיוני ובמקביל - משחזר את חיי האהבה הסוערים שלו .

קלארק גייבל בדרום מזרח אסיה

2046 היא נקודת זמן עתידנית. 2046 הוא מקום שאליו יוצאים ברכבת מסתורית כדי ללקט זיכרונות אבודים, ולרוב לא חוזרים. 2046 הוא חדר במלון. 2046 הוא מקום נפשי שבו מצטלבות קואורדינטות הרגש והשכל. נוסטלגיה צובטת, רסיסי זיכרונות משנות ה-60, פאזל זרם תודעה שהולך ונבנה, והופך לתמונה מפעימה.אלה הם החלקים הבונים את פסיפס האווירה הוויזואלי והתוכני, המהפנט והאניגמטי של "2046", סרטו החדש של הבמאי הסיני וונג קאר וואי (מוכר לנו בעיקר מ"מצב רוח לאהבה") -מסע מרהיב ועוצר נשימה למרחבי התודעה והאהבה.

צ`ו (טוני ליונג) הוא עיתונאי הכותב לעיתונים זולים. זוהי פרנסתו, אבל הקיק שלו אלה הם שיטוטים אינטנסיביים מגבירי דופק במועדוני לילה הומי בחורות אקזוטיות, שעם רבות מהן הוא מפתח רומנים סוערים, בלתי מחייבים. זה קורה בעיקר בשנות ה-60 הסוערות (לא רק במערב, גם בדרום מזרח אסיה) ולא במקרה הגיבור הדון ז`ואני, בעל השיער המשוך בברילנטין לאחור ומצויד בשפם דקיק, מזכיר את קלארק גייבל.

קטעי זיכרונות על נשים שהייתה להן אחיזה בחייו מציפים את תודעתו של צ`ו. הוא הוגה בסו (גונג לי), מהמרת יפהפייה שאותה פגש בסינגפור. הוא הוזה את לולו (קארינה לאו), המתגוררת בחדר 2046 במלון "אוריינטל". אחרי שהיא נעלמת לפתע, צ`ו עובר לגור באותו מלון, בחדר הסמוך, 2047, מה שיאפשר לו לעקוב אחר המתחולל ב-2046.

רומן אובבסיבי מוטרף

לשתי נשים שיפגוש במלון, תהיינה השפעות מכריעות על חייו. ג`ינג (פיי וונג), בתו של מנהל המלון, המאוהבת בבחור יפני, ואביה לא ממש מתלהב מהרעיון. צ`ו הופך להיות איש סודה, והיא מצידה מספקת לו את ההשראה לדמות הראשית ברומן הבדיוני-עתידני שהוא מחבר.

האישה השנייה, באי לינג (ז`אנג זי יי), היא נערת ליווי המשתכנת בחדר 2046. הוא מחזר אחריה, ואחרי משחקים מקדימים נדרשים, מתפתח בין השניים רומן אובססיבי מוטרף. תחילה היא דוחה אותו ואת כספו, אבל חיזוריו העיקשים נושאים פרי. לילות שטופי סקס עוברים עליהם, עד שהיא מתחברת אליו רגשית ומבקשת ממנו להתחייב רק אליה. הוא מסרב, ואז נפתח ביניהם מאבק כוחות-מוחות גברי-נשי, שבו מככבת כל קשת הרגשות האנושיים – שנאה, אהבה, קנאה, חמלה, הרס וכו`. האם היא תצטער על שנטשה אותו? האם הוא יבכה אהבה שהוחמצה? ואולי הסיפור הזה הוא רק עוד חלק או פיסה קטנה במארג מפת התודעה של צ`ו.

מחזורים של זיכרון ושכחה

העבודה על "2046" ארכה כמעט חמש שנים, כשההפקה נפסקת ומתחילה מחדש שוב ושוב מסיבות שונות, כולל מגיפת הסארס שהכניסה לפאניקה חלקים נרחבים באסיה. הבמאי וונג קאר וואי, שידוע באופי עבודתו המיוחד והלא קונבנציונלי, אומר על סרטו: "לכולנו יש את הצורך להחביא ולצפון זיכרונות מסוימים, מחשבות ודחפים, תקוות וחלומות. מדובר בחלקים מחיינו שאיננו מצליחים ליישב, רצונות שמוטב שלא נפעל על פיהם, ובמקביל אנחנו חוששים להשליכם ולאבדם. המקום שאני מדבר עליו הוא ממשי עבור אנשים מסוימים, רוחני עבור אחרים, ועבור בודדים – לא זה ולא זה. הדרך להשלמת הסרט הייתה ארוכה וממושכת, וכמו הזיכרונות שאנו נוצרים – קשה היה להיפרד ממנו".

לבניית האווירה המיוחדת של הסרט אחראית גם המוזיקה המקורית הנוגעת, המשתלבת בו היטב מבחינה רעיונית.לחיבורה חברו שניים: שיגורה אומביאשי, שאחראי גם לפסקולי "מצב רוח לאהבה" ו"מחול הפגיונות" ופייר רבן, ששיתף פעולה עם הבמאי הגרמני הנודע ריינר וורנר פסבינדר, בין היתר ב"נישואיה של מריה בראון", "לילי מרלן" ועוד. על הפסקול אומר וואי: "קטעים מוזיקליים מופיעים במחזורים, כמו מחזורים של זיכרון ושכחה. פיסות יכולות לנדוד מסרט לסרט, אך כמו רכבות הגולשות לאורך פסי המסילה, כל מסע מתנהל באותו הנתיב. סימני תוואי המסילה נחקקים זה על זה, ותבניות חדשות נטבעות זו על זו".

אגדה נוסטלגית

וואי, שעבד בתקופה מסוימת על הסרט במקביל ל"מצב רוח לאהבה", קלט לדבריו באחד משלבי העבודה המשותפת ששני הסרטים קשורים זה בזה. "אם `מצב רוח לאהבה` היה סיפור אהבה", הוא אומר. "אז `2046` הוא סיפור על אהבה".

הבמאי הוא יליד שנחאי, אך עבר עם הוריו בגיל חמש להונג קונג. בראשית דרכו בקולנוע היה כותב ועורך תסריטים. ב-89` החל לביים וזכה די מהר בכינוי "הילד הרע של הקולנוע ההונג קונגי". סרטו הראשון, "As Tears Go By", הוזמן לשבוע המבקרים בפסטיבל קאן, וסרטו השני, "Days of Being Wild" עסק במערכות יחסים ותהפוכות גורל בהונג קונג המיתולוגית של שנות ה-60. בשנתיים שלאחר מכן עסק בהפקת דרמת אמנויות לחימה יוצאת דופן, שנגלתה לקהל בפסטיבל ונציה 94` – "”Ashes Of Time`. "סרטו הבא, "צ`אנקינג אקספרס", היה הראשון שזכה בהפצה בינלאומית רחבה, והוקרן גם בארץ. שני סרטיו האחרונים כבר התמודדו על הפרס הראשון בפסטיבל ונציה. "מאושרים יחדיו" זכה בפרס הבימוי ב-97` ואילו "מצב רוח לאהבה" זיכה את טוני ליונג בפרס השחקן הטוב ביותר.

"2046" היא יצירת קולנוע לא שגרתית, סרט מרתק, מרגש ומשכנע באמצעיו האמנותיים: משלב כתיבה פיוטית עם תפישה חזותית חלומית, פריימים עם קומפוזיציות מיוחדות, תאורה אווירתית אפלולית בדרך כלל, שמספקת תחושה של אגדה נוסטלגית המעוררת מתרדמה תאי רגש מרוחקים ומודחקים.

ועוד עולים השבוע -

"טיסת לילה" (ארה"ב 2005)

מתח. קצת מוזר -סרט שווס קרייבן חתום עליו ושאינו חלק מ"קטגוריית הבית" שלו – אימה. הרי מדובר בבמאי שחתום על סרטים פורמטיביים בתחום, כמו "סיוט ברחוב אלם", סידרת סרטי "צעקה" וגם על בימוי שבעה פרקים בחידוש לסדרה "איזור הדמדומים". ב"טיסת לילה" הגיבורה שלו ליסה (רייצ`ל מקאדאמס -"היומן", "לדפוק חתונה") היא מנהלת רישום אורחים בבית מלון יוקרתי, העולה על טיסת אובר-נייט למיאמי, ומגלה להפתעתה שלידה יושב ג`קסון (סיליאן מרפי), בחור שאיתו התיידדה קודם לכן בתור לצ`ק-אין לטיסה, וכבר התקיים ביניהם פלירטוט קל.

מתברר שהדבר אינו מקרי והבחור עקב אחריה זמן רב, במטרה להשתמש בה למטרותיו הרצחניות. במלון שבו היא עובדת אמור להשתכן סגן השר לבטחון פנים עם משפחתו, והיא זו סידרה לו את החדר הקבוע שלו למקרים אלה. אלא שג`קסון הוא שכיר חרב של טרוריסטים שמתכוונים לחסל את סגן השר, ובאמצעות ההוראות שתיתן ליסה בעל כורחה, הוא אמור לעבור לחדר נוח יותר מבחינתם לביצוע המשימה. ג`קסון, מתברר, גם שלח רוצח שכיר לבית אביה של ליסה, וכך הוא סוחט ממנה היענות לדרישותיו. האם תצליח הבחורה למנוע את הגרוע מכל ולהציל את אביה ואת סגן השר? עם בריאן קוקס, ג`יימה מייס, ג`ק סקאליה. עשוי בסדר. קולח, זורם ויעיל בז`אנרו. מתאים לנעילת עונת המלפפונים. 85 דקות.

"אישה טובה" (ארה"ב-אנגליה 2004)

קומדיה רומנטית. הסרט שביים מייק ברקר מבוסס על המחזה של אוסקר וויילד "המניפה של ליידי ווינדמיר". גברת ארלין (הלן האנט), אשת חברה זוהרת בניו יורק של שנות ה-30, הידועה בקשריה עם גברים עשירים ונשואים, מתחילה לאבד את מעמדה ונכסיה. היא משאירה מאחור חובות ורכילויות ויוצאת לחוף אמאלפי שבדרום איטליה, מחוז אריסטוקרטיה עשירה, שעליה נמנים מג (סקרלט ג`והנסון) ורוברט (מרק אומברס) ווינדמיר, נשואים טריים יחסית.

ארלין מצליחה לפתח עם רוברט מערכת יחסים שמעוררת חרושת שמועות ורכילויות. ארלין גם מוצאת לעצמה מחזר ראוי, טאפי (טום ווילקינסון), מיליונר מבוגר רווק. בעוד שעושה רושם שרוברט מאבד עניין באשתו הצעירה מג, הופכת זו מטרה לחיזוריו של לורד דארליגטון (סטפן קמפבל מור), אריסטוקרט אוהב חיים. השאלה היא אלו עוד תפניות מפתיעות יחולו במשחקי החיזורים הללו. עם מלינה ווקוטיק, דיאנה הארדקסל, רוג`ר המונד וג`ין האוו. רומנטי, עסיסי, משעשע ומהנה. 93 דקות.