"אמא, אפשר לראות את ההצגה הזאת שוב?" אמרה בתי בת השמונה, מיד בתום ההצגה, אז גם נדלק האור באולם והיא זיהתה את עודד פז (עודד מ"הפיג'מות"), בימאי ההצגה, וביקשה להצטלם אתו.

"ילד פלא" נכתבה על ידי יובל סגל ו"נתפרה" על פי שירים שהלחין קובי אשרת, כמו "ילד פלא", "אמת או חובה", "הי הו היפו", "ידידי טינטן" ועוד, שההורים זוכרים מילדותם והילדים מכירים בעיקר מהגן ומבית הספר. שימח אותי מאוד שבת השמונה ובן השש וחצי נהנים מאוד מהצגות כמו זו, שיש בהן "קסם של פעם".

אמת שגלי אוהבת את יואב?

העלילה בקצרה: ילד הפלא יואב אוהב לשחק בעולמות של דמיון עם אחותו הג'ינג'ית אמה, עם גלי, הילדה שבה הוא מאוהב  ועם חנן, חברו הטוב והמצונן תמידית. כשיואב מגלה שהיפופוטם ברח מגן החיות כולם בטוחים שהוא ממציא או מפנטז, אבל הוא נחוש לצאת למסע חיפושים אחרי ההיפו ולשכנע את חבריו להצטרף.

הקטנים יותר נהנים מהשירים והריקודים הקצביים, מהנפילות המצחיקות של השחקנים בכל פעם שחנן המצונן (אסף משה) מתעטש, מדמותה של אמה הג'ינג'ית ( לירון ויגדור) וממסע החיפוש אחר היפופוטם שהלך לאיבוד, המופיע בסוף בדמות בובה גדולה.

הגדולים יותר מתחברים כבר לתכנים: חנן ש"סובל" מעודף חוגים מוביל לשיר "אבאל'ה אמאל'ה" שכתב יורם טהרלב; "אמת או חובה" מגיע כשאמה מאתגרת את יואב וגלי בשאלה "אמת שגלי אוהבת את יואב?" והשיר "ראש כרוב" מתחבר לעלילה כשברל'ה, האחראי על גן החיות, המדבר בחרוזים, מחפש את ההיפופוטם שהלך לו לאיבוד כי לא סגר היטב את שער הכלוב בגן החיות.

הליהוק מצוין. אסף משה מצחיק את הילדים בשני תפקידיו, כחנן המצונן וכברל'ה. גם אמה (לירון ויגדור), האחות הג'ינג'ית מצחיקה מאוד את הילדים. עומרי רוטברד ויעל נחום (יעל ועמרי) הם בהתאמה יואב ילד הפלא וגלי העדינה, הנסיכתית והשברירית. קטעי ההתאהבות של השניים נגעו מאוד לבת השמונה, והרגשתי שהיא מסמיקה ממש כמו גלי המאוהבת ביואב.



ילד פלא (תמונת יח"צ)

התפאורה נעימה ולא עמוסה מדי נעה בין שלושה לוקיישנים: חצר עם נדנדה, החדר של יואב ולוח מודעות. כשהרוח מעיפה מלוח המודעות את הפתקים המודיעים על היפופוטם שהלך לאיבוד, שאלו אותי בת השמונה ובן השש וחצי בתדהמה גדולה: איך הפתקים עפו? נחמד שאפקטים פשוטים מדהימים אותם, גם בעידן האקס בוקס והטאבלטים ואחרי שראו דברים הרבה יותר מורכבים. בדומה לכך הם גם התלהבו מאוד גם למראה כדור מראות שהיה תלוי מהתקרה והופעל באולם החשוך.

ראוי לציין שהסאונד חזק מדי לעומת הסאונד של הפלייבק וקצת קשה היה לשמוע את המילים של השירים. לא תמיד היה סינכרון בין שפתי השחקנים לבין הפלייבק, אבל הילדים כמובן לא שמו לב.

ההצגה מוגדרת כמתאימה לגילאי 10-3, טווח רחב מדי לטעמי. נדמה לי שאפשר לצמצם את הטווח עד גיל שמונה בלבד, גם בגלל תוכן ההצגה וגם בגלל שנוכחות של ילדים בני שלוש באולם פוגמת בהנאה של ילדים גדולים יותר. עם זאת, למעט מקרה יוצא דופן, קהל הילדים וההורים התנהגו למופת, לא מובן מאליו בכלל בהצגות ילדים.

טינטנים משלימים

התלבושות המצוינות (אלה קולסניק) בולטות במיוחד בקטע עשוי היטב כאשר יואב וגלי רבים ובפני כל אחד מהם מופיע ידידם טינטן (משירה של מרים ילן שטקליס). באמצעות משחקי תאורה נוצר אפקט של "מסך מפוצל" שמאפשר צפייה בשתי התרחשויות, בעת ובעונה אחת .

טינטן הופך  לשני טינטנים, האחד של יואב והשני של גלי, ושני הטינטנים לבושים בבגדים צבעוניים, מכוסים בכדורים שערם סמור ואוזניהם מחודדות כמו של שדים קטנים. הם רוקדים, שרים ומצחיקים עד שהם מצליחים להשלים בין שני הילדים הרוגזים.

ואפרופו שלום, ההצגה פותחת בשיר "שלום היא מילה שימושית" ופתאום המילים הופכות לרלוונטיות מתמיד: "ובזמן האחרון אומרים שלום בכותרות ובכל החדשות, כי שלום זה לא רק היי! ויאללה ביי!  ומה נשמע? שלום זה גם ההפך ממלחמה!"

"ילד פלא". בימוי: עודד פז. כתיבה: יובל סגל. ניהול מוזיקלי: קובי אושרת . תלבושות: אלה קולסניק. משתתפים: עמרי רוטברד ויעל נחום (יעל ועמרי), דוריס נימני/לירון ויגדור , אסף משה/לירן קנטרוביץ.

לכל הצגות ברלינר הפקות


לרכישת כרטיסים "ילד פלא"