הערב (יום שני) יתקיים בהרצליה הקונצרט המסיים של "הסדרה הווקאלית הגדולה" של ובעוד כשלושה שבועות ב-16 ביולי יתקיים קונצרט הסיום של "הסדרה הסימפונית הגדולה".
עמוס טלמון מנהלן של שתי הסדרות, שמקיימת עמותת "מלאכי המוזיקה", רואה בשני הקונצרטים סימנים מובהקים להצלחה שהיא מעבר למקומית.
"בתחילת השנה השקנו את הסדרה הווקאלית הגדולה. הסדרה הסימפונית מציינת השנה מלאת לה 11 שנים. ואת הסדרה הווקאלית השקנו גם ובעיקר על מנת להיענות לבקשת הקהל והקהל מגיע וממלא את האולם".
העדפה לעידן הרומנטי
מה היתה הסיבה להקמת סדרה נוספת או באי שילובם של קונצרטים ווקאליים בסדרה התזמורתית?
"הבסיס היה הרצון לפנות לקהל חדש. קהל שמכור למוזיקה הווקאלית".
אבל קהל כזה קיים בארץ, ואתה לבטח יודע את החיבה היתרה של קהל הקונצרטים לקונצרטים שיש בהן תכניות מקהלתיות?
"נכון, אני יודע אבל היה לי גם חשש מאיכות המקהלות. כאשר אני בונה תכנית שעיקרה יצירות ווקאליות. אני רוצה להיות משוכנע שהמקהלה ששרה על הבמה תהיה טובה מאד. היום אני יכול לומר בביטחון מוחלט שהמקהלות שמשתתפות הן מעולות. למשל מקהלות עמק חפר ויואב, שעל שתיהן מנצח שמעון לבטוב שתיהן השתתפו בקונצרט פתיחת העונה בנובמבר ושתיהן מסיימות את העונה הערב, הן מקהלות מעולות.
"גם מקהלות מעיין, בת קול שעליהן מנצחת ענת מורג ומקהלת כפר סבא עליה מנצח אהרן חרל"פ היו סיפור הצלחה. אישית יש לי ענין בספרות מקהלתית מתקופה מסוימת ואילך".
כלומר?
"אני לא רואה את עצמי מתחרה בסדרות ובפסטיבלים שעניינם הוא מוזיקת בארוק. זה גם עניין אישי, אני פחות מתחבר למוזיקה הזאת וזה גם פחות מתאים לעבודה עם תזמורת סימפונית מלאה. ברפרטואר של השנה הראשונה התחלנו ביצירות של ורדי ופוצ'יני, בהמשך ביזה, מסקני ומנדלסון והערב רוסיני. במלים אחרות העידן המוקדם ביותר הוא הקלאסי אבל ההתמקדות היא במוזיקה לתזמורת ולמקהלה המזוהה עם העידן הרומנטי. זה יהיה תקף גם לשנה הבאה".
עמוס טלמון, צילום: יח"צ
גושפנקה לברנז'ת הזמרים
הזמרים ישראלים?
"גם ישראלים וגם אחרים, הערב ישוב אלינו זמר הטנור הסלובאקי לוּדוֹביט לוּדהָא. לודהא, טנור ראשי בבית האופרה של ברטיסלאבה, בירת סלובקית, כבר אומץ 'רשמית' על ידי הסדרה הווקאלית וזו תהיה הפעם השלישית שהוא מופיע כאן. ברור לך שהקהל וכמובן אני מאוד אוהבים אותו.
"אתו יופיעו שלושה זמרים ישראלים הסופרן סיון גולדמן, המצו-סופרן אורית גבריאל והבריטון המוכר לכולם מהאופרה, נח בריגר, זו הרביעייה שתשיר הערב את "סטאבאט מאטר" של רוסיני.
" אני חייב לציין במיוחד את אורית גבריאל. היא אולי מוכרת פחות מן הישראלים האחרים המרבים להופיע באופרה הישראלית. כך או כך אורית זכתה להרבה מחמאות מצד זמרי המקהלה. בחברה לא כל כך מפרגנת כמו שלנו, לראות זמרי מקהלה ניגשים לזמרת סולנית סוף חזרה ומשבחים, זה הרבה יותר מכיף. זה מאשר ונותן מעין גושפנקה של ברנז'ת הזמרים".
אורית גבריאל, צילום: יח"צ
ההכנות עם המקהלה מתבצעות כולן בהרצליה?
"החזרות עם המקהלה מתבצעות ללא תזמורת, רק עם פסנתרן או פסנתרנית, מתקיימות באולם הבית של המקהלה. נסעתי לבית יצחק שם מקיימות מקהלותיו – גם זו שמגיעה מהדרום - של שמעון לב טוב את החזרות שלהן. החזרות עם התזמורת התקיימו עד אתמול. הערב כאמור הקונצרט."
איך אתה מסיים את העונה הסימפונית?
"השנה התזמורת שתנגן את קונצרט הסיום הסימפונית הישראלית ראשון לציון שמשתתפת בסדרה מתחילתה. התכנית קֵיצית קלילה: יצירות של אופנבאך, ז'ורז' אנסקו הרפסודיה הרומנית הראשונה והרבה יצירות של המלחין האמריקני לירוי אנדרסון".
קהל מבין וסקרן
כשהקמת את הסדרה הראשונה מטעם עמותת "מלאכי המוזיקה" היו לך מטרות מוגדרות?
"כן כמובן. ראשית, הסדרה קמה יחד עם היכל אמנויות הבמה שנתח אז בעיר והרצון הראשון היה למלא את האולם בקהל אוהבי מוזיקה. בה בעת המטרה הנוספת היתה לתת במה לאמנים ישראלים צעירים. שתי המטרות הושגו ואנו ממשיכים לטפח אותן. לראייה ראה את רשימת הסולנים ו תראה כמה מקום תופסים הישראלים.
"באשר לקהל, כמעט בכל קונצרט האולם מלא, כלומר יש יותר מ-700 מאזינים גם בסדרה הסימפונית וגם בסדרה הווקאלית. כשהתחלנו ההופעות התקיימו לפני מאה, מאה ועשרים איש".
האם העובדה שתזמורת קאמרית הרצליה שחדלה להתקיים בסוף העונה שעברה מצאה את ביטויה בנוכחות הקהל בסדרות שלך?
"יש בקהל מי שהיו מנויי התזמורת הקאמרית אבל למיטב ידיעתי היה תמיד קהל שהגיע גם לסדרות של התזמורת הקאמרית וגם לסדרות שלנו".
אתה יכול לאפיין את הקהל?
"קהל נאמן שיודע מה הוא בא לשמוע וקהל שמבין במוזיקה. אני מקדים שיחה קצרה לכל קונצרט ומאפשר לקהל לשאול שאלות, להעיר הערות מכל סוג וככל שהשנים מתקדמות השאלות וההערות מעידות על קהל מבין וסקרן. יש עוד נקודה חשובה בעניין הקהל. בעבר רוב הקהל היה מסתפק במחיאות כפיים מנומסות ודוהר ליציאה, היום כמעט ללא יוצא מן הכלל, הקהל נשאר מוחא כפיים, לא רץ. זו החלט תעודת כבוד".
יצירה חדשה של שלמה גרוניך לשלוש קלרניתות
בוא נתמקד ביחסים שבינך לבין התזמורות המשתתפות. בשונה מכל סדרה בארץ כאן הסדרה היא אתה. אתה מנצח על רוב הקונצרטים ואין לך תזמורת משלך, אתה שוכר את שרותיהן של שלוש ארבע תזמורות מרכזיות בארץ המגיעות להופיע בהרצליה
"נכון. התזמורות הן הסימפוניות של ראשון לציון, ירושלים, חיפה ותזמורת נתניה הקאמרית הקיבוצית. בשנה הבאה תשתתפנה בסדרה כולה כלומר הסימפונית והווקאלית תזמורת ירושלים, חיפה ונתניה קיבוצית".
בחלק מהיצירות בעיקר הגדולות מספר הנגנים הקבועים אינו מספיק, למשל בסימפוניות עתירות המשתתפים של מאהלר. בתזמורת רגילה ישנו מתאם שתפקידו לגייס נגנים נוספים, המתאמים מכירים היטב את מצאי הנגנים בישראל ומשלימים בעזרתם את מספר הנגנים הדרוש. איך זה עובד אצלך?
"אני לא מחפש נגנים נוספים, אני מעביר את רשימת היצירות לתזמורות השונות וכל אחת מהן אמורה לגייס נגנים נוספים. אני מקבל את רשימת המועמדים המוצעים וכמובן את העלות הכרוכה בגיוסם ובמשך השנים אני כבר מכיר את הנעשה כאן ואני קובע בסופו של דבר מי יהיו הנגנים הנוספים".
כלומר אתה עצמך אינך מקיים אודיציות לבחירה של נגנים?
"בעבר היו אודיציות, היום לא. אבל המילה האחרונה היא שלי".
במקרים לא מעטים מאגר הנגנים כולל גם סטודנטים שמנגנים בתזמורות של האקדמיות בתל אביב ובירושלים...
"כן אני בהחלט מעודד גם צעירים, זה תואם את רוח מיזם 'מלאכי המוזיקה' אבל גם כאן ההחלטה היא שלי. יש דרך אגב לא מעט נגנים שניצחתי עליהם כשהם היו עדיין סטודנטים ואני עוקב אחריהם. לא כמנהל התזמורת שלהם אלא כמי שרואה אותם כמה פעמים בכל שנה.
"כך למשל לעונה הבאה הזמנתי יצירה מן המלחין דניאל גלאי, יצירה לזכרם של יהודי לודז' לכבודו של אבי יוצא העיר הזאת, ובקשתי שביצירה יהיה תפקיד אובליגאטו (תפקיד לכלי בתזמורת שאי אפשר בלעדיו, כלומר תפקיד נוכח שמאפיין את היצירה) לטרומבון. את היצירה תנגן סימפונית ירושלים ונגן הטרומבון הוא שחר ליבנה, נגן הטרומבון הראשי שניצחתי עליו לראשונה לפני יותר מעשור כשהיה נער בתיכון".
הזכרת יצירה מוזמנת, "מלאכי המוזיקה" היא התארגנות פרטית ולכן לכאורה אינך חייב להזמין או לנגן מוזיקה ישראלית. מה מעמדה בסדרות שלך?
"נכון שאני לא חייב, אבל אני בהחלט כולל יצירות מוכרות ומזמין יצירות חדשות. בסדרה בהרצליה התזמורות נגנו יצירות של מרק לברי ושל פאול בן חיים, של יוסף ברדנשווילי ושל דורון טויסטר.
"בשנה הבאה תהיה יצירה שמחבר שלמה גרוניך קונצ'רטו לתזמורת ולשלוש קלרניתות שינגנו בני משפחת גורפינקל מאשדוד האבא מיכאל והבנים התאומים אלכס ודניאל המוכרים כבר מזמן כתופעה בעולם המוזיקה בישראל ובעולם".
ורדי, פרסלי ודסטין הופמן?
השנה פרצת לכיוון חדש מה קורה בשנה הקרובה?
"בשונה מתזמורות אחרות, אני או המשרד שלי אינם עוסקים במכירת הקונצרטים. צוות השיווק והמכירות של ההיכל בהרצליה מטפל בצד הזה של ארגון הפעילות. אבל ההצלחה של הסדרה החדשה הווקאלית הביאה אותנו להגדיל את הסדרה משלושה קונצרטים השנה לחמשה בשנה הבאה. בתכנית יהיו רקוויאמים של מוצרט ושל ורדי, מיסה 'סנטה צ'צ'יליה' של גונו וגם אופרה שלמה, 'נשף המסכות' של ורדי.
"כפי שאמרתי הקהל אוהב את השילוב ולכן גם בסדרה הסימפונית לא ייעדר הממד הווקאלי. אנחנו פותחים בסימפוניה השנייה של מאהלר שם יש תפקיד לשתי זמרות ולמקהלה. אם הזכרתי את מאהלר ננגן בסדרה גם הסימפוניה החמישית שלו ויצירה אחרת שלא מרבים לנגן היא הסימפוניה השלישית של סן-סאנס".
זו סימפוניה עם עוגב בתפקיד מרכזי בהרצליה הרי אין עוגב...
"בדיוק ואנחנו נדרשים לפתרון טכני מורכב. את היצירה תנגן סימפונית ירושלים ולהם יש עוגב נייד קטן שגם הוא לא מספיק, הקהל ישמע חיבור של שני עוגבים. מבצע מורכב. עוד בשנה הבאה תכניות יוצאות דופן בוודאי להרצליה יצירות כמו 'טיל אוילנשפיגל' ו'מחול שבעת הצעיפים'(מתוך האופרה 'סאלומה') שתיהן של ריכרד שטראוס וגם את 'פואמת האקסטאזה' של אלכסנדר סקריאבין.
"מנגד ליצירות הגדולות האלה גם יצירה נדירה אחרת צנוע בממדיה הקונצ'רטו לקרן אנגלית של דוניצטי. את העונה הסימפונית נחתום בקונצרט שיחבר שני מלכים: ג'וזפה ורדי מלך האופרה ואלוויס פרסלי מלך ה- רוק 'נ' רול. ליצירות של אלוויס תחבור אלינו להקת ה'סיקסטיז'".
מי יהיו המנצחים האורחים של הסדרה?
"יגיעו שני מנצחים מרוסיה דמיטרי ליס ו-ולדימיר ורבצקי ומאיטליה יגיע ג'וזפה לנצלר. עוד שתוף פעולה שנסגר לאחרונה הוא עם המפיק והבמאי האיטלקי אנריקו קסטליונה.
"קסטיליונה מתמחה בהפקת קונצרטים באתרים היסטוריים. ואתו אני מקווה שיצאו שני קונצרטים גדולים ברומא עם התזמורת הסימפונית ירושלים. האחד הוא קונצרט בוותיקן לכבוד יום הולדתו של האפיפיור פרנציסקוס בתכנית שתשלב מוזיקה יהודית-ישראלית ומוזיקה מארגנטינה..."
מלברי ועד פיאצולה?
"כן אני חושב שזו הרוח. קסטיליונה מאוד אוהב את המוזיקה של לנארד ברנשטיין. הוא מדבר על קונצרט גדול בקולוסאום הרומי שהיצירה המרכזית בו תהיה הסימפוניה'קדיש'".
ב"קדיש" יש בתפקיד בולט קריין או קריינית
"בהחלט, קסטיליונה מדבר על דסטין הופמן כקריין.אבל זה כאמור עדיין בתהליכים".
קונצרט הסיום של הסדרה הווקאלית של "מלאכי המוזיקה" יתקיים ב-23 ביוני 2014 בשעה 20:30, בהיכל אמנויות הבמה, הרצליה. להזמנת כרטיסים: 09-9729999