חישוק יצירתי ואמנותי
 
הביקור החמישי בארץ של להקת מארי שווינאר הקנדית הביא למשכן לאמנויות הבמה הרבה זכרונות של גילויים וחוויות, אך מעבר לכל אלה נגלתה בהם תעוזת מחול מקורית בשתי יצירות שעשרים שנה מפרידות ביניהן, ועם זאת הן מחוברות כמעט בחישוק יצירתי ואמנותי.
 
את היצירה הראשונה "פולחן האביב" למוזיקה של איגור סטרווינסקי, שפתחת את המופע, יצרה שווינאר ב-1993, והייתה בין הראשונות שהעלתה בלהקה שהקימה שלוש שנים לפני כן אחרי קריירה ייחודית של ריקודי סולו שהקנו לה את המוניטין הבינלאומי, ושימשו כקו אשראי להמשך דרכה.
 
היצירה של שווינאר משתייכת למשפחה גדולה של יצירות מחול שנוצרו למוזיקה הזאת, שנולדה למחול לפני מאה שנים בלהקת בלט-רוס של סרגיי דיאגילב וואצלאב ניז'ינסקי, אך דומה כי השוני המהותי בה – בתוך איזכור של התנועה האופיינית של יצירותיהם - הוא הוויתור על הפולחן הממית, זה של קרבן יחיד מול קולקטיב טורף, או אפילו של קולקטיב מתאבד.
 
ביצירה הזאת נראה כי הכוראוגרפיה הולכת אל מחוזות של טבע בראשיתי, אולי קודם לאנושות, של יערות עד שבתוכם מסתתרים, בודדים או בקבוצות קטנות, יצורים קדמוניים שתנועתם אולי מבשרת על אנושות העתידה להתפתח מהם. כל התנועות, כל מסכת התנועה הוצרת בתוך מעגלי אור אינדיבידואליים בדרך כלל. 
 

להזמנת כרטיסים: 03-6927777