נדמה לי שהמונח לקבל תמורה מלאה עבור כספך, התממש הלילה באופן מוחלט עבור אלה שקנו כרטיס והגיעו לפארק הירקון.

קרוב ל-30 אלף איש, בני עשרה עד 20 פלוס ברובם הגדול, חזו במפגן מרהיב, ססגוני, שפועל על כל החושים, של אקסטרווגנצה מהלכת אותנטית, בדמותה של ליידי גאגא.

אייקון תרבות ומפלצת תהילה
 
חמש שנים חלפו מאז הופיעה בגני התערוכה לפני אלפים בודדים, כשהייתה על סף הזינוק לקריירה בינלאומית סוחפת. צריך לזכור שאת הלהיט הכי גדול שלה Bad Romance היא הנפיקה רק לאחר אותו ביקור תל-אביבי צנוע ממדים – בהשוואה למה שראינו ממנה הלילה.
 
מה שברור הוא שמאז 2009 (אם כי לדבריה בפארק הירקון, היא התחילה את מסעה לצמרת לפני שבע שנים) - מי שחשב שמדובר בזמרת פופ פרובוקטיבית זולה עם להיטי פופ נחמדים במקרה הטוב, קיבל מפלצת תהילה – יוצרת-אמנית פרועה, חדשנית, שוברת מוסכמות.
 
מי שלא רצה אותה כמעצבת תלבושות תיאטרליות סבירה במקרה הטוב, קיבל אותה בתור אייקון אופנת ביזאר מהפכנית-חתרנית. יש לי הרגשה שאילו היא הייתה חיה בימיו של אנדי וורהול, הוא היה מאמץ אותה בחום ל"פקטורי" שלו.
 
יהיו שיאמרו שמדובר בגברת בעלת טעם נחות, צעקני, המוני. אבל קשה לעמוד בפני קסמי הפופ-ארט הססגוניים והמהפנטים שהיא שוטפת אותך בהם על הבמה שוב ושוב. ומי שראה בה תופעה חולפת, יצטרך בסופו של דבר כנראה לקבל אותה בתור אייקון תרבות מוביל של דור האייפונים והטאבלטים.
 
אתה חוזה בהופעה שלה במבחר עשיר ומסוגנן של תלבושות עתידניות-בדיוניות-מעולם האגדות, חזיות נצנצים ובגדי גוף ססגוניים, ים של פאות, תפאורות במה עתירות דמיון - וכל זה בשלל צבעים פסיכדליים שהורגים אותך ברכות.


"ליידי גאגא" (יח"צ)
 
המוזיקה שלה היא אולי לא שיא התחכום והכתיבה האינטליגנטית, אבל דווקא המסרים הפשוטים (אהבה, קבלת האחר, הגשמה עצמית, יצירתיות, השראה ואיך לא – סקס) - שמופיעים אצלה בוורסיות כאלה ואחרות גם במונולוגים מול הקהל השפוט - עושים את העבודה כשהם מוגשים במעטפת של לחנים קליטים, חלקם המנוניים, והפקה פופית-רוקית מושקעת עד הסוף.
 
מה שברור הוא שגאגא לא מצנזרת, הולכת עם הראש השונה שלה עד הסוף. וכשיש לך אישיות דינמית וכריזמטית פורצת גבולות, דמיון פורה וצוות מתואם המשרת אותך בנאמנות מוקפדת ומדויקת, כ-20 נגנים ורקדנים (שלא לדבר על עשרות הטכנאים שמאחורי הקלעים), התוצאה הסופית היא מוצר מלוטש שעובד על כל אחד כמעט, בוודאי שעל הגרעין הקשה של מעריציה, ובעיקר מעריצותיה הצעירות, שרוצות להידמות לה, רואות בה מודל לחיקוי ומגיעות לפארק עם ביגוד נצנצי כזה או אחר, חשוף יותר או פחות, בהשראתה.

"ליידי גאגא" (יח"צ)

מסיבה שמחה
   
המפגן הגדול החל ב-21.45. הליידי עולה ומתחילה להפגיז עם ARTPOP, שיר הנושא של אלבומה האחרון, השלישי. מכאן היא עוברת ל-G.U.Y ול-Donatella.
 
בין הנאמברים שבאים אחר כך Venus ו-Manicure. הליידי מספרת סיפורונים בין לבין, זועקת "תל-אביב" מפעם לפעם לקול מצהלות הקהל, מפעילה אותו גם בדרישה להרמת ידיים, שנענית מייד.
 
מדי פעם גם מומטר על הקהל גשם של קונפטי, כדי שיידע בדיוק לאיזו מסיבה שמחה הוא הגיע. אחרי Just Dance היא מבקשת מהקהל שישיר איתה, כמו שעשה, לדבריה, בביקורה הקודם. את Poker Face.
 
אחד הרגעים המרגשים, הפתעה מוחלטת מתחולל כשהליידי מספרת לקהל בהתרגשות שמגיע אורח שהפתיע אותה. ואז עולה לבמה האמן הוותיק, שלא לומר מיתולוגי, טוני בנט, בן 88, שיופיע היום, לראשונה בארץ, בהיכל התרבות (סביר שהיא גם תתארח אצלו) והשניים מבצעים יחד את I Can't Give You Anything But Love, מתוך אלבום הדואטים הג'אזי המשותף החדש שלהם Cheek to Cheek (עוד תחנה שתמצב את גאגא כאייקון תרבות).

מצעד התלבושות וההופעה התזזיתית והאנרגתית נמשך עם Paparazy, Do What You Want ו-You and I Born This Way מוגש בגרסה איטית, כשגאגא מלווה את עצמה בפסנתר, אקט שיחזור עוד כמה פעמים במהלך הערב ויוכיח שהיא גם נגנית לא רעה בכלל.


"ליידי גאגא" (יח"צ)
 
הליידי מבצעת את Judas ו-Sex Dreams, ובמסגרת החלפת התלבושות, היא פושטת את חזייתה עם גבה לקהל, נותרת חשופת חזה לרגע וכשהיא מסתובבת רתמות פלסטיק דקות עוטפות אותה ושני פלסטרים גדולים שלא מותירים יותר מדי מקום לדמיון. זה הרגע לביצוע מלהיב של Bad Romance, בהשתתפות פעילה ונלהבת של הקהל.
 
אגב, למראה הסט-ליסט של השירים שהיא ביצעה בתחנה הקודמת שלה במסע, דובאי, היה חשש גדול לאכזבה, אבל אצלנו היא מגישה את כל הסחורה – מיטב להיטיה פלוס שירי האלבום האחרון.
 
החלק האחרון במופע כולל את Applause, Swine, ולהדרן היא שומרת את Gypsy, שגם אותו היא מבצעת כשהיא מאחורי הפסנתר. ליידי גאגא היא לא יפהפייה גדולה, וגם הקול שלה לא ממש מתקרב לזה של הזמרות הגדולות, כריסטינה אגילרה למשל.אבל דווקא את ה"בינוניות" היחסית שלה, פלוס הדמיון וההעזה הייחודיים רק לה, היא מנצלת וממנפת באופן מושלם לאקט פופ מרשים ומשכנע, ללא ספק אחד הטובים שראינו כאן.