"זעם" (ארה"ב 2014)
 
מלחמה-אקשן. סרטו של דייוויד אייר. אפריל 1945. כוחות בנות הברית שועטים לתוך גרמניה, במאמץ עליון להשיג הכרעה סופית במלחמה נגד הנאצים. דון 'וורדאדי' קולייר (בראד פיט), מפקד טנק שרמן M4, טיפוס סמכותי-כוחני-כריזמטי דובר גרמנית, מזריק נון-סטופ מוטיבציית קרב לצוות  שלו.
 
החבורה, שהטנק המכונה "זעם" הוא ביתה, כוללת את בויד "בייבל" סוואן (שיה לאבוף), טריני "גורדו" גרסיה (מייקל פנה), גריידי "קון-אס" טראוויס (ג'ון ברנתאל) והמצטרף החדש נורמן (לוגאן לרמן), טירון שנאלץ לעשות הסבה מפקיד ג'ובניק לשריונר קרבי. אנשי צוות הטנק, שלפרקים יש לא מעט חיכוכים ביניהם, מבצעים משימות שהוטלו עליהם, חווים מבחנים לא פשוטים, מתמודדים עם דילמות מוסר שונות ומוצאים עצמם בסיטואציות אנושיות וקרביות חריגות וקיצוניות, להן איש לא הכין אותם. 134 דקות.
 
סרט מלחמה מעולה, אלגורי וריאליסטי-נוקב בו-זמנית. וכשפעמי האוסקר כבר נשמעים, אייר, פיט ועוד מהעושים במלאכה כאן, כבר יכולים להכין את הטוקסידוז והפפיונים לשטיח האדום.  הפעילות הדחוסה בתוך הטנק והדינאמיקה בין חבריו שאבה השראה, כך מצהיר הבמאי-תסריטאי אייר, מ"לבנון" של שמוליק מעוז, זוכה "אריה הזהב" בפסטיבל ונציה. אנשי צוות הטנק כאן מהווים סוג של מיקרוקוסמוס אמריקני. "המלחמות לא הולכות לשומקום", אומר וורדאדי, על תקן הפילוסוף של החבורה והמצפון של הסרט. "האידיאלים הם שוחרי שלום, אבל ההיסטוריה רווית אלימות". אייר מתמרן במיומנות בין הפרקטיקה הקרבית שלה הוא מחויב, כשהוא משיג אמינות מרבית בהדמיית מערכה כמו זו במלחמת העולם השנייה, לבין בחינת התמונה הכוללת, שבה סיטואציות קיצוניות מציגות את החולשות האנושיות ובעיקר את האופי החייתי של האדם ברגעים אלה, אבל גם את האומץ שלו הוא נדרש, בלית ברירה. 



זעם (תמונת יח"צ)


 

"חיית הלילה" (ארה"ב 2014)
 
דרמה-אקשן. סרטו של דן גילרוי. לו בלום (ג'ייק ג'ילנהול) הוא גנב קטן בלוס-אנג'לס. מפלח חפצי ערך שונים מאנשים ומוכר אותם. הוא חסר השכלה פורמלית, אבל בעל חוכמת רחוב וסקרנות עצומה שמכוונת ללמידה עצמית מהשטח ומהאינטרנט. כשהוא נחשף במקרה לעבודת צלמי ההארד-ניוז, אלה המתעדים בווידאו אירועי פשע, תאונות ושאר דרמות ליליות, הוא נדלק על המקצוע.
 
כאוטודידקט הוא מתחיל לעקוב אחריהם וללמוד את דפוסי פעולתם, רוכש מצלמה ומקלט רדיו שניתן להאזין בו לתשדורות המשטרה, ומתחיל לצאת לזירות של אירועים פליליים. עד מהרה מצליח לו לקלוט בעדשתו צילומים בלעדיים של אירועי פשע, אותם הוא מציע לנינה (רנה רוסו), עורכת תוכן חדשותי בערוץ טלוויזיה מקומי מדשדש. היא מבינה שהוא יכול להיות מקור בלעדי שלה לסקופים סנסציוניים. לו נכנס לעניין בהתלהבות, שוכר בחור שיעבוד איתו ומתחיל לתעד אירועי פשע הארד-קור. אלא שלהיטותו להפוך בעצמו ליצרן חדשות, גורמת לו לחצות קווים אדומים. 117 דקות.       
     
"חיית הלילה" הוא גם סרט על אובססיה, כוח ושאיפה כפייתית להוביל מהלכים ולנפק כותרות. אפילו במחיר חיי אדם. סרט מרתק, שמשחקו הפנטסטי בו של ג'ילנהול מעלה את הרף שלו לגובה רב. מאוד. המטמורפוזה שעבר ג'ילנהול לצורך התפקיד, הורדת כ-15 ק"ג ממשקלו (מה שהופך את לו לכחוש ורעב. לא למזון. להכרה. לעמדה מנצחת בה יוכל לשדרג את עצמו), היא רק חלק קטן מבנייה מופתית של דמות, על תכונותיה ואפיוניה. מראשית העלילה בלום הוא אדם נטול היסטוריה, איננו יודעים דבר עליו ועל משפחתו. יש לו מוסר ירוד אבל אינטלקט גבוה, המסייע לו לחפות על חוסר החינוך הפורמאלי שלו בלמידה שקדנית מהאינטרנט ומהחיים עצמם. בלום מבין מהר שהוא רק חייל על לוח משחק ציני בו מתמודדים שני כוחות גדולים: רשתות הטלוויזיה והמשטרה. לשניהם יש צורך בהעלאת הרייטינג. שניהם מנסים להקדים זה את זה במרוץ המטורף לזירות הפשע. ובלום – אדם בעל הפרעת אישיות קיצונית, אף כי לא מאובחנת - מבין שביכולתו להשפיע ולשנות את חוקי המשחק, על ידי יצירת מציאות אלטרנטיבית. 
  

"באהבה רוזי" (אנגליה 2014)
 
דרמה. סרטו של כריסטיאן דיטר, על פי "בקצה הקשת בענן", ספרה של ססיליה אהרון. רוזי (לילי קולינס) ואלכס (סם קלפלין) חיו זה בצד זה כידידים כמעט כל חייהם. הם מכירים כבר מגיל 7, ברחו יחד משיעורים מייגעים בבית הספר וחווים יחד את גיל ההתבגרות. בגיל 17 הכל משתנה. הם מתחילים לפתע לראות זה את זה באור שונה, רומנטי, על כל המשתמע מכך, ונראה כי יתפתח ביניהם רומן מתבקש. אבל דווקא אז נפרדות דרכיהם. אלכס מתקבל ללימודי רפואה בהרווארד וטס לארצות הברית ורוזי מתמודדת עם תוצאותיה של תאונה מפתיעה. ולמרות שהגורל מוביל אותם למקומות אחרים בחיים, האהבה זה לזה ממשיכה לפעם בהם. 102 דקות.