בשנים האחרונות חוברת תזמורת המהפכה למוזיקאים מרכזיים לסדרת מופעי "קלאסי-רוק" באופרה הישראלית שכוללים עיבודים תזמורתיים חדשים וחדשניים לשירים מוכרים.

במעבדה התזמורתית של המהפכה עברו כבר עברי לידר, דודו טסה ו"הדג נחש". אל הרשימה הזו מצטרף במופע הקרוב משורר, יהונתן גפן, מי שאפשר להגדיר אולי כרוקר שבין המשוררים, גם בגלל שמילותיו זכו ללא מעט לחנים של אמני רוק וגם בגלל הסגנון ודרך הפרפורמנס הייחודית שלו.

שני מנהליה האמנותיים של התזמורת, רועי אופנהיים וזהר שרון, גדלו על שיריו של גפן. "נקודת המוצא שלנו היתה שזה לא יהיה במתכונת של 'ערב לזכרו' כמו המחוות שעושים בקאמרי", אומר זהר שרון, "וזה גם הדבר הראשון שאמרנו ליהונתן: שהוא יעמוד במרכז הערב על הבמה והכל ייבנה סביבו".

שישה מלחינים עיבדו מחדש את שיריו של גפן לתזמורת: אדיר לוי, אורית גוראל, אמיר לקנר, אשר גולדשמידט, מיכאל זלטנרייך ושרון עצמו. בין השירים שזכו לעיבודים חדשים בערב: "שיר לשירה", "אחינועם לא יודעת", "זה היה סיפור של חורף", "הבלדה על חדווה ושלומיק", "מקום לדאגה", "פחות אבל כואב", "יכול להיות שזה נגמר" ועוד.

המבצעים שחברו לתזמורת המהפכה הם אסף אמדורסקי  אפרת בן-צור, סיוון טלמור, נעם רותם וורד פיקר .

צילום: אייל לנדסמן

לא רק ללטף את האוזניים

חשוב לשרון להדגיש שבניגוד לתזמורות אחרות, תזמורת המהפכה אינה רואה את עצמה כגוף מבצע אלא כאנסמבל יוצר. "זה מדיום רלוונטי ואקטואלי, שמטרתו לא רק ללטף את האוזניים אלא הוא משמש בעיקר כאמצעי ביטוי חזק מאוד. חלק מהאג'נדה הזו בא לידי ביטוי בזה שאנחנו נותנים את הבמה למעבדים, שבעצם עושים סוג של הלחנה.

"לכן גם היה לנו גם מאוד חשוב שמעבר לעיבודים לשירים קיימים תהיה גם יצירה מקורית שתיווצר במיוחד לערב הזה. גם בהתחלה וגם בסוף יש שתי יצירות חדשות לאמן ולתזמורת: 'דברים על השיר הנ"ל' שפותח את הערב ושיר של רנדי ניומן שיהונתן תרגם, שפותח את ההדרן".

איך בחרתם את השירים?

"אנחנו מעריצים את יהונתן גפן שנים רבות וחשבנו שאנחנו מכירים רפרטואר גדול מהשירים שלו. היה תענוג לגלות המון שירים שהוא כתב שדווקא לא מזוהים אתו כמו 'מקום לדאגה' שהלחין מתי כספי ו'פחות אבל כואב' של פוליקר.

"על הנייר היה לנו רפרטואר של 45 שירים שהיינו צריכים להתחיל לצמצם. לקחנו בחשבון גם את ההעדפות של המלחינים שעיבדו את השירים. הם בחרו שירים שהם מתחברים אליהם במיוחד. בשלב הבא שיתפנו פעולה עם דרור נחום, שהוא המנהל האמנותי של יהונתן גפן ובחרנו טקסטים שיובילו אל השירים. חלק מהאתגר של מנהלים אמנותיים של מופע שלם כזה, הוא לשמור על באלאנס בין המוכר למוזר. יותר מדי מוזר  - זה לא טוב, יותר מדי מוכר -  זה לא מעניין אותי ואת רועי".

איך ניגשים לעיבוד של שיר?

"אני אישית לא מעוניין בגרסאות כיסוי, שבהן מחליפים את הזמר המבצע. אני אוהב שעיבוד מצליח לתת הזדמנות לתת ערך מוסף לטקסט, לשמוע שורה ששמעת עשר פעמים ברדיו ובפעם ראשונה להקשיב למה המילים אומרות לך.

"מה שקדוש זה המנגינה והטקסט. הדימוי שאני נותן לגבי זה לאנשים שהם לא מוזיקאים הוא סטודיו לצילום, שבו יש מאחור מסך כחול. רגע אחד את בלפלנד ורגע אחד בתאילנד כי שינו לך את הרקע. את אותה אחת, עם אותו חיוך ואותה תלבושת, אבל משמעות החיוך משתנה לגמרי. זה הכוח של מוזיקה וטקסט. כשזה שיר שהוא מאוד מוכר, כל ניואנס מקבל משמעות ברגע שאת משנה בו איזשהו מרכיב".

"אני לא אוהב חלילים"

מבין כל המלחינים שהלחינו את גפן, יש כאלה שקל יותר לעבד לתזמורת?

"בגלל שעשינו פרישה מאוד רחבה מבחינת לחנים מוכרים של מלחינים שונים, כל שיר זה פיצוח בפני עצמו. כשאני ניגש לעבוד, לא משנה לי מה הלחן, נקודת המוצא שלי היא לצלול לתוך הטקסט ולוודא עם עצמי שאני לא שם את האספירציות האמנותיות שלי במרכז אלא חושב מה התרומה הייחודית שלי לעיבוד הזה במפגש עם הטקסט. וזה יכול להיות שיר מאוד פשוט או מורכב, זה לא משנה.

"עיבוד טוב זה עיבוד שלוקח מאוד בחשבון גם את הקול הספציפי שנלקח אליו העיבוד. חשוב שהזמר ירגיש בנוח לעמוד באולם עם 1,600 איש, תזמורת ומנצח. אתה צריך לדאוג שלמבצע יהיה נוח".

איך באמת היה המפגש של המבצעים עם התזמורת ועם העיבודים?

"המדיום התזמורתי הוא מדיום שצריך לחיות אותו ולהכיר את הניואנסים והדקויות שלו. האמנים המבצעים לא חיים במדיום התזמורתי והדימוי שלהם על מה זו תזמורת לפעמים מתחיל ונגמר בכינורות או במין הכללות כמו 'אני לא אוהב חלילים'.

"היו הרבה הרמות גבה לחלק מהעיבודים, במיוחד במפגש ראשון. חלקם גם לא רגילים לעשות בבית חזרות אבל זה עניין של תיאום ציפיות שמהר מאוד מסתדר. יש דברים שצריך לשכוח. גם הקהל מרים גבה פתאום כשאקורד משתנה בקטע מוכר, אלה דברים שלוקח להם זמן לשקוע".

 
זהר שרון (צילום: אייל לנדסמן)

ברוזה כנדוניה של אמדורסקי

בעצם הזמרים, שהם כולם מוזיקאים יוצרים נבחרו כמבצעים קוליים בלבד

"בגלל שמדובר באמנים שונים ובמעבדים שונים יש קשת רחבה של סגנונות של שיתוף פעולה, אבל התפקיד של האמנים המשתתפים היה יותר כמבצעים מאשר כנותני הטון בעיבודים, מי יותר מי פחות.

"לאסף אמדורסקי למשל היה מאוד חשוב שיהיה ייצוג לשיתוף פעולה של גפן ודויד ברוזה, יש לו איזו קנאות לשיתוף פעולה הספציפי הזה, כמו נדוניה שהוא הביא לזה. אז עברנו על האלבום של ברוזה 'קלף' ובסוף נבחר השיר 'דניאלה'.

"אותו דבר עם 'פחות אבל כואב'. נעם רותם קיבל אתגר לא פשוט ולא באזור הנוחות שלו, שזה גורם לך להקשיב לך לטקסט הזה בצורה אחרת. המילים היו במרכז תשומת הלב כשהנחינו את המבצעים איך לעבוד. לא המצאנו את הגלגל מחדש אבל היתה לנו כוונה אמנותית לשפוך אור חדש על כל אחד מהם.

"למשל אפרת בן צור לא כל כך  התחברה ל-'מקום לדאגה'. אמרתי לה שאין מישהו שאני יכול לדמיין שיעשה את זה יותר טוב ממנה ויביא לשיר זווית חדשה. מיכאל זלטנרייך עיבד את השיר ואחרי שהוא הלחין את העיבוד בגרסה הראשונה אמרתי לו בוא ניקח את זה שני צעדים רחוק יותר והוא תפר לה תפאורה מאוד מיוחדת לקול. בעיבוד הסופי השילוב של הקול הייחודי שלה ושל התזמורת מוציא את הקול שלה אחרת וזה טוען כל מילה במשמעות".

חיים את  העולמות של הרוק והפופ

ככלות כל העבודה הממושכת של כל כך הרבה יוצרים, זה בעצם מופע חד פעמי

"זו נקודה כואבת. נורא כואבת ובכל כך הרבה מובנים. כרגע אין לדעת מה יקרה בפרויקט הזה אם יהיה לזה המשך או לא. המופע מוקלט לגלי צה"ל והם ישדרו אותו, לא בשידור חי. כרגע הוא לא יוקלט בסטנדרט של ערוצים שמאפשר הוצאת אלבום.

"יום לפני המופע עם עברי לידר, עברי והמנהלת שלו היו בגישה של 'יאללה בואו נגמור עם זה ונמשיך הלאה'. אבל בסוף המופע הם אמרו אלבום עכשיו ולסגור מופעים נוספים. כשסיימנו את המופע החמישי של עברי לידר היינו הרבה יותר משוחררים, היתה הרגשה שעכשיו אפשר להתחיל. וזה באמת היה מופע שהוקלט לאלבום ונמכר יפה. הקלטנו גם עם דודו טסה".



תזמורת המהפכה (צילום: יח"צ)

שילובים של הקלאסי והקל או הפופולרי יש היום בלא מעט תזמורות

"בדרך כלל בתזמורות שמבצעות ערבים כאלה מסתכלים על זה, לא נעים להגיד, בתור חלטורה. הנגנים שלנו מנגנים בתזמורות כמו הפילהרמונית והקאמרטה אבל גם חיים את העולמות של הפופ והרוק והג'אז והם נותנים מעצמם בערב הזה. כשיושבים בקהל מרגישים שלנגנים אכפת והם לא באים רק כאנשי מקצוע. ראיתי היום את יהונתן מגיב לזה פתאום הוא אמר 'וואו, התזמורת הזו' והוא לא התכוון לאיכות הביצוע, לא שהיא לא טובה, אבל זה לא העניין. יש פה ערך מוסף של אכפתיות אמיתית".

ומה עוד קורה עם תזמורת המהפכה בימים אלה?

"התזמורת עובדת על פרויקט גדול ושאפתני של יצירה מקורית שמיועד לשנת ה-30 לאופרה הישראלית וחגיגות 20 שנה למשכן לאמנויות הבמה. נעלה יצירה שמשלבת יצירות מקוריות עם מסכי וידאו ועם אמנים שראוי היה להביא לבמה אבל אי אפשר כי הם כבר לא אתנו: ג'ימי הנדריקס, והצל'נית ז'קלין דו פרה. אנחנו מסמפלים אותם בתוך המוזיקה שלנו. התזמורת לא תראה כמו תזמורת כי היא תעמוד ותנגן בתוך כל מיני קונסטרוקציות עם מסכים והקרנות וזה יקרה ב-4 בנובמבר באופרה הישראלית.

"אנחנו גם מופיעים הרבה מאוד ברחבי הארץ במסגרת סל תרבות מול תיכונים. יש לנו בין השאר פרויקט בשם 'חופרים בקלאסי' – יצירות קלאסיות בשילוב להקת רוק ופרויקט לילדים בשם 'סינדרלה' עם אנימטורים שמציירים בלייב תוך כדי מופע. באוקטובר-נובמבר 2015 נעלה מופע עם J.Views שתהיה בו הרבה אלקטרוניקה".

המופע יתקיים ביום שלישי, 29 ביולי 2014 ב-21:00 באופרה הישראלית – המשכן לאמנויות הבמה תל אביב. כרטיסים: 175/155/135 שקל. טל': מידע נוסף וכרטיסים :   03-6927777   ובאתר המשכן .