מחול - עולים השבוע: התבגרות ועוד

סרטו המדובר של ריצ'רד לינקלייטר שצולם במהלך 12 שנה, "אדם הגון" המבוסס על יומני הימלר ועוד

"התבגרות" (ארה"ב 2014)

יצירתו הקולנועית יוצאת הדופן של הבמאי ריצ'רד לינקלייטר, קטפה את פרס הבמאי הטוב ביותר בפסטיבל ברלין השנה. הסרט צולם לאורך 12 שנה עם אותה קבוצת שחקנים קבועה בכיכובם של פטרישה ארקט ואיתן הוק.

הדרמה עוקבת אחר מייסון (אלאר קולטריין), מגיל 6 ולאורך העשור הראשון הסוער בחייו, שבו הוא חווה בין היתר את גירושי הוריו, מעברי בתים, נישואין מחדש, מעברי בתי ספר, מחלוקות משפחתיות, אהבות ראשונות, שברון לב ועוד חוויות שהחיים מציבים לו, אשר יעצבו את אישיותו כאדם בוגר. הסרט בוחן את יחסיו עם הוריו לאורך שנות התבגרותו, ולוקח את הצופה למסע אל תוך הרגעים האינטימיים ביותר של משפחה, אל רגעי עצבות, אל רגעי חדוות ילדות, אל החיים עצמם. צילומי הסרט החלו בקיץ 2002 והושלמו רק באוקטובר 2013 ומציגים את התהליך אותו עוברים מייסון ומשפחתו מילדות לבגרות. עם לורליי לינקלייטר.166 דקות. אנגלית, תרגום לעברית. מגיל 14.

התבגרות (תמונת יח"צ)

אחד הפרויקטים הקולנועיים המרתקים והמסעירים של שנות ה-2000. לינקלייטר כתב בחוכמה תסריט פשוט של התבגרות טריוויאלית למדי, שבו לנגד עיננו מתבגרים על המסך אלאר קולטריין ולורליי לינקלייטר (בתו של הבמאי), המגלמים אח ואחות. גם בחיי הוריהם לא נרשמות דרמות קיצוניות, אם נתייחס לגירושין ופתיחת פרק ב', עם או בלי ילדים חדשים, כאל אירועים שגרתיים בחיים. כך נוצר נרטיב המשרטט פרופיל אמין, אמיץ וכן של משפחה אמריקאית והתנהלותה המדודה והסולידית לאורך 12 שנים. הסיכון שנטל הבמאי בצילומים לאורך תקופה כה ארוכה במעקב אחר התבגרות גיבורו ושאר בני המשפחה, מתברר כמוצלח במיוחד ומסמן אבן דרך בקולנוע.




"שני פנים לינואר"

במאי: חוסיין אמיני. מותחן המבוסס על ספרה של פטרישה הייסמית' על זוג אמריקאי ונוכל, המוצאים את עצמם בלב שערורייה ביוון.

1962. זוג אמריקאי, צ'סטר (ויגו מורטנסן) וקולט (קירסטן דאנסט) מקפרלנד, יוצאים לטיול בנופיה המדהימים של אתונה. לאחר מפגש מקרי עם רידל (אוסקר איזאק), נוכל המתחזה למדריך תיירים, מזמינים צ'סטר וקולט את החבר החדש לארוחה מפוארת. מהופנט ומסונוור מעושרם של בני הזוג, רידל מופתע לגלות אדם חסר הכרה בחדר בית המלון שלהם.

חוסיין אמיני האיראני שמר היטב על רוח ספרה של פטרישיה הייסמית' ויצר מותחן תקופתי מדויק, בנוי ומעוצב להפליא. מבניית אווירת המסתורין, דרך שרטוט מורכב של הדמויות ועד לשימוש באמצעים אמנותיים תואמים, בהם הצילום המצוין של מרסל זיסקינד והמוזיקה ה"היצ'קוקית" הנהדרת של אלברטו איגלסיאס. ויגו מורטנסן מפתיע בתור נוכל חלקלק, קירסטן דאנסט מיטיבה לגלם את האישה הקטנה, בעלת התמימות המזוהמת, ואוסקר אייזק מנצל את המניות שבהן זכה ב"בתוך לואין דייוויס" ומספק עוד תפקיד מנצח.

"אדם הגון" (ישראל-אוסטריה 2014)

במאית: ונסה לאפא. תיעודי. ב-6 במאי 1945 השתלטו חיילי צבא ארה"ב על ביתה הפרטי של משפחת הימלר בגרמניה. במהלך שהותם מצאו החיילים האמריקנים מאות מכתבים, יומנים ותצלומים אישיים שבניגוד להוראות לא נמסרו לשלטונות הצבא.

תוך התבססות על מסמכים אישיים אלו, ובאמצעות פירוק קולנועי של ביוגרפיה, היסטוריה ומוסר, מאפשר
הסרט חשיפה ייחודית ולעיתים לא נוחה אל מסתורי מוחו ותולדות חייו של "אדריכל הפתרון הסופי",
מפקד האס אס - היינריך הימלר.

כיצד הפך הנער הקתולי ממעמד הביניים ליד ימינו של היטלר ואחראי לפיתוח וליישום האסטרטגיות שהביאו לרציחתם של מיליוני יהודים, הומוסקסואלים, קומוניסטים וצוענים? מנין נבעה האידאולוגיה שלו? מה חשב על עצמו ומה ראו בו אשתו, בתו והפילגש שלו? כיצד יכול היה האיש הזה, שלא פעם נתלה בערכים
גרמניים כמו סדר, הגינות וטוב לב, לכתוב הביתה בעיצומן של המלחמה והשואה: "שלומי טוב למרות העומס הרב בעבודה"? כיצד הופך אדם לגיבור הגון בעיני עצמו ומשפחתו אך לפושע נתעב בעיני העולם? חומרי הארכיון הנדירים מרכיבים סרט העוסק במגלומניה של רוצח המונים ובהדחקה גורפת של חרטה ואשם. 96 דקות, גרמנית, תרגום לעברית ואנגלית.

עבודת מופת של בימוי-עריכה שעליה מנצחת ביד אמונה ונסה לאפא, ילידת בלגיה שעלתה לארץ ב-1994 וזהו סרטה הראשון. היא הרכיבה באופן לא פחות מגאוני חומרים ויזואליים ארכיוניים ממקורות שונים רבים לאסופת מכתבים אישיים שהיו ברשותו של הצייר התל-אביבי חיים רוזנטל ואותם רכשה ממנו. עבודת הנמלים הארכיונית ובישול הווייס-אובר התואם מעולים, כשכל המארג משרטט באופן מעורר השתאות את חייו – הציבוריים, האישיים וגם האינטימיים-סודיים - ובייחוד את אישיותו המטרידה, האכזרית והלא אנושית של היינריך הימלר, אבי הפיתרון הסופי.

אדם הגון (תמונת יח"צ)

"יחפה" (ארה"ב 2014)

בימוי: אנדרו פלמינג. ג'יי וילר (סקוט ספידמן), הכבשה השחורה של המשפחה, הוא בחור בטלן שמבלה את מרבית חייו בהימורים ובמועדוני חשפנויות בלוס אנג'לס, עד שהוא נקלע להפסדים כספיים גדולים ומסתבך עם האנשים הלא נכונים.

בניסיונותיו הנואשים להשיג כסף, הוא מחליט לטוס לחתונת אחיו ולהציג בפני הוריו העשירים חיים נורמליים, כאלו שיגרמו להם לפתוח את פנקס הצ'קים ולכסות את חובותיו. כשהוא מספר לאביו שיש לו חברה שעובדת בתור אחות, הוא לא מאמין לו ודורש שתצטרף אליו לחתונת האח. כעת נותר לו רק למצוא אחת כזאת. וילר פוגש בבית החולים הפסיכיאטרי בו הוא עובד כאיש תחזוקה את דייזי (אוון רייצ'ל ווד), בחורה יפהפייה, תמימה, פעורת עיניים שאוהבת ללכת יחפה, שחוסר הניסיון שלה בדברים הכי פשוטים בחיים הוא התגלמות הטוהר.

היא מסכימה להתלוות אל ג'יי ונחשפת לראשונה, לאירועים אשר לה הם כגן עדן ועבורו הם התמודדות עם החיים עצמם. השניים כמו מגלים יחד את העולם, זה מעיניו של זו, והעלילה מסתבכת כשהנושים של ג'יי, יחד עם רשויות החוק רודפים אחריהם, עד הסוף הבלתי נמנע. עם טריט ווילאמס, קייט ברטון. 92 דקות. אנגלית, תרגום לעברית.

"אמא לא משוגעת" (ישראל 2014)

במאי: מרדכי ורדי. תיעודי. כבר בפגישתם השנייה לקחה אמירה את מיכאל אל המטפל שלה, כדי שיסביר לו על מצבה הנפשי. מיכאל לא נבהל. היום יש להם ארבעה ילדים והם חיים על הקצה. מיכאל מכיר היטב את הדרך אל חדר המיון ואל המחלקה הפסיכיאטרית.

אמירה מחליטה להפסיק מלהסתיר את מחלת הנפש שלה ("הפרעת אישיות גבולית") ולחשוף את מצבה בפני הקהילה המלוכדת ביישוב בו היא מתגוררת עם משפחתה. כאישה דתייה, היא מוצאת גם שהמגבלות ההלכתיות מקשות עליה, מה שדוחף אותה ללכת וללמוד כדי לקדם שינוי תודעה ביחסם של הרבנים ופוסקי ההלכה, אל המתמודדים עם מצוקות נפשיות.

במשך למעלה משנתיים, מלווה הבמאי הרב מרדכי ורדי את אמירה במאבק הדרמטי להישאר בחיים, לגדל את הילדים, לתחזק זוגיות, להתמודד עם דילמות הלכתיות, ולשאול: מה זה בעצם להיות נורמלי? 72 דקות. עברית.

"36 מבטים על פוקושימה" (ישראל-יפן 2014)

בימוי: מיכל קפרא, דווה מלמן. תיעודי. מסע התבוננות בחיים בצל הזיהום הגרעיני ביפן, לאחר אסון הכורים בפוקושימה. תיעוד של שלוש שנים מצטבר לאוסף רשמים שבור על מקום מוכה אסון ותושביו שמנסים לשרוד במקום שבו האוויר שהם נושמים ומוצרי המזון שהם אוכלים רוויים בחומרים רדיואקטיביים מסוכנים, בעוד ממשלת יפן מתעלמת מהשלכות האסון על האדם וסביבתו. 36 התמונות, בהשראת היצירה היפנית "36 מבטים על הר הפוג'י", יוצרות סרט אימפרסיוניסטי, שקט וצנוע, שמצטבר למועקה קשה על החיים תחת קרינה, שאורבת לכל אזרח שחי ליד כורים גרעיניים. 85 דקות. עברית, יפנית, אנגלית.

36 מבטים על פוקושימה (תמונת יח"צ)