"פוקס-קצ'ר" (ארה"ב 2014)
 
דרמה. סרטו של בנט מילר, המבוסס על מקרה אמיתי. מארק שולץ (צ'אנינג טייטום) הוא אלוף אולימפי בהיאבקות, שזכה באולימפיאדת זהב באולימפיאדת 1984. הוא מעביר את זמנו בין תרגול והכנה לקראת אולימפיאדת 1988, כשאחיו דייב (מרק רופאלו), אלוף ומדליסט אולימפי אף הוא, משמש כמאמנו האישי, ונושא הרצאות בפני תלמידים על מצוינות וגאווה לאומית.
 
באחד הימים הוא מקבל הצעה מפתיעה. מיליונר אקסצנטרי, ג'ון דו פונט (סטיב קארל), שמשפחתו היא אחת הוותיקות והשורשיות באמריקה, מזמין אותו לאחוזתו, שם הוא חושף בפניו את העובדה שהוא מאמן היאבקות ומציע לו לתת לו חסות כלכלית, כולל אימונים אינטנסיביים ולהוביל אותו לזכייה אולימפית נוספת. מארק מתלבט ולבסוף מקבל את ההצעה.
 
בתחילה הכל נראה תקין ומדויק. דו פונט משכן אותו בדירה מפוארת באחוזה ומכניס אותו למשטר אימונים. אך עד מהרה מתגלה המיליונר כטיפוס ביזארי עם יציאות לא צפויות ופטריוט לאומני שסוגד ל"ערכים הישנים של ארצות הברית". הוא גם מנסה בעיקשות לגייס למטרה גם את אחיו של מארק, דייב, שלא מתלהב מהעניין ולהביאו למקום עם משפחתו. עם ונסה רדגרייב, סיינה מילר. 133 דקות.        
 
בנט מילר כבר הוכיח שהוא במאי מוכשר ויצירתי, בסרטיו "טרומן קפוטה" ו"מאניבול". "פוקס-קצ'ר" הוא אולי הטוב שבסרטיו. מילר מצליח לבנות בו מתח ואווירה דחוסה ולחוצה המשקפת את אופיו הנוירוטי, שלא לומר פסיכוטי, של ג'ון דו פונט. מארק מילר הנאיבי והקל להשפעה הופך לכלי משחק בידי הספונסר שלו, החפץ להשתלט גם על נפשו של אחיו. דו פונט נטול המשפחה משלו, הוא בין היתר גם מקרה קלאסי של אדם שיש לו תסביך אם (ונסה רדגרייב) – אישה חזקה השולטת בו בדרכה השקטה והארסית, שונאת את עיסוקו האובססיבי בהיאבקות ומטפחת את אורוות הסוסים הגזעיים שלה. סטיב קארל מפגין כאן לטעמי את משחק חייו, לא פחות, וגם צ'נינג טייטום ומארק רופאלו מצוינים. ומעבר לכך, מתחת לפני השטח רוחש כאן דיון יסודי בנושא דמותה וערכיה של אמריקה. עבודת קולנוע עמוקה ואיכותית.      



פוקס קצ'ר (תמונת יח"צ)

"משחקי הרעב: עורבני חקיין – חלק 1" (ארה"ב 2014)
 
פנטזיה-בדיוני. סרטו של פרנסיס לורנס, על פי רב המכר של סוזן קולינס. בחלקו הראשון של הסרט שיחתום את הטרילוגיה, קטניס אוורדין (ג'ניפר לורנס) מוצאת עצמה במחוז 13, לאחר שהשמידה את המשחקים האכזריים לנצח ותרמה רבות לפרוץ המרד נגד השלטון הרודני של הקפיטול.
 
תחת הנהגתה של הנשיאה קוין (ג'וליאן מור) ויועצה הנאמן פלוטארך הוונסבי (פיליפ סימור הופמן) ובתמיכתם של חבריה, קטניס הופכת לסמל ההתנגדות ונוטלת חלק בסדרה של הופעות טלוויזיוניות כעורבני חקיין, כדי להמשיך את המאבק. בראש מעייניה - הצלת חברה פיטה (ג'וש האצ'רסון), שנפל בשבי קפיטול והנשיא סנואו (דונלד סאתרלנד) ומנהל נגדה תעמולה ארסית. קטניס מבינה שרק תמיכה ללא סייג במהפכה עשויה לגרום לשחרורו. עם וודי הרלסון, אליזבת בנקס, ג'נה מאלון, ליאם המסוורת', ג'פרי רייט. 123 דקות.
 
הסדרה הולכת ומאבדת מקסמה הראשוני. הדמויות שטוחות וקלישאיות, העלילה פשטנית, צפויה ואפילו משעממת. סצנות האקשן לא מרשימות וגם בגזרת מחלקת האפקטים נרשמת התרשלות ודריכה במקום. והכי מאכזב: גם גלריית השחקנים המפוארת, מג'ניפר לורנס הלא משכנעת כאן וצפונה, מתפקדת באורח קורקטי בלבד, לא יותר, מה שמעקר ונוטל גם את העוקץ הרגשי מהסיפור. הסיבה היחידה אולי לצפייה בהמשכון הזה היא כדי האופציה לזכות בשארית דקות המסך של פיליפ סימור הופמן המנוח, שצולם ל"עורבני חקיין" הזה לפני פטירתו טרם זמנו, והסרט מוקדש לו.