שלושה יוצרי קולנוע הפכו את סיפור חייה האמיתי של החשפנית-מארחת הבארים אנג'ליק ליצנבורגר, לסרט עלילתי. שמענו אותם בפסטיבל קאן, שם הוקרן הסרט .

עבודה של אהבה
 
יש מרחק עצום, פיזי ומנטלי, בין רובע החלונות האדומים אי-שם במחוז לוריין - לשטיח האדום בקאן. לא פלא שאנג'ליק ליצנבורגר, הפארטי גירל האמיתית מלוריין, המגלמת את עצמה בשינויים תסריטאיים מתבקשים, הייתה די בהלם כשנחשפה לזרקורי הפסטיבל השנה, על במת סרט הפתיחה בקטגוריית "מבט מסוים" ("פארטי גירל", סרט ביכורים של יוצריו, קטף עם נעילת האירוע את פרס מצלמת הזהב).
 
אנג'ליק הסתפקה בחיוך נבוך ומלמלה תודות קצרות על הכבוד הגדול שנפל בחלקה ולאלה שהביאוה עד הלום, התסריטאיות-במאיות מארי אמשוקלי וקלייר בורגר, והתסריטאי-במאי סמואל תאיס, שהוא גם בנה.
 
"אפשר לומר שבראש ובראשונה זו עבודה של אהבה", אומרים השלושה בתשובה לשאלה מה הביא אותם לחבור יחד לעשיית הסרט. "זו האהבה של סמואל לאמו ושל שלושתנו זה לזה. זה מה שגרם לנו לרצות לעשות את הסרט הזה. להפוך את החלום למציאות".
 
במרכז הסרט אנג'ליק (אנג'ליק ליצנבורגר) בת ה-60, העובדת כבר שנים רבות כמארחת גברים במועדון חשפנות קברטי. היא אוהבת את חיי הלילה ובתום מופע החשפנות היא גם מארחת לקוחות בתא פרטי תמורת תשלום. תור לקוחותיה הולך ומידלדל לנוכח אי יכולתה להתמודד עם מה שיש לבנות הצעירות במקום להציע. ואז היא זוכה במפתיע בהצעת נישואין מאחד מלקוחותיה הקבועים, מישל (ג'וזף באור). לאחר התלבטות מחליטה אנג'ליק להיענות להצעה, עוקרת לביתו, ועד מועד החתונה מנסה להתאהב בו ולקרב אליה את ארבעת ילדיה, שחיו בנתק ממנה, להכירם למישל ולהתנסות בחוויה המשפחתית.




פארטי גירל (צילום: יח``צ)
 
זה לא מחזה שכיח לראות על במה מרכזית בקאן חשפנית-מארחת בארים, שמצטלמת בעולם האמיתי של חייה. השלושה מתארים בראש ובראשונה את המפגש של מצלמתם עם תעשיית הסקס.
 
"הסיקוונס הראשון צולם ברובע החלונות האדומים בסאברוקן, במורד רחוב שיש בו המון מכוני ליווי", הם משחזרים. "הצלחנו להביא כמה מעובדי תעשיית הסקס במקום, שישמשו כניצבים. הם נתנו לנו חצי שעה לצלם אותם, סדר גודל של פרק הזמן שלוקח להם 'לטפל' בלקוח אחד. אבל כשהמצלמות התחילו לעבוד, רבים מהסרסורים באזור התגודדו סביבנו. הם רצו להטיל את כל כובד משקלם ודעתם על מה שאנחנו עושים, והחלו להציק לצוות הטכני ולבנות העובדות שהסכימו להשתתף בסרט. כמעט התקפלנו מהאזור, אלא שפתאום קרה משהו מדהים. הבנות פצחו במיני-מרד. הם פתחו את הפה בקולניות נגד הסרסורים, ואלה לקחו צעד אחורה ואפשרו לנו לצלם".    

נחזור להתחלה. איך בכלל נהגה התסריט?
 
"הרעיון היה של סמואל, לגולל את הסיפור של אמו. בגדול. למרבה המזל היא חיבקה את הדמות כבר משלבי הכתיבה הראשונים. הסרט הזה הוא למעשה פורטרט של אנג'ליק, ומעבר להיותה אמו של סמואל אנחנו פוגשים בסרט גם את בני משפחתה האמיתיים, כשכולם משחקים את עצמם. ומאחר שהם אינם שחקנים מקצועיים, גם לדמויות הנוספות המקיפות את אנג'ליק, בחרנו נון-אקטורס, כדי לוודא שלכולם תהיה אותה רמת משחק מול המצלמה".



אנג'ליק ליצנבורגר, מארי אמשוקלי, קלייר בורגר וסמואל תאיס (צילום: יח"צ)

להתמסד בגיל 60
 
זה נדיר למדי ששלושה במאים עובדים יחד על פרויקט. איך התחברתם?
 
"מערכת היחסים בינינו היא לא רק מקצועית נטו. אנחנו חברים טובים בחיים האמיתיים. אנחנו מכירים זה את זה כבר שנים רבות ומהמקום הזה, של קשר חברי הדוק, נבעה ההחלטה לצאת למיזם קולנועי משותף".
 
יש לכם רקע קודם בתחום?
 
 "שלושתנו למדנו יחד בבית הספר לקולנוע FEMIS, וכחלק מהתרגול המקצועי שלנו שם עשינו סרט קצר, Forbach, שזכה ב-2008 בפרס השני בתחרות סינפונדסיון בקאן. בסרט הזה כבר הופיעו בני משפחתו של סמואל, כך שכשעלה הרעיון ל'פארטי גירל', היה ברור ששוב נצא שלושתנו להרפתקה הזו. מארי וקלייר כבר יצרו יחד מספר סרטים קצרים, בהם 'זה בחינם עבור הבנות', שזכה בפרס הסזאר לסרט קצר ב-2010. כך שלמרות שזה פיצ'ר ראשון שלנו, היו לנו את כל נתוני הפתיחה לצלוח אותו יחד".
 
היה איזה טריגר ספציפי שהעלה את הרעיון לתסריט?
 
"לפני כמה שנים אנג'ליק התחתנה, וזה משהו לא שגרתי שאישה מתחתנת לראשונה בגיל כמעט 60. מעבר לסקרנות העצומה של מה הוביל למהלך הזה, הבנו שזה עשוי להיות הפרק החותם את המסע שלנו איתה. הרי היא הכירה רק את חיי הלילה, ופתאום קיבלה החלטה להתמסד משפחתית, דווקא בגיל הלא צעיר הזה. הסיטואציה הזו הזמינה כתיבת תסריט".



פארטי גירל (צילום: יח``צ)

אנוכית או משוחררת?
 
מה הפער בין החיים האמיתיים של אנג'ליק ומה שרואים בסרט?
 
"הבסיס היה הסיפור האוטוביוגרפי שלה. חייה בקברט, הקשר שלה עם הילדים, החתונה שלה. הסיפור של הבת סינתיה, שגדלה בבית משפחה מאמצת. את האירועים האלה שילבנו בתוך נרטיב פיקטיבי, כדי שייווצר סיפור קולנועי.
 
"בסיפורי הילדים ומערכות היחסים שלהם פשוט נצמדנו לעובדות. זה חומר מספיק חזק, שהיה הבסיס. החלטנו שהחתונה המיועדת תהייה החוט המקשר בין כל הסיפורים הפנימיים. אחר כך התחלנו לבנות את דמותה של אנג'ליק, להרכיב סצנות פיקטיביות העולות בקנה אחד עם סיפוריה ואופייה. התעקשנו להישאר נאמנים לרוח הנפשות הפועלות. לא לסטות מהקו הזה. היינו מחויבים לכך שיהיה איזון עדין בין אירועי המציאות והסצנות שהמצאנו".
 
ובכל זאת, סביר שבניית אנג'ליק ודמותה בסרט חייבה הקפדה יתרה.
 
"כמובן שההתייחסות אליה הייתה צריכה להיות מאוד קונקרטית. היא טיפוס לא קונבנציונלי. אפילו במחיצת הילדים שלה היא לא רק אימא שלהם אלא גם מארחת הבארים, זו שמפתה לקוחות. כל מה שמכילה דמותה בה לידי ביטוי בכל אחת מהסצנות. זה מה שגורם לכך שהדמות שלה תהייה תזזיתית כל הזמן.
 
"בהרכבת התכונות שלה כדמות בסרט, הרבה אלמנטים לקוחים מהמציאות. התכשיטים שהיא עונדת הם באמת שלה. רצינו שדמותה תישאר כמה שיותר קרובה למציאות, ובמקביל לבנות לה פרופיל קולנועי קצת פיקטיבי, בהתאם למה שנדרש בסרט, מבלי לבגוד במי שהיא. כמובן שהרעיון היה שהקהל יוכל להזדהות איתה. דמותה אפשרה לנו לבחון ערכים כמו אהבה, משפחה, חופש, כבלים. האם היא האישה חופשייה ומשוחררת או פשוט אנוכית? האם היא ספונטנית או פזיזה? רחבת לב או חסרת אחריות?".



פארטי גירל (צילום: יח``צ)


מהלך הסרט לא צופן בחובו דרמות קיצוניות, אלא יותר תאור מצב מתמשך ומתפתח. איך ניסיתם לוודא שהצופה לא יאבד עניין?
 
"בחדר העריכה, בעיקר, דאגנו שלצופים לא יהיה נוח מדי עם הרגשות שהדמויות מפגינות. רצינו שהם יישארו דרוכים כדי לספוג ולקלוט את מה שיש לנו לומר. ניסינו שהצופים ימשיכו לעקוב אחר השתלשלות העניינים מבלי שיוכלו לנבא מה קורה בהמשך. שאפנו לכך שהם יסתקרנו, ינחשו, יצפו במתחולל על המסך מבלי שיגיע רגע שבו הם יחושו שקלטו את הסיטואציה ושהכל ברור ונהיר להם. עשינו כל מאמץ שמה שיש לנו לומר לא ייתפס וייקלט כבר במבט ראשון, אלא שלכל אורך הסרט נצליח ליצור עניין וסקרנות אצל הצופים. זו בהחלט הייתה אחת המטרות המוצהרות שלנו".