תפאורת מלון סינמה בכיכר דיזנגוף בתל-אביב מתאימה להפליא לקיום ריאיון עם איש קולנוע. כאן שכן פעם קולנוע "אסתר", ומורשת עברו נשמרת. מכונות הקרנה, מסרטות, גלגלי פילם, כרזות פרסום של סרטים שהוקרנו כאן, פיסות צלולויד.
 
אני פוגש במקום את ג'ורג' אובשווילי, הבמאי הגאורגי של הסרט זוכה פרס הסרט הטוב בפסטיבל קרלובי וארי "אי התירס" (יוקרן מחר, יום שישי, בפסטיבל סרטים בערבה) והוא מפתיע אותי בציון העובדה שסרטו צולם בפילם, 35 מ"מ. כמו פעם.

גן עדן ואזור קונפליקט צבאי
 
בתחילת הסרט מוסבר לצופה שבכל שנה כשמגיע האביב נהר האנגורי, שבגבול שבין גאורגיה ואבחזיה (רפובליקה קטנה בצפון-מערב גאורגיה), סוחף סלעים ואדמה מהרי הקווקז לים השחור, כשבדרך נוצרים איים קטנים, שאינם שייכים לאף אחת מהמדינות.
 
עבור החקלאים המתגוררים על גדות הנהר, איים אלה הם ברכה, בהיותם בעלי אדמה פורייה במיוחד לגידולים חקלאיים. הם נוטעים בהם זרעי תירס ובין האביב והסתיו מסוגלים להפיק מספיק תנובה של תירסים להאכלת משפחותיהם בחורף הארוך והקר.
 
על אי כזה מתמקמים גבר מזדקן ונכדתו, בשנות העשרה המוקדמות שלה, ומתחילים להכשירו למטרת זריעת שדה תירס. זו עבודה קשה ומורכבת. הסב מקים תחילה בקתה, בה יוכלו השניים לשהות במהלך התקופה, ואז מתחילים להכין לידו שדה מספיק גדול שיתאים לנטיעת כמות הגונה של זרעי תירס. זהו אזור קונפליקט צבאי והשניים שומעים מדי פעם יריות ורואים חיילים המפטרלים בסירות מנוע לאורך הנהר.
 
נוכחותה במקום של נערה מתבגרת מושכת את תשומת לבם, והסב השתקן שכמעט לא מדבר עם נכדתו, דואג לכך שהיא לא תנהל דיאלוג איתם. באחד הימים, כששדה התירס כבר משגשג, מגלים השניים חייל פצוע נמלט, שכוחות אחרים מנסים לאתרו. הם נותנים לו מחסה ומטפלים בו עד שישוב לאיתנו.        
   
"הסרט מבוסס על מקרה אמיתי ומציאות קיימת", אומר הבמאי אובשווילי. "עד עצם היום הזה ישנם מקומות, בעיקר במערב גאורגיה, שבהם האנשים מוציאים את לחמם מן הארץ בדרך זו. גם הנהר שרואים בסרט הוא האנגורי האמיתי, אף שבשנים האחרונות נבנה שם סכר, ששינה את אופיו. אבל על גדות נהרות אחרים אנשים עדיין חיים בצורה כזו".
 
אמרת בריאיון שהנושא העיקרי בו עוסק סרטך הוא הקשר שבין האדם לטבע, אבל לפי הסרט אין ביניהם הרמוניה כל כך גדולה. עבור הגבר ונכדתו מדובר בעבודה סיזיפית קשה לצורך הישרדות קיומית.
 
"הקשר בין האדם והטבע הוא לא תמיד קשר טוב בהכרח. אבל זהו קשר. מערכת היחסים כאן ממחישה את הקשר שבין האדם לאדמה בכל הקשור לאופן שבו האנשים מוציאים את לחמם מן הארץ, מן הטבע. נכון שזו עבודה קשה, אבל המציאות היא כזו. אני מאמין שאם נקיים מערכת יחסים טובה ויעילה עם הטבע, תמיד נוכל להיעזר בו. אני לא בטוח שהטבע זו מילה נכונה. הכוונה היא יותר למי או למה שחולש על חיינו. אולי הבריאה זו מילה נכונה יותר".




אי התירס (תמונת יח"צ)





"הקמנו אי מלאכותי תוך שישה שבועות"
 
לצורך נוחות הצילומים בניתם אי משלכם.
 
"במשך זמן רב חיפשנו את המקום המתאים ביותר לצילום הסרט. בכלל, כמעט שנתיים ערכנו הכנות לצילומים. סקרתי מקומות רבים ברחבי גאורגיה על מנת למצוא לוקיישן שייראה לנו. ראיתי כמה איים יפהפיים במקומות שונים, אבל אט אט הבנתי שאי אפשר יהיה לצלם זאת באי טבעי אמיתי שכזה, כי אז לא תהייה לנו שליטה על זרימת המים במרוצת שלוש עונות, כפי שתכננו לצלם, והסט היה עלול לסבול מהצפות. לא היינו יכולים לדעת בוודאות שהתנאים באי כזה לא ישתנו ולכן צץ הרעיון למצוא מקום ואז לבנות עליו את האי.
 
"תחילה חשבתי שזה רעיון די מטופש, כי אין לנו תקציב לזה וגם לא ניסיון בהקמת אי מלאכותי. ובכל זאת הצלחנו לעשות את מה שנראה בלתי אפשרי, בעזרת מהנדס שהתמחה בבניית איים. למרות הסקפטיות שהייתה לי, הוא הצליח לעשות זאת בתוך שישה שבועות, באופן שאפשר לנו שליטה בכמות המים שזורמים, נכנסים ויוצאים, אל האי וממנו".
 
ברקע חיי הגבר המזדקן ונכדתו באי התירס מתנהל קונפליקט צבאי. האם רמזת לפאזה האחרונה במלחמת אבחזיה-גאורגיה ב-2008?
 
"למעשה, אין מבחינתי חשיבות גיאוגרפית או היסטורית לעימות הצבאי המתרחש ברקע הסרט. הקונפליקט הוא מעין דוגמה מייצגת לאירועים כאלה ואחרים שהתרחשו בגאורגיה במשך השנים. רציתי לערוך השוואה בין ההתמודדות של האדם עם הטבע כצורך קיומי, והמלחמות המיותרות שאנשים מנהלים על שטחי אדמה. היה לי חשוב לשאול: מה יותר חשוב - להמשיך לחיות ולהוציא את הלחם מן האדמה, או להרוג זה את זה בשל המחלוקת למי שייכת האדמה הזו? והיא לא שייכת לאף אחד, אלא לכולנו".
 
למה היה לך חשוב להמחיש שבעוד הסבא לא ממש משתנה לאורך הסרט, נכדתו הופכת מילדה שמשחקת בבובת בד לאישה צעירה ומושכת?
 
"זה היה מרכיב חשוב בסיפור, הצגת השינויים שעוברים עלינו בחיים, במקרה זה ילדה שהופכת לאישה, תהליך מקביל מבחינתי לשינויים החלים באי התירס. הצעירה מרגישה שלמרות שיש לה חיים, אמנם בסוג של בועה, של גן עדן אם תרצה, אבל היא בו כמו חווה, חסרת מנוחה וזקוקה לעוד משהו. היא מחפשת דברים נוספים ולכן חשה צורך לצאת, להמשיך הלאה בחיים".
 
 לכן גם המתח המיני שבנית בינה ובין החיילים שעוברים באזור ובינה ובין החייל הפצוע בו היא וסבה מטפלים ומסתירים בבקתתם?
 
"לחלוטין. המתח המיני בין הצעירה והגברים שעוברים בסביבה ממחיש שיש עוד ממדים בחיים מלבד הקיום כפי שהוא מתבטא באי התירס, אותו ברא סבא שלה, הבטוח שזה העולם כולו, על החוקיות שבו. אלא שנכדתו חייבת לשבור  את החוקים האלה ולברוא לעצמה עולם משלה, עם חוקים אחרים".




ג'ורג' אובושווילי (צילום: אדוארד קפרוב)





"אני לא מרגיש בנוח לתת לגיבוריי לדבר הרבה"
 
אובשווילי, 51, שגדל בטביליסי, יצר עד כה ארבעה סרטים, שני פיצ'רים ושניים קצרים. באחד הריאיונות שנערכו עמו הוא ציין שהמינימליזם הטקסטואלי בסרטיו, בהם יש מעט מאוד דיאלוגים, נובע מכך שעבורו הקולנוע הוא בעיקר מדיום ויזואלי.
 
 "סרטיי הקצרים הם נטולי דיאלוגים בכלל, ואילו בשניים הארוכים, בהם 'אי התירס', יש מעט דיאלוגים", הוא מספר. "עם זאת, הסרט הבא שלי יהיה קצת יותר מילולי. האמת היא שאין לי אג'נדה מוצהרת שהגיבורים שלי בסרטיי לא ידברו כמעט. אבל באופן טבעי הסגנון שלי הוא כזה שאני לא מכניס דיאלוגים אלא כשהם נחוצים להעברת מידע הכרחי. אני לא מרגיש בנוח לתת לגיבוריי הקולנועיים לדבר הרבה, לנהל דיונים ולספר סיפורים. אני מעביר את הסיפורים שלי באופן שבו אני חש אותם".
 
איך בחרת לתפקיד הראשי את השחקן הטורקי אליאס סלמן?
 
"בשנות ה-80 הוא היה כוכב גדול בטורקיה, אבל שיחק בעיקר בקומדיות וגילם דמויות מצחיקות. בראשית שנות ה-2000 ראיתי אותו דווקא בסרט דרמטי. הפנים החזקות שלו נחקקו בי אז וכשתכננתי את 'אי התירס' פניתי לבמאי של הסרט הטורקי ההוא וביקשתי שיערוך היכרות ביני ובין אליאס, אותו לא הכרתי. האמת היא שבהתחלה היה לו קשה להתחבר לדמות הזו ולסיפור הזה, שהיה שונה לגמרי מהדברים שעשה עד עתה. שחקנים אוהבים תפקידים שיאפשרו להם יותר לבטא את עצמם.
 
"הוא לא היחיד אותו בחנתי לתפקיד בסרט. עבדתי מאוד קשה ועשיתי לא מעט אודישנים כדי למצוא את האדם המתאים. בהתחלה היה לי רעיון מטורף, להציע את התפקיד לעומר שריף. יצרנו קשר עם מנהליו, ולפי מה שנמסר לי הוא קרא את התסריט ואהב אותו, אבל התעוררו כל מיני בעיות, כאלה הכרוכות בשכרו וגם בבעיותיו האישיות. כך שהנושא ירד די מהר מהפרק".

ליהוק דרך תמונה באינטרנט
 
לא פחות מעניינת היא הדרך בה בחרת לתפקיד הילדה את מרים בוטורישווילי, שלא היה לה כל ניסיון קודם במשחק.
 
"ראיתי המון צעירות, אולי את כל אלה בארצי משכבת הגיל הזו, ולא הצלחתי למצוא מישהי הדומה לזו שראיתי בחזוני. כמעט התייאשתי, לאחר שגייסתי את שאר השחקנים ואנשי הצוות ועדיין לא הצלחתי למצוא את הנערה. במקרה חבר שלי כיוון אותי לתמונת סטילס של צעירה, אותה ראה באינטרנט. היא מצאה חן בעיניי אבל לא הייתי אפילו בטוח שהיא גאורגית, מאחר שעל התמונה  הופיע רק כינויו של הצלם.
 
"בסופו של דבר הצלחנו לאתר אותו והוא סיפר שצילם אותה כשלוש שנים לפני כן במקום שבו היו הרבה אנשים והוא כיוון את העדשה לעברה כי פניה מצאו חן בעיניו. חיפשנו אחריה במשך זמן לא קצר, בין היתר באמצעות הצגת התמונה למשרד החינוך וניסיון לאתרה בהנחה שהיא תלמידה. מצאנו אותה לבסוף בכפר קטן בגבול של אזור הקונפליקט (בין גאורגיה ואבחזיה), מה שהיה בעיניי סמלי למדי. הפתענו אותה בבית ספרה עם ההצעה לבחון אותה להופעה בסרט. היא אמנם לא שיחקה לפני כן, ובראשית הצילומים היא הייתה בסך הכל בת 14. התחלתי לעבוד איתה, ראיתי שהיא תופסת את הדברים מהר ואני חושב שהיא עשתה תפקיד טוב מאוד".




אי התירס (תמונת יח"צ)




היה נועז מצידה להסכים להצטלם גם מעט בעירום
 
"אני יכול לומר שהיא בחורה אמיצה. בהתחלה היה קשה לה להיפתח כי היא נערה מאוד ביישנית בחיים, ממעטת לדבר. לגבי הצילומים בעירום, לא היינו צריכים לשכנע אותה כי זה משהו שהיה ידוע מראש, היה כתוב בתסריט וחתמנו על חוזה בנוגע לכך עם הוריה. למרות שהיא סגורה וביישנית אני חושב שבתוך תוכה היא בחורה חזקה ובעלת תעוזה.
 
"קראתי לא מזמן ריאיון איתה באיזה מגזין, והיא אמרה בו שאילו יכלה להחזיר את הגלגל אחורה ולהצטלם לפרויקט שוב, עם התובנות שרכשה, היא הייתה מתקנת הרבה דברים ועושה את התפקיד הרבה יותר טוב. היא חשה שהייתה יכולה לתת מעצמה יותר. היא רוצה להיות שחקנית מקצועית ואני חושב שבכוונתה ללמוד משחק".
 
ידוע לי שהסרט מומן בחלקו על ידי קרן ממשלתית, כמו שהדבר עובד בישראל, אבל היית חייב לחפש גם משקיעים זרים, במקרה זה מגרמניה, צרפת, צ'כיה, קזחסטן והונגריה. איך גייסת את התקציב הכולל לסרט?
 
"לא קל לעשות סרט בגאורגיה. אם הממשלה מסבסדת פרויקט, היא משקיעה בו לא יותר מ-25% מתקציבו. כלומר, את שאר המימון אתה חייב למצוא בחוץ, והתנאי של הממשלה הוא שראשית תמצא את ההשקעה הנוספת ורק אז תקבל את הכסף להשלמת התקציב. התחלנו לגשש אחר קו-פרודוקציות ולדעתי הסיבה היחידה שמשקיעים מבחוץ הסכימו לתת לסרט מימון הייתה שהם צפו בסרטי הקודם והוא נראה להם מעניין. בזכותו הם בטחו והאמינו בי".




אי התירס (תמונת יח"צ)




"אי התירס" יוקרן ביום שישי, 28 בנובמבר 2014 ב-19:30 במסגרת פסטיבל סרטים בערבה (29-26 בנובמבר 2014) ליד הישוב צוקים שבשמורת הטבע עשוש. ההקרנה בנוכחות הבמאי. מחיר כרטיס: 40 ש"ח. ילד מגיל 3 חייב בכרטיס. פרטים נוספים בטלפון 052-3666646.