ב-15 שנות קיומו הפך פסטיבל העוד לחלק בלתי נפרד מהסתיו, עונת ההתכנסות, והוא מאפשר לעולים לבירה להיחשף לעושר התרבותי ולצלול לעומק הדיאלוג בין תרבויות המתקיים בלמרבה הצער במקומותינו כמעט רק בתחום המוזיקה.  

הפסטיבל היא פסגת פעילותו השנתית של בית הקונפדרציה, מוסד ירושלמי עתיר זכויות, שזוקף לזכותו מינוף ופריחה אדירה של מוזיקה ותרבות מכל קצוות המזרח התיכון.
 
אם בראשית ימי הפסטיבל היה צריך להסביר מה זה עוד, ועל תפקידו בין הכלים היום הוא כבר הפך לחלק ממחזור הדם של המוזיקה הישראלית, כשבעקבות הפסטיבל נוצרו כמה אלבומי מופת שזכו להצלחה גדולה  ביניהם  "אדומי השפתות" של ברי סחרוף ורע מוכיח, "ממה זהירה" של אתי אנקרי והאחרון שבחבורה: "ישנה בחיק ילדות" - של מורין נהדר. כן נולדו בהשראתו ובעקבותיו יוזמות תרבותיות נוספות כגון פסטיבל הפיוט ועוד.
 
ועם זאת נדמה שהשנה, יותר מתמיד, דרוש הפסטיבל במיוחד כגשר מוזיקלי, כשנדמה שהלך הרוח הכללי מבקש  להדגיש את המפריד והשונה ולא את המשותף. 
   
"זה פסטיבל שיש לו מסר של הכרת התרבות של השכנים שלנו וההשפעות שלהם עלינו ושלנו עליהם" אומר אפי בניה, מנהל בית הקונפדרציה והמנהל האמנותי של פסטיבל העוד. "לפסטיבל יש נוכחות וחשיבות בתרבות הישראלית. גם בעולם רואים אותו כפסטיבל של דו קיום ודיאלוג בין התרבויות, מחווה לתרבות הערבית, כשבמרכזו העוד, כלי שהוא האב הקדמון של המוזיקה הערבית".
 
עם זאת מספר בניה "כשיש מלחמה ואירועים קשים וחמורים יש רתיעה של מוזיקאים ערבים להגיע לארץ וגם מוזיקאים ערבים מישראל לא רוצים להשתתף  אבל עדיין יש לו נוכחות ומסר לעולם המוזיקלי".

אפי בניה, צילום: עמרי בראל

שירה סופית בשלוש אוקטבות

שלושה מופעים אורחים יגיעו השנה לפסטיבל, ולפחות שניים מהם מרחיבים את תחומי העיסוק של הפסטיבל. "בשנתו ה-15 הפסטיבל כבר מספיק מוכר ויש לו קו אמנותי ברור והוא מתפתח וחוקר את עצמו והוא יכול לארח גם תרבות מוזיקלית אחרת, שלא קשורה לעולם הערבי" מסביר בניה.
 
ספר על האורחים
 
"גוצ'אג אסקרוב מאזרבייג'ן הוא מוזיקאי חשוב ונמנה עם הדגולים באמני המוגאם - המבנה הקלאסי של המוזיקה האזרית", מספר בניה. "הרפרטואר שלו מבוסס על טקסטים מן השירה הסופית  של ג'לאל א-דין רומי ומשוררים אזריים מהמאה ה-11. טווח השירה של אסקרוב הוא שלוש אוקטבות והוא מביא אתו עוצמה רגשית גדולה מאוד, של שירה סופית.
 
"ראיתי אותו בכנס מוזיקת עולם במרסיי והקהל קיבל אותו בהתרגשות עצומה. יש לו קריירה בינלאומית מצליחה מאוד וזו פעם ראשונה שמגיע אמן בסדר גודל כזה לארץ. זו באמת צורת אמנות ייחודית. הוא מגיע עם אנסמבל קטן של שלושה נגנים שמנגנים בקמנצ'ה, טאר, ונגארה( כלי הקשה)".

 
את הפסטיבל תחתום זמרת יווניה חשובה ובולטת  בדור העכשווי ביוון, סאווינה יאטו, שתופיע עם אנסמבל "אביב בסלוניקי" שאתו הקליטה כבר שמונה אלבומים. יאטו עומדת להוציא אלבום נוסף  ב-2015 בחברת ECM היוקרתית, שיכלול  רפרטואר של שירי עם מסורתיים מאגן הים התיכון מהמזרח התיכון מהבלקן, המבוצעים בכלים אקוסטיים מהאזור של סלוניקי ובניב הייחודי של סלוניקי, כולל לדינו וערבית.
 
"יאטו נחשבת למוזיקאית עכשווית ונועזת", מספר בניה, "היא עוסקת הרבה באלתור חופשי ויש לה אישיות כריזמטית וקול עמוק. נגני ההרכב שלה הם מן הטובים והבכירים ביוון". כשבניה נדרש למצוא זמרת ישראלית , המקבילה במעמדה לזה של יאטו בארצה הוא משיב לאחר מחשבה  -"קורין אלאל" .

  
 "יצירת מקור ישראלית לשירה עתיקה זה אירוע גדול"
 
המופעים הישראלים בפסטיבל הם כולם הפקות מקור וכוללים חיבורים מפתיעים בין סגנונות מוזיקליים שונים לבין חומרים פואטיים וטקסטים מהמקורות.
 
על החיבור שבין המוזיקאים לטקסטים אחראי אפי בניה, שמצליח במהלך השנים לשלב בין אמני רוק ופיוט. על פי עדותו לא תמיד זה מצליח אבל לעתים, קורה שהוא מתפרץ לדלת פתוחה, כך  במקרה של החיבור בין קורין אלאל ומגילת קהלת, אחד המופעים המסקרנים בפסטיבל.  
 
"לפני כמה שנים הצעתי לקורין לשיר בערבית תוניסאית, אבל היא לא התחברה לזה (שנתיים אחרי זה אתי אנקרי עשתה פרויקט לפי הרעיון הזה). השנה חזרתי לקורין עם הרעיון של קהלת".
 
למה קהלת?
 
"במשך כמה שנים פתחנו את פסטיבל העוד כל שנה עם מופע גדול של שירת 'תור הזהב' שהוקדש למשוררים כמו שלמה אבן גבירול ומשה אבן עזרא  כשהרעיון הוא לעסוק בשירה העברית העתיקה.
 
"החלום שלי היה לפתוח את הפסטיבל עם קהלת – מגילה כל כך חשובה בתרבות העברית, שכל כך הרבה פרשנים עסקו בה ואף אחד לא התמודד אתה מבחינה מוזיקלית (עמיר בניון הלחין את קהלת– ה.א.ב.). פניתי לקורין וזו היתה התפרצות לדלת פתוחה, היא הגיבה מיד בחיוב ובהתלהבות ובהתרגשות- זה מעניין לי, אני עסוקה בו וקוראת  בו. ההחלטה האמנותית שלה להלחין את כל המגילה הפתיעה אותי, חשבתי שהיא תתמקד בכמה פסוקים.
 
"כשאתה פנה לאמן ישראלי לעשות דבר כזה , אתה גורם לו לעסוק בצורה יצירתית  בעולם המוזיקה שלו, כשאתה מכוון אותו לתוכן אבל לא כופה את זה. גם ברי סחרוף עם אבן גבירול אמר לי שאני מתפרץ לדלת פתוחה.
 
"כשאתה מזמין אצל אמן יצירת מקור ישראלית לשירה עתיקה זה  אירוע גדול: לעסוק בו, לחקור אותו, להחליט שזה האלבום הבא. אף אחד לא התעסק בשירה עתיקה אם הוא לא חושב להמשיך ביצירה. לא מזמינים מופע מוזיקלי אלא יצירת מקור ולכן התגובה החיובית המהירה היתה  שמחה גדולה מאוד".   
  
מופע אחר  יוקדש לרמח"ל, המקובל רבי משה חיים לוצאטו, פרי של שיתוף פעולה בין  שם טוב לוי לפייטן הרב דוד מנחם.  "זה מפגש מעניין ונדיר בין שם טוב לוי, שהלחין כל כך הרבה שירי משוררים לבין הפייטן הרב דוד מנחם, שעשה את הבחירה והמחקר של החומרים, ביניהם  גם שירים וקטעים ממחזות של הרמח"ל וגם קטעי הגות ופרקי תהילים שכתב", מעיד בניה.

שם טוב לוי (צילום: יאיר ברק) , הרב דוד מנחם (מקור: אתר בית הקונפדרציה)
 
חיבור מוזיקלי אחר לפיוט מציע המופע "ג'אז פיוט", "זה שיתוף פעולה בין צלילי המקאם והפיוטים עם ההשפעות של הג'אז", אומר בניה. "במופע משתתפים היוצרת והמבצעת הדס פל ירדן המתמחה בפיוטים טורקיים מסורתיים, המוזיקאי יניב עובדיה, המתמחה בשירים כורדיים מסורתיים וטריו הג'אז הגרמני של מקס דוהלמן, המשלב אלתורי ג'אז עכשוויים עם הלחנת מוזיקה לסרטים, תיאטרון, סיפורי התנ"ך ותפילות יהודיות". לדברי בניה  שיתוף הפעולה הזה כבר הניב אלבום שהוקלט בברלין. 

תייסיר אליאס ורחלה חוזרים לפסטיבל
 
"עוד מסורת של הפסטיבל היא להקדיש ערב אחד גדול לגדולי היוצרים המלחינים בעולם הערבי והשנה חזרנו לקשר הנפלא עם תייסיר אליאס, שהחל כבר בשנים הראשונות בפסטיבל.  הערב השנה  הוא מחווה לגדולי הנילוס - כל המוזיקאים והיוצרים החשובים של מצרים:  אום כלת'ום, פריד אל אטרש, עבד אלווהאב, לילה מוראד, אסמהאן ועבד אלחלים חאפז.
 
"בערב, שיכלול גם דואטים, משתתפים ויולט סלאמה,  שנחשבת לגדולה במבצעות של אום כלת'ום, נערצת בעולם הערבי ומופיעה בפסטיבלים בקהיר ועוד  והפייטן אבי כהן וכן מקהלת 'אל  בעת' משפרעם.  המופע הזה משודר בשידור חי בערוץ 33 ויש לו קהל מסורתי שמגיע בכל שנה וגם קהלים חדשים שנחשפים אליו - גם קהל צעיר, גם קהל אנגלו-סקסי וגם קהל דתי.

גדולי הנילוס (מקור: אתר בית הקונפדרציה)
 
"זמרת נוספת שחוזרת לפסטיבל, לאחר שהתקבלה אצלנו בשנה שעברה באהדה גדולה, היא רחלה, שמתמחה במוזיקת החליג'י – סגנון מוזיקלי שמגיע מנסיכויות המפרץ הערבי וחצי האי ערב . הוא הגיע לחצי האי סיני דרך הים האדום, ומעורב בו גם יסוד בדואי. רחלה היא ישראלית ומצליחה מאוד בנסיכויות המפרץ. לפסטיבל היא מגיעה, בדרך לאלבום חדש,  עם רפרטואר המבוסס על שירי אהבה של משוררים מהממלכה הסעודית".

פסטיבל העוד הבינלאומי ירושלים יתקיים בתאריכים 15-6 בנובמבר 2014 באולמות שונים ברחבי ירושלים. מחירי המופעים בפסטיבל מ-80 ש"ח ועד 150 ₪, טל': טל': 02-6245206 שלוחה 4. אתר הפסטיבל.