הבמאית האיטלקייה אליס רורוואכר, 31, נראתה מופתעת למדי בטקס הנעילה של פסטיבל קאן האחרון שנערך במאי, כשסרטה "הפלאים" הוכרז כזוכה פרס חבר השופטים, מהיוקרתיים באירוע.

אך מי שצפה בסרטה השני של הבמאית הצעירה (הסרט העלילתי הראשון שיצרה היה "גוף שמיימי"), יכול היה לקבל את הזכייה בטבעיות. 
   
הכלאה בין פליני לאטורה סקולה 
   
הסרט הריאליסטי ועם זאת הסהרורי, נראה כמו הכלאה בין הסוריאליזם של פדריקו פליני וההיפר-ריאליזם המובנה של אטורה סקולה. הסרט צולם ב-16 מ"מ פילם, פורמט שעבר מזמן מן העולם ורק לעתים רחוקות משתמשים בו, ועל כך מגיע כבוד לבמאית.
 
במרכז היצירה הנהדרת הזו עומדת משפחה איטלקית כפרית, לכאורה לא מתפקדת וחיה במעין כאוס מוחלט, העוסקת בגידול דבורים ובהפקה, רדייה ומכירה של דבש. אב המשפחה וולפגנג (סם לוויק) מפעיל את העסק שלו עם אשתו אנג'ליקה (אלבה רורוואכר) בדרכים שמרניות מיושנות, ומצפה שבנותיו, המסייעות בעבודה, ימשיכו להפעיל את המיזם אחריו.
 
ג'לסומינה (מריה אלכסנדרה לונגו), הבת הגדולה והמתבגרת נלהבת להשתתף בשעשועון טלוויזיה אסקפיסטי בשם "שעשועי הכפר", בו היא עשויה לזכות בסכום כסף גדול. המשפחה נכנסת להרפתקה למרות התנגדות האב. את המשחק מנחה סוג של דיווה מסתורית (מוניקה בלוצ'י), לבושה בבגדים מעולם הפנטזיה. גם היא נראית כמי שהתפקיד מאפשר לה אסקפיזם. 



מימין: אלבה רורוואכר, אליס רורווכר, מוניקה בלוצ'י וסאם לוויק, צילום: FDC / K. Vygrivach

   
אגדה על דבורים ודבש           
   
"זה לא סרט אוטוביוגרפי. אבל הוא סרט מאוד אישי", מעידה רורוואכר במסיבת העיתונאים בקאן, בה השתתפו גם השחקנים ואנשי הצוות. "זה סרט משפחתי בעצם, בכך שהוא עוסק במשפחה שאני מכירה. חלק מהדמויות דומות לנפשות פועלות אמיתיות שהכרתי, אבל רציתי בעיקר ליצור סרט על האזור בו גדלתי, שנמצא בין טוסקנה ואומבריה.
 
"רציתי לשרטט את המאפיינים של המגרש הביתי הזה שלי, ולמען האמת יש שם הרבה דבורים ואנשים שמגדלים אותן. רציתי לשרטט את סיפורה של המשפחה הזו, המתפרנסת מגידול דבורים והפקת דבש מהם".
 
הסרט נראה במובנים מסוימים כמו אגדה.
 
"למעשה זו אגדה, אם כי מאוד ארצית, פשוטה וישירה. נעשה כאן ניסיון לגולל סיפור אודות מלך שיש לו ארבעה ילדים. ויש גם מלכה. מה ששאפנו לעשות הוא לצלם את הסיפור הזה קרוב כמה שניתן למציאות, ושהצופה יפרש זאת כראות עיניו. מי שרוצה, יוכל להתייחס לסרט כאל אגדה". 
  
 על מה בעצם הסרט, לשיטתך?
 
"בסרט הזה אנחנו עוסקים המון בכישלון, וגם במחילה. אנחנו מציגים את הדמויות באופן כזה שאף אחד מהם לא טוב, וגם לא רע. רק אבי המשפחה הוא מקרה גבולי, בהיותו מייצג משהו שונה קצת בתוכה. אבל כולם באותה סירה. יש למשפחה הזו שתי אפשרויות: או להגן על עצמה או להיחשף לעולם האמיתי.    
 
"למען אהבת בתו, האב חושף את עצמו למציאות, וכשזה קורה הוא נחשף גם לכישלון. ניסינו להציג בסרט את הרכות של בני המשפחה, ובד בבד הייתה לנו מוטיבציה להראות גם את הניגודים בתוך הדמויות. לא רצינו להסתיר אותם בשום דרך. הדימויים המאוד חזקים שהרכבנו, אפשרו לנו להציג את הסיפור בכמה מישורים בו-זמנית". 
 

הפלאים, צילום: יח"צ

כיוצרת, מהן ההשפעות שלך מהקולנוע האיטלקי ובכלל?
 
"יש הרבה השפעות על עבודתי, לא רק מתחום הקולנוע. אני שואבת השראה מהספרות וגם מהחיים עצמם, כמובן. ובאשר ליוצרים בקולנוע האיטלקי שהשפיעו עליי, הייתי מצביעה בעיקר על רוברטו רוסליני". 

ליהקת לסרט לתפקיד אם המשפחה את אחותך, אלבה.     
 
"עבודה עם אחותי נראית לי פשוט טבעית. קלטתי עד כמה יש לנו את אותו דמיון, מה שאפשר לנו לשתף פעולה בבניית הסיפור וקווי המתאר שלו, כשהעבודה המשותפת קלה יותר. זו הייתה חוויה מעניינת, כי כל אחת מאיתנו נתמכת על ידי האחרת ועוזרת לה. בסרט הזה היה עלינו להישאר קרובות זו לזו עוד יותר. האווירה הייתה מצוינת.
 
"מה שרואים בסרט הוא בין היתר פועל יוצא של הזיכרונות שלנו ושל החינוך שספגנו, מה שהפך אותנו לקרובות זו לזו. גם בקשר שבין במאית ושחקנית, לא הייתי צריכה להסביר לה כמעט כלום. היא הבינה אותי אינסטינקטיבית והכימיה והדינמיקה זרמו מעצמן".   
 
איך בחרת את הילדה מריה אלכסנדרה לונגו?
 
"כל הילדות אינן שחקניות מקצועיות. מריה התגלתה כשחקנית טובה מאוד, אבל לפני כן היה עליה ללמוד איך לטפל בדבורים. כששאלנו אותה אם היא מעוניינת להשתתף בסרט, היא ביקשה שנקבל לכך רשות מהוריה.
 
"לקח לנו המון זמן למצוא מישהי שתוכל לשחק את ג'לסומינה. ראינו המון ילדות ועדיין לא הגענו לאחת המתאימה. לאחר 1,500 ילדות היא הייתה כמעט האחרונה שהגיעה לאודישן ומייד שאלנו אותה אם היא מעוניינת להשתתף בהרפתקה הזו. יצרנו קשר עם הוריה ואמה הסכימה לכך. הסברנו לה איך הדברים עומדים להתבצע ולהתנהל בתקופת העבודה על הסרט והאם אמרה: 'או.קיי, אם עניין הסרט לא יעלה יפה, לפחות הבת שלי תלמד איך לשמור על דבורים'". 
  


הפלאים, צילום: יח"צ

מוניקה בלוצ'י: "כמו הדובדבן שעל קצפת העוגה" 
  
מטבע הדברים, הכוכבת היפה מוניקה בלוצ'י עמדה במוקד ההתעניינות במסיבת העיתונאים. "עבודתי לא מורכבת אך ורק מהיותי שחקנית. מה שאני אוהבת במקצוע הזה הוא לחיות חוויות אנושיות", סיפרה בלוצ'י. "אם השחקנית לא הופכת באותו זמן לאישה שהיא מגלמת, היא לא שחקנית טובה בעיניי.
 
"מאוד רציתי להשתתף בסרט הזה ואני שמחה שניתנה לי ההזדמנות לגלם את הדמות הזו, שהיא טיפוס כן ואמיתי. זו דמות ששחקנית לא יכולה לדחות. זה כמו הדובדבן שעל קצפת העוגה וזה דובדבן יפה מאוד. המפגש בין הילדה והדמות שאני מגלמת, גורם לשתיהן להגיח מתוך העולמות שלהן. אני הופכת להיות מן פייה-אם שנמאס לה לחיות בחלום והיא מציעה את החלום הזה לאחרים".

איך הייתה לך העבודה עם ילדים?
 
"כשאני עובדת עם אלבה (רורוואכר), אותה אני מעריצה, זה עניין אחד, אבל כשעובדים עם ילדים, יש צורך לקלוע לאמת. ילדים הם שחקנים טבעיים. הם מביאים לסט משב אוויר רענן. מחמם את הלב לעבוד איתם".
 
בניגוד לרוב עבודותייך בעבר, כאן את עושה תפקיד משנה קטן למדי.
 
"מבחינתי, אין זה חשוב אם מדובר בתפקיד ראשי או משני. כל תפקיד שאתה עושה בסרט הוא חשוב, ואפילו כשעומדות לרשותך רק מספר דקות - גם בהן אתה יכול להעביר את המסר שלך.
 
"כשפגשתי את אליס והיא סיפרה לי על הפרויקט שלה, הוא נראה לי בעל חשיבות רבה, אפילו אם בת דמותי לא מופיעה על המסך דקות רבות מדי. קלטתי שאני יכולה להעביר מסר חזק מאוד בדמות הזו. כולנו, השחקנים, לא נמצאים על הבמה במקרה. אנחנו לא מקבלים תפקידים באופן לא מתוכנן. כשלקחתי על עצמי את התפקיד הזה, הוא היה חשוב לי בנקודת הזמן הספציפית ההיא בחיים שלי". 


 
הפלאים, צילום: יח"צ
  
 הסרט יוקרן במסגרת פסטיבל הקולנוע הבינלאומי ירושלים ביום רביעי, 16 ביולי 2014 בשעה 22:00 וביום שישי, 18 ביולי בשעה 15:30 בסינמטק ירושלים. להזמנת כרטיסים: 9377*