הערב (יום חמישי) יתקיים במרכז למוזיקה ירושלים משכנות שאננים קונצרט מיצירותיו של המלחין האנגלי תומס עַדֶס. 

המלחין ואיתו חברי אנסמבל מיתר  ישמיעו חמישיית פסנתר שלו, שלוש מזורקות של עדס שהוא עצמו ינגן, עוד הוא ינגן את "בערפל" של המלחין הצ'כי ליאוש יאנאצ'ק. יצירה נוספת שתוקרן היא "בראשית" קונצ'רטו לפסנתר ווידיאו של עדס ושותפו איש הווידאו הירושלמי טל רוזנר. 

לפני שאנחנו מתחילים לשוחח על  האות "ע"  בשמך? אנחנו מכירים את השם כבר שנים רבות והוא נכתב באנגלית Ades. מנין ה"ע"?

"זו היתה בקשה שלי, באחד מביקורי הקודמים כאן בירושלים -  כל ביקורי הקודמים היו פרטיים ולא קשורים לביצוע של יצירות שלי – הגעתי לבית הכנסת של יוצאי חלב (סוריה) ואז הבנתי ששם המשפחה של סבי וסבתי נכתב כך ולפחות כשכותבים את שמי בעברית, שייכתב בצורה הנכונה. אני כבר צריך לומר שלפי ההלכה ולי כל אמת מידה מקובלת אינני נחשב ליהודי אבל המסורת חשובה לי".

אופרה על "מעושרים"

תומס עדס (בן 43), הוא  אחד הקולות הבולטים בעולם המוזיקה בעיקר במדינות הדוברות אנגלית,   משני עברי האטלנטי. אבל לא רק שם. הוא בנם של אב חוקר לשון ומוזיקאי, נגן קלרנית ואם שנחשבת לבת סמכא בתחום הציור הסוריאליסטי.  "באחד הביקורים הקודמים שלי כאן התלוויתי לאמי, שהוזמנה על ידי מוזיאון ישראל שהציג תערוכה גדולה של ציירים השייכים לזרם הסוריאליזם".  
 
הקהל בישראל נחשף למוזיקה שלו כבר יותר מעשור. האופרה שלו "פדרו את פניה" שעוסקת ב"מעושרים"  על גחמותיהם, רמזים לסקס מורכב ועוד עניינים מעוררי פולמוס. הוצגה באופרה הישראלית בשנת 2001, זמן קצר אחרי הצגת הבכורה בלונדון.
 
"הייתי אז בשלהי שנות העשרים שלי והופתעתי מאד  לגלות שדווקא בישראל מעלים יצירה חדשה של מלחין לא מוכר" מספר עדס. מאז שבו ונוגנו יצירות שונות שלו בהרכבים למוזיקה חדישה ויצירות אחרות נלמדות באקדמיות כאן.

תומס עדס, צילום: יח"צ

משברים משותפים עם מלחיני עבר
 
בימים שאתה כאן אתה מעביר כתות אמן לתלמידי פסנתר, להרכבים קאמריים ולתלמידי הלחנה. מה נותן מלחין למוזיקאי מבצע?
 
"לדעתי השאלה צריכה להיות הפוכה לגמרי. בשנים הרבות שבהן אני משמש כמורה אני כמעט  ולא מלמד את מי שרוצים להיות מלחינים.
 
"אני פסנתרן פעיל ומנצח פעיל  ואלו התחומים שבהם נראה לי שאני יכול לתרום הרבה, ויש לי מודל מעולה. במשך שנים אחד המורים החשובים שלי היה המלחין גיורגי קורטאג. הוא מעולם לא לימד הלחנה ולא את היצירות שלו. אבל עומק ההבנה שלי את עולם המוזיקה, את דרכי החשיבה והתובנות של מלחינים גדולים יותר או גדולים פחות, צצו ועלו במהלך המפגשים אתו. נראה לי שבדרך הזאת אני מנסה להמשיך כשאני עומד מול סטודנטים או אומנים צעירים".
 
אתה יכול לדבר על חיבור בינך כיוצר לבין מלחינים מן העבר?
 
"זה יהיה יומרני מצדי להשוות את עצמי כיוצר ליוצרים גדולים מן העבר.  היתה אפילו פעם אחת שהובנתי לא כהלכה בשיחה עם עיתונאי ויצא שאני הוא 'סוג של ' מוצרט וכמובן שזו לא היתה כוונתי. לעומת זאת כמלחין שקורא יצירות של מלחינים אחרים,  מוצרט, צ'ייקובסקי, יאנאצ'ק או כל אחד אחד לצורך העניין, אני מגיע לנקודות שבהן אני חש את ההתחבטות, את הלבטים, את ההיסוס  בהכרעה לכיוון זה או אחר של מלחין גדול מן העבר ואני יכול להשוות את אותו סוג של משבר  עם נקודות משבריות אצלי בתהליך הכתיבה. כאן בהחלט יש נקודות חיבור שהולמות את העיסוק בתחום זהה".   
 
יצירות שלך זוכות לביצועים רבים, כך למשל הקהל  בירושלים צפה בסינמטק בשידור ישיר של האופרה שלך "הסערה" על פי מחזהו של שקספיר וזה לא היה ביצוע ראשון     
 
"נכון, צריך להודות שהתמזל מזלי. מנצחים אוהבים את המוזיקה שלי וכך גם יצירות גדולות זוכות לביצועים נוספים. קשרי הטובים  עם סיימון ראטל, שהחלו עוד כשהיה מנהלה המוזיקלי של תזמורת ברמינגהם טופחו וזכיתי לכך שהוא מנצח על יצירותיי עם התזמורת הפילהרמונית ברלין אותה הוא מנהל כבר זמן רב".

הבי.בי.סי מעודדת יצירה חדשה
 
קהל בברלין וקהל באנגליה מקבל את היצירות שלך באותה דרך?
 
"לא.  זה נובע בעיקר משום שבאנגליה ובאמריקה קהל נמצא בקשר הרבה יותר גדול עם היומיום שלי וקהל בארץ אחרת  היומיום שלי הרבה פחות מעניין. הוא שופט את מה שהוא שומע או שומע ורואה. התגובות בהתאם..."
 
בוא נמשיך עם הקהל. נראה לי שזו הבעיה האקוטית של עולם המוזיקה כיום. המשוואה קונצרטים= קהל קשיש שהולך ונעלם, תקפה בכל מקום. איך מתמודדים עם זה?
 
"ראשית, לא כל מוזיקה מדברת לכל קהל, זה בוודאי אינו חדש. רצוי שקהל יפנה ראש למוזיקה וקהל צעיר לא תמיד פנוי  לכך.  קהל מבוגר  יכול להגיע למוזיקה המורכבת בשלב מאוחר". 

בתנאי  שיש לו לפחות רקע, משהו שהוא קיבל בחינוך, משהו ששקע בערוגות הזיכרון שלו, שיש לו סיכוי לפרוח מחדש.

"כאן כולנו באתה צרה, מי יותר מי פחות, אנגליה, ארצות הברית, ואני מבין כאן בישראל, יש כרסום הולך ומחמיר בתחום החינוך המוזיקלי.  לפעמים אני מקבל הזמנה ליצירה בתנאי שהיא תהיה נגישה. וזה מעורר אצלי לעתים נימי אנטגוניזם. אבל אני מחפש את הדרך".
 
בכל זאת, מעיון רציף או אקראי בלוחות העבודה של גופי המוזיקה בבריטניה,  ניתן ללמוד שיש הרבה מאוד מוזיקה חדישה והיא זוכה ליחס מרשים מן התקשורת האלקטרונית והכתובה.  מה שלא קורה אצלנו.   
 
"מי שנותן את הטון בבריטניה ואני מקווה שזה לא ישתנה הוא ה-בי.בי.סי. מאז שהוקמה רשות  השידור הבריטית, היא שמה לעצמה למטרה לעודד יצירה מקומית. הם נותנים את הטון. למשל, בפסטיבל הגדול ביותר באנגליה ואולי פסטיבל המוזיקה הגדול בעולם 'הפרומס' (יותר מחודשיים של מוזיקה באלברט הול בלונדון) יש הרבה מוזיקה חדישה, שזוכה לעידוד, טיפוח ולביצועים מרשימים. מתחת למטרייה החשובה זו פורחת עשייה גדולה בכל האירועים הקטנים יותר. יש על מי להסתכל ויש ממי ללמוד.
 
"בין העיסוקים השונים שלי ישנו צד נוסף. ניהלתי כמה וכמה פסטיבלי מוזיקה  לרבות פסטיבל אלדברו (שייסד המלחין בנג'מין בריטן) ופסטיבלים בצפון אמריקה. כשאני צריך להחליט מה ינוגן ויושר ואיך מביאים לשם קהל, אני נמצא בדיוק באותה עמדה.  לאור האולמות המלאים  על פי רוב, אני יודע לומר שיש מקום למוזיקה חדישה לחיות לצד וביחד עם מוזיקה מוכרת או מוכרת יותר. זה עניין של השקעה וחיפושי דרך".

אופרה זה ים של פרטים
 
כאמור בישראל יצא לחובבי האופרה לצפות בשתי אופרות חשובות שלך. האם זהו תחום מרכזי אצלך?
 
"מרכזי לא הייתי אומר, אבל זהו ללא ספק התחום המרתק ביותר. אני לא מלחין של יצירות סגורות שמוסר את הפרטיטורה ומחכה לביצוע.  בייחוד לא באופרה. אני מתעסק בים של פרטים, אני מעורב וכמו שראית בשידור הישיר מניו יורק גם ניצחתי על האופרה, הפרטים האלה מעניינים. אם כותב הליברית חושב בשלב הראשון שהמוזיקה לא מסתדרת טוב עם הטקסט, אני עורך שינויים. וגם בשלבים יותר מאוחרים  כשמקהלה או זמרים או אפילו פרטים טכניים לחלוטין אינם מסתדרים אני שם".
 
זמרים לא נלחצים משינויים של ערב הבכורה או אולי ערב אחרי הבכורה?
 
"לא יכול לדבר בשם כולם אבל כמה זמרים מפורסמים שעברתי איתם כמו למשל יאן בוסטרדג', קבלו את שינויי הרגע האחרון ברוח טובה ואפילו היתה תחושה של שותפות ביצירה".
 
שאלה אחרונה. מקורות ההשראה שלך הם מגוונים ביותר. כילד התחלת עם השירה של ט"ס אליוט ובהמשך מדיות אחרות, אמנויות פלסטיות, ספרות, אני אסתכן ואומר שגם שיחה בפאב המקומי או חדשות עשויים להפעיל את הדמיון שלך?
 
"זה מסכם תמונת מצב מאוד מקורית.  אבל התוצרים שנובעים  - למרות ההסתייגות שהזכרתי קודם – משתדלים להיות בדרכם נגישים ומתחברים לאסוציאציות שהקהל בכל מקום יוכל לחוש. 
 
מה על הכדורגל באנגליה, או על השתתפות אנגליה במשחקי הגביע העולמי בברזיל? 

"אני לא צופה כי אני לא מחפש לעצמי עוגמות נפש!"
 
 
היום, חמישי, 26 ביוני 2014 יערוך עדס בין השעות 13:00-10:00 כיתת  אמן לפסנתרנים צעירים מצטיינים: מיצירות בטהובן, ליסט, ברטוק, ויזנברג ועוד. ב-20:00 ייערך קונצרטומפגש עם תמוס עדס  במרכז המוזיקה לירושלים משכנות שאננים.הכניסה לכל האירועים ללא תשלום. יש להזמין מקומות מראש בטלפון 02-6421041.