ב-20 בפברואר 2014 ייחנך במתחם התחנה פסטיבל מוזיקה חדש: "טאלין–תל אביב" שמו. ארבעה ימים של מוזיקה, שעל פי מנהלה המוזיקלי, "מגדירה את גבולותיה מחדש".

הפסטיבל החדש נתפר על-פי מידותיו של מייסדו ומנהלו, המוזיקאי האסטוני אנדרס מוסטונן.

מוסטונן, כנר ומנצח, ציין בספטמבר האחרון ברוב עם את יום הולדתו ה-60, ובחר לציין זאת כאן בתל-אביב, בהשתתפות נגני הקאמרטה הישראלית ואורחים שהגיעו במיוחד להופעה יחידה זו.

תל אביב וישראל כולה היו בשנתיים האחרונות לביתו השני של מוסטונן. הוא התארח כבר על במות התזמורות נתניה, הקאמרית הקיבוצית, הקאמרטה ישראלית והסימפונית ירושלים, וכן הופיע עם ההרכב שלו, הורטוס מוזיקוס, בפסטיבל ישראל, בפסטיבל אילת למוזיקה קאמרית ובפסטיבל אבו-גוש. בהמשך השנה יופיע בסדרה הקאמרית בהיכל התרבות ראשון לציון.

בשונה מהופעותיו עד היום, שבהן שילב תכנים מוזיקליים שתאמו את המסגרות המקומיות, הרי שהפסטיבל החדש מאפשר לו להציג את מגוון אהבותיו בבחירת אמנים, צירופים ותוכניות.

"גיליתי ים מוזיקלי"

מוסטונן גדל בבירת אסטוניה טאלין, שבקונסרבטוריון העירוני שלה קיבל את תעודת האמן. זמן קצר אחר-כך כבר הקים את הורטוס-מוזיקוס (הגן המוזיקלי), אחד ההרכבים הראשונים שהתמחו במוזיקה עתיקה.

לאורך השנים זוהה מוסטונן ככנר וכמוביל ההרכב, ועם השנים היה גם למנצח על קונצרטים סימפוניים ואופרות. הוא מזוהה עד היום עם מוזיקה עתיקה וחדישה כאחד.

מה דחף אותך למוזיקה העתיקה, שבשנות ה-70 לא היתה כל-כך פופולרית?

"במהלך לימודי נחשפתי למוזיקה העתיקה והתאהבתי בה. גיליתי ים מוזיקלי שנבדק לפחות עד לאותה תקופה רק בכלים אקדמיים. נכתבו מחקרים על המוזיקה הזאת. כשהיא תועדה, זה נעשה גם בעיקר לצרכים אקדמיים. כשהעמקתי בה הבנתי שמדובר באוצר. ימי הביניים, הרנסנס והבארוק – בכל התקופות האלה יש מוזיקה שראויה להישמע ולהתנגן, רק צריך להתייחס אליה נכון.

"תגלית נוספת היתה שגם באותו עידן מוקדם ניתן היה להבחין בשוני במוזיקה בארצות השונות. היה לי ברור שהדרך למוזיקה צריכה להיות חד-משמעית לא-אקדמית, אלא התייחסות ביצועית לשמה".

כלומר?

"לדאוג לביצועים איכותיים ולנסות להביא את האווירה והאיכות ההולמות".


אנדרס מוסטון (צילום: jevgeni-kulik)

הורטוס-מוזיקוס מנגנים מוזיקה מכל התקופות?

"אנחנו מנגנים מוזיקה עתיקה, מן היצירות המוקדמות ביותר, כלומר מאותו זמן שבימי הביניים החלו לרשום תווים, ועד ליצירות של באך, הנדל, ויוואלדי ובני תקופתם. מוזיקה מהעידנים הקלאסי, הרומנטי והפוסט-רומנטי לא כלולה ברפרטואר שלנו. לעומת זאת, למוזיקה חדישה ועכשווית יש בהחלט מקום בעשייה שלנו. דגש נרחב ניתן למלחינים אסטונים, באופן טבעי, אבל לא רק".

"לא מסתכלים על דוגמאות של הרכבים מפעם"

באילו כלי נגינה משתמש ההרכב?

"כל משפחות הכלים המוכרות מיוצגות בהרכב – כלי מיתר, כלי נשיפה מעץ וכלי נשיפה ממתכת וגם כל הקשה וכלי מקלדת, אבל אלו הם הכלי העתיקים, שברובם לא קיימים בתזמורת הסימפונית.

"אנחנו מנגנים על כלים מקוריים ועל כלים שנוצרו עכשיו על-פי הכלים העתיקים. עשרת נגני הקבוצה מנגנים בהרבה מאוד כלים, כמה מהם גם זמרים וגם נגנים. הכלים ציוריים יותר גם בצורתם החיצונית וגם בסוג הצליל ובאיכות שהם מפיקים".

בתוכניות של ההרכב שיופיע כאן ברוב הקונצרטים יש מוזיקה מאזורים שונים בעולם. יש לכם מודלים של נגנים או הרכבים בכל אותן תרבויות?

"כלל וכלל לא, וגם לא צריך. ככלל, אני, או אנחנו לצורך העניין, לא מסתכלים על דוגמאות של הרכבים מפעם. אני סומך בלעדית על התווים של המחברים המקוריים של הקטעים השונים. מכאן ואילך לא חשוב לי כלל אם המוזיקה היא מוזיקה של ראגה מהודו, מוזיקה פרסית או צפון אירופית או מוזיקה יהודית עתיקה, כמו זו שביצענו בפסטיבל ישראל האחרון. אנחנו מחפשים את הדרך שתהלום אותנו. הניסיון מוכיח שהקהל אוהב את הסאונד של הורטוס-מוזיקוס".

בשנתיים האחרונות, בעיקר מאז שרעייתו מאלה טאלווט-מוסטונן היתה לשגרירת אסטוניה בישראל, הלך וגדל מספר ההופעות שלו בארץ. "זו סיבה משנית להופעותי כאן", הוא מדגיש. "הקשר שלי עם ישראל הוא הרבה יותר ממושך. הגעתי לכאן בשנות ה-80, כאשר אסטוניה היתה חלק מברית המועצות. באותן שנים הקשרים הדיפלומטיים בין ישראל לברית-המועצות לא היו קיימים [ברית המועצות ניתקה את קשריה עם ישראל בעקבות מלחמת ששת הימים ביוני 1967 ושבה וחידשה אותם בדצמבר 1991).

"הביקור שלי אז עורר מעט סערה, אבל בדיעבד הוא ציין ראשיתה של פתיחות הדדית חדשה. נניח לדיפלומטיה. אני לא רוצה להיחשב אמן אורח. אני רואה את עצמי חלק מן הסצינה המוזיקלית, אני מרגיש כאן בבית. אני מנסה להופיע על כל במה ובה בעת לשתף אמנים ישראלים באירועים שאני מפיק ומנהל במקומות שונים בעולם.

"ברגע זה למשל אני נמצא בפינלנד, ולפני כחצי שעה סיימתי לנצח על קונצרט שהסולן בו היה גיל שוחט. בשבוע שעבר הופיעו בטאלין ובעוד ערים בארצות הצפון נגני הקאמרטה הישראלית ירושלים. הזמרת ברכה קול השתתפה בפסטיבל החורף בטאלין. אני מנצח על יצירות של מלחינים ישראלים במקומות שונים בעולם, ורשימת האמנים הישראלים שמופיעים במקומות שונים יחד איתי הולכת ומתארכת".




אנדרס מוסטונן (צילום: מקסים ריידר)

"לצאת מן המסגרת הקונצרטית הרגילה"

הפסטיבל החדש מתקיים במתחם התחנה בתל אביב. יש סיבה לכך שבחרת דווקא בו?

"בהחלט. הרעיון היה למצוא מקום שעוד לא מזוהה עם עשייה מוזיקלית. לתל אביב יש שפע אולמות. בתחנה יש אולם שיכול להכיל כמה מאות מאזינים, והאמן לי שלפתוח מקום חדש בתל אביב זה לא פשוט. לאחר שבחרנו באולם זכיתי לסיוע של הנהלת המתחם ושל עיריית תל אביב, שקיבלה את הרעיון בברכה".

התוכנית כוללת מוזיקה סימפונית עם תזמורת ירושלים, ג'אז, מוזיקה חדישה. אתה יכול לדבר על קו מנחה?

"כללית המופעים בתחנה דומים לפסטיבל 'מוסטונן פסט', שמתקיים בכל חורף בטאלין. הקו העיקרי הוא לצאת מן המסגרת הקונצרטית הרגילה".

ואכן, הופעתו של מוסטונן עצמו, בכל קונצרט שבו הוא משתתף, היא תמיד רחוקה מן השגרה. הוא זורם על הבמה, לעולם אינו נינוח. הוא לובש בגדים צבעוניים בצירופים מקוריים. לחברי ההרכב שלו יש גלימות (מעין גלביות) ברוח התקופות שבהן נוגנה המוזיקה העתיקה.

"הקו הבולט כאן", ממשך מוסטונן, "הוא שבכל קונצרט יהיו על הבמה אמנים מישראל ומאסטוניה. לפי הסדר הזה. עם תזמורת ירושלים בקונצרט הפתיחה תופיע זמרת אסטונית ואני אנצח. בתוכנית, לצד יצירות מוכרות של הנדל ומאהלר, תבוצע יצירה של המלחין האסטוני החשוב ביותר בדור האחרון ארוו פארט.

"למחרת יתקיים קונצרט ג'אז שבו מופיע הרכב ג'אז אסטוני עם שלישיית ירון גוטפריד ועם הפסנתרנים ענת פורט ואיתמר כרמלי. בקונצרט למשפחה שכולו מוזיקה למחול ישתתפו לצד הורטוס-מוזיקוס שלושה קשתנים ישראלים ורקדנים מסוזן דלל, שיגיבו בריקוד לאוסף המחולות מכל התקופות שישמיעו הנגנים.


פסטיבל "טאלין - תל אביב" (יח"צ)


"בקונצרט שמוקדש כולו למוזיקה צפונית ינגנו על במה אחת חמישה נגנים מאסטוניה ואיתם האבובן הישראלי יורם לכיש. בקונצרט הרביעי, שיוקדש בעיקר למוזיקה של מונטוורדי האיטלקי, תצטרף זמרת הסופרן הישראלית קליר מגנאג'י, שכבר שרה באופרה של טאלין, לשלישיית זמרים מבית האופרה של טאלין ולאנסמבל הורטוס-מוזיקוס.

"נחתום את הפסטיבל ביום שני, שהוא יום העצמאות של אסטוניה, במופע עם הזמרת אתי בן-זקן ועם עוד ארבעה מוזיקאים ישראלים יחד עם הורטוס מוזיקוס במוזיקה שמקורות ההשראה שלה הם – מהודו, דרך מצרים וטורקיה ועד לצפון הרחוק.

"אתה יכול לראות כבר ממבט ראשון שמה שמעניין אותי הוא הפחות מקובל, היוצא דופן. אני מחפש את הראש היצירתי, שמוכן לנסות דברים חדשים".

הפסטיבל יתקיים בימים חמישי עד שני, 20–24 בפברואר 2014, באולם 4 במתחם התחנה, תל אביב. כרטיסים: 89–110 שקל. כל המופעים, 1+5: 380–440 שקל. לגולשי הבמה: 89 שקל (במקום 110), במסירת קוד 777 , "הטבה לאתר הבמה". ניתן לרכוש גם כרטיס זהב לכל הפסטיבל (6 מופעים) ב-380 שקל באותו קוד. לפרטים והזמנות:*9066 .

לכל אירועי הפסטיבל

לרכישת כרטיסים לקונצרט הפתיחה

לרכישת כרטיסים לקונצרט כח הג'אז

לרכישת כרטיסים לקונצרט חלום נורדי

לרכישת כרטיסים לקונצרט בל קאנטו

לרכישת כרטיסים לקונצרט הרמוניה אוניברסלית