איך משלבים בין מוזיקה הודית קלאסית, להיטים בוליוודיים ולופים אלקטרוניים? לאייל סלע , המנהל המוזיקלי של המחזמר ההודי החדש "בהרטי", פתרונים. שיחה על המרחק שבין הדו לרה ובין הסקסופון לסיטאר.
מאותגרי המזרח
הכי קרוב שהגעתי להודו עד היום זה טנדורי בדיזנגוף, אבל כמה הודיות כבר נשארה, בינינו, בטנדורי. מביך קצת לצאת מהארון בנושא הזה בישראל, שהמסע להודו הוא אחת מחוויות החובה שלה, אבל אם נשארו עוד כמה מאותגרי מזרח כמוני, "בהרטי", המחזמר ההודי חדש, "הגדול בעולם" לדברי מפיקיו, יוכל אולי לפצות קצת על החסר.
ב-10 בספטמבר יעלה במשכן לאמנויות הבמה בתל אביב המופע הראשון של "בהרטי", המביא את קסמי הודו על צליליה, ריקודיה, סיפוריה ותלבושותיה באמצעות צוות רב משתתפים הכולל 60 רקדנים הודים, 15 נגנים הודים, שישה זמרים הודים, ושני ישראלים. גם המפיקים הם מכוחותינו (וביניהם גשש דשא, שלקח על עצמו להמשיך את הפרויקט שלעליו חלם אביו, אברהם דשא פשנל ז"ל), מה שמסביר את העובדה כי המופע הראשון של המחזמר, המתעתד לנדוד בין מדינות העולם, יתקיים במשכן התל-אביבי.
בכל מדינה יוזמן שחקן מקומי לשמש בתפקיד "המספר", ובארץ יעשה זאת גבי עמרני. הישראלי הנוסף בהפקה הוא אייל סלע, המנהל המוזיקלי של הפרויקט רב המשתתפים הזה.
הודי קלאסי והודי עממי
סלע (44), נגן ג`אז במקור (סקסופון, חליל צד), האוחז בהשכלה קלאסית ובתואר במוזיקה מזרח תיכונית, זנח לחלוטין את עולם הג`אז והקלאסיקה ב 13 השנים האחרונות שבהן הפך למומחה למוזיקה אתנית, המנגן בכעשרה כלי נשיפה אתניים שונים, ביניהם חליל במבוק הודי, קלרינט טורקי, נֶאיי פרסי ודודוק ארמני.
"הג`אז והקלאסי לא חסרים לי", אומר סלע. "לפעמים אתה עובר לעולם אחר והוא מלא בדיוק כמו הקודם. זה שמדובר בעולם חדש, ושעושים את המעבר בגיל שלושים, נותן לך בעצם לחיות חיים כפולים. אני שומע לפעמים ג`אז או קלאסי, או רואה מדי פעם ב`מצו` בטלוויזיה, חוויתי את זה, וזה היה נהדר, אבל זה כמו שאכלת פסטה נהדרת במסעדה מצוינת המון פעמים ודי, זה כבר לא חסר לך.
"כשגשש (דשא) פנה אלי וסיפר לי על הפרויקט אמרתי שאפילו אם עשרה אחוז מהסיפור נכונים – אני הולך על זה. כשגובש הקונספט המוזיקלי המטרה הייתה להעביר את כל המקצבים, הצבעים, התלבושות, הריקודים, והסגנונות המוזיקליים מאזורים שונים בהודו. למחוזות שונים בהודו כמו קאראנקט, פונג`אב, קשמיר, קרלה וראג`אסטאן יש מקצבים, מנגינות, בגדים וריקודים אופייניים, ואנחנו מעבירים את זה גם באמצעות השירים וגם דרך קטעי הביניים המסופרים, שמלווים במוזיקה אותנטית לגמרי, מוזיקה עממית מהכפרים. אנחנו נותנים גם קצת טעימות של מוזיקה הודית קלאסית, כי בכל זאת יש על הבמה כלים הודים קלאסיים".
- מה ההבדל בין המוזיקה ההודית העממית למוזיקה ההודית הקלאסית?
"המוזיקה עממית קלה יותר. היא בעיקר שירה, והיא מיועדת לאירועים, בעיקר נישואים, וטקסים במקדשים. המוזיקה הקלאסית מיועדת יותר לשמיעה. צורת המוזיקה המפורסמת שהתפתחה בהודו היא הראגה, שמקבילה לסימפוניה או לסונטה. זו דרך מסוימת שבה יוצרים יצירה מוזיקלית שמתחילה מאוד בשקט והולכת ומתגברת מבחינת דחיסות התווים וטווח המהירויות של המקצב".
מקצבים הודיים על לופים אלקטרוניים
דרך סיפור מסגרת פשוט, המספר על מהנדס צעיר שנולד בהודו, גדל בארה"ב, חוזר להודו כשהוא מלא בוז וסלידה כלפי ארץ מולדתו, אך מתאהב בבהרטי ההודית, ותוך כדי ניסיונותיו לכבוש את ליבה מתוודע לשורשיו ונשבה בעצמו בקסמיה של הודו, נבנה המחזמר על ריקודים וכוריאוגרפיות לשירים שנבחרו מתוך למעלה מ-160 שירי בוליווד, (כינוי לתעשיית הסרטים ההודית שמייצרת מדי שנה את כמות הסרטים הגדולה בעולם), שעברו טיפול מוזיקלי שהפך אותם למה שאפשר לכנות מוזיקת עולם, כך שנראה ש"בהרטי" יכולה לדבר לשוחרי הסרט ההודי הוותיקים ולאנשי הצ`יל אאוט העדכניים כאחד.
"לקחנו את השירים של בוליווד לשתי קיצונויות" מספר סלע. "מצד אחד רצינו להראות כמה שיותר הודי ואתני בתוך השירים, אז יש הרבה יותר כלי הקשה מאשר בהרכב המקובל בקונצרט הודי של שלושה ארבעה כלים, ומצד שני הלכנו יותר בכיוון המערבי: קיצרנו את השירים שבבוליווד הם באורך של שבע דקות בממוצע, לממדים האירופאיים הרגילים של בין שלוש לחמש דקות, ויתרנו על המתקתקות של שירי בוליווד וחיברנו את האלקטרוניקה שהמערב מתעסק איתה, כך שהמקצבים ההודיים המנוגנים חי יושבים על לופים ואפקטים אלקטרוניים שונים. ככה יצרנו את הסינתזה הזאת של מוזיקת עולם שקיימת בסצנה כבר למעלה מ-15 שנים".
אקסטרווגנצה של הודו דרך המוזיקה
"יצרנו" הם סלע עצמו כמנהל המוזיקלי, ולצידו סהג`הד עלי ופרקאש פתאל, שני מעבדים מוזיקלים בתעשיית הסרטים בבומביי. בחצי השנה האחרונה הפיקו השלושה ביחד את פס הקול ואת שירי המופע, כתבו חלק מקטעי הקישור, ותרמו את השיר החדש היחיד במחזמר, שיר הנושא, "בהרטי סונג", שכתבו שלושתם.
- ממה שאני זוכרת על סרטים הודיים אני מתארת לעצמי שרוב התכנים קשורים באהבה
"כן, יש כמה מילות מפתח בשירים... `הלב שלי השתגע`, או `אני הולכת אל ליבך`, או `תצבע לי את הלב בכל צבעי האהבה`... אז כן, שמונים אחוז מהשירים הם שירי אהבה. אבל הכוונה היא לא לחקות את בוליווד אלא לקחת את השירים היפים ביותר ולעשות את אותם עיבודי מוזיקת עולם.
זה בשום אופן לא סרט בוליווד על הבמה. בעצם זו מין אקסטרווגנצה של הודו דרך מוזיקה, שירים וריקודים. מאוד צבעוני, מאוד חי, המון אינפורמציה, גם תמונות של נופים שיוקרנו על מסך מאחור".
הדרך בין דו לרה
את הפתח למעבר המלא לצד האתני של המוזיקה פתחה לסלע המוזיקה הבלקנית, ובחמש עשרה השנה האחרונות הספיק להיות, בין היתר, חבר באנסמבל של יאיר דלאל, להוציא שלושה אלבומים, לשתף פעולה עם שלמה בר, להופיע עם מוזיקאים נודעים בעולם בתחום המוזיקה האתנית, להקליט ולהופיע עם ההרכב שלו, דארמה.
"זה עניין של לאן המוזיקה והאהבה לוקחים אותך. התאהבתי במוזיקה הבלקנית והפסקתי לנגן מוזיקה קלאסית. ישבתי עם הקלטות של המוזיקה הזאת, נסעתי לכל מיני ארצות, למדתי שם את הכלים השונים והתמחיתי במוזיקה בלקנית, טורקית והודית".
- ספר קצת על ההבדלים בין המוזיקה האתנית למערבית
"בשלושה דברים עיקריים שונות כל המוזיקות האתניות מהמוזיקה שהתפתחה באירופה: הראשון הוא הגישה לסאונד, להפקת הצליל. במוזיקה האתנית הצלילים זורמים אחד מתוך השני, ולא מובדלים אחד מהשני כמו במוזיקה המערבית. זאת אומרת שכל הכלים האתניים חייבים לדעת לעשות את כל הדרך בין צליל לצליל. פסנתר למשל לא יכול להיות כלי אתני כי יש בו, נניח, `דו` ו`רה`. הכלים האתניים, כולם, יודעים לעשות את הדרך בין הדו לרה, בדיוק כמו שהקול של הבנאדם עושה את זה. זה בעצם הבסיס.
"ההבדל השני הוא שהכלים האתניים קשורים מאוד חזק לשירה: איך שהזמרים שרים בכל התרבויות האתניות, ככה הכלים מנגנים. בהודו למשל, כששואלים את הנגנים באיזה סגנון הם מנגנים, הם עונים אנחנו מנגנים סינגינג סטייל. הדבר השלישי זה המגוון, או הארסנל של הקישוטים. הקישוטים האלה בנגינה מבדילים הרבה מאוד את הסגנון בין התרבויות השונות".
השפעות דו כיווניות
- בעשורים האחרונים מוזיקת עולם תפסה חזק מאוד. ברור לי מה אנחנו מקבלים מהמוזיקה האתנית. יש גם השפעה הפוכה? יש דברים שהמוזיקה האתנית קיבלה מהמוזיקה המערבית?
"בהחלט. מחלקת כלי הקשת בתזמורת הקלאסית המצרית מקורה באופרה המערבית - כבר במאה התשע עשרה הציגו אופרות בקהיר. מחלקת הקשת המפורסמת שאנחנו זוכרים מהתזמורת של זוזו מוסא קיימת גם לא רק בתזמורות הקלאסיות המצריות, אלא גם בהודו.
"בהודו, המוזיקה הקלאסית והפופ משתלבות חזק מאוד ביחד וזה אומר שהחלק הקל והחלק הקלאסי מעורבבים בתעשיית הסרטים של בוליווד. הכינורות שמככבים במוזיקה של בוליווד הם בהחלט מהמערב. זה נשמע קצת כמו המוזיקה לסרטים של שנות החמישים והשישים, ומשם הם באמת לקחו את ההשפעה. גם בפס הקול של בהרטי שילבנו את סקציית הכינורות המפורסמת של תעשיית הסרטים של בוליווד, עם האנשים המקוריים, שחלקם מנגנים לייב על הבמה".
סאראנגי, באנזורי (חליל הבמבוק ההודי), סנטור, שהנאיי, סיטאר, ("כמעט כל מגוון הכלים ההודיים הקלאסיים"), חמישה נגני כלי הקשה, שלושה כנרים, הרמוניום ("אקורדיון הודי כזה מיוחד שנהוג להשתמש בו בעיקר בצפון הודו ובפקיסטן בקוואלי, סוג של שירה דתית"), וייצוג מערבי בדמות גיטרה, מצפים לכם על הבמה ביחד עם שישים הרקדנים וששת הזמרים. את דיסק המחזמר תוכלו לקנות בינתיים רק בהופעות, אבל חוזה שכבר נחתם עם יוניברסל (חברת מוזיקה אירופאית גדולה) מבטיח שבעתיד הלא רחוק תפגוש בהרטי גם את מדפי חנויות התקליטים.
לפרטים נוספים
בוליווד על במת המשכן
05/09/2005
:תאריך יצירה
|