"השקר הטוב" (ארה"ב 2014)
 
דרמה. סרטו של פיליפ פלארדו. בשנת 1983 פרצה מלחמת האזרחים בסודן ובתוך זמן קצר מצאו עצמם עשרות אלפי אזרחי כפרים נידחים מותקפים, נרצחים ובמקרה הטוב מצליחים להימלט ומנסים לעשות דרכם למדינות שכנות.
 
הסרט עוקב אחר חבורה קטנה של פליטים צעירים העושים דרך ארוכה ברגל למחנה פליטים בו הם מוצאים מחסה. בשנת 2000 הם נמנים עם 3,600 הפליטים המאושרים שממשלת ארה"ב החליטה להעלות לאמריקה, כדי לאפשר להם לפתוח בחיים חדשים. הם כונו "הילדים האבודים".
 
שלושה נערים פליטים נשלחים לקנזס סיטי, בעוד בת כפרם מופרדת מהם ומועברת לבוסטון. את פני השלושה מקדמת קרי (ריס וויתרספון), יועצת תעסוקה שמבינה כבר במפגשים הראשונים איתם שהיא תצטרך ללמד אותם סט חדש שלם של מושגים, כדי לשלבם בשוק העבודה ובחיים האמריקאיים. 110 דקות. 
 
סרט פשוט וישיר המשדר כנות ויושר אינטלקטואלי. בחירת הבמאי, שאינה מובנת מאליה, ללהק לתפקידים מובילים סודנים צעירים, לא שחקנים, אלא כאלה שבאו ממשפחות שעברו על בשרם את החוויות הקשות, מספקת לסרט ממד של אותנטיות ואמינות. הם מיטיבים לגלם את הסודנים הכפריים, הבורים והנאיביים והמפגש הקיצוני שלהם עם התרבות המערבית המפותחת. וויתרספון עושה כאן אף היא תפקיד מצוין. מאופק, לא היסטרי, קולח וקולע.

"השקר הטוב" (יח"צ)

      
"עבירה" (אוסטרליה 2013)
 
מותחן-דרמה. סרטו של מתיו סאביל. מלקולם (ג'ואל אדגרטון) הוא בלש מסור במחלק הסמים של סידני. לאחר מבצע של לכידת כנופיית סמים עם חבריו, הם חוגגים את הצלחתם בפאב, ולמרות ששתה לא מעט, מלקולם נוהג לביתו באמצע הלילה.

לרוע המזל הוא פוגע ברחוב שקט בילד המחלק עיתונים על אופניו. זה נפגע אנושות ומובהל לבית החולים במצב של פגיעת ראש. מלקולם מדווח שהוא רק מצא את הנער שרוע על הכביש ולא אחראי לפציעתו. ג'ים (ג'אי קורטני), קצין צעיר במחלקה, לא קונה את סיפורו של מלקולם, מתחיל לנהל חקירה פרטית משלו בפרשה ואף הולך לבקר את הילד בבית החולים ומתחבר לאמו הנמצאת כל העת ליד מיטתו.

מפקד המחלקה, הבלש הוותיק קארל (טום ווילקינסון), עושה הכל כדי לטייח את הפרשה, ושאר השוטרים המודעים למה שאירע שותפים אף הם לקשר השתיקה. אלא שמצפונו של מלקולם, איש משפחה ואב, ממשיך לייסר אותו. 105 דקות.  
 
מותחן משטרה הדוק, מטופל בהקפדה ובמקצועיות. הבמאי סביל מיטיב לבנות עולמם של בלשי מחלק הסמים, עם ההווי הפנימי שלהם, המשימות המוטלות עליהם והצורך להישאר יחידה מגובשת שחבריה מגבים זה את זה בכל סיטואציה נתונה. זאת, עד שמגיעה אותה תקרית אומללה, שטורפת את כל הקלפים ומעמתת חלק מהשוטרים עם מצפונם ואמות המידה המוסריות שלהם. משחק מצוין של אדגרטון וקורטני. ווילקינסון מעט מגזים במניירות שלו.