במוצאי שבת הקרובה תפתח תזמורת הבארוקדה את העונה החדשה שלה בתכנית עשירה ובה לא פחות משבע יצירות. כותרת המשנה של הקונצרט יכלה בקלות להיות "תהילה לאל" או "תהילה לשמים" או "גלוריה" בשפת המאמינים.

את השמים יברכו בבארוקדה בעזרתם של הנרי פרסל האנגלי, הנדל, הגרמני שחי באנגליה ובאך, בקנטטה שמצטטת את תהלים קט"ו, פסוקים שאנחנו רגילים לשיר בערב פסח:"יְבָרֵךְ, אֶת-בֵּית יִשְׂרָאֵל,   יְבָרֵךְ, אֶת-בֵּית אַהֲרן.  יְבָרֵךְ, יִרְאֵי ה'  הַקְּטַנִּים, עִם-הַגְּדולִים.  בְּרוּכִים אַתֶּם, לה' עושֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ".

ואם כבר עוסקים בשבחי האל תישלח ברכה למרים אִמו של המושיע בעזרתו של פרגולזי האיטלקי. הערב כולל גם את ביצירתו של ויוולדי על הנשים המתאבלות על מותו של המושיע.

לבארוקדה יצטרפו לביצוע היצירות הקוליות חמישה זמרים סולנים: הסופרניות קלייר מגנאג'י,  יעלה אביטל, זמר האלט אלון הררי, הטנור דורון פלורנטין והבס גיא פלץ וכן "החמישייה הקולית תל אביב".  עוד שתי יצירות ללא זמרים בתכנית: "פסקאליה" של ביאג'ו מאריני וקונצ'רטו לאבוב של אלסנדרו מרצ'לו.

הקלטות תוך כדי חזרה של שבע שעות

"תכנית כמו זאת," מרחיבה הכנרת  שלומית סיון המשמשת כמנכ"לית הקבוצה, "נבנית בשיחות בין עמית טיפנברון המנהל האמנותי לבין אנדרס מוסטונן שינצח על התכנית.

צורת העבודה שלנו היא בדרך כלל כקולקטיב שדנים בו בנושאים המרכזיים של העונה. אנחנו משתדלים לתת לקהל נקודות אחיזה ברפרטואר מוכר. כך למשל נפיק את 'המשיח' של הנדל בעוד כחודש ובהמשך נפיק את 'סרנדה על הסֵיין', יצירה של ויוולדי על הנהר של פריז שלא בוצעה כאן בעבר. לצורך ההפקה תגיע מומחית לתנועה של התקופה שתעמיד את היצירה כך שכולנו, זמרים ונגנים, נהיה חלק ממופע שיהיה לו ממד חזותי-תיאטרלי.

"דוגמה אחרת לעבודת הצוות: אנחנו עומדים לקראת הקלטה של תקליטור עם יניב ד'אור של מוזיקה יהודית ספרדית, רומנסות בלדינו וההתאמה או העיבוד של החומרים נעשה תוך כדי עבודה. אין מעבד אחד שכותב את היצירה להרכב אלא יש כאן התנסות בעבודה;  נכנסים לחזרה שנמשכת בערך שבע שעות ותוך כדי נגינה מחליטים ביחד מה היו הקטעים היפים ביותר ואלה הקטעים שיוקלטו.

"הזמנו את איש ההקלטות הספרדי שעובד עם ג'ורדי סאוואל (אחד האורים והתומים בתחום המוזיקה המוקדמת). עבודת הקולקטיב מניבה עונה מגוונת ועשירה".




תזמורת בארקודה (תמונת יח"צ)





"איש הבארוק הכי רוקיסט שאני מכיר"

הסולן היחיד שאינו זמר בקונצרט הקרוב הוא נגן אבוב הבארוק שי קריבוס, שינגן בתכנית את הקונצ'רטו לאבוב מרצ'לו (גם הוא מחובר לנו למסורת, בנוסח שלו ל"מעוז צור"). לקריבוס זו תהיה חוויה מיוחדת - זו הפעם הראשונה שהוא מנגן את היצירה הזאת בביצוע פומבי.

כשקריבוס נשאל על החוויה הוא  בוחר קודם כל לספר על המנצח האסטוני מוסטונן."מוסטונן הוא איש הבארוק הכי רוקיסט שאני מכיר. והנוכחות שלו על הבמה מדברת אלי".

מה זאת אומרת רוקיסט ?
 
"בוא נזכור באילו תנאים הופיעו מוזיקאים במאות הקודמות. אנשים דיברו במהלך הנגינה, אכלו, ומן הסתם כדי להביא את המוזיקה שלך לקהל היית צריך לא רק להבריק בנגינה אלא גם למשוך תשומת לב. מוסטונן ממשיך את רוח המסורת הזו, אני כאמור מתחבר אליה בקלות ולפי תגובות באולמות השונים כנראה שגם הקהל מתחבר אליה".
 
יש בין ההרכבים שאתה מכיר כאלה שממשיכים באותה רוח רוקיסטית?
 
"בוודאי שיש, נזכיר כאן שניים שמוכרים היטב לחובבי המוזיקה בישראל, מהאזנה להקלטות או
מנוכחות בהופעות. 'איל ג'יארדינו ארמוניקו', בראשותו של ג'ובני אנטוניני ו'אירופה גאלאנטה'בניהולו של פביו ביונדי".
 
 איך הגעת לכלי הזה שנקרא אבוב בארוק, זה הרי לא כלי ששומעים בבית ישראלי?
 
"זה היה תהליך. הכלי הראשון היה חלילית. ההורים שלי לא נגנו, אבל אנחנו  ארבעה אחים דווקא כן ואני  הצעיר בהם. בינתיים אני היחיד שממשיך. אחרי החלילית שהתאהבתי בה בגיל צעיר, הגיע האבוב. היו לי מורים שונים ולאחר שכבר השתלטתי על האבוב ועברתי בכל המסגרות בישראל, לרבות הפילהרמונית הצעירה. ואז שמעתי את אבוב הבארוק שצלילו משלב חלילית ואבוב מודרני. שמעתי והחלטתי ששם מקומי".
 
התחנה הבאה שלך היתה אם כך...
 
"ה"סקולה קנטורום" בבאזל. שם עשיתי את לימודי התואר הראשון. אין מוסד הדומה לזה של באזל מבחינת מסלול הלימודים. גם אם אתה מתמחה כמוני בבארוק אתה חייב ללמוד רנסאנס, הרקע נרחב ומה שלומדים הוא לקרוא כתבים מתקופות שונות. לקרוא במשמעות של לנגן יצירות מכתבי יד מתקופות שונות. יום הלימודים עמוס ובשלב מסוים הרגשתי באוויר סכנה של התמקדות בידע על חשבון הצד המעשי, הפרקטיקה. נקודה שניתן להניח שרבים נתקלים בה. משם התחלתי לפתח את הקריירה העצמאית שלי. בשלב זה סיימתי את הלימודים בבאזל ואני ממשיך ללמוד בוורונה".
 
והופעות?

"יש ובשפע. אני מאד שמח להיות במצב שבו  אני נאלץ ולא פעם אחת להגיד למזמינים שלוח העבודה שלי כבר עמוס. כמו הרוב הגדול של נגני מוזיקת הבארוק אני פרי-לאנס ומנגן בקביעות בשני הרכבים: תזמורת הבארוק של פרייבורג ואנסמבל פיגמליון מפאריז ובהרבה הופעות אורחות, כמו כאן עם הבארוקדה או עם תזמורת הבארוק הירושלמית. כאן אני גם מלמד. בכלל אני נמצא בישראל כמעט פעם בחודשיים".




שי קריבוס (צילום: Martin Chiang)




"אני לוקח אתי תמיד 50 פִּיוֹת"

על איזה כלי אתה מנגן?

"כלי של בונה כלים קטלוני. הסדנה שלו נמצאת ליד ברצלונה  כשהגעתי אליו היה לי מזל יכולתי לבחור כלי אחד מתוך ארבעה שהיו לו באותו זמן".
 
למה מזל?

"כי בדרך כלל אין כלל אפשרות לבחור. אתה מזמין כלי, משלם משהו כמו 1,500 יורו  ומקבל אותו בדואר. לא להאמין אבל הביקוש לכלים האלה עולה ופורח כל הזמן".
 
יש עניין מסקרן שמשותף לנגני כלי נשיפה מעץ והוא סיפור הכנת הפּיָה

"נגני כלי הנשיפה מכינים בעצמם את הפיות שלהם, זה חלק מן העבודה, אין ברירה. לכל נגן, או ליתר דיוק לכל פה של נגן יש רגישויות משלו. חומר הגלם הוא סוג של במבוק שגדל במעט מקומות בעולם. עד שאתה הנגן לומד להגיע לפיה שתאפשר לך להפיק מן הכלי את כל הדינמיקות (הוראות הנגינה מעל לתווים, מהיר, איטי, במתינות, בחיוניות וכד') במשך הזמן לומדים לשלוט על מלאכת הכנת הפיות והתוצאות ניכרות. אני מקדיש שעה שלמה בכל יום להכנת פיות".

כמה פיות יש לך באופן קבוע?
 
"חכה רגע, אני צריך לספור. יש לי חמש קופסאות, בכל אחת עשר פיות, כלומר אני לוקח אתי תמיד חמישים פיות". 

אתה מטפל בהן בכל מקום או רק בבית?

"בכל מקום. יש לי קלמר ובו כלי עבודה. חומר הגלם שלי הוא אותו במבוק מעובד אבל רק עד לשלב שלפני האחרון. בעזרת הסכינים שאיתן אני מגלף את הפיות אני משלים את העיצוב הסופי. כשאני נוסע ברכבת, ואני נוסע די הרבה ברכבות באירופה, זו תמיד אטרקציה, כי אין מי שלא רוצה לראות מה אני עושה".

נחזור לעוד רגע למוזיקה עצמה, יש יצירות חדשות לכלי ששייך לתקופה אחרת?

"יש נסיונות לא מעטים  של מלחינים עכשוויים לכתוב לכלים בארוקיים.  המוזיקה לא חייבת להישמע חדישה, אלא חדשה כי היא נכתבה רק כעת כמו היצירות של 'נביאי הקווינטה' שמתנהלים מבסיסם בבאזל. גם הם ועוד אחרים". 

מכלל היצירות שנכתבו לכלי שלך אילו הן האהובות עליך ביותר?
 
"המוזיקה הכי יפה לאבוב הבארוק נמצאת בפרקי הסולו לכלי בתוך הקנטטות והיצירות האחרות של יוהן סבסטיאן באך. האבובן שהוא הכיר בלייפציג, היה ככל הנראה מוזיקאי מעולה. בזכותו באך הכיר היטב את הכלי ובהשראתו או מתוך רצון לגרום לו הנאה, נולדו, צמחו או פשוט נוצרו פרקי המוזיקה היפהפיים  והחד-פעמיים שלו".

 
קונצרטי פתיחת העונה  יתקיים ב-15 בנובמבר 2014 ב-20:30, מוזיאון תל-אביב, מחיר כרטיס: 140-115 ₪, 03-6077070;ה-18 בנובמבר ב-20:00, מרכז הבמה גני תקווה, 03-7375777; ה-20 בנובמבר ב-20:30, אודיטוריום וייל, כפר שמריהו, מחיר כרטיס: 125-100 ₪, 09-9569430; ה-22 בנובמבר ב-12:00, כנסיית קריית יערים, אבו גוש, מחיר כרטיס: 120 ₪, 6226*.