את פסטיבל חיפה הבינלאומי ה-30, שייערך בין ה-9 ל-18 באוקטובר, יפתח "השופט", סרטו של דייוויד דובקין, שפתח החודש את פסטיבל טורונטו.
 
בסרט זה הבמאי, בעל קבלות בעיקר ביצירת סרטים למוזיקאים, צולל לנושא האהוב על האמריקאים, יחסים סבוכים בתוך המשפחה. ולכן, על פי מבקרי הקולנוע שצפו בו בטורונטו, הוא מכוון ישירות למשימה המקודשת: ליקוט כמה שיותר פסלונים בערב ההוליוודי הגדול מכולם בסוף פברואר 2015. וגם לעשות קופה על הדרך.
 
במרכז הסיפור האנק (רוברט דאוני ג'וניור), פרקליט משיקגו השב לעיירת הולדתו כדי להגן על אביו ג'וזף (רוברט דובאל), שופט המקום הנחשד ברצח. המפגש חושף משקעי עבר קשים בין האב ובנו, שיחסיהם כבר מתוחים בלאו הכי.
 
על פי מבקרי טורונטו, הכימיה שנוצרה בין דאוני ודובאל מצדיקה את הצפייה בסרט - שילוב של אקשן במשפחה לא מתפקדת ודרמת בית משפט. או כדברי ה"ווראייטי": טנסי וויליאמס פוגש את ג'ון גרישם. 
 
תוצרת פסטיבל קאן
 
בין הסרטים הבולטים האחרים שיוקרנו בפסטיבל יצוין "שנת חורף", של נורי בילה צ'יילן הטורקי, זוכה דקל הזהב בפסטיבל קאן האחרון. במרכז העלילה איידין (האלוק בילגינר), שחקן לשעבר המנהל מלון קטן במרכז אנטוליה. מערכת היחסים שלו עם אשתו הצעירה סבוכים ומורכבים, וגם אחותו, גרושה ממורמרת במקום, שהופך עם בוא החורף הקשה והערם השלג סביב, לסיר לחץ טעון ומבעבע.
 
זו עבודה אופיינית של צ'יילן המצוין, אם כי פחות טובה לטעמי מ"היו זמנים באנטוליה" ו"שלושה קופים".
 
עוד מקאן 2014 יגיע "לוויתן", סרטו המעולה של אנדריי זויאגינצב ("השיבה", "ילנה") הרוסי, שזכה בפרס התסריט. במרכז הסרט קוליה (ולדימיר ודוביצ'נקוב), מכונאי רכב המתגורר בכפר קטן בצפון הרוסי הקפוא. יש לו אישה צעירה ויפה ובן מנישואים קודמים. ראש הכפר המושחת חושק באדמתו של קוליה, כדי לבנות במקום כנסייה חדשה, אך כשזה מסרב, מתחיל איש הממסד להתעלל בו באמצעות הבירוקרטיה ולרסק את חייו,  עד כי ייסורי יונה במעי הלוויתן הם כאין וכאפס לעומת מה שהוא חווה. סרט בעל משקל סגולי עוצמתי, הפועל ברמה האישית והסימבולית-אלגורית כאחד, כמקובל לא מעט בקולנוע הרוסי בכלל ובזה של זויאגינצב בפרט.

 
גם  "העננים של סילס מריה", סרטו של הבמאי הצרפתי אוליבייה אסיאס מגיע מפסטיבל קאן ומככבות בו ג'ולייט בינוש וקריסטן סטיוארט. הסרט נכלל בבחירה הרשמית של הפסטיבל. מריה אנדרס (בינוש), שחקנית תיאטרון בינלאומית מצליחה, מוזמנת להשתתף שוב במחזה שפרסם אותה לפני 20 שנה, אם כי לתפקיד אחר, מה שיגרום לה להרהר בקריירה שלה ובמהות התהילה.   
 
"האל הלבן" הוא זוכה קטגוריית "מבט מסוים" בפסטיבל קאן. את הסרט ביים ההונגרי קורנל מונדרוצ'ו, והוא עוסק בלילי, ילדה בת 13, המנסה נואשות להמשיך ולהחזיק בכלב המעורב שלה הייגן, בתקופה בה נחקק חוק לפיו מותר לאזרחים להחזיק רק כלבים גזעיים.

 
הסרט המדובר "השבט", של הבמאי האוקראיני מירוסלב סלאבושפיטסקי, הוא זוכה שבוע המבקרים בפסטיבל קאן האחרון. במרכז העלילה סרגיי, נער חרש-אילם המגיע לפנימייה שכל תלמידיה סובלים מאותן לקויות שלו. הוא נתקל במאפיה השולטת במסדרונות ועוסקת בפשע ובזנות, הנקראת השבט. הוא נוטל חלק במבצעי הפשע של הארגון ומתחיל להתקדם בהיררכיה שלו. הסרט המתנהל כולו ללא מילים. 
   
סרטי ונציה, טורונטו ועוד
 
בין הסרטים שלושה שהוצגו בפסטיבל ונציה שננעל לא מזמן. "מפלה", של בארי לוינסון, על פי ספרו של פיליפ רות', בכיכוב אל פאצ'ינו. במרכזו רומן בין שחקן תיאטרון שתהילתו מאחוריו, הפורש לבית כפרי מבודד בקונטיקט ונסחף שם לרומן מפתיע עם בחורה לסבית (גרטה גרוויג), הצעירה ממנו בשנים רבות.
 
עוד מונציה:  "החתך", של הבמאי הגרמני-טורקי פאטי אקין, על שואת העם הארמני ו- "לבבות רעבים", של הבמאי האיטלקי סבריו קוסטנצה, שזיכה את שחקניו, אדם דרייבר ואלבה רורוואכר, בפרסי השחקנים בוונציה. אודות בני זוג, הוא אמריקאי, היא איטלקית, שכשנולד להם ילד שלא עולה במשקל, פורצות ביניהם מחלוקות ויחסיהם מידרדרים.
 
מפסטיבל קרלובי וארי 2014 מגיע הזוכה הגדול "אי התירס", של הבמאי הגאורגי ג'ורג' אובשווילי. הסרט עוסק בחיי איכר מרפובליקת אבחזיה הקטנה, שבינה ובין גאורגיה שכנתה התחוללה מלחמה,  ונכדתו המגדלים תירס, עד שהנכדה מגלה בשדה חיי גאורגי פצוע.
 
מפסטיבל סאנדנס מגיע הסרט "וויפלאש", זוכה פרס חביב הקהל, של הבמאי דמיאן שאזל, על האובססיה שמניעה מוזיקאי צעיר בדרכו לתהילה בכל מחיר.
 
"פגישה עיוורת" הוא סרט עטור פרסי פסטיבלים בינלאומיים של הבמאי הגאורגי לבאן קוגושווילי. במרכז הסרט סנדרו, מורה חנון בן 40 שעדיין חי עם הוריו. כל הניסיונות לגרום לו להכיר מישהי נכשלים, ואז הוא פוגש במקרה ספרית יפה בשם מנאנה ומתאהב בה. היא אם של אחת התלמידות שלו, נשואה ובעלה עומד להשתחרר מהכלא מחר. 

"אידה", של הבמאי הפולני פאבל פאבליקובסקי, זכה בפרס הביקורת פיפרסקי בפסטיבל טורונטו 2013. הסרט עוסק בנזירה מתלמדת בפולין של שנות ה-60, שכאשר היא פוגשת את בת משפחת היחידה, דודתה וונדה, מתגלה לה סוד משפחתי אפל, הקשור בשנות הכיבוש הנאצי.

הבגידה (תמונת יח"צ)
 
"אבנים בכיסים שלי" הוא זוכה פרס המבקרים פיפרסקי בקרלובי וארי 2014. זהו סרט הביכורים הארוך של סיגנה באומן, אנימטורית מוערכת שעבדה בסטודיו של פלימפטון.
 
"הילד והעולם", הסרט הברזילאי שביים אלה אבראו, זכה פרס הסרט הטוב וחביב הקהל בפסטיבל אנסי.
 
 כן יוקרן "סיפורה של הנסיכה קאגויה", סרטו של הבמאי היפני איסאו טקאהאטה, שעבד על הפרויקט במשך שמונה שנים. הסרט נטל חלק בקאן 2014. 

במה לקלאסיקה
 
במלאות 30 שנה למותו של פרנסואה טריפו, תוקרן בפסטיבל, במסגרת "חיפה קלאסיקס",  מחווה, הכוללת סרט תיעודי חדש "טריפו לנצח", של הבמאי אלכסנדר מואה שנחשף זה עתה בוונציה ועותקים חדשים ומשוחזרים של סרטיו הגדולים  "400  המלקות", "ז'יל וז'ים" ו"שתי אנגליות והיבשת".
 
במסגרת מחווה לרוברט אלטמן, יוקרן הסרט התיעודי החדש "אלטמן", של הבמאי הקנדי רון מאן, אף הוא נחשף לראשונה בוונציה. כן יוקרן סרטו המיתולוגי של אלטמן, "נשוויל".

רוברט אלטמן (תמונת יח"צ)
 
במלאות 40 שנה לרציחתו של הבמאי האיטלקי  פייר פאולו פאזוליני, יוקרן בפסטיבל סרטו החדש של אבל פררה "פאזוליני", בכיכוב ווילם דפו. הסרט מגיע היישר מפסטיבלי ונציה וטורונטו. בפואייה של אולם רפפורט תוצג תערוכת צילומים על פאזוליני של הצלם והדוקומנטריסט גדעון בכמן, שבה ייחשפו בין היתר צילומים נדירים מהסטים של סרטי הבמאי.

כן יוקרנו ב"חיפה קלאסיקס" עותקים חדשים ומשוחזרים של "שחר", שיצר הבמאי מרסל קרנה עם המשורר ז'אק פרוור. "צבע הרימונים", מיצירות המופת של המאה ה-20 של הבמאי סרגי פרג'נוב והקלאסיקה הקולנועית "עשרת הדברות", סרטו האחרון של הבמאי ססיל ב. דה מיל . 
 
סרטי אמנות
 
במסגרת "סינמהארט", תכנית הסרטים הבינלאומיים העוסקים במגוון תחומי אמנות השונים, יוקרן הסרט התיעודי "20,000 יום על פני האדמה", העוקב אחר הקריירה של המוזיקאי ניק קייב. ביימו: האמנים איאן פורסיית' וג'יין פולארד.

20,000 יום על פני האדמה
 
עותק חדש ומשוחזר של "לילה של יום מפרך" יוקרן במלאת 50  שנה לצאתו לאקרנים.
 
"אמנות ואומנות" הוא סרט תיעודי העוקב אחר מארק לנדיס, זייפן יצירות אמנות, המהתל במוזיאונים ובאוצרים ומסרב להרוויח מכישוריו אלה.
 
 "כך עושות כולן" עוקב אחרי את הפקת האופרה האחרונה של מוצרט בבית האופרה של מדריד, בבימוי מיכאל האנקה.
 
"ג'ימי: כולם לצדי" הוא סרט עלילתי המביא את סיפורו של  הגיטריסט האגדי ג'ימי הנדריקס הצעיר, בשנה מכרעת בהיסטוריה של הרוק'נ'רול (1966-67). את הנדריקס משחק הזמר והראפר אנדרה בנג'מין, הוא "אנדרה 3000" מההרכב "אאוטקאסט". הסרט נכתב ובוים על ידי ג'ון רידלי (התסריטאי זוכה האוסקר של "12 שנים של עבדות"). 

"סרויאנלנד" הוא סרט על מסע שערך הסופר הארמני-אמריקאי וויליאם סרויאן בחברת עיתונאי טורקי לאנטוליה. התהילה הספרותית של סרויאן דעכה מאז אותו מסע ב-1964, בו שב למחוזות מהם נמלטה משפחתו לפני רצח העם של יותר ממיליון ארמנים, ב- 1915. 


 
ג'ימי כולם לצידי  (תמונת יח"צ)


הנבחרת הישראלית
 
במסגרת הפסטיבל יוקרנו 11 סרטים ישראליים, תשעה מהם יתמודדו בתחרות הקולנוע הישראלי העלילתי. כמעט כולם מגיעים לחיפה לאחר השתתפות בתחרות פרסי אופיר (טקס חלוקת הפרסים יתקיים ב-21 בספםמבר באשדוד, וייתכן שכמה מהם יגיעו כזוכים בקטגוריות השונות).
 
"את לי לילה". סרטו של אסף קורמן, שהוקרן בפסטיבלי קאן (השבועיים של הבמאים) וקרלובי וארי (מבט אחר), עוסק בשתי אחיות, חלי (לירון בן-שלוש, שגם חיברה את התסריט, הלקוח מחייה שלה) מאבטחת בבית ספר והשנייה גבי (דאנה איבגי) מוגבלת שכלית, המטופלת על ידה בהקרבה ובמסירות. כאשר נכנס למשוואה בחור צעיר, זהר (יעקב זאדה-דניאל), מורה מחליף לספורט בבית הספר בו עובדת חלי, חלים שינויים מהותיים בחיי האחיות.  סרט חשוף, נועז, מסעיר, עם משחק ובימוי רגישים ומעולים.
 
"טוביאנסקי". סרטו של ריקי שלח, מבוסס על סיפור אמיתי. יולי 1948, שישה שבועות לאחר הקמת המדינה. רק שלוש שעות ו-45 דקות עברו מהרגע בו סרן טוביאנסקי נעצר, עד שגופתו הושלכה לבור באדמה. בזמן הקצר הזה הוא נעצר, נחקר, נשפט והוצא להורג בעוון בגידה, לכאורה. כשנה לאחר מכן טוביאנסקי נוקה באופן מלא מכל חשד וגופתו הועברה להר הרצל לקבורה צבאית. אחד משופטיו נשפט ונענש קלות. עם עוז זהבי, מיכה סלקטר, פולי רשף, מרינה שויף. שלח יצר סרט אמין למדי, מוקפד ומדויק בשחזורי התקופה.
 
"יונה". סרטו של ניר ברגמן, המשרטט את דיוקנה של המשוררת, טורפת החיים אך המיוסרת, יונה וולך (נעמי לבוב, בתפקיד ראשון בקולנוע) ומסכת חייה הסוערים, שהחלו בכפר אונו, נדדה למעוזי הבוהמה התל-אביבית ולא נחסכה ממנה שהייה ארוכה במוסד לחולי נפש בטלביה. יצירת קולנוע מרשימה ומעוררת הערכה, אך קשה לראות בה מראה מדויקת לחייה של וולך.    
 
"מיתה טובה". סרטם של שרון מימן וטל גרניט אוחז במספר המועמדויות הרב ביותר (14) לפרסי אופיר, והוקרן כבר בהצלחה בפסטיבלי ונציה וטרונטו. קבוצת חברים המתגוררים בדיור מוגן בירושלים,  מצליחה לבנות מכשיר להמתת חסד עצמית ללא כאבים, בכדי לעזור לחברם החולה. כשהשמועה בדבר ההמצאה עוברת מפה לאוזן, בקשות נוספות לעזרה מגיעות אל החבורה והדברים מתחילים לצאת משליטה. עם זאב רווח, אילן דר, רפי תבור, לבנה פינקלשטיין, עליזה רוזן. זו קומדיה שחורה משעשעת ומענגת. קאסט ה"פנסיונרים" מוכיח שיש לו עדיין הרבה מה למכור.
 
במרכז "מנפאוור", סרטו של נעם קפלן,עומד מאיר (יוסי מרשק, מועמד לפרס אופיר בקטגוריית השחקן הראשי), שוטר מצטיין המתקשה לגמור את החודש. משימתו החדשה היא ללכוד ולגרש "מרצונם החופשי" מהגרי עבודה אפריקאים מדרום תל-אביב. עבודתו ומצבו הקיומי מבהירים לו שלא רק לזרים אין עתיד מבטיח בישראל. בסרט נרקמים גם סיפורים אחרים, של נער ישראלי-פיליפיני הנאבק על הכרה, נהג מונית שילדיו בורחים לארץ רחוקה, ומהגר עבודה ותיק הנדרש להכריע האם לעזוב או להסתתר עד יעבור זעם. עבודה אותנטית מפתיעה, שבה מיטיב קפלן לבנות את האווירה הדחוסה והטעונה של דרום תל-אביב. מרשק מצוין.

 "עמק". סרטה של סופי ארטוס עוסק באלימות נוער במגדל העמק, פועל יוצא של חוויות הבמאית כשעבדה כמורה לביולוגיה בפריפריה. קשר בין נער מקומי ממשפחה עממית ובחור חדש בשכונה ממשפחה אריסטוקרטית, מוביל למסכת אירועים היוצאת משליטה. עם נוה צור (מועמד לפרס אופיר בקטגוריית השחקן הראשי), רועי ניק, ג'וי ריגר. ארטוס משרטטת פרופיל מכוון מטרה של אלימות נוער קשה, אך סרטה וולגרי ובוטה מדי ונעדר כמעט גווני ביניים.



מנפאואר (תמונת יח"צ)



"פנסיון פראכט". סרטה של תמר מרום, על פי ספרו של אהרון אפלפלד "לילה ועוד יום", משרטט פרופיל של פנסיון בירושלים בשנות ה-60, בו מתגוררים ניצולי שואה. בלילות הם נפגשים במסדרון, שותים קוניאק ומשחקים פוקר. את הפנסיון מנהלת ביד קשה גברת פראכט (מיכאלה עשת) המקפידה בנוקשות על סדר ומשמעת במקום. היא סולדת מהיידיש, שמנפרד (צחי גראד), מדיירי המקום, יעשה הכל כדי לשמר. עם יעל טוקר, ולדימיר פרידמן, סיגלית פוקס. סרט שלא ממש מצליח לגעת בקונפליקטים בהם הוא מנסה לטפל.




את לי לילה (צילום: עמית יסעור)


"שקופים" הוא סרטו של מושון סלמונה ("וסרמיל"). ראיד, צעיר בדואי, משתחרר משירותו הצבאי וחוזר לכפר בו גדל בפזורה הבדואית, דרומית לבאר שבע. משפחתו מצפה ממנו לממש את השידוך המיועד לו, למצוא עבודה ולהיכנס למסלול היצרני, אך לראיד תכניות משלו. הוא מעוניין להציל את עדר הצאן המשפחתי שעומד למכירה ולפתוח עסק לאירוח בדואי על אם הדרך לאילת. עם מחמוד שלבי, אדם אל הוזייל, בת חן סבג, חליפה נטור. בניית האווירה והאקלים האנושי-חברתי נכונים, אך הסרט לא ממוקד, לא מגובש ומתפזר מדי.
 
"תפוחים מן המדבר" הוא סרטם של אריק לובצקי ומתי הררי, על פי ספרה של סביון ליברכט. רבקה (מורן רוזנבלט), בת יחידה להורים מבית חרדי ירושלמי, מואסת במציאות המחניקה של חייה, בהם שולט אביה הקפדן (שלומי קוריאט). היא נוהגת להיחשף בחשאי לעולם החילוני, ולאחר מחלוקת קשה עם האב, המצפה ממנה שתעבוד איתו, תמצא שידוך ותתחתן, היא בורחת עם צעיר שהכירה לקיבוצו שבמדבר. עם ריימונד אמסלם.
 
בתחרות במסגרת "בין ישראליות ליהדות" יוקרן "האם זה אתה?". סרטו של דניאל מנקין עוסק בגבר בן 60, רוני (אלון אבוטבול), הנוסע לארה"ב לבקר את אחיו, איתו לא דיבר שנים. האח, ג'ייקוב (רני בלייר), מספר לו שפגש לאחרונה את רייצ'ל, אהובת נעוריו המיתולוגית של רוני, וזה יוצא למסע בצפון-מזרח ארה"ב כדי לחפש אותה. בדרך הוא פוגש בסטודנטית לקולנוע, מיילה (נרונה דה-מסדו קפלן), שמצלמת סרט תיעודי על "חרטות". היא מסייעת לרוני לחפש אחר רייצ'ל ובין השניים נרקמת מערכת יחסים קרובה. זהו סרט מסע מקסים, משעשע ומעורר נוסטלגיה לטעם של פעם. 
 
כן יוקרן "וילה תומא", עבודתה של סוהא עראף, שעלתה לכותרות לאחרונה בשל הכרזת הבמאית שהסרט הינו פלסטיני, ודרישת מועצת הקולנוע בתגובה, שתחזיר את מענק המימון, בסך 2 מיליון ש"ח, שקיבלה מקרן הקולנוע הישראלי. הסרט יוקרן במסגרת "פנורמה בינלאומית".

וילה תומא (תמונת יח"צ)

 
בסרט, שהוקרן בפסטיבלי ונציה וטורונטו, ג'ולייט, ויולט ואנטואנט, שלוש אחיות נוצריות בורגניות, כולן רווקות זקנות, חיות יחד בווילה מאובנת ברמאללה, מנותקות מהעולם החיצון. חייהן המסוגרים משתנים כשמגיעה להתגורר איתן בדיעה, אחייניתן שגדלה במנזר בירושלים. השלוש נחושות לאפשר לה גורל שונה משלהן, ומחפשות לה חתן מיוחס. עם: נסרין פאעור, עולא טברי, שיריין דעיבס, מריה זריק.



יונה (צילום: ירדן תבור)


התחרות הישראלית הדוקומנטרית
 
"אם לומר את האמת...". סרטו של איתן חריס העוסק בפרשה שעורר סרטו של מוחמד בכרי "ג'נין, ג'נין", שניסה לשרטט את הצד הפלסטיני של מבצע "חומת מגן", ועורר עליו את חמת הציבור הישראלי. חמישה חיילי מילואים שהשתתפו במבצע תבעו את בכרי בתביעת דיבה, וחריס ליווה את המשפט שארך חמש שנים.
"ג'וליאנו" הוא סרטו של יגאל לרנר משרטט את דיוקנו של ג'וליאנו מר, שחקן ובמאי ממוצא מעורב, ערבי-ישראלי, שנרצח ב-2011 בחמש יריות של רעול פנים, שלא נתפס עד היום, ליד התיאטרון שיסד בג'נין.
 
לפני כשנה צוין עשור למותו של הקולנוען והמורה המוערך דוד פרלוב. בסרטה, "דוד פרלוב – דיוקן", יצאה הבמאית רות ולק מהדירה ברחוב שאול המלך שבה התגורר פרלוב עשרות שנים, למסע למקומות בהם עוצבה אישיותו. מילדותו ונעוריו בברזיל, התגבשותו כאמן בפריז ועד פעילותו בישראל.
 
"האויבת שלי, השותפה שלי" הוא סרטו של דוקי דרור, שבמרכזו שתי נשים, האחת פלסטינית מרמאללה והשנייה ישראלית, קיבוצניקית מעמק יזרעאל. השתיים מנסות להפוך את העסק המשותף שלהן לסיפור הצלחה, נגד כל הסיכויים. הסרט מתחיל בזמן של שקט ביטחוני ומסתיים בקיץ 2014, עם פרוץ המלחמה האחרונה.
 
"המוזות של בשביס זינגר", סרטם של שאול בצר ואסף גלאי, עוסק בפרק לא מוכר בחיי יצחק בשביס זינגר. באמצע שנות ה-60 הקים בשביס זינגר צבא של נשים מתרגמות – יותר מ-40 - שעזרו לו להפיץ את יצירתו, ולהן הוא חייב את הצלחתו. הוא בחר אותן בקפידה, שאב השראה מנוכחותן ולעיתים קרובות אף התאהב בהן. מתוך עשרות הנשים שהכירו אותו אישית ועבדו בצמוד אליו נותרו תשע, שהכירו באופן אינטימי את אישיותו ויצירתו. הן מספרות  על צדדיו הרבים והמנוגדים ועל אישיותו הצבעונית של אחד הסופרים היהודים הגדולים במאה ה-20.
 
הסרט "התפוררות" נעשה על ידי שבעה במאים:ניר הורוביץ, סיוון ארבל, שירלי ברקוביץ', דרור לבנדיגר, ארי ליבסקר וג'קי אדרי. פסיפס תיעודי שמתבונן ברגע אחד ארוך ומתמשך של התפוררות חברתית. בין הקיץ בו ישבו צעירים בשדרות רוטשילד ולרגע דיברו וחשבו על סולידריות חברתית, ובין אדם בן 80 שמחפש אוכל בפחים של ישראל היום, מפרידה תהום שלמה. של ייאוש ואבדן אמונה, של פערים שהולכים ומתעצמים בין עשירים ועניים.
 
"ובחרת בחיים" הוא סרטו של גיל איזקוב. בשנת 2009, בגיל 44, בעת בדיקה שגרתית גילה הבמאי והמפיק ניר טויב כי הוא חולה בסרטן ריאות. הוא נותח והובטח לו כי הוא מאותם ברי מזל שמחלימים מהמחלה. לאחר כמה חודשים הסרטן חזר והוא התבשר כי נותרו לו 3 חודשים לחיות. ניר יצא להפיק את חייו מחדש ובניגוד לעצת רופאיו בחר להמר על רפואה מותאמת אישית. במשך ארבע שנים התלווה אליו במאי הסרט באינטימיות של שניים אל מסע הישרדות וניצחון רצוף עליות ומורדות, גילויים מהפכניים, ללא מורא וחשיפה אישית גדולה. הסרט עוקב אחר ניר והאנשים שהתלוו אליו לדרך בעודו דוחף את גבולות המדע קדימה בניסיון למצוא את "פרח לב הזהב" שיבטיח לו את חייו.
 
"לעולם בעקבות הספארקס" הוא  סרטו של פיני שץ. עם הגיעו לגיל 50, יוצא הבמאי פיני שץ לחקור את האובססיה שלו שהתחילה בגיל 13, ללהקת הרוק האמריקאית "ספארקס" (האחים רון וראסל מאאל). הוא עורך מסע בארבע יבשות ופוגש מעריצים ומעריצות מכל קצוות תבל, בהם מוזיקאים מפורסמים מהעולם (כולל טוני ויסקונטי, המפיק של דיוויד בואי, ואגדת הפאנק ג'לו ביאפרה) ומהארץ (יזהר אשדות ויאיר ניצני), ושלל טיפוסים אקסצנטריים מניו- יורק, רוטרדם, לונדון, ברלין ותל-אביב.
 
סרטו של יעקב ינאי ליין, "מול התוהו שבה" הוא:"מסע הנע בין קבלה, הרואין, כאוס וגאולה. במשך עשר שנים צילמתי את חיי ואת חיי אימי משתנים בקיצוניות. אמי ניצולת שואה, חוזרת בתשובה שהתחתנה עם האדמור מאשל"ג כשהיא בת 45 והוא בן 85. הוא לימד אותה את רזי הקבלה ואז נפטר. מאז אמי, הרבנית פייגה, עוסקת בניסיון להציל את העולם מפצצת האטום על ידי הפצת הקבלה. ומאידך, כל יום הולדת היא נלחמת בתשוקה להתפורר לרסיסי תוהו. אימא רצתה שאהיה למשיח שיעזור לה בהצלת העולם על ידי תורת הקבלה ובמקום זה, בגיל 14, ברחתי לרחובות תל-אביב והפכתי לנרקומן, כשלבסוף אני מוצא את עצמי קולנוען בירושלים המספר את מסע חייו בסרט,  החוקר והחותר לעבר המושג 'בית'".

סרטו של אורן מגידיש, "פנסים" עוקב אחר חיי שלושה אנשי צוות מאחורי הקלעים: אילן, זמר מוכשר העובד כטכנאי קול; סיימון, אמן קרקס מקועקע העובד בין שמיים וארץ בהקמת במות גבוהות ובתליית תאורה; ועמירם, שחקן העובד כתאורן על סטים של סרטי קולנוע וטלוויזיה. השלושה פועלים מתחת לראדאר של החלומות שלהם, גיבורי מעמד הפועלים שמנסים להגשים שאיפות במציאות קשה ולחצות את הגבול הסמוי שחוצץ בין הרקע לקדמת הבמה.
 
אבי בלקין יצר את "פתלתל". במציאות הארצישראלית אין נוף משוחרר מסיפור. הנוף הוא אנשים, הוא חלומות, הוא אסונות, הוא הגיבור. מסע שיט בן זמננו לאורכו המפותל של הירקון, ממוצאו בראש העין ועד לשפך הים בתל- אביב, על מנת לספר את סיפורם הלא ידוע של מימיו.
 
"רוק על הקו האדום" הוא סרטה של לורה ביאליס. הבמאית היא יוצרת אמריקאית-ישראלית מלוס-אנגל'ס המגיעה לשדרות, עיר קטנה, קילומטר מרצועת עזה. מטרתה: לצלם מוזיקאים תחת אש. אלא שזה הופך להיות מסע של פעם בחיים כשהיא מתאהבת במקום ומתחתנת עם אחת הדמויות של סרטה.