מפני מה חרב בית שני? חז"לינו תלו את חורבן בית המקדש השני בשנאת חינם שרחשו בני ישראל איש לרעהו.

בית אבי חי בירושלים מקיים בשנים האחרונות אירוע חינמי רב-משתתפים בתשעה באב, "שונאים", העוסק באספקטים של השנאה וביטוייהם השונים - לאומי, פוליטי, דתי ומגדרי - בחברה הישראלית.

שנאה ומצוקה

השנה, יותר מבעבר, הפך נושא השנאה וההתמודדות אתו למרכזי בשיח הישראלי. תכנית האירוע בבית אבי חי כוללת מרתון סרטים ושיחות העוסקים בנושא, בהשתתפות יוצרים, חוקרים, ואנשי תרבות ורוח.

"תכנית האירוע נקבעה לפני שהתחילה המלחמה והנושא נעשה כל כך רלוונטי," מספרת ליעד מודריק, עיתונאית ודוקטור למדעי המוח ולפילוסופיה, המנחה את רצועת מרתון הסרטים באירוע.

"מה שקורה עכשיו לא היה חלק מהשיקולים של התכנים שנבחרו, אבל במצב הנוכחי בלתי נמנע שזה ייכנס. האירוע הוא בעצם פסק זמן מהיומיום והחדשות האינסופיות שמאפשר לנו לחשוב על המציאות דרך פריזמות קצת אחרות", היא אומרת.


ליעד מודריק,  רון עופר (יח"צ)

אלו סרטים בחרתם להכניס למרתון, ובאלו דרכים הם מאירים את נושא השנאה?

"בחרנו שלושה סרטים ישראליים – 'הנוער' בבימוי תום שובל מ-2013, 'לא רואים עלייך' של מיכל אביעד מ-2011 ו'רוקדים ביפו' של הבמאית הילה מדליה מ-2013. כל מושב כולל צפייה ודיון בהשתתפות אישים שונים, כשהמנחים הם הפסיכולוג הקליני אבנר הכהן ואני.

"הסרט הראשון שנדון בו, 'הנוער', הוא יצירה עטורת פרסים בכיכובו של משה איבגי, שמתארת שני אחים תאומים שהמצב הכלכלי מביא אותם למעשים קיצוניים. בעזרת אנשי הפאנל: המשורר, במאי הקולנוע והאוצר יהושע סימון, וד"ר דרור ינון מאוניברסיטת בר אילן ומכון הרטמן, נדון בשאלות כמו איך המצוקה הכלכלית מיתרגמת לשנאה כלפי עשירים, וננסה להבין איך החיים בצל מצוקה, ולא משנה אם היא כלכלית או ביטחונית, מביאה להתמכרות לתחושת שנאה, גם בהקשר האקטואלי של המצב הנוכחי.

"הסרט השני, 'לא רואים עלייך', בכיכובן של רונית אלקבץ ויבגניה דודינה, עוסק בהתמודדות של נשים שנאנסו, ובסוגים אחרים של שנאות – גם חברתיות וגם כאלה שקשורות לסכסוך הישראלי-פלסטיני. יחד עם בנות הפאנל עו"ד קרן בר יהודה והשחקנית יבגניה דודינה ננסה לראות אם יש הקבלה בין סוגים שונים של שנאות".

כלומר?

"יש הרבה דרכים לתאר אונס – שנאת נשים, פורקן מיני, זה נושא מאוד רגיש ונפיץ. אנחנו ננסה לבודד את השנאה ולראות מה מקומה בסיפור הזה והאם אפשר להקביל בין שנאות שונות. הסיפור המרכזי הוא על אונס אבל גם קונפליקטים אחרים באים כאן לידי ביטוי, ודרכם נבדוק את רעיון ההקבלה".

הסרט השלישי, בשונה מקודמיו, הוא דוקומנטרי.

"נכון, ויש בו עניין מיוחד. 'רוקדים ביפו' הוא סרט מקסים על חייו של הרקדן פייר דוליין, שנולד בתקופת המנדט לאם פלסטינית ולאב אנגלי. הוא חי בלונדון וחוזר ליפו, עיר הולדתו, כדי ללמד יהודים וערבים ריקודים סלוניים ולנצח את השנאה דרך האמנות. יש כאן רעיון מאוד מעניין של השנאה ככוח מניע, כאילו מתוך שנאה למישהו שעשה לך עוול תכתוב את הרומן הגדול של המאה ה-20.

"מעניין לראות איך דוליין, כפלסטיני, בוחר לתעל את הקונפליקט שלו דרך פעילות חיובית ומביא אנשים להילחם בשנאה באופן הזה ולא בדרך הרגילה של הגברת השנאה. חברי הפאנל - חתן פרס ישראל לסוציולוגיה פרופ' סמי סמוחה ופרופ' דנה אריאלי הורביץ, דיקן הפקולטה לעיצוב במכון הטכנולוגי חולון ינסו יחד אתנו להבין האם אפשרי בכלל לנצח את השנאה, להפוך אותה ממשהו שלילי שמביא הרס וחורבן למשהו יצירתי".


"הנוער" (צילום: ורד אדיר)

הניכור בין האדם לסביבתו

במקביל לרצועה המרכזית יתקיימו בבית אבי חי שתי רצועות נוספות – "סרטי סטודנטים" ו"כהני הרשע" - בהנחיית הבמאי, המפיק והתסריטאי רון עופר.

"כשהכנו את רצועת סרטי הסטודנטים פנינו לבתי ספר שונים לקולנוע ברחבי הארץ וביקשנו שישלחו לנו סרטים קצרים שעוסקים בשנאה," מספר עופר. "מטבע הדברים קיבלנו סרטים שהרחיבו את ההגדרה של המושג. סיננו אותם על פי איכות ומצאנו תמה ללכת אתה – 'שנאת העיר"'.

כלומר, הניכור בין האדם לסביבתו?

"בדיוק. יש משהו מאוד יפה בסרטים שבהם גם המקום הוא גיבור ולא רק הדמויות, כמו 'מטרופוליס', 'בליידראנר', 'מלאכים בשמי ברלין'. היחס אל העיר בסרטים כאלה הוא מאוד אמביוולנטי. מצד אחד זה מקום שהפרט הולך בו לאיבוד, ומצד שני זה מקום שמאפשר חופש, תרבות, דמוקרטיה. במשפט אחד אפשר לומר שהמבט על העיר בסרטים הוא לעיתים אוטופי ולעיתים דיסטופי.

"בכל שלושת הסרטים שבחרתי יש איזושהי הצעה להתגבר על הניכור העירוני באמצעות קשר או מגע עם זר. לפעמים זה מצליח ולפעמים לא.

"הסרט הראשון, 'התרוממות רוח' של הבמאי אופיר בו שמעון, הגיע מאוניברסיטת תל אביב והוא חלק מן הפרויקט 'קצר: ארוך' – סרטים קצרים שמהווים המשך או מושפעים מסרטים באורך מלא המשתייכים לקלאסיקה הישראלית.
'התרוממות רוח' הוא סרט המשך ל'חולה אהבה משיכון ג'' של שבי גביזון, סרט שנוצר לפני 20 שנה. משה איבגי משחק בסרט את אותה דמות אחרי 20 שנה. הוא מגיע לתל אביב מהעיירה שלו, ומפספס את האוטובוס האחרון חזרה. הוא משוטט חסר אונים ואף אחד לא שם עליו עד שהוא פוגש ברמנית יפה ונוצר רגע של מגע אנושי ביניהם, סוג של גאולה.

"הסרט השני הגיע מ'מעלה', בית ספר דתי לקולנוע בירושלים, ובוים על ידי מתן פוקס. 'רחוב ההסתדרות' היא קומדיה דוקומנטרית על הבמאי שגר ברחוב ההסתדרות במרכז ירושלים, רחוב מוזנח שנעזב על ידי רוב בתי העסק. מתן מחליט לעשות בחירות ולמנות ראש לרחוב, כדי לגרום לאנשים לחוש אכפתיות כלפי המקום שהם גרים בו. כולם חושבים שהוא ירד מהפסים אבל הסרט עוקב אחרי היוזמה שלו ושואל בעצם 'למה לא?'

"הסרט השלישי, 'סיור מודרך', הוא סרט פיוטי ומקסים של בנימין פרידנברג מבית הספר 'סם שפיגל', ומספר על צעיר משועמם שגר בירושלים, בלילות מצייר את קווקווי הכבישים ובימים מנהל 'דייטים' בצ'טים טלפוניים. בסרט יש לירושלים נוכחות חזקה כעיר ריקה, כחלל שמהדהד לתוך המצב הנפשי של הגיבור שרק מדבר אבל בעצם לא פוגש אף אחת. במקרה הזה האופציה לקיים מגע אנושי בתוך העיר לא מתממשת".


"לא רואים עליך" יבגנייה דודינה ורונית אלקבץ (יח"צ)

הטראומה אצל האחים כהן

הרצועה השנייה שאתה מנחה מוקדשת לשורשי השנאה ביצירה הקולנועית של האחים כהן.

"כן, 'כהני הרשע'. זו רצועה שונה לחלוטין שמיוחדת לקולנוע של האחים כהן, ובייחוד לחקר העולם מלא הרוע שנוצר כמעט בכל הסרטים שלהם. יחד עם התסריטאי, הבמאי ואיש הטלוויזיה אהרן פוירשטיין נחקור את התופעה הייחודית הזו – אנשים שהתחילו בפרינג' ובהדרגה, למרות שנשארו אלטרנטיביים ולא פשוטים להבנה, עברו למיינסטרים, עד שכמעט כל סרט חדש שלהם מועמד או זוכה באוסקר.

"פויירשטיין גורס שהסרטים שלהם נותנים תחושה של פאזל שחסרים בו כמה חלקים, תחושה של אין אחיזה, אפילו של טראומה, והטראומה הזו קשורה לשואה וליהדות ארה"ב שחרדה לגורלה".

אלו סרטים תקרינו?

"נקרין קטעים מ'ברטון פינק', 'ארץ קשוחה' ו'יהודי טוב'. בכל הסרטים האלה העולם, או אלוהים, מתעמרים בדמויות והן לא מבינות למה, אבל הן תמיד אשמות במשהו. הדמות השטנית האולטימטיבית בסרטים שלהם היא דמותו של חוויאר ברדאם ב'ארץ קשוחה'. הוא משחק שליח שמביא לדמויות את המוות באופן שרירותי, אבל לפני זה הוא מכניס להם את האמת בפנים, ומזכיר לצופים באופן מוחשי את העובדה שכולנו בעצם חוטאים".

לצד הרצועות הללו יתקיימו במסגרת האירוע גם "שיח קולנוע" עם יובל ריבלין, חוקר קולנוע, על טבעה של הזהות הישראלית והקונפליקט הדתי-חילוני כפי שבאה לידי ביטוי ביצירתם של אורי זוהר ואריק איינשטיין, ומפגש בשפה האנגלית שבמסגרתו יוקרן הסרט "הירושות שלי" ותינתן הרצאה של הבמאית והתסריטאית עינת קאפח על שנאות ביהדות תימן".  
  
    
מרתון סרטים ושיחות בנושא השנאה יתקיים ביום שלישי, 5 באוגוסט 2014 , ט' באב, החל מ-13:00 ועד 20:00  בבית אבי חי בירושלים.  כל הסרטים, הסדנאות והדיונים – ללא תשלום, על בסיס מקום פנוי. להזמנת כרטיסים בקופות בית אבי חי: 02-6215900. כיבוד קל יוגש עם צאת הצום. אתר בית אבי חי