אי אפשר להגיד שלא שמענו כבר, בכל עיבוד אפשרי כמעט, את השירים שהלחין אלכסנדר (סשה) ארגוב.
ההבדל בין "כשאור דולק בחלונך" של רוני גינוסר וגון הלוי לבין ביצועים קודמים, ומן הסתם לאלה שיגיעו בוודאי אחריהם, הוא בתום ובתמימות, בניקיון ובבהירות, בגישה החפה מכל ניסיון לחדש או להתאים לרוח הזמן והעכשיו, ובעיקר באהבה. אך גם בזהות המבצעים.

חוליה בשלשלת בין דורית

השילוב הזה, של גבר ואשה, אינו חדש. אנו מודעים לו בעיקר למן הדואטים המופלאים של עדנה גורן וקובי רכט (בין היתר "אהובתי שלי לבנת צוואר" ו"לפנות ערב" של יעקב שבתאי), ומתענגים מאז על ההרמוניות הנצחיות של ארגוב, לאורך דברי הימים של הזמר העברי והפופ הישראלי.

כאן, דומה, שהגימיק (וסליחה מראש על השימוש בהגדרה זו) הוא דווקא גון, הגבר. הוא הקול המעניין והמרתק, הווירטואוזי במנעד ההבעה ופלטת הצבעים. וזה מבלי לכחד ביכולתה הזכה והצחה, הצלולה והמדויקת של גינוסר. תחילה באלבום, ועוד יותר על הבמה.



גון הלוי ורוני גינוסר, עטיפת האלבום (תמונות יח"צ)

כשנשאבים לחוויה הארגובית קשה כנראה לשים מחסומים ולשרטט גבולות, ולא מפתיע שבאלבום כללו השניים 19 שירים, כמעט 70 דקות.  ותיקים כ"שיר משמר" ו"שיר ערש" של נתן אלתרמן, "למדבר" ו"הוא לא ידע את שמה" של חיים חפר, "וידוי" של אלכסנדר פן ו"זמר אהבה לים" של רפאל אליעז, שירים שנכתבו ל"תרנגולים" ("פנס בודד" של חיים גורי ויוסף דר, "השמלה הסגולה" של חפר, "יוסי ילד שלי מוצלח" של ע. הלל) או ללהקות צבאיות ("בראשית", גם הוא של חפר), ולשלישיית "גשר הירקון" ("כשאור דולק בחלונך" של עמוס אטינגר), ועד שירים "חדשים" יחסית, כ"עוד מחכה לאחד" (אהוד מנור), "הם בזמר הזה" (קובי לוריא) ו"דודה קלרה" (עלי מוהר), אולי השיר הכי פחות מוכר באוסף.

לא בעירומם, אבל כפי שנכתבו וכפי שנועדו להתבצע - רק קול, פסנתר והרמוניה. והתוצאה, בעיבודיו המרהיבים והקולחים של הלוי, היא ביצועים יפים ונוגעים, מפעימים ומרגשים. על זמנית, לא קשורה לזמן ולמקום, חוליה נוספת בשלשלת הבין דורית.

רסיטל משני עברי הפסנתר

במופע, שנמשך אך מעט יותר מהאלבום (וקצת יותר מ-80 דקות), נכללים 18 משירי האלבום ("שיר ארץ" של נתן יונתן נשאר בחוץ), אבל ארבעה שירים נוספים - "זמר מפוחית" (אלתרמן), "כשאת אומרת לא" (דן אלמגור), "הכל זהב" (חפר) ו"פריז" (דורי מנור). סדר השירים אינו נשמר אחד לאחד, אך בסידור לקבוצות נשמר אופיו של האלבום.

יותר מ"הופעה", זה רסיטל. הם יושבים אל הפסנתר משני עבריו - הלוי מצד הקלידים, גינוסר מצד הכנף. להוציא שלושה שירים, בהם יפנה לה את הפסנתר, הוא מנגן. פסנתרן מחונן שבהיעדר תווים כתובים לפניו, נדמה שהוא ממציא את העיבודים תוך כדי נגינה.

לכאורה, השירה נחלקת ביניהם שווה בשווה - בשירת הא-קאפלה, בקטעי הסולו, בליווי הקולי ההדדי. אולם למעשה היא אינה שוויונית. יותר מבאלבום, גון הוא הזמר המוביל, וככזה הוא בהחלט סולן יוצא דופן, אפילו תופעת טבע.

בשירתו הוא מתפרש מנמוכים ערבים של אריק איינשטיין ועד גבוהים מאתגרים של דוד ד'אור. ואף מעבר לכך. הלוי הוא ווקאליסט בוגר בצורה מפתיעה, על אף גילו הצעיר ומראהו הנערי. לא אחת הקול שלו "לא מסתדר" עם הלוק הילדותי שלו, גם לא השירה המאוד בוגרת, מפותחת ומלומדת שלו. ונדמה שהוא נהנה מאי ההתאמה הזאת, כדי להרשים שוב ושוב את הקהל.

בעוד גינוסר נאמנה, בצלילים הגבוהים ובמצלול היציב והמדויק שלה, לקלאסיקה ולמסורת, הוא זה שמאתגר ומאלתר, מנמיך וממריא ונוסק, גם במעברים מפתיעים ומשעשעים, למרות שהוא עושה אותם בשמירה על ארשת רצינית לגמרי.

יש לגינוסר איכויות מלאכיות, אבל היא סטטית מדי, לא מגוונת מספיק, לא וירטואוזית, אם כי באנושיות שלה, היא פגיעה ומרגשת. לעומתה הלוי יותר מדי מושלם. סופר סטאר. אליל רוק. כזה שמכיר בערכה ובכוחה של ההגשה.

מצד אחד, הוא נהנה לשחק בקולו, גם באותו שיר ולפעמים גם שלא לצורך, רק להפגנת היכולת ולתפארת ההבעה, אבל הוא מרשים מאוד במעברים מהקולות הנמוכים למודולציות גבוהות, כמעט בלתי אפשריות. מצד שני, הוא כה מודע לעצמו וליכולתו, עד שהוא נגוע אם לא בשחצנות, לפחות בחוסר צניעות, שבאים לביטוי בעיקר בדברי הקישור, שאמורים אולי לשעשע, אבל מעוררים לפעמים אי נחת.



גון הלוי ורוני גינוסר (תמונות יח"צ)

אך גם אם איני אוהב זאת, מותר לו. ראשית, הוא בחור צעיר שיתבגר. שנית, הוא כוכב ענק. שביכולתו הקולית עשוי להיות אנדראה בוצ'לי הבא, או גון הלוי הראשון.

בכל מקרה, הלוי מרשים הרבה יותר בהופעה מאשר באלבום. וכיוון שהוא מתגורר בניו יורק, לרגל לימודיו ב"מאנס קולג' אוף מיוזיק" במנהטן, ולא מרבה להגיע לארץ, אתם חייבים לנצל כל הזדמנות שהוא כאן כדי לראות ולשמוע אותו. "כשאור דולק בחלונך", סשה ארגוב ורוני גינוסר, הם הזדמנות נהדרת שכזאת.

"כשאור דולק בחלונך". רוני גינוסר וגון הלוי שרים סשה ארגוב (לייבלה/הליקון)
רוני גינוסר וגון הלוי. מופע ההשקה של כשאור דולק בחלונך. ענב תל אביב, שלישי, 10 ביוני 2014